רפאל קמחי
רָפאל משה קָמְחִי (במקדונית ובבולגרית: Рафаел Моше Камхи; 15 בדצמבר 1870, מונאסטיר, האימפריה העות'מאנית – 8 ביולי 1970,[1] תל אביב, ישראל) היה מהפכן יהודי בן קהילת מונאסטיר, קצין בארגון המהפכני הפנים-מקדוני אשר השתתף במרד אילינדן נגד השלטון העות'מאני באזור מקדוניה ולמען סיפוחו של האזור לבולגריה.
 | |
| רפאל קמחי (1963) | |
| לידה |
15 בדצמבר 1870 מונאסטיר  האימפריה העות'מאנית |
|---|---|
| פטירה |
8 ביולי 1970 (בגיל 99) תל אביב  ישראל |
| מדינה |
האימפריה העות'מאנית, בולגריה, ישראל  |
| מקום קבורה | בית העלמין הדרום (בת ים) |
| מקום מגורים |
ביטולה, סופיה, סלוניקי, קסנתי, תל אביב-יפו |
| כינויים נוספים | סְקָנְדָר בֶּג ("אלכסנדר הגדול" - כינויו המחתרתי) |
| פעילות בולטת | השתתפות במרד אילינדן |
| ידוע בשל | היותו קצין בארגון המהפכני הפנים-מקדוני |
  | |
קורות חייו עריכה
ראשית חייו עריכה
רפאל קמחי נולד במונאסטיר, אז בתחומי האימפריה העות'מאנית, למשה סלומון קמחי (1842 - 1891) בן למשפחה יהודית ספרדית. הוא למד במלדארי (תלמוד תורה) בעירו והיה רב-לשוני. קמחי חבר למספר תושבים ממוצא בולגרי ובהם דמיאן גרואב מייסד הארגון המהפכני הפנים-מקדוני, שנאבק נגד השלטון העות'מאני ולמען סיפוח האזור לבולגריה. בהמשך שימש ביתו כבית מסתור לחברי הארגון.
קמחי כיהן כקצין הקישור בין בולגריה לארגון המהפכני הפנים-מקדוני ונועד באופן תדיר עם ראשי השלטון בבולגריה ובכללם הנסיך פרדיננד הראשון. במסגרת פעילותו בארגון פעל להפיכתו לרב-לאומי וסייע לגיוס של פעילים ממוצא יווני ומקדוני, בנוסף לגרעין הפעילים הבולגרי. קמחי החל להשתתף בפעולות מחתרתיות ובאוגוסט 1901 השתתף בחטיפת המסיונרית האמריקנית אלנה מריה סטון ובת לווייתה כאשר היו בדרכן מבנסקו לבלגואבגרד. החטיפה הייתה למטרת כופר כדי לממן את הארגון והיא זכתה לכינוי:"Miss Stone Affair". בפברואר 1902 לאחר משא ומתן ממושך ותשלום כופר, שוחררו החטופות סמוך לסטרומיצה.
ב-1903 השתתף קמחי באופן פעיל במרד אילינדן נגד השלטון העות'מאני. הוא לחם בגזרות מונאסטיר, רסן, קסטוריה ובאזור אגם פרספה. כמו כן סייע לארגון בתרומות כסף וציוד. הוא אימץ את השם המחתרתי "סְקָנְדָר בֶּג" (אלכסנדר הגדול) כאות לתמיכתו בעניין המקדוני. אחיו הצעיר מֶנְטֶש (1877 - 1943) הבריח ללוחמי הארגון נשק, מזון ותרופות.[2][3]
לאחר מלחמת הבלקן השנייה עבר קמחי לקסנתי ובהמשך, לאחר תבוסת בולגריה במלחמת העולם הראשונה והסכמי השלום המתגבשים, פעל בקרב ראשי השלטון הבולגרי למען שמירת זכויות המיעוט הבולגרי במקדוניה. לאחר חתימת חוזה ניי עבר לסלוניקי והמשיך להיות פעיל בארגונים מחתרתיים פרו-בולגריים.
מלחמת העולם השנייה ולאחריה עריכה
באפריל 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, תקפה גרמניה הנאצית את ממלכת יוון והכריעה את צבאה תוך ימים אחדים. לאחר הכיבוש הגרמני נעצר רפאל קמחי ביחד עם יהודי סלוניקי. לאחר האקציה, בהתערבות בולגריה שהייתה בעלת-ברית של גרמניה, הופרד משאר העצורים. הוא הוברח לבולגריה בהוראתו של הגנרל הבולגרי קוסטה ניקולוב (בבולגרית: Коста Николов; 1873 - 1944) אשר היה בצעירותו חבר בארגון המהפכני הפנים-מקדוני והכיר אישית את קמחי מפעילותו בארגון.
משפחתו ובכלל זה אחיו מנטש גורשה למחנה ההשמדה טרבלינקה. אחיינו ז'וזף ואחיינתו רוזה שרדו את השואה. רוזה נישאה בהמשך לגנרל היהודי-יוגוסלבי בנו רוסו. לאחר המלחמה התגורר רפאל קמחי בסופיה. בשל הברחתו לבולגריה הוא נתפש ביוון כמשתף פעולה. קמחי נשפט על ידי שלטונות יוון שלא בפניו ונידון למוות. כל רכושו הוחרם.
ב-1949 עלה רפאל קמחי לישראל. הוא התגורר עם משפחת אחיינו ז'וזף בתל אביב עד לפטירתו ב-1970. קמחי לא עזב את גבולות ישראל עד למותו וניסה ללא הצלחה לבטל את גזר הדין ולהשיב לעצמו את רכושו ביוון.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ פרטי נפטרים, באתר חברה קדישא.
- ^ שלמה אלבוחר, קהילת מונסטיר (ביטולה), מקדוניה, הוצאת הספרייה הציונית, ירושלים, 2005, עמוד 48.
- ^ Mark Cohen, Last Century of a Sephardic Community, Foundation for the Advancement of Sephardic Studies and Culture, New York, 2003, page 104.