טייסת 115
טייסת 115 המכונה גם "טייסת הדרקון המעופף" או "הטייסת האדומה", היא טייסת מטוסי ומסוקי קרב בחיל האוויר הישראלי.
 | |
| סמל טייסת 115 | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי |
"טייסת הדרקון המעופף" או "הטייסת האדומה" |
| כינוי עבר | טייסת הזנב האדום |
| שיוך |
חיל האוויר הישראלי  |
| סוג | מטוסי ומסוקי קרב |
| בסיס האם | עובדה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות |
8 ביולי 1954 כגף צילום – 1960 |
| נתוני היחידה | |
| ייעוד | מרכז לאימון מתקדם. טייסת בִּיום אויב. |
| כלי טיס | F-16C/D ("ברק"), בל 206 ("סייפן") |
| כלי טיס בעבר |
F-16A/B ("נץ") סקייהוק A-4H/N, מטאור, מוסקיטו, קוברה AH-1 |
  | |
.jpg)
היסטוריהעריכה
הטייסת הוקמה ב-8 ביולי 1954 כגף צילום בטייסת האל ראות של החייל. לאחר הקמתה קיבלה הטייסת מספר מטוסי מוסקיטו, כמו כן גם כמה מטוסי מטאור. ביולי 1956 הפכה לטייסת עצמאית, בשנת 1960 הופסקה פעילותה של הטייסת לאחר שחיל האוויר הוציא משירותו את מטוסי המוסקיטו. מטוסי המטאור פוזרו בין טייסות אחרות.
בסוף שנת 1968 חידשה הטייסת את פעילותה וב-19 במרץ 1969 קלטה 24 מטוסי A-4H סקייהוק. הטייסת הופעלה מתל נוף והייתה לטייסת העיט השלישית. לפני מלחמת יום הכיפורים קיבלה הטייסת מטוסים מדגם N ("עיט משופר"), ובמלחמה הפעילה עירוב של מטוסי H ו-N.
שלושה ימים טרם פרוץ מלחמת יום הכיפורים נהרג מפקד הטייסת, סא"ל עמי גולדשטיין ("גולדי") בתאונת אימונים לילית בסיני. למפקד הטייסת מונה גיורא רום. לרום לא היה ניסיון קודם בהטסת מטוסי סקייהוק, אך עם פרוץ המלחמה סירב מפקד הבסיס רן פקר, לשחרר אותו מפיקוד על הטייסת[1], כך שטיסותיו הראשונות בסקייהוק היו גיחות תקיפה במצרים, בין היתר במבצע תגר בו תקפה הטייסת את בונקר מפקדת חטיבת ההגנה האווירית המצרית האחראית על הגנת צפון מזרח הדלתא ששכן בשדה תעופה מנצורה[2].
בשנת 1984 עברה הטייסת לבסיס נבטים החדש, ביחד עם טייסת 116.
במהלך שנות ה-90 היא נסגרה שנית, ונפתחה מחדש בשנת 2005 בעידודו של האלוף אליעזר שקדי במתכונתה החדשה. "טייסת הדרקון המעופף" כיום היא טייסת ייחודית, שתפקידה לאמן את טייסות חיל האוויר הישראלי השונות (מוגדרת כ"מרכז לאימון מתקדם של חיל האוויר"). אל הטייסת מגיעים הטובים שבטייסי החיל, המבצעים גיחות בהן הם טסים לפי תו"ל (תורת לחימה) של האויב כנגד טייסי החיל, ומאמנים אותם בלוחמה אווירית. הכוח האווירי של הטייסת המדמה את האויב נקרא "הכוח האדום", והכוח האווירי של הטייסות המגיעות לבצע את האימון נקרא "הכוח הכחול". נוסף לכוחות ביום האויב האווירי, הטייסת מתייחדת גם בגף קרקעי משלה המפעיל אמצעים שונים לביום אויב המאיים על מטוסי ומסוקי החיל מהקרקע, כמו סוללות נ"מ.
בשלב הראשון הופעלו בטייסת ככוחות ביום אויב (כח אדום) מטוסי קרב מדגם נץ, ולאחר מכן נוספו אליה מסוקי צפע, ואמצעים לביום כוחות נ"מ. הטייסת מרחיבה את פעילותה ללא הפסקה ומתמקצעת באימון של כמעט כל מערכי החיל, ביניהם של מטוסי קרב, מסוקי קרב, מסוקי סער ואף מטוסי תובלה.
"טייסת הדרקון המעופף" היא הטייסת היחידה בחיל האוויר הישראלי המפעילה הן מטוסי קרב והן מסוקי קרב.
כיום שוכן המרכז בבסיס עובדה שבדרום.
בשנת 2008 השתתפה הטייסת באימון בן שבועיים של 55 טייסי מסוקים מחיל האוויר הצ'כי, שבאו להתאמן בתנאי מדבר בישראל לקראת יציאתם לאפגניסטן[3]. בדצמבר 2010, אירחה הטייסת בבסיס עובדה מטוסי טורנדו של חיל האוויר האיטלקי לצורך אימון משותף.
בדצמבר 2016, נפרדה הטייסת ממטוסי ה"נץ" (F-16A/B), ובאפריל 2017 קלטה במקומם את מטוסי ה"ברק" (F-16C/D)[4][5].
סמל טייסתעריכה
עד ל-1969 לא היה לטייסת (בהיותה גף צילום) סמל. ב-1969 עם קליטת מטוסי עיט (דגם H) אימצה הטייסת סמל של דרקון מעופף (כימרה) שהיה בעצם סימלה של טייסת צרפתית Escadron de chasse 2/2 שכינויה בצרפת הוא קוט ד'ור (Cote D'Or – חוף זהב)[6]. זו הייתה בין היתר טייסת אורגאנים ונראה שזה היה האופן בו חיל האוויר נחשף לסמל. בשנת 2007 נסגרה טייסת Escadron de chasse 2/2 Côte-d'Or ובמקומה הוקמה טייסת Escadron 5/2 Côte d'Or שממשיכה לשאת את סמל הכימרה ומפעילה מטוסי אלפה ג'ט (אנ').
ב-2005, עם פתיחתה המחודשת של הטייסת עוצב מחדש הסמל שלה. הכימרה, מפלצת מכונפת בעלת ראש אריה הפכה לדרקון.
-
סמל טייסת Escadron de chasse SPA 65 2/2 Côte-d'Or שהיווה השראה לסמל טייסת הישראלית
-
סמלה הראשון של הטייסת
-
אחת מגרסאות פאטצ' הטייסת
-
אחת מגרסאות פאטצ' הטייסת
מפקדי הטייסתעריכה
| שם | תקופת פיקוד | הערות |
|---|---|---|
| סרן עזריאל ספיבק | 1954 - 1956 | פיקד על הטייסת בהיותה גף צילום בבסיס חצור |
| רס"ן אלי איל | ? - 20 באוגוסט 1956 | |
| רס"ן צבי לבון | 20 באוגוסט 1956 - נובמבר 1956 | |
| רס"ן דני שפירא | נובמבר - דצמבר 1956 | |
| סרן צבי לבון | דצמבר 1956 | ממלא מקום |
| סרן אייל אחיקר | אמצע 1957 | ממלא מקום |
| סרן זאב תבור | ממלא מקום | |
| סרן אורי ירום | ינואר 1958 - ? | |
| סא"ל אליעזר פריגת | 1969 - 1971 | הקמת הטייסת כטייסת סקייהוק |
| סא"ל עמי גדיש (גולדי) | נהרג בתאונה ב-3 באוקטובר 1973 | |
| סא"ל גיורא רום | 10 באוקטובר 1973 - ? | |
| סא"ל רענן נאמן | מפקד הטייסת במלחמת לבנון הראשונה | |
| סא"ל אמנון עין-דר | 2005 - 2007 | לימים תת-אלוף, ראש להק האוויר |
| סא"ל א' | 2020 - 2022 | |
| סא"ל ש' | 2022 - |
ראו גםעריכה
- טופ גאן – על הרעיון הראשוני של אימון מול אויב מבוים
- היחידה האדומה – יחידה יבשתית של צה"ל לביום אויב
קישורים חיצונייםעריכה
טייסת 115 - חוויות ותובנות 40 שנה אחרי המלחמה, סרטון באתר יוטיוב- טייסת הדרקון המעופף, באתר חיל האוויר הישראלי
- קליה בן–עמרם ומוריה דיאמנט, יחד כל הדרך, בטאון חיל האוויר, אוגוסט 2008
- רינת אביגור, האויב שבפנים, "במחנה", 24.2.2010
- אנשיל פפר, "הטייסת האדומה" של חיל האוויר - לחשוב כמו טייס סורי, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2010
- טייסת 115, באתר "מרקיע שחקים"
הערות שולייםעריכה
- ^ גיורא רום,"צבעוני ארבע", ידיעות ספרים, 2008, עמוד 161, "בסוף הפגישה אני נשאר איתו לשיחה בארבע עיניים. 'רן, אני יודע שאתה מינית אותי לפקד על הטייסת ואני מודה לך על כך, אבל נראה שהמלחמה טרפה את הקלפים. אם אתה רוצה, מצא לך מפקד עם ניסיון בסקייהוק ואני אחזור למיראז'ים.' מסיבה שלא נהירה לי עד עצם היום הזה, מסתכל עלי רן ואומר, 'אני רוצה שתמשיך. חזור לטייסת ותמשיך לפקד'."
- ^ גיורא רום,"צבעוני ארבע", ידיעות ספרים, 2008, עמוד 164, "אני משער שהמתח גובר ככל שאנחנו מתקרבים לנקודת המשיכה, אבל הריכוז הנדרש כדי לעשות את הדברים הנכונים גובר ברוב המקרים על המתח ועל הפחד ומאפשר להטיס את המטוס גם בתנאים הקיצוניים של קרב. הפעם משתחררות הפצצות של מטוסי כבר ביעף הראשון".
- ^ כתבה בחדשות ערוץ 2
- ^ כל יום פורים: טייסת ביום האויב של החיל, באתר חיל האוויר הישראלי, 12.03.2017
- ^ טייסת ביום האויב של החיל קלטה "ברק", באתר חיל האוויר הישראלי, 03.04.2017
- ^ de chasse 2/2 Côte-d'Or - באתר techno-science.net.