פתיחת התפריט הראשי
רפאל רופין בצעירותו, לצד אמו חנה רופין (מימין), דניאל אוסטר ורעייתו

רפאל (רפי) רופין (1919 בברלין – אוקטובר 2018) היה ממקימי מושב מכמורת, ימאי, סופר ושגריר ישראל בטנזניה לשעבר.

ביוגרפיהעריכה

רופין הוא בנם של המנהיג הציוני ארתור רופין וחנה, בתו של מרדכי בן הלל הכהן. בינקותו, בראשית שנות העשרים, עלה לארץ עם משפחתו, שהתיישבה בירושלים. למד בגימנסיה העברית רחביה, והמשיך ללימודי ביולוגיה באוניברסיטה העברית. לאחר מכן למד כלכלה בבית הספר לכלכלה של לונדון.

במלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי, בו שירת בחיל הרגלים במסגרת החטיבה היהודית הלוחמת (הבריגדה היהודית). בתום המלחמה הצטרף לארגון "מכמורת", ששימש כגרעין להתיישבות שיתופית ימית. במקביל למד את מקצועות הדיג והימאות באוניברסיטאות בהולנד ואיטליה.

עם שחרורו מהצבא נמנה עם מייסדי מושב הדייגים מכמורת בעמק חפר, ושימש כחובל הראשון של ספינת דיג (שנקנתה בכספי הסוכנות היהודית). כמו כן יזם את הקמת בית הספר הימי "מבואות ים" ביישוב. רופין הוזמן על ידי האו"ם להקים בתי ספר דומים בעולם, ולאחר מכן מונה כאחראי על מוסדות הקשורים בדיג מטעם ארגון המזון והחקלאות העולמי בכ-100 מדינות. עם שובו ארצה עסק בפיקוח ובקידום של פרויקטים לחקלאות ימית, בעיקר במחקר ופיתוח מטעם משרד החינוך.

כמו כן יצא לשליחויות שונות מטעם ממשלת ישראל לאתיופיה, לדרום אפריקה ולטנזניה, שם כיהן כשגרירה הראשון של מדינת ישראל. החל משנת 1982 שימש כיועץ בנושא החקלאות הימית במשרד האנרגיה והתשתיות.

כתב מספר ספרים בנושאים מגוונים הקשורים לארצות בהם פעל במסגרת תפקידו, ורומן היסטורי בדיוני בשם "מלחמות היהודים 2", אותו הגדיר כ"ספרו החשוב ביותר". רומן זה מתאר את הקמתה ונפילתה של מדינת ארץ ישראל - מדינה יהודית חילונית ודמוקרטית שקמה בקפריסין ובארץ ישראל בעקבות ניצחונם של היהודים על האימפריה הרומית וחתימת הסכם שלום עמה - כל זאת לאחר כישלון המרד הגדול ביהודה.

רופין היה חבר במפלגת אור של ירון ידען.

מספריועריכה

קישורים חיצונייםעריכה