טייסת 115

"הדרקון המעופף", טייסת בחיל האוויר הישראלי

טייסת 115 המכונה גם "טייסת הדרקון המעופף" או "הטייסת האדומה", היא טייסת מטוסי ומסוקי קרב בחיל האוויר הישראלי.

טייסת 115
סמל הטייסת
סמל הטייסת
סמל הטייסת
פרטים
כינוי "טייסת הדרקון המעופף"
או
"הטייסת האדומה"
כינוי עבר טייסת הזנב האדום
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך חיל האוויר הישראלי
סוג מטוסי ומסוקי קרב
בסיס האם בסיס עובדה
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 8 ביולי 1954 כגף צילום – 1960 עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני היחידה
ייעוד מרכז לאימון מתקדם. טייסת בִּיוּם אויב
כלי טיס F-16C/D ("ברק"), בל 206 ("סייפן")
כלי טיס בעבר F-16A/B ("נץ")
סקייהוק A-4H/N, מטאור, מוסקיטו, קוברה AH-1
סמלה של טייסת 115 על זנבו של מטוס נץ
מטוס ברק של הטייסת

היסטוריה עריכה

הטייסת הוקמה ב-8 ביולי 1954 כגף צילום בטייסת האל ראות של החייל. לאחר הקמתה קיבלה הטייסת מספר מטוסי מוסקיטו, כמו כן גם כמה מטוסי מטאור. ביולי 1956 הפכה לטייסת עצמאית, בשנת 1960 הופסקה פעילותה של הטייסת לאחר שחיל האוויר הוציא משירותו את מטוסי המוסקיטו. מטוסי המטאור פוזרו בין טייסות אחרות.

בסוף שנת 1968 חידשה הטייסת את פעילותה וב-19 במרץ 1969 קלטה 24 מטוסי A-4H סקייהוק. הטייסת הופעלה מתל נוף והייתה לטייסת העיט השלישית. לפני מלחמת יום הכיפורים קיבלה הטייסת מטוסים מדגם N ("עיט משופר"), ובמלחמה הפעילה עירוב של מטוסי H ו-N.

שלושה ימים טרם פרוץ מלחמת יום הכיפורים נהרג מפקד הטייסת, סא"ל עמי גולדשטיין ("גולדי") בתאונת אימונים לילית בסיני. למפקד הטייסת מונה גיורא רום. לרום לא היה ניסיון קודם בהטסת מטוסי סקייהוק, אך עם פרוץ המלחמה סירב מפקד הבסיס רן פקר, לשחרר אותו מפיקוד על הטייסת[1], כך שטיסותיו הראשונות בסקייהוק היו גיחות תקיפה במצרים, בין היתר במבצע תגר בו תקפה הטייסת את בונקר מפקדת חטיבת ההגנה האווירית המצרית האחראית על הגנת צפון מזרח הדלתא ששכן בשדה תעופה מנצורה[2].

בשנת 1984 עברה הטייסת לבסיס נבטים החדש, ביחד עם טייסת 116.

במהלך שנות ה-90 היא נסגרה שנית, ונפתחה מחדש בשנת 2005 בעידודו של האלוף אליעזר שקדי במתכונתה החדשה. "טייסת הדרקון המעופף" כיום היא טייסת ייחודית, שתפקידה לאמן את טייסות חיל האוויר הישראלי השונות (מוגדרת כ"מרכז לאימון מתקדם של חיל האוויר"). אל הטייסת מגיעים הטובים שבטייסי החיל, המבצעים גיחות בהן הם טסים לפי תו"ל (תורת לחימה) של האויב כנגד טייסי החיל, ומאמנים אותם בלוחמה אווירית. הכוח האווירי של הטייסת המדמה את האויב נקרא "הכוח האדום", והכוח האווירי של הטייסות המגיעות לבצע את האימון נקרא "הכוח הכחול". נוסף לכוחות ביום האויב האווירי, הטייסת מתייחדת גם בגף קרקעי משלה המפעיל אמצעים שונים לביום אויב המאיים על מטוסי ומסוקי החיל מהקרקע, כמו סוללות נ"מ.

בשלב הראשון הופעלו בטייסת כוחות ביום אויב (כח אדום) מטוסי קרב מדגם נץ, ולאחר מכן נוספו אליה מסוקי צפע, מסוק הסייפן, אמצעים לביום כוחות נ"מ ואף מערכות לוחמה אלקטרונית. הטייסת מרחיבה את פעילותה ללא הפסקה ומתמקצעת בבניית וביצוע אימונים עבור כלל מערכי החיל, ביניהם של מטוסי קרב, מסוקי קרב, מסוקי תובלה, מטוסי תובלה וכלי טיס בלתי מאוישים.

"טייסת הדרקון המעופף" היא הטייסת היחידה בחיל האוויר הישראלי המפעילה הן מטוסי קרב והן מסוקי קרב.

צוותי האוויר ובעלי דרגות הכתף בטייסת נוהגים לענוד דרגות בצבע אדום המסמלות את היותם חלק מ"כוח אויב".

כיום שוכן המרכז בבסיס עובדה שבדרום.

בשנת 2008 השתתפה הטייסת באימון בן שבועיים של 55 טייסי מסוקים מחיל האוויר הצ'כי, שבאו להתאמן בתנאי מדבר בישראל לקראת יציאתם לאפגניסטן[3]. בדצמבר 2010, אירחה הטייסת בבסיס עובדה מטוסי טורנדו של חיל האוויר האיטלקי לצורך אימון משותף.

בדצמבר 2016, נפרדה הטייסת ממטוסי ה"נץ" (F-16A/B), ובאפריל 2017 קלטה במקומם את מטוסי ה"ברק" (F-16C/D)[4][5].

 
צוות אוויר בטייסת האדומה

 

סמל טייסת עריכה

עד לשנת 1969, לא היה סמל לטייסת, בשל היותה גף צילום. ב-1969 עם קליטת מטוסי ה"עיט" (דגם H), אימצה הטייסת סמל של כימרה מכוּנפת, שהיה סימלו של להק־יירוט צרפתי Escadron de Chasse 2/2 Côte-d'Or[6] (להק־יירוט 2/2 'חוף הזהב'  )[7]. להק־יירוט זו הורכב, בין היתר, ממטוסי אוראגן שהגיעו לארץ עם סמליהם הצרפתיים באוקטובר 1955, כך שטייסי חיל האוויר הישראלי, נחשפו באופן זה לסמל. בשנת 2007 נסגר להק היירוט Escadron de Chasse 2/2 Côte-d'Or ובמקומו הוקם להק־אימון 5/2 'חוף הזהב' (Escadron d'entraînement 5/2 Côte d'Or), וב-2016 שוב שוּנה מספרו ל-3/8. להק זה ממשיך לשאת את סמל הכימרה על חלק ממטוסיו, ומפעיל מטוסי אימון מסוג אלפה ג'ט (אנ').

ב-2005, עם פתיחתה המחודשת של טייסת 115, עוצב מחדש סימלה. הכימרה, מפלצת מכונפת בעלת ראש אריה הפכה לדרקון.

מפקדי הטייסת עריכה

שם תקופת פיקוד הערות
סרן עזריאל ספיבק 1954 - 1956 פיקד על הטייסת בהיותה גף צילום בבסיס חצור
רס"ן אלי איל ? - 20 באוגוסט 1956
רס"ן צבי לבון 20 באוגוסט 1956 - נובמבר 1956
רס"ן דני שפירא נובמבר - דצמבר 1956
סרן צבי לבון דצמבר 1956 ממלא מקום
סרן אייל אחיקר אמצע 1957 ממלא מקום
סרן זאב תבור ממלא מקום
סרן אורי ירום ינואר 1958 - ?
סא"ל אליעזר פריגת 1969 - 1971 הקמת הטייסת כטייסת סקייהוק
סא"ל עמי גדיש (גולדי) 25/03/1971 - 03/10/1973 נהרג בתאונה ב-3 באוקטובר 1973
סא"ל גיורא רום 10 באוקטובר 1973 - ?
סא"ל רענן נאמן מפקד הטייסת במלחמת לבנון הראשונה
סא"ל אמנון עין-דר 2005 - 2007 לימים תת-אלוף, ראש להק האוויר
סא"ל א' 2020 - 2022
סא"ל ש' 2022 -

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא טייסת 115 בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ גיורא רום,"צבעוני ארבע", ידיעות ספרים, 2008, עמוד 161, "בסוף הפגישה אני נשאר איתו לשיחה בארבע עיניים. 'רן, אני יודע שאתה מינית אותי לפקד על הטייסת ואני מודה לך על כך, אבל נראה שהמלחמה טרפה את הקלפים. אם אתה רוצה, מצא לך מפקד עם ניסיון בסקייהוק ואני אחזור למיראז'ים.' מסיבה שלא נהירה לי עד עצם היום הזה, מסתכל עלי רן ואומר, 'אני רוצה שתמשיך. חזור לטייסת ותמשיך לפקד'."
  2. ^ גיורא רום,"צבעוני ארבע", ידיעות ספרים, 2008, עמוד 164, "אני משער שהמתח גובר ככל שאנחנו מתקרבים לנקודת המשיכה, אבל הריכוז הנדרש כדי לעשות את הדברים הנכונים גובר ברוב המקרים על המתח ועל הפחד ומאפשר להטיס את המטוס גם בתנאים הקיצוניים של קרב. הפעם משתחררות הפצצות של מטוסי כבר ביעף הראשון".
  3. ^ כתבה בחדשות ערוץ 2
  4. ^ כל יום פורים: טייסת ביום האויב של החיל, באתר חיל האוויר הישראלי, 12.03.2017
  5. ^ טייסת ביום האויב של החיל קלטה "ברק", באתר חיל האוויר הישראלי, 03.04.2017
  6. ^ בעברית אין מילה מקבילה שמתארת במדוייק את המונח הצבאי הצרפתי Escadron. המשמעות היא "טייסת־על" או להק המורכב ממספר טייסות־משנה או גפים (המכונים בצרפתית Escadrille או SPA) שייעודם הוא אחיד, כמו להק־יירוט (Escadron de Chasse), להק־סיור (Escadron de Reconnaissance) או להק־תובלה (Escadron de Transport). שיטת האירגון של חיל האוויר הצרפתי השתנתה מספר פעמים מאז הוּקם החיל, כך שטייסות־על אלו, הורכבו לעיתים מ-2 טייסות משנה ולעיתים מ-3 טייסות משנה.
  7. ^ Escadron de chasse 2/2 Côte d'Or, באתר techno-science.net.