ישראל שפיר

ישראל (רליק) שפיר (נולד ב-1953 בקריית טבעון) הוא טייס קרב ישראלי, אלוף הפלות ואחד משמונת הטייסים שהשתתפו בתקיפת הכור הגרעיני בעיראק ב-1981 ("מבצע אופרה"). בתפקידו האחרון בשירות הקבע כיהן כמפקד בסיס תל נוף בדרגת תת-אלוף. לאחר שחרורו מצה"ל פעל כמנכ"ל במגזר העסקי.

ישראל שפיר

לידה	1953 (בן 71 בערך) קריית טבעון
מדינה	ישראל
כינוי	רליק
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1971–2002 (כ־31 שנים)
דרגה	תת-אלוף
תפקידים בשירות
מפקד טייסת 201 מפקד בית הספר לטיסה מפקד בסיס חצור מפקד בסיס תל נוף
פעולות ומבצעים
מלחמת יום הכיפורים   מבצע אופרה   מלחמת לבנון
תפקידים אזרחיים
מנהל בקבוצת LR, מנכ"ל חברת IEI, יו"ר ועדת בטיחות בתעופה של משרד התחבורה, מנכ"ל "ימאסי"

ביוגרפיה

שפיר גדל בישראל ובסקוטלנד. התגייס לצה"ל ב-1971 וסיים קורס טיס מס' 70 במגמת קרב במרץ 1973. במלחמת יום הכיפורים שירת כטייס סקייהוק בטייסת 115, אך לא נטל חלק בלחימה. את טבילת האש שלו עשה באפריל 1974 כשערך גיחת הפצצה במהלך מלחמת ההתשה במובלעת הסורית, בה תקף מוצב לוחמה אלקטרונית בתל כודנה, בהמשך הקריירה שלו השתתף במאות גיחות מבצעיות נוספות. עשה הסבה להטסת F-4 פנטום, והשתתף בקורס ההסבה הראשון בישראל להטסת F-15 איגל. ב-24 בספטמבר 1979 השתתף בקרב אוויר נגד מטוסי מיג 21 סוריים שניסו ליירט פטרול צילום ישראלי בלבנון. במהלך הקרב נגד מטוסי ה-F-15 הישראלים, הופלו 4 מיגים באזור ביירות, כששפיר מפיל אחד מהם בטיל.

שפיר היה במשלחת הראשונה לקליטת מטוסי F-16 פייטינג פלקון והיה אחראי לקורס ההסבה. בדצמבר 1980 מונה לסמ"ט ב' בטייסת 110, "טייסת אבירי הצפון", אך כבר בינואר 1981 נקרא לכהן כסמ"ט א' לאחר מותו של קודמו בתפקיד בתאונת אימונים. במקביל השתתף בהכנות לקראת מבצע אופרה, הפצצת הכור הגרעיני העיראקי, כשבן זוגו למבנה נקבע להיות אילן רמון. במבצע שיצא לפועל ב-7 ביוני 1981 היו שפיר ורמון הזוג האחרון במבנה המפציצים.

במבצע שלום הגליל הוביל רביעייה של מטוסים מטייסת 110 ו-117 לתקיפת חטף של סוללות הטילים הסוריות במסגרת מבצע ערצב 19 ב-9 ביוני. בקרבות אוויר עם מטוסים סוריים בתחילת המלחמה הפיל שפיר שני מטוסי מיג 21 סורים וב-11 ביוני הפיל שני מטוסי סוחוי 22. שפיר הוא הטייס היחיד בחיל האוויר, וככל הנראה גם בעולם, שהפיל מטוסי אויב גם במטוס F-15 וגם במטוס F-16.

בהמשך שירת במחלקת המבצעים של חיל האוויר כראש מדור תקיפת טילים. לאחר לימודי תואר ראשון מונה למפקד טייסת 201, בתקופתו עברה הטייסת מבסיס חצור לתל נוף, וקלטה בחיל האוויר את מטוסי ה"קורנס 2000", מטוסי F-4 פנטום משופרים על ידי התעשייה האווירית. בשנים 1993 עד 1995 שירת כמפקד בית הספר לטיסה, ואחר כך מונה למפקד בסיס חצור. ביולי 1998 מונה למפקד בסיס תל נוף בדרגת תת-אלוף.

בשנת 2002 השתחרר שפיר משירות הקבע. שירת במילואים כדובר חיל האוויר בשעת חירום.

לאחר שחרורו מצה"ל היה מנכ"ל בחברת 4DM מקבוצת LR, חברה שפיתחה תוכנה לניהול משברים ואסונות עבור מפעלים אסטרטגיים ונמכרה לתעשייה האווירית. ב-2008 מונה על ידי שר התחבורה שאול מופז ליו"ר ועדת בטיחות בתעופה במקומו של עמוס לפידות שהתפטר מהתפקיד. בין השנים 2010–2014 שימש כמנכ"ל חברת IEI העוסקת בחיפוש והפקת אנרגיה מפצלי שמן באזור צפון הנגב (אזור שידוע כאחד מהמקומות הבודדים בהם ניתן להפיק דלק מפצלי שמן בישראל.

בשנת 2015 הקים עם עוד שני טייסים סטרטאפ העוסק בזיהוי ומיפוי טורבולנציות - עבור חברות תעופה אזרחיות. [1]

שפיר הוא בעל תואר ראשון במתמטיקה ופילוסופיה מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני במינהל ציבורי מאוניברסיטת מונטריי בקליפורניה. הוא נשוי ואב לארבעה ילדים. היה פעיל בעבר ביוזמת המפקד הלאומי והביע תמיכה בסרבנות אישית "אם היא נובעת מצו המצפון וכופרת בפעולה בלתי חוקית".

שפיר פעיל במסגרת "פטריוטים 555" קבוצת אנשי צוות אוויר בדימוס, העוסקת בקידום הממלכתיות והדמוקרטיה.

לקריאה נוספת

• מגביהים עוף: חיל האוויר - אתגרים ומשימות, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2011, פרק ח - רליק שפיר, "הכשרת הלוחם האווירי בבית הספר לטיסה", עמ' 85-79

קישורים חיצוניים

• יוסי מלמן, אין לנו אופציה איראנית, באתר הארץ, 2 באפריל 2005
• רוני ווינקלר, ‏"בחזרה מתקיפת הכור התחבקנו דקה", באתר חיל האוויר הישראלי, פברואר 2003
• לקראת ציון יום נפילתו של אילן רמון - אל תחמיצו את הסרט "גווילים של תקווה", רדיו ללא הפסקה (ראיון עם ישראל שפיר)
• ראיון עם ישראל (רליק) שפיר ואילן רמון, אחרי תקיפת הכור בעראק, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון