יאירה אמית

פרופסור אמריטה בחוג למקרא

יאירה אמית (נולדה ב-19 באוקטובר 1941) היא פרופסור אמריטה בחוג למקרא באוניברסיטת תל אביב וראש המסלול להוראת מקרא בבית הספר לחינוך.

יאירה אמית
לידה 19 באוקטובר 1941 (בת 82)
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ביקורת המקרא
מקום לימודים
מוסדות אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חייה עריכה

יאירה אמית נולדה בתל אביב וקיבלה חינוך סוציאליסטי, אף על פי שהוריה לא נמנו על תנועת פועלים. היא למדה בבית החינוך לילדי עובדים והייתה בתנועת נוער. לאחר תום לימודיה בתיכון עירוני ה', שרתה בצה"ל, במקביל למדה בסמינר הצבאי. זמן קצר לאחר תום השירות עברה לירושלים, שם למדה באוניברסיטה העברית מקרא והיסטוריה של עם ישראל לקראת תואר ראשון, וסיימה את לימודיה בבית הספר לחינוך לקראת תעודת הוראה במקרא ובהיסטוריה (1964). בשנת 1967 נישאה לרם אמית, שבה להתגורר בתל אביב ועד 1974 נולדו להם 4 ילדים. במקביל השלימה את לימודיה לקראת תואר שני במקרא (1973). נושא עבודת התזה שלה היה "מוטיב הניסיון בנדודי בני ישראל במדבר", אותה כתבה בהדרכת פרופסור מנחם הרן. עם שובה לתל אביב לימדה בבתי ספר תיכוניים שונים. מ-1971 היא אף לימדה בחוג למקרא של אוניברסיטת תל אביב. בין השנים 1978 ל-1984 כתבה את עבודת הדוקטור בנושא "אומנות הקומפוזיציה בספר שופטים" בהנחייתו של פרופסור מאיר שטרנברג מהחוג לתורת הספרות באוניברסיטת תל אביב. מאז שסיימה את עבודת הדוקטור ועד היום היא משמשת מרצה וחוקרת באוניברסיטת תל אביב.

מחקריה עריכה

תיאור כללי עריכה

 
יאירה אמית (מימין) מקבלת מתנה מארז אשל ומיכל כהן כתודה על השתתפותה כשופטת בחידון התנ"ך למבוגרים ב-2013.

מחקריה של יאירה אמית בתחום המקרא מתמקדים בעיקר בדרכי העיצוב של הסיפור המקראי על רקע עולם האמונות והדעות של ספרות המקרא. העיסוק בסיפור הבודד, שהוא בעת ובעונה אחת חלק ממכלול רחב יותר, כמו מחזור סיפורים או ספר, הוביל אותה להתבוננות מעמיקה במעשה העריכה ולהבחנה בין המגמות השונות של הכותבים והעורכים, שהמשיכו לעבד את הטקסט לאורך הדורות ועד התקדשותו. כיוון שחלק ניכר מסיפורי המקרא מצטרפים לרצף דיאכרוני שמתאר את ההיסטוריה למן הבריאה ועד חורבן הבית הראשוןבראשית ועד מלכים), היא הרבתה לעסוק בהיסטוריוגרפיה המקראית. ההנחה שספרות המקרא היא ספרות אידאולוגית מהפכנית, שבאה לבשר ולבסס אמונה חדשה עם תפישה חדשה של האל ופולחנו ושל יחסיו עם עמו, מבהירה לדעתה הן את ההעדפות הז'אנריות של סופרי המקרא והן את האמצעים הרטוריים שפותחו על-ידם. אמית משלבת במחקריה את המחקר הסינכרוני, שמתמקד בפן הספרותי, עם המחקר הדיאכרוני, שאינו מתעלם מתולדותיו הארוכים והמורכבים של הטקסט המקראי.

סקירה של מספר מחקרים עריכה

ספר שופטים - אמנות העריכה עריכה

זהו ספרה הראשון של אמית והוא עיבוד עבודת הדוקטור. בספר זה היא עוקבת אחר דרכי העריכה של ספר שופטים ומגמותיה. היא מציעה שני קווי עריכה מנחים לספר - אותות והנהגה, שמנמקים תופעות שונות לאורך הספר, כמו הרצף, האקספוזיציה, הסיום, הסיפור הקצר על מאפייניו, והצטרפות סיפורים למחזורים. ניתוח הספר מוליך אותה למסקנה שהוא נערך ביהודה על ידי קבוצה של אינטלקטואלים, שהושפעו מנביאי המאה ה-8 לפנה"ס, והגיבו על חורבנה של ישראל הצפונית. סופרים אלו ניסו באמצעות בחינת ההיסטוריה להבין את דרכי האל ואת יחסיו עם עמו ישראל.

היסטוריה ואידאולוגיה במקרא עריכה

בספר זה, שבסיסו בסדרת הרצאות של האוניברסיטה המשודרת, מציגה אמית את גישתה להיסטוריוגרפיה המקראית על ספריה השונים ומראה עד כמה היסטוריה ואידאולוגיה שלובות בספרות המקרא זו בזו, ועד כמה הטקסטים המקראיים הם ייצוג של האידאולוגיות שהיו אחראיות לחיבורם ועריכתם. לפיכך לשיטתה גם חיבורים שניתן לפקפק במהימנותם ההיסטורית הם בעלי חשיבות רבה להבנת ההיסטוריה של זמן כתיבתם, כי באמצעותם ניתן להכיר הכרה רחבה יותר את הכוחות החברתיים והתרבותיים שפעלו באותה חברה שהולידה ועיצבה חיבורים אלה.

שופטים עם מבוא ופירוש עריכה

הספר הזה הוא פירוש בסדרה "מקרא לישראל". בספר זה היא יישמה את גישתה לספר שופטים, כפי שהוצגה בספרה הראשון, עד אחרון הפרטים.

לקרוא סיפור מקראי עריכה

ראשיתו של הספר בסדרת הרצאות של האוניברסיטה המשודרת. בבסיס כתיבתו עומדת ההנחה כי ביחסים שבין היסטוריה ואידאולוגיה בספרות המקרא לסיפור יש חשיבות מרובה. בכוחו של סיפור להגיע לקהל יעד רחב ולעניין אותו ובכוחו של העיצוב המתוחכם להעמיק את המסרים האידאולוגיים. לפיכך ספר זה מוקדש למאפייניו של הסיפור המקראי והוא דן בסוגיות כמו: תיחום, מבנה, עלילה, מספר, דמויות, זמן, מקום, משמעות והקשר.

גלוי ונסתר במקרא – פולמוסים גלויים עקיפים ובעיקר סמויים עריכה

ספרה זה של אמית מוקדש לאחד המאפיינים הבולטים של ספרות המקרא והוא: כתיבה פולמוסית. אמית רואה סוג זה של כתיבה קשור בהיות ספרות המקרא ספרות אידאולוגית, שניהלה מאבק כפול: גם עם העולם שבתוכו היא התהוותה וגם עם התרבות הכללית שסבבה אותה. הספר מציג את דרכי הכתיבה הפולמוסית, שיש בה לבד פולמוסים גלויים ועקיפים גם פולמוסים סמויים, שקשה להתחקות אחריהם, אך גילויים, בהתאם לטכניקה שמוצגת בספר, חושף הן את העיצוב המתוחכם, הן את המתחים בעולמם של הכותבים, שפעמים נאלצו להסתיר את המסרים שלהם, והן את אופיים הפלורליסטי של עורכי המקרא שלא נמנעו מלכלול את העמדות השונות ואף המנוגדות שהפולמוסים מייצגים.

מחקרים נוספים עריכה

אמית פרסמה עשרות מאמרים, ערכה ספרים, כתבה ערכים אנציקלופדיים ומאמרי ביקורת, ולצידם גם מאמרים שעיסוקם הוראת מקרא ומאמרים פובליציסטיים. כך למשל, מאמריה "הוראת מקרא בחינוך הכללי – עיון בתוכנית הלימודים" (2003), או "מקומן של הסוגות בתוכניות הלימודים במקרא" (2008), הם תשתית לדיון ומחקר בנושא. מאמרה "לימוד תנ"ך – סיפור שאין בו אהבה", שהתפרסם בעיתון "הארץ" (23 בינואר 2004)[1] הוא מחאה על מצב לימודי התנ"ך בחברה הישראלית העכשווית.

פעילות ציבורית עריכה

עיסוקיה האקדמיים של יאירה אמית היו משולבים גם בפעילות ציבורית הקשורה במקרא ובהוראתו. במסגרת זו שימשה בוועדות שונות של משרד החינוך והתרבות, כמו למשל הוועדה המקצועית העליונה להוראת מקרא, בה הייתה חברה ולאחר מכן יו"ר, ועדת השאלונים של בחינות הבגרות, ועדת ההוראה, ועוד. הייתה שותפה להקמת העלון למורים לתנ"ך בבתי הספר הכלליים: "על הפרק", שימשה חברה בצוות ההיגוי של החוג לתנ"ך ולמקורות ישראל של בית נשיא המדינה, משמשת חברה במועצות אקדמיות שונות, ועוד, וכן נמנית עם חברי ההנהלה הציבורית של הספרייה הלאומית. בין השנים 1998–2003 כיהנה כיו"ר ועדת התוכנית והייתה אחראית על הפקת תוכנית הלימודים החדשה במקרא למערכת החינוך הממלכתית מגן הילדים עד כיתה י"ב, המכונה "תוכנית הלימודים תשס"ג" ומשרתת את המערכת עד היום (2008). הרצאותיה למורי מקרא ולציבור הרחב מציגות את הרלוונטיות של ספרות המקרא כספרות לאומית ואוניברסלית, שלמרות עתיקותה לא נס ליחה.

ספרי מחקר ועיון עריכה

  • ספר שופטים: אמנות העריכה / מאת יאירה אמית; ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ב 1992
  • היסטוריה ואידאולוגיה במקרא / יאירה אמית; תל אביב: מטכ"ל/ קצין חינוך ראשי/ גלי צה"ל, אוניברסיטה משודרת, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשנ"ח 1997
  • שופטים / עם מבוא ופירוש מאת יאירה אמית; תל אביב: עם עובד, תשנ"ט 1999
  • לקרוא סיפור מקראי / יאירה אמית; עריכה: גל קוסטוריצה; תל אביב: אוניברסיטה משודרת, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תש"ס 2000
  • גלוי ונסתר במקרא: פולמוסים גלויים, עקיפים ובעיקר סמויים / יאירה אמית; תל אביב: ידיעות ספרים, 2003[2]

ספרי לימוד עריכה

  • ירמיהו: תמציות מחקרים ודברי ספרות בעברית על הספר והוראתו - למורה, לתלמיד, ולקורא המשכיל / בעריכת רונית שושני, יאירה אמית; תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה למדעי הרוח, בית-הספר לחינוך, תשמ"ג 1982
  • ירמיהו: ביבליוגרפיה מוערת - על פי תוכנית הלימודים במקרא תשמ"ה / צוות העורכות: יאירה אמית, רונית שושני; תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, בית-הספר לחינוך, היחידה למחקר ולפיתוח תוכניות לימודים, תשמ"ו 1985
  • שופטים: ביבליוגרפיה מוערת - על פי תוכנית הלימודים במקרא, תשמ"ה / צות העורכות: יאירה אמית, רונית שושני; תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, בית הספר לחינוך, היחידה למחקר ולפיתוח תוכניות לימודים, תשמ"ו 1986
  • מלכים: ביבליוגרפיה מוערת-על פי תוכנית הלימודים במקרא תשמ"ה / צוות העורכות: יאירה אמית, רונית שושני; תל אביב: אוניברסיטת ת"א-בית הספר לחינוך, היחידה למחקר ולפיתוח תוכניות לימודים, תשמ"ח 1987
  • עזרא ונחמיה: ביבליוגרפיה מוערת-על פי תוכניות הלימודים במקרא תשמ"ה / צוות העורכות: יאירה אמית, רונית שושני; תל אביב: אוניברסיטת ת"א-בית הספר לחינוך, היחידה למחקר ולפיתוח תוכניות לימודים, תשמ"ז 1987
  • על ספר המלכים ליהודה וישראל: מקראה / בעריכת יאירה אמית; תל אביב, רמת-אביב: רמות, תשמ"ט 1989
  • גולה וגאולה: ספר לימוד לתקופת שיבת ציון / יאירה אמית, יאיר הופמן; אבן יהודה: ד. רכס, תש"ן 1990
  • תוכנית הלימודים במקרא למערכת החינוך הממלכתית: מגן הילדים ועד כיתה י"ב / הוכנה על ידי המזכירות הפדגוגית האגף לתכנון תוכניות לימודים והפיקוח על הוראת המקרא בחינוך הממלכתי ; חברי הוועדה: יאירה אמית... -יו"ר ... ואחרים; ירושלים: "מעלות", תשס"ג 2003

מבחר מאמרים בעברית עריכה

  • "מקומה של מסורת יציאת-מצרים בספר דברי-הימים", תעודה ב - עיונים במקרא: ספר זיכרון ליהושע מאיר גרינץ, עורך: ב. אופנהיימר, תל אביב, 1982, עמ' 139–155.
  • "תפקיד הנבואה והנביאים במשנתו של ספר דברי-הימים", בית מקרא צג/ב, תשמ"ג, עמ' 113–133.
  • "סיפור אמנון ותמר: מאגר של אהדה לאבשלום", הספרות, 32, 1983, עמ' 80–87.
  • "שלוש ואריאציות על מות שאול: עיון בעיצוב העולם, במהימנות ובמגמתיות בסיפור המקראי", בית-מקרא ק/א, תשמ"ה, עמ' 92–102.
  • "הוראת ספר יהושע ובעיותיה", בתוך: על הפרק 2, משרד החינוך והתרבות, ירושלים, 1986, עמ' 16–22.
  • "תפקיד הציונים הטופוגרפיים בסיפור המקראי", שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום ט, 1987, עמ' 15–30.
  • "בעיית השימוש הרב-תכליתי במונח 'מלה-מנחה'", סדן - מחקרים בספרות עברית, כרך ראשון, עורך: ד' לאור, תשנ"ד, עמ' 35–47.
  • "התרחשות נשנית - עקרון פואטי בעיצוב סיפור יוסף", תעודה ז – מחקרים במדעי היהדות, עורך: מרדכי עקיבא פרידמן, תל אביב, 1991, עמ' 55–66.
  • "פרשת פילגש בגבעה כפולמוס סמוי נגד מלכות שאול ואוהדיה (שופטים יט-כא)", בית מקרא קכט/ב, תשנ"ב, עמ' 109–118.
  • "סיבתיות כפולה - היבט נוסף", בית מקרא קלב/א, תשנ"ג, 55-41.
  • "עריכה מובלעת ופולמוס סמוי בפרשת אונס דינה", מקדש, מקרא ומסורת: מנחה למנחם הרן, בעריכת אבי הורביץ, אביגדור הורוויץ, מיכאל פוקס, מיכאל קליין, ברוך יעקב שורץ, נילי שצ'ופק. עמ' 11*–Eisenbrauns, Winona Lake, Indiana 1996,, .28*
  • "'איש ישראל' וסירוב גדעון למלוך", שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום יא, בעריכת משה ויינפלד, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים, תשנ"ז (1997), 31-25.
  • "נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם" – על מהימנות המספר והדוברים בסיפור המקראי", אור ליעקב: מחקרים במקרא ובמגילות מדבר יהודה לזכרו של יעקב שלום ליכט, בעריכת יאיר הופמן ופרנק פולק, מוסד ביאליק: ירושלים, תשנ"ז (1997), 45–56.
  • "הבריאה ולוח הקדושה", תהלה למשה: מחקרים במקרא ובמדעי היהדות מוגשים למשה גרינברג, עורכים: אליהו דב אייכלר, יעקב חיים טיגאי, מרדכי כוגן, 1997.
  • Eisenbrauns, Winona Lake, Indiana 13-29.
  • "השונמית, השולמית והרופא – בין מדרש למדרש", על הפרק 17, 2000, 87-74.
  • "מעמדה של ירושלים בספרות התורה", עיוני מקרא פרשנות כרך ה – מנחות ידידות והוקרה לאוריאל סימון (ערכו: משה גרסיאל, שמואל ורגון, עמוס פריש ויעקב קוגל; רמת גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תש"ס), 57-41.
  • "הדרגתיות כאמצעי ריטורי בסיפורת המקרא", תשורה לשמואל – מחקרים בעולם המקרא (ערכו: צ' טלשיר, י' שמיר, ד' סיון; באר שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ירושלים: מוסד ביאליק, 2001), 48-21.
  • "הוראת מקרא בחינוך הכללי – עיון בתוכניות לימודים", ערכים ומטרות בתוכניות הלימודים בישראל (ערכו עמוס הופמן ויצחק שנל, אבן יהודה: רכס הוצאה לאור פרויקטים חינוכיים, 2002), 264-239.
  • "אני דלילה – קורבן של פרשנות", בית מקרא קעח/ג, תשס"ד, 18-1.
  • "שאול בספר דברי הימים", ש"י לשרה יפת – מחקרים במקרא, בפרשנותו ובלשונו, עורכים: משה בר אשר, נילי ואזנה, עמנואל טוב, דלית רום-שילוני, ירושלים: מוסד ביאליק, 2007, עמ' 3–15.
  • "סיפור יהודה ותמר- המשמעות, ההקשר והשיוך", תשורה לצפרירה: מחקרים במקרא, בתולדות ישראל ובמזרח הקדום, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון, תשע"ג, עמ'33–54.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יאירה אמית, לימוד תנ"ך - סיפור שאין בו אהבה, באתר הארץ, 20 בינואר 2004
  2. ^ אביגדור שנאן, מותר גם לחשוב אחרת, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2003