רעידות האדמה בצפון ארץ ישראל ובלבנון (1759)

רעידות האדמה במזרח הקרוב בשנת 1759 הייתה שתי רעידות אדמה הרסניות אשר התרחשו באזור צפת שבארץ ישראל ב-30 באוקטובר 1759 ובבקאע שבלבנון ב-25 בנובמבר 1759. רעידת האדמה התרחשה במזרח הקרוב בחלק המזרחי של אגן הים התיכון וגרמה להרס חמור באזורים בהם נמצאים בעת המודרנית סוריה, לבנון, טורקיה, וישראל, שהיו אז חלק מהאימפריה העות'מאנית. ההערכה היא שרעידת האדמה הראשונה הייתה בגודל של מעל 6 בסולם מגניטודה לפי מומנט ורעידת האדמה השנייה הייתה בגודל של מעל 7 בסולם מגניטודה לפי מומנט[1].

רעידות האדמה במזרח הקרוב (1759)
סוג רעידת אדמה
תאריך התרחשות 30 באוקטובר 1759, 25 בנובמבר 1759
שעה רעידה #1 - בסביבות 4:00 לפנות בוקר
רעידה #2 - בסביבות השעה 19:30
מגניטודה

רעידה #1 - בערך 6.6 בסולם מגניטודה לפי מומנט

רעידה #2 - בערך 7.4 בסולם מגניטודה לפי מומנט
במדינות או באזורים ארץ ישראל, לבנון
הרוגים

רעידה #1 - 2,000

רעידה #2 - 20,000
קואורדינטות 33°06′N 35°36′E / 33.1°N 35.6°E / 33.1; 35.6
רעידות האדמה בצפון ארץ ישראל ובלבנון (1759) is located in Lebanon
30 באוקטובר
30 באוקטובר
25 בנובמבר
25 בנובמבר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יחד עם רעידת האדמה בסוריה (1202), היו אלו ככל הנראה רעידות האדמה החזקה ביותר באזור הלבנט.

רעידות האדמהעריכה

רעידת האדמה ב-30 באוקטובר 1759עריכה

ב-30 באוקטובר 1759 התרחשה רעידת אדמה המוערכת בגודל של כ־6.6 בסולם מגניטודה לפי מומנט. המוקד של רעידת האדמה היה באזור עמק החולה אשר מצפון לים כנרת. רעידת האדמה הראשונה אירעה בסביבות 4:00 לפנות בוקר ונמשכה מעל לדקה. רעידת האדמה הראשונה לוותה ברעידה עוקבת, שאירעה במשך 5–10 שניות כעשר דקות לאחר מכן. רעידת האדמה גרמה נזק גדול בגליל העליון, ובמיוחד גרם לנזק רב לעיר צפת. רעידת האדמה הראשונה גרמה גם נזקים קלים יותר בעכו, צור וצידון. מספר הקורבנות ברעידת האדמה הראשונה נאמד בסביבות 2,000 בני אדם[2].

רעידת האדמה ב-25 בנובמבר 1759עריכה

בסביבות השעה 19:30 ב-25 בנובמבר 1759 אירעה רעידת אדמה חזקה הרבה יותר בגודל מוערך של 7.4 בסולם מגניטודה לפי מומנט. המוקד של רעידת האדמה השנייה היה בקאע שבלבנון. רעידת אדמה זו נמשכה כשתי דקות. רעידת האדמה הראשונה לוותה ברעידה עוקבת, שאירעה כשמונה דקות לאחר מכן וברעידת אדמה נוספת שאירעה בסביבות השעה 21:00. רעידת האדמה של 25 בנובמבר 1759 גרמה לנזקים רבים בכמה ממדינות המזרח התיכון. כל הכפרים בבקאע נחרבו ברעידת האדמה. העיר צפת בגליל העליון נחרבה כמעט לחלוטין ברעידת האדמה. בסביבות שליש מהמבנים בדמשק נחרבו ברעידת האדמה, ואלפי תושבים בעיר נהרגו ברעידת האדמה. גם טריפולי וערי חוף נוספות במזרח התיכון ספגו נזקים כבדים ברעידת האדמה. רעידת האדמה הורגשה אף במצרים. מספר הנספים ברעידת האדמה של ה-25 בנובמבר נאמד בסביבות 20,000 בני אדם[2].

על פי חוקר רעידות האדמה ההיסטוריות הידוע (בריטי) ניקולאס אמברייזיס ועמיתו הסורי, אך הפועל באקדמיה בארצות הברית - מואוויה באראזאנגי, רעידת האדמה הזו התרחשה על קטע השבר הידוע כהעתק היאמונה שבבקעת הלבנון. על פי מקורות היסטוריים הם מונים גם כן את צפת, דמשק, ביירות ובעלבכ כערים שניספו בהן תושבים[1]. הם לא התייחסו לשאלה האם גם הרעידה של 30 אוקטובר הייתה על אותו העתק. לעומתם, קבוצת חוקרים צרפתיים ולבנוניים[3] הגיעו 16 שנים אחר כך לממצאים אחרים: שרעידת 30 אוקטובר התרחשה לאורך מישור שבר שאורכו 50 קילומטר על העתק רשאיה שהוא המשכו של העתק ערוץ הירדן שפונה צפון מזרחה בקצה הצפוני של עמק החולה לכיוון בקעת הלבנון. ואילו רעידת 25 נובמבר התרחשה לאורך מישור שבר שאורכו 130 קילומטר על העתק סרע'איה, המתפצל לכיוון צפון מזרח מחלקו הצפוני של העתק רשאיה[4]. הם מסבירים את ההשהיה החריגה בין שתי הרעידות בקיומה של ההתרוממות הא-סימטרית של הר החרמון כתוצאה מהלחיצה של הלוח הטקטוני הערבי כנגד המיקרו לוח של ישראל סיני בגזרה זו[5]. לדבריהם, התרוממות זו גורמת לתופעה שנקראת Erathquake" Trigering"[6] - "מעצור" בתנועה היחסית שגורם להשהיית התנועה היחסית, ולגרימת רעידת אדמה מאוחרת נוספת בסביבה הקרובה או הרחוקה יותר, כתוצאה מעצירה "מאולצת" לכאורה של שחרור האנרגיה מהרעידה הראשונה.

לקריאה נוספתעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 N. N. Ambraseys, N.N., Barazangi, M., 1989. The 1759 Earthquake in the Bekaa Valley: Implications for Earthquake Hazard Assessment in the Eastern Mediterranean Region. Journal of Geophisical Research., 94, pp. 4007- 4013
  2. ^ 1 2 John Kitto (1841). Palestine: the Physical Geography and Natural History of the Holy Land (באנגלית). Nabu Press. 
  3. ^ Daeron, M., Klinger, Y., Tapponnier, P.,Elias, A., Jacques, E., Sursock, A., 2005. Sources of the Large A.D. 1202 and 1759 Near East earthquakes. Geology 33, pp. 529 - 532
  4. ^ ראו מפת ההעתקים באזור אצל: נטע וקסלר, שמואל מרקו, 2017. רעשי אדמה היסטוריים בצפון ישראל והשפעתם על היפוס־סוסיתא. בתוך: סוסיתא ותחומה - חידושים בתום 18 שנות מחקר. מכמנים, דצמבר 2017: מפת ההעתקים בעמוד 36.
  5. ^ עקב התפנית צפון מזרחה של ההעתקים הללו ביחס להעתק הראשי של ערוץ הירדן, כשהתנועה היחסית הכללית היא אופקית בתנועה שמאלית, הרי שלאורכה של ההתפצלות הצפון מזרחית, מתרחשת לחיצה מקומית שאחראית בין השאר להתרוממותו של הר חרמון - ראו איור 17.6 במאמר המקושר.
  6. ^ Freed, A.M.,, Earthquake Triggering by Static, Dynamic, and Postseismic Stress Transfer., Annual Review of Earth and Planetary Sciences, 33. pp. 335-367, Department of Earth and Atmospheric Sciences, Purdue University, 2005