רקת
אזכורים במקרא עריכה
רַקַּת הייתה עיר "מִבְצָר" בנחלת שבט נַפְתָּלִי, והיא נזכרת בין ערי המִבְצָר חַמַּת וכִנָּרֶת (שגם הן משוערות כיושבות על החוף המערבי של הכנרת): ”לִבְנֵי נַפְתָּלִי יָצָא הַגּוֹרָל הַשִּׁשִּׁי, לִבְנֵי נַפְתָּלִי לְמִשְׁפְּחֹתָם. [...] וְעָרֵי מִבְצָר: הַצִּדִּים, צֵר וְחַמַּת, רַקַּת וְכִנָּרֶת.”[1]
זיהוי האתר עריכה
שאלת הזיהוי של רַקַּת ופרשנות שמה העסיקה את חכמי התלמוד, כיוון שבהיותה עיר "מבצר" מוקפת חומה, חלות עליה הלכות מיוחדות לערים שכאלה. התלמוד בדרך כלל מזהה את רקת עם טבריה ואחת הפרשנויות לשמה הוא ”שאפילו ריקנין שבה מלאין מצות כרִמון.”[2]
כיום מקובל הזיהוי של רַקַּת עם ח'רבת אל־קֻנֵיטְרָה/תל אִקְלַטִיֶה[3]. אתר זה נמצא סמוך לחוף הכנרת כ־2 ק"מ מצפון לטבריה, במקום השולט, כראוי ל"מבצר", על הדרך שעברה למטה על חוף האגם (ראו במפה). לרגלי התל, על שפת הכנרת, נובעים ארבעה מעיינות (עינות רקת/אל־אלפליה) ששימשו להשקיה גם בימי קדם[4]. בתל עצמו נמצאו עדויות ליישוב בתקופה הכנענית (ברונזה) והישראלית (ברזל), בעיקר בצורת חרסים ושרידי מבנים.
הערות שוליים עריכה
- ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים ל"ב–ל"ה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ו', עמוד א'
- ^ עולם התנ"ך, ספר יהושע, מאת גרשון גליל ויאיר זקוביץ. "דברי הימים" הוצאה לאור בע"מ, 1999, עמ' 187
- ^ רקת – התל והמעיינות. באתר איגוד ערים כנרת.