פתיחת התפריט הראשי
אחוזת קברי האבות במערת המכפלה שנרכשה על ידי אברהם.
וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם-הָאָרֶץ, לִבְנֵי-חֵת. ח וַיְדַבֵּר אִתָּם, לֵאמֹר: אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁכֶם, לִקְבֹּר אֶת-מֵתִי מִלְּפָנַי--שְׁמָעוּנִי, וּפִגְעוּ-לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן-צֹחַר [...] וְיִתֶּן-לִי, אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ, אֲשֶׁר, בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ: בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי, בְּתוֹכְכֶם לַאֲחֻזַּת-קָבֶר.

רכישת מערת המכפלה, הוא סיפור המופיע בספר בראשית, פרק כ"ג. סיפור זה עוסק במכירתה של מערת המכפלה לאברהם מידי עפרון החתי לצורך קבורת שרה. אברהם מסרב לקבל את אחד מן הקברים באזור ללא תמורה כספית, ומתעקש לקנות בכסף את מערת המכפלה. המחבר המקראי מאריך בדברים בבואו לספר על תהליך הקנייה והמכירה, וזאת כדי לתת תוקף חוקי לבעלות על אחוזת הקבר לאבות האומה בפרט ולאומה בכלל.[1]

תוכן עניינים

סיפור המעשהעריכה

מות שרהעריכה

שרה מתה בקריית ארבע ואברהם פונה לבני חת כדי שימכרו לו אחוזת קבר בה יוכל לקבור את אשתו. המערה אמנם נרכשה לצורך קבורתה של שרה, אך במשך הזמן שימשה לקבורתם של האבות והאמהות מלבד רחל. אברהם מבקש להיפגש עם עפרון החיתי אשר לו אחוזת קבר בקצה שדהו, אותה הוא מעוניין לרכוש.[2] נראה על פי הסיפור המקראי כי אין לאברהם מעמד של קבע בארץ כנען, ואין הוא יכול לקבור את מתיו היכן שיחפוץ, למרות הכינוי אותו מייחסים החיתים לאברהם "נשיא אלוהים".[3] סיפור מות שרה משולב בסיפור קניית אחוזת קבר כדי להצדיק את הצורך בקניית מערת המכפלה.[4]

משא ומתן וקניית המערהעריכה

המחבר המקראי[5] מגיש לקורא את סיפור המשא ומתן במלואו, זאת כדי להדגיש את עיקרו ומגמתו של הסיפור.[6] המשא ומתן עם בני חת נפתח במילים: "וַיָּ֙קָם֙ אַבְרָהָ֔ם מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י מֵת֑וֹ"[7] לאחר בואו של אברהם מהספד על שרה פונה אברהם אל בני חת. מילים אלו משמשות מעבר בין סיפור האבל האישי של אברהם לדיון המשפטי הבא אחריו.[8]

אברהם פונה אל החיתים, תושבי העיר, אך בדיון זה משתתפים גם "בָּאֵ֥י שַֽׁעַר־עִיר֖וֹ"[9] ו"עַ֥ם הָאָֽרֶץ",[10] בעלי הזכויות – ונציגיהם שהם הגוף החוקי הרשאי לנהל ולאשר עסקות של מכירת קרקע, לאלה שאינם מבני המקום. לאחר דברי הנימוסין בין אברהם לאנשי חברון בו הם מציעים לו לקבור את קרוביו בין קיברהם, וזאת כאשר מתקיים דיון על מחירה של אחוזת הקבר, מתנהל הדיון בין המוכר – עפרון החתי, לקונה – אברהם. תושבי העיר הם העדים לעסקה והם אלה שמאשרים אותה.

המשא ומתן לקניית אחוזת הקבר משקף את דרכי רכישת הקרקעות, אשר היו מקובלות במזרח הקדום בעת העתיקה. נוסח הסיפור המקראי משתקף בתעודות מכר בבליות כדיון משפטי בין המוכר והקונה.[11] בסיפור המקראי באים לידי ביטוי ביטויים, שמקורם בלשון המשפטית אשר הייתה נהוגה. חמשת חלקי הדיון שנערך בין אברהם לעפרון אף הם משתקפים בתעודות אלה אף על פי שאין איזכור למסמך כלשהו:[12] הצעת מחיר, הסכמת הקונה, שקילת הכסף, הודעה על העברת בעלות, העדים לטקס הקנייה והמכירה.[13]

מבנה הסיפורעריכה

סיפור קניית מערת המכפלה הוא יחידה אחת בה מתנהל דיון במקום אחד ואין מעברים בין מקומות אלא רק בין הדוברים. הסיפור מתקיים במסגרת תיאורית אחת שנושאה משא ומתן שמנהל אברהם עם החיתים. המשא ומתן מתקיים באותו מקום ועם אותן דמויות. הצגת המשא ומתן ביחידה סיפורית אחת מבקשת לתת דגש על הדיון המתחולל בין שני הצדדים. לדעת יאירה אמית לכל אחד מן הדוברים במשא ומתן קשה לסגת מרצונו. סיום המשא ומתן על ידי אחד מהצדדים תגרום לכל אחד להתעקש על עמדותיו ולכן שומה על הצדדים להמשיכו עד סיום המקובל עליהם. סיפור מות שרה משמש כמצג המבהיר את הרקע לסיפור: שרה מתה ועל אברהם מוטל לקבור אותה. לסיפור סיום מעגלי[14], פסוקים אלה דנים בקבורת שרה ועל קניית השדה והמערה אשר תהיה לאחוזת קבר. בין הפרולוג לבין האפילוג יש סצנה תיאורית אחת שנפתחת בבקשתו של אברהם לחיתים, בני המקום.[15]

מקבילות מקראיותעריכה

בין סיפור קניית מערת המכפלה בידי אברהם לבין סיפור קניית גורן ארוונה בידי דוד[16] קיימים קווים מקבילים. שני הסיפורים מדווחים על אדם המבקש לרכוש מנכרי נחלה.[17] בשני המסיפורים מציע המוכר לקונה את הנחלה בחינם אין כסף.[18] בשני הסיפורים המוכר מסרב לקבל כסף ואילו הקונה מסרב לקבלה בחינם.[19] בשני הסיפורים מוזכר מחירה של הנחלה והתשלום עליה.[20] בסיפור קניית הגורן בידי דוד חוזר פעמים רבות השורש ק-נ-ה. השורש נ-ת-נ מופיע רק פעם אחת בסיפור זה אך מופיע בסיפור המקביל לסיפור גורן ארוונה בספר דברי הימים א', פרק כ"ה. בשני הסיפורים מסופר כי אחת הדמויות משתחוות. אברהם בפני עפרון בבראשית וארוונה בפני דוד בשמואל ב, וזאת כדי להדגיש את הבדלי המעמדות של האישים. הסיפור בספר שמואל ב', פרק כ"ד מדגיש את העובדה כי ממעמד של גרים (מעמדו של אברהם בבראשית) הפך עם ישראל בראשות דוד לשולט בארץ.[21] סיפור כרם נבות גם הוא דן ברצון לקנו נחלה, אך בשונה מסיפור קניית מערת המכפלה, אחאב ואיזבל משיגים את הקרקע בדרך לא חוקית.[22]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ משה ויינפלד, עולם התנ"ך: בראשית, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 147
  2. ^ ספר בראשית, פרק כ"ג, פסוקים א'-ב'
  3. ^ יעקב גורן, קווים לתולדות ישראל בתקופת התנ"ך, תל אביב, הילל בן חיים, 2008, עמ' 90
  4. ^ יעל שמש, אבלות במקרא : דרכי התמודדות עם אבדן בספרות המקראית, תל אביב, ספריית הפועלים, 215, עמ' 128
  5. ^ ספר בראשית, פרק כ"ג, פסוקים ג'-ט"ז
  6. ^ יונתן גרוסמן, אברהם: סיפורו של מסע, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2014, עמ' 342-338
  7. ^ ספר בראשית, פרק כ"ג, פסוק ג'
  8. ^ יונתן גרוסמן, אברהם: סיפורו של מסע, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2014, עמ' 342-338
  9. ^ ספר בראשית, פרק כ"ג, פסוק י'
  10. ^ ספר בראשית, פרק כ"ג, פסוק י"ב
  11. ^ משה ויינפלד, עולם התנ"ך: בראשית, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 147
  12. ^ בספר ירמיהו, פרק ל"ב מסופר על קנייה באמצעות מסמך כתוב
  13. ^ משה ויינפלד, עולם התנ"ך: בראשית, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 147
  14. ^ ספר בראשית, פרק כ"ג, פסוקים י"ט-כ'
  15. ^ יאירה אמית, לקרוא סיפור מקראי, רענהה, משרד הביטחון, 2000, עמ' 59-58
  16. ^ ספר שמואל ב', פרק כ"ד
  17. ^ ספר בראשית, פרק כ"ג, פסוקים ח'-ט', ספר שמואל ב', פרק כ"ד, פסוק כ"א
  18. ^ ספר בראשית, פרק כ"ג, פסוק י"א, ספר שמואל ב', פרק כ"ד, פסוק כ"ב
  19. ^ ספר בראשית, פרק כ"ג, פסוקים י"ג-ט"ז, ספר שמואל ב', פרק כ"ד, פסוק כ"ד
  20. ^ ספר בראשית, פרק כ"ג, פסוק ט"ז, ספר שמואל ב', פרק כ"ד, פסוק כ"ד
  21. ^ אמנון בזק, מקבילות נפגשות: מקבילות ספרותיות בספר שמואל, אלון שבות, הוצאת מכללת הרצוג, תשס"ו, עמ' 190-189
  22. ^ יאירה אמית, לקרוא סיפור מקראי, רעננה, משרד הביטחון, 2000, עמ' 61