ארגון המזון והחקלאות

אירגון בינלאומי שמטרתן למגר את הרעב

ארגון המזון והחקלאות (Food and Agriculture Organization, בראשי תיבות: FAO) הוא סוכנות של האומות המאוחדות המובילה מאמצים בינלאומיים למלחמה ברעב ברחבי העולם. הארגון משרת ארצות מתפתחות וארצות מפותחות גם יחד. המוטו של הארגון בלטינית הוא: fiat panis, מילולית פירושו "ינצח הלחם".

ארגון המזון והחקלאות
FAO - Food and Agriculture Organization
מטה ארגון המזון והחקלאות ברומא
מטה ארגון המזון והחקלאות ברומא
התאגדות סוכנות של האומות המאוחדות
תחום מלחמה ברעב ברחבי העולם
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון רומא, איטליה
סינוף בינלאומי כלל עולמי
מנכ"ל קו דונגיו (屈冬玉)
תקופת הפעילות 16 באוקטובר 1945 – הווה (79 שנים)
www.who.int
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

FAO משמש גם כמקור למידע בתחומי התמחותו ומסייע למדינות מתפתחות ומדינות הנמצאות בתקופת שינוי ומודרניזציה לשיפור חקלאותן, לניהול היערות והדיג, באופן שיבטיח תזונה בריאה ומזון נקי לכל.

ארגון המזון והחקלאות הוא הארגון ההומניטרי הגדול ביותר בעולם העוסק ברעב וקידום ביטחון תזונתי.

היסטוריה

עריכה

הרעיון להקים ארגון בינלאומי למזון וחקלאות עלה בסוף המאה ה-19 בתחילת המאה ה-20, וקודם בעיקר על ידי עסקן החקלאות דייוויד לובין (אנ'). בסוף מאי 1905, התקיים כנס בינלאומי ברומא, שהוביל להקמת המכון הבינלאומי לחקלאות (International Institute of Agriculture) על ידי מלך איטליה, ויקטור עמנואל השלישי.[1] ה- IIA היה הארגון הבין-ממשלתי הראשון שאאסף ופרסם נתונים על חקלאות, החל מסטטיסטיקה של תפוקה ועד קטלוג של מחלות גידולים. בין הישגיו היה פרסום המפקד החקלאי הראשון בשנת 1930. המפקד העריך משאבים חקלאיים עולמיים באמצעות אוסף נתונים סטטיסטיים גלובליים על יבולים, בעלי חיים וייצור חקלאי.[2] במלחמת העולם השנייה נפסקה פעולתו של המכון הבינלאומי לחקלאות. במהלך המלחמה, בשנת 1943, קרא נשיא ארצות הברית פרנקלין ד' רוזוולט לוועידה בינלאומית בנושא מזון וחקלאות. בוועידה שהתקיימה בהוט ספרינגס, וירג'יניה, ארצות הברית בין התאריכים 18 במאי ל -3 ביוני השתתפו נציגים מ-44 ממשלות. מטרת הוועידה הייתה חילופי ידע בנוגע לייצור חקלאי, תזונה וצריכה מוגברת, צעדים בינלאומיים להתייעלות חקלאית והסדרים מסחריים ופיננסיים לשיווק מוצרים חקלאיים.[3] הוועידה הסתיימה בהתחייבות להקמת ארגון קבע למזון ולחקלאות. ארגון המזון והחקלאות נוסד ב-16 באוקטובר 1945 בקוויבק סיטי, קוויבק. רק ב־27 בפברואר 1948 ה-AII פוזר באופן רשמי ו-FAO החל את פעילותו.[4]

בשנת 1951 עבר מטה הארגון מוושינגטון, בירת ארצות הברית, לרומא, בירת איטליה.

נכון לשנת 2018 בארגון 197 חברות כולל האיחוד האירופי.[5]

משימות הארגון

עריכה

המנדט של ארגון המזון והחקלאות הוא לשפר את רמת התזונה, תנובת החקלאות וחיי האוכלוסיות הכפריות ולתרום לגידול כלכלת העולם. מהותו של הארגון בהבטחת מזון לכל אזרחי העולם, מזון זמין לכל אדם ובאיכות גבוהה דיה כדי לנהל חיים פעילים ובריאים.

הארגון עוסק גם בניטור והערכה של מדד מחירי המזון העולמיים.[6]

מבנה הארגון

עריכה

ארגון FAO מנוהל על ידי ועידת המדינות החברות, המתכנסת אחת לשנתיים כדי לסקור את עבודתו ולאשר את תוכנית העבודה והתקציב לשנתיים הבאות. הוועידה בוחרת במועצה של 49 מדינות חברות המשרתת כגוף המנהל של הארגון. חברות המועצה מתמנות לכהונה של שלוש שנים, לסירוגין. הוועידה אף בוחרת במנהל כללי לראש הארגון. FAO מורכב משמונה מחלקות: ניהול ותקציב, חקלאות, כלכלה וחברה, דיג, יערנות, יחסים כלליים ומידע, פיתוח בר קיימא ושיתוף פעולה טכני. מאז שנת 1994 עבר ארגון FAO שינוי ארגוני שהוביל לייעול בנוהלי הארגון ובהפחתת הוצאות. כתוצאה משינוי זה חסך הארגון 50 מיליון דולר בתקציבו השנתי.

תקציב

עריכה

בין השנים 1994–2001 הוקפא תקציבו של הארגון, בהחלטת המדינות החברות, ל-650 מיליון דולר לשנתיים. בשנים 2002–2003 הועלה התקציב בשיעור קטן ל-651.8 מיליון דולר ובשנים 2004–2005 הועלה ל-749 מיליון דולר. אולם, שיעור העלאה נומינלי זה הוא למעשה הפחתה בתקציב בנתונים אמיתיים לאור שחיקת המטבע. בחודש נובמבר, 2005 הצביעה הוועידה של הארגון על התקציב הדו-שנתי לשנים 2006–2007 וקבעה אותו בשיעור 765.7 מיליון דולר, תקציב זה מהווה פעם נוספת ירידה ריאלית לאור האינפלציה.

תוכניות והישגים

עריכה

תוכניות פיתוח למילניום

עריכה

הארגון פועל במסגרת האומות המאוחדות לתרומת חלקו בהשגת שמונה תוכניות פיתוח למילניום[7] הנוגעות במגוון נושאים, ביניהן: קיצוץ שיעור העוני הקשה בעולם במחצית, עצירת התפשטות מגפת האיידס ומתן חינוך בסיסי לכל. תאריך היעד לתוכניות אלה הוא שנת 2015 והן מוסכמות על כל מדינות העולם וכל המוסדות הבינלאומיים המובילים בעולם. תוכניות אלה מייצגות מאמץ חסר תקדים לענות לצורכי האנשים העניים ביותר בעולם ולארגון FAO תפקיד מרכזי בהשגתן.

תוכנית מיוחדת לביטחון בהשגת מזון

עריכה

התוכנית המיוחדת לביטחון בהשגת מזון היא תוכנית הדגל של ארגון FAO המיועדת לקצץ במחצית את מספר האנשים הרעבים בעולם עד לשנת 2015 (ההערכות לשנת 2006 הן כי בעולם חיים 852 מיליון אנשים רעבים). התוכנית מיושמת ביותר ממאה מדינות בעולם ובאמצעותה הארגון מקדם פתרונות יעילים וישימים לחיסול הרעב, תת-תזונה ועוני. 102 מדינות מעורבות בתוכנית ומתוכן כשלושים מפעילות או מפתחות תוכניות לאומיות כוללות לביטחון בהשגת מזון.

תפקיד הארגון במצבי חירום

עריכה

ל-FAO תפקיד מפתח במצבי חירום. התמקדותו של הארגון בייצור מזון ובחקלאות מייעדים לו תפקיד מרכזי באזורי אסון. הארגון מתריע על מצבים שבהם עלול להתפתח מחסור במזון, נוטל חלק במאמצים הומניטריים ומסייע בשיקום אמצעי ייצור המזון באזורי אסון. FAO מספק כלי הערכת צרכים באזורי אסון, מומחי חקלאות וייעוץ טכני, כדי להבטיח שיקום בר קיימא של אזורי ייצור המזון. FAO משקיע מאמצים במניעת התפתחות תנאי אסון בתחום המזון על ידי עידוד החקלאות. בעשר השנים האחרונות שולשו כמויות הסיוע שמספק הארגון. מעורבותו של ארגון FAO באזורי אסון החלה באזור הסאהל באפריקה בשנות השבעים המוקדמות. לארגון הייתה מעורבות עמוקה ברעב ברואנדה בשנת 1994. עוד סייע הארגון לחקלאים באנגולה, אינדונזיה סיירה לאון. הפיליפינים וטג'יקיסטן. בסודאן סייע הארגון לדייגים ובקמבודיה, אקוודור ווייטנאם לאזורי שיטפון. הארגון פעל באזורי בצורת בניקרגואה וסרי לנקה. הארגון מעורב במאמצי הסיוע לאחר אסון הצונאמי במזרח אסיה.

מזיקים ומחלות חוצי גבולות

עריכה

FAO פעיל כבר משנת 1954 במתן סיוע למאבק במחלות בעלי חיים החוצות גבולות. כך למשל, במחלת הפה והטלפיים אשר עשתה שמות במשק החי באירופה לאחר מלחמת העולם השנייה. מחלות בעלי חיים ומזיקים בחקלאות, החוצים גבולות, גורמים לעיתים לנזקים אדירים לחקלאות ובעקבות זאת אף לרעב. יכולתן של ארצות מתפתחות להגיב לאירועים כאלה מוגבלת מאוד ולשם כך FAO מספק סיוע חירום ומארגן עזרה בינלאומית. בשנת 1994 יסד הארגון "מערכת חירום למניעה" למיזעור נזקי מחלות בעלי חיים ומזיקים חוצי גבולות.

הארגון הקים תוכנית נוספת להדברת מחלת דבר הבקר מן העולם. התוכנית, שהחלה בשנות השמונים של המאה הקודמת עם חיסון בקר המוני ובוצעה בשיתוף פעולה עם הארגון העולמי לבריאות בעלי חיים (OIE), הושלמה, ובשנת 2011 הכריזו שני הארגונים במשותף על הדברתה הסופית של מחלה נגיפית זו ברחבי העולם. השימוש בתרכיב כנגדה נאסר לחלוטין. ל-FAO תפקיד מרכזי גם בניסיונות להדברת שפעת העופות, בין השאר בסיוע טכני, בפיתוח מדיניות, בהעברת ציוד מעבדה למדינות שבהן התגלו מקרי מחלה, באספקת בגדי מגן ובהכשרה לאנשי מקצוע, בגיוס תרומות, ועוד. בנושאים אלה פועל FAO בשיתוף פעולה עם הארגון העולמי לבריאות בעלי חיים וכן עם ארגון הבריאות העולמי.

טל-מזון

עריכה

החל משנת 1997 שם לו ארגון המזון והחקלאות כמטרה להעלות את מודעות העולם לבעיית הרעב. להשגת מטרה זו החל הארגון ב"טל-מזון" (Telefood), מסע קונצרטים, אירועי ספורט ופעילויות אחרות כדי לגייס את כוח התקשורת, ידוענים ואזרחים מודאגים כדי להילחם ברעב. מאז תחילתה, הכניסה יוזמת "טל-מזון" קרוב ל-14 מיליון דולר בתרומות. התרומות שנאספו ביוזמה זו מיועדות למימון פרויקטים קטנים, בני קיימא, המסייעים לחקלאים קטנים לייצר יותר מזון למשפחותיהם ולקהילתם.

אחינועם ניני, זמרת ישראלית, השתתפה באחד הקונצרטים של ארגון המזון והחקלאות.

הברית הבינלאומית נגד רעב

עריכה

ביוני 2002, בעת פסגת המזון העולמית, מנהיגי העולם סקרו את ההתקדמות שהושגה לקראת השגת המטרה של קיצוץ במחצית בשיעור הרעב העולמי, זאת מאז פסגת 1996, כל זאת במטרה להשיג המטרה עד לשנת 2015. בסיום הפסגה קראו המנהיגים להקמת "ברית בינלאומית נגד רעב", זאת כדי לאחד כוחות במטרה להכחיד את הרעב מן העולם. הברית נוסדה ביום המזון העולמי, 16 באוקטובר 2003.

הברית הבינלאומית נגד רעב, היא שיתוף פעולה בין ארגונים בינלאומיים שונים, ארגונים לאומיים למלחמה ברעב, ארגונים חברתיים, ארגונים דתיים והסקטור הפרטי. פעילויות הברית מתמקדות בארבעה נושאים: קידום זכויות, נשיאה באחריות, גיוס משאבים ותיאום. הארגונים הבינלאומיים החברים בברית הם: ארגון המזון והחקלאות (FAO), הקרן הבינלאומית לפיתוח חקלאי (IFAD), ותוכנית המזון העולמית בראשותו של דייוויד ביסלי (WFP). בעשרות מדינות בעולם פועלים ארגונים מקומיים החברים בברית.

שגרירי רצון טוב

עריכה

תוכנית שגרירי רצון טוב של FAO החלה בשנת 1999. מטרתה העיקרית של התוכנית הייתה להסב את תשומת לבה של דעת הקהל והתקשורת למצב הבלתי נסבל שבו למעלה משמונה מאות מיליון אנשים ברחבי תבל ממשיכים לסבול חרפת רעב מתמדת ותת-תזונה בזמנים שבהם קיים שפע בלתי רגיל בחלקי עולם אחרים. התוכנית מדגישה את הזכות למזון כזכות אנושית בסיסית, שלה זכאים כל אזרחי תבל. ההנחה בבסיס התוכנית היא כי ממשלות לבדן אינן יכולות לשים קץ לרעב וכי רק מעורבות חברתית רחבה תביא להשגת המטרה.

כל אחד משגרירי הרצון הטוב של FAO – ידוענים מתחומי האמנות, הבידור, הספורט והאקדמיה, התחייב באופן אישי לחזונו של FAO לשים קץ לרעב בעולם. עם שגרירי הרצון הטוב של FAO נמנים כלת פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה ריטה לוי מונטלצ'יני, הזמרת מרים מקבה, הכדורגלן רוברטו באג'ו, הזמרים ז'ילברטו ז'יל ודיון וורוויק ואחרים.[8]

משרדים אזוריים

עריכה

לארגון FAO חמישה משרדים אזוריים בעולם:

בנוסף, הארגון מקיים משרדים תת-אזוריים במזרח אפריקה, איי האוקיינוס השקט, מרכז ומזרח אירופה, הקריביים וצפון אפריקה. לארגון גם משרדי קשר עם האומות המאוחדות בז'נבה, עם מדינות צפון אמריקה בוושינגטון, עם מטה האו"ם בניו יורק, עם יפן ביוקוהמה ועם האיחוד האירופאי בבריסל.

ביקורת על ארגון המזון והחקלאות

עריכה

בחמש עשרה השנים האחרונות היה ארגון FAO מוקד לביקורת ציבורית במספר הזדמנויות. בשנת 1990 הושמעה נגד הארגון ביקורת מצד מחלקת המדינה של ארצות הברית על שהארגון פיגר אחר ארגונים אחרים של האו"ם בהיענות לשאיפות ארצות הברית לתוכניות ותקציבים לשיפור כוח הקנייה של המזון על ידי הצרכנים.

בשנת 1991 הקדיש הירחון The Ecologist גיליון מיוחד לארגון FAO, כלל מאמרים אשר מתחו ביקורת על מדיניות הארגון בתחום הייעור והחקלאות, באופן מיוחד בהודו,[9] 1991.

בשנת 1996 ארגן FAO את פסגת המזון העולמית שבה השתתפו 112 ראשי מדינות או סגניהם. הפסגה ננעלה בחתימה על הצהרת רומא אשר הכילה התחייבות לקצץ במחצית את שיעור הרעב בעולם עד לשנת 2015.[10] באותה עת נועדו נציגי 1,200 נציגי ארגונים חברתיים משמונים חברות אשר העבירו ביקורת על מדיניות ה-FAO ודרשו כי יפעל ליישום הזכות למזון של העניים ולא להבטחת הרווחים של חברות המזון והחקלאות הגדולות. פסגת המזון העולמית בשנת 2002 ספגה ביקורת כמעט מכל עבר, החל ממשתתפיה וכאלה בארגונים החברתיים. רבים טענו כי היא לא השיגה דבר והייתה בזבוז של זמן יקר.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ David Lubin established foundation for what would become FAO, Agweek (באנגלית)
  2. ^ Amalia Ribi Forclaz, Agriculture, American expertise, and the quest for global data: Leon Estabrook and the First World Agricultural Census of 1930*, Journal of Global History 11, 2016/03, עמ' 44–65 doi: 10.1017/S1740022815000340
  3. ^ Norris E. Dodd, The Food and Agriculture Organization of the United Nations: Its History, Organization, and Objectives, Agricultural History 23, 1949, עמ' 81–86
  4. ^ "Text of the 1946 convention for the dissolution of the International Agricultural Institute". אורכב מ-המקור ב-18 באפריל 2012. נבדק ב-15 באוקטובר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Legal Office: Membership of FAO, www.fao.org
  6. ^ רויטרס, ‏לא רק ישראל מתייקרת: מחירי המזון בעולם שברו שיא בן 10 שנים, באתר מעריב אונליין, 4 בנובמבר 2021
  7. ^ United Nations Millennium Development Goals
  8. ^ Home, Food and Agriculture Organization of the United Nations (באנגלית)
  9. ^ The Ecologist 21(2), March/April
  10. ^ World Food Summit