ראשיא אל-פוח'אר
רַאשַׁ֫יַּא אל-פַחַּ֫'אר (בערבית: راشيا الفخار) הוא כפר לבנוני נוצרי בנפת חאצביא שבמחוז א-נבטיה שבדרום לבנון. הכפר ממוקם במורדות המערביים של החרמון, בגובה שמתחיל ב-750 מ' כשהפסגה הגבוהה ביותר היא ב-1,250 מ'. האוכלוסייה היא בעיקרה נוצרית יוונית אורתודוקסית.
 | |
| מדינה |
 לבנון |
|---|---|
| מחוז | א-נבטיה |
| נפה | נפת חאצביא |
| גובה | 750–1250 מטרים |
| קואורדינטות | 33°21′12″N 35°40′02″E / 33.353333333333°N 35.667222222222°E |
  | |
מקור השם עריכה
המילה הראשונה בשם הכפר היא ראשיא (راشيا) המילה השנייה בשם היא: פַחַּ֫'אר (فَخَّار) שמשמעותה בערבית היא חרס, כלי חרס וכן קַדָּר. התוספת באה כדי להבדיל את הכפר, מכפר אחר בשם ראשיא אל-וַאד.[1]
היסטוריה עריכה
במחקרו בשנת 1838, במהלך התקופה העות'מאנית, ציין עלי סמית שתושבי ראשיא אל-פח'אר הם נוצרים "יוונים".[2]
בשנת 1852 ציין אדוארד רובינסון שהכפר מפורסם בזכות כלי החרס שמייצרים בו ואפשר לראות שם תנורים גדולים בצורת כיפה לשריפת החימר. ברחבי הכפר אפשר לראות תצוגה של מגוון כלי חרס והם מוכרים אותם ברחבי לבנון וכן בסוריה.[3]
בשנת 1875, ויקטור גרן כתב שבכפר חיים כ־700 תושבים, רובם "יוונית סכיזמטית". גם הוא ציין את ייצור כלי החרס.[4]
אדמה, חקלאות ומים עריכה
הגידולים הבולטים של העיירה: כרמי זיתים, כרמי ענבים, תאנים וכן גידולי שדה כמו דגנים, עדשים וחומוס.
הגידולים החקלאיים מושקים (מלבד הגשמים) במימי כמה מעיינות.
אתרים עריכה
נמצאים שרידי ארמון עתיק, חלקי סרקופגים מהתקופה הפיניקית והרומית, וכן מעיין עתיק שבדפנותיו אבנים מגולפות.
ליד הכפר, על ראש הר, נמצא בניין עתיק המכונה "קבר עות'מאן" (אין פרטים).
אודות הכפר – כיום עריכה
בעידן המודרני פחת השימוש בכלי חרס, ולכן נשארו רק מעטים העוסקים במלאכת הקדרות. בשנת 2003 הוקם קואופרטיב לייצור ושיווק כלי חרס במטרה לשמר את האומנות והעברתה לדורות הבאים. לצד כלי הייצור המסורתיים, הקואופרטיב מצויד במכונות חדישות ובהן תנורים, מערבלים וארונות אחסון לייבוש, לפני השריפה.[5]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ זאב וילנאי, אריאל - אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 7654-7653
- ^ Robinson, E.; Smith, E., Biblical Researches in Palestine, Mount Sinai and Arabia Petraea: A Journal of Travels in the year 1838, Boston: Crocker & Brewster, 1841, עמ' 138
- ^ Robinson, E.; Smith, E., Later Biblical Researches in Palestine and adjacent regions: A Journal of Travels in the year 1852, London: John Murray, 1856, עמ' 416-415
- ^ Guérin, V., (1880). Description Géographique Historique et Archéologique de la Palestine (in French). Vol. 3: Galilee, pt. 2., Paris: L'Imprimerie Nationale, 1880, עמ' 285-284
- ^ عمر يحيى - עמר יחיא, فخّار راشيّا... أبناء البلدة اللبنانية متمسّكون بتراثهم - קדרות ראשיא...אנשי הכפר הלבנוני נאחזים במורשתם, alaraby, 13 מרץ 2020