שאנדור גרה (רופא)

רופא פנימי, פרופסור הונגרי-יהודי

שאנדור גרה (במקור גולדשטיין, בהונגרית: Gerő Sándor; בודפשט, 12 באפריל 1904 – בודפשט, 28 ביולי 1992) היה דוקטור לרפואה (MD), רופא פנימי יהודי-הונגרי, פרופסור באוניברסיטה, תואר שני במדעי הרפואה (1956), דוקטור (PHD) במדעי הרפואה (1963).

שאנדור גרה
Gerő Sándor
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 12 באפריל 1904
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 ביולי 1992 (בגיל 88)
בודפשט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לימודי רפואה אוניברסיטת אטווש לוראנד עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים רופא, רופא פנימי, גרונטולוג עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

שאנדור גולדשטיין נולד במשפחה יהודית כבנם של אברהם גרה (גולדשטיין) (18761933), פקיד במשרד עורכי דין ושל אליס פרידמן.[1] הוא בילה את ילדותו עם אמו ואחיותיו בסיגט. השלים את לימודיו האקדמיים ב"אוניברסיטת פטר פאזמאן" בבודפשט (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד), שם קיבל תואר ברפואה כללית ב-1928. מרפאות אוניברסיטאות נסגרו אז לקבלת רופאים יהודים על כן התקבל למחלקה הפנימית של בית החולים היהודי ברחוב סאבולץ' של הקהילה היהודית של פשט, (שמה היום המרכז הרפואי הלאומי), שם היה הסטאז'ר של ד"ר אימרה פודור ולאחר מכן מתמחה. בין השנים 1934-1936 עבד כרופא מתמחה ולמד ביוכימיה. בין 1936 לבין 1942 היה מתמחה במכון המרכזי לרנטגן ליד ד"ר טיוודאר ברשון. ב-1942 עבר את הבחינות לקבלת רופא מומחה ברדיולוגיה. במהלך מלחמת העולם השנייה הוא נלקח למחנות שירות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) מהם הצליח לחזור הביתה ב-1944. בסוף 1944 גורש שוב על ידי אנשי מפלגת צלב החץ תחילה לעבודות כפייה של חפירת תעלות והקמת סוללות עפר ולאחר מכן גירשו אותו למחנה הריכוז בוכנוואלד.

קריירה עריכה

הוא הצליח לשרוד ולאחר חזרתו הביתה עבד שוב תקופה קצרה בבית החולים היהודי ברחוב סאבולץ', משם הצטרף למוסד לביטוח לאומי ההונגרי כרופא פנימי ראשי ב-1946. שנתיים לאחר מכן קיבל מינוי בקליניקה מספר 2 של אוניברסיטת פאזמאן פטר וכן מינוי כמרצה בכיר באוניברסיטה, בכך החל את הקריירה שלו באוניברסיטה במחלקה לרפואה פנימית. בין השנים 1950 לבין 1952אוניברסיטת זמלווייס, יחד עם ד"ר פאל גמרי השתתף בהקמת הקליניקה הפנימית מספר 3 ומונה לסגן מנהל הקליניקה. ב-1956, לאחר שהגן על עבודת הגמר שלו בשם "נתונים להשפעה אנטי-ליפמית של ההפארין", הוא הפך לדוקטורנט למדעי הרפואה (PHD). מהשנה שלאחר מכן ועד 1961 מילא את תפקיד מנהל הקליניקה והפך לראש המחלקה באוניברסיטה מאפריל 1959 עד דצמבר 1974, פרישתו לגמלאות בגיל 70. ביולי 1961 מונה לפרופסור מלא באוניברסיטה ולמנהל המרפאה. ב-1963 קיבל גם את התואר דוקטור למדעי הרפואה (PHD) בנוסף לתואר MD. ב-1973 הקים קבוצת מחקר עצמאית לחקר הפתוגנזה של טרשת עורקים.

תחביבו היה איסוף שטיחים מזרחיים.

אשתו הראשונה, ד"ר. דורוטיה בליך ("דורה", 19031956) הייתה רופאה, לה נישא ב-13 ביוני 1936 בבודפשט.[2] היא שמה קץ לחייה ב-1956. אשתו השנייה (מ-1958) הייתה ז'וז'ה קרמצי (19242006), טניסאית יהודייה-הונגרייה שבשיאה דורגה במקום שני בעולם (1958) והיא הייתה הטניסאית ההונגרייה המצליחה ביותר בכל הזמנים. הישג השיא שלה הוא זכייה בטורניר גראנד סלאם, באליפות צרפת (1958).

גרה הוא הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה (5ב-1-13).

תפקידים וחברויות עריכה

  • חבר בוועדת הקלינית של האקדמיה ההונגרית למדעים
  • חבר בוועדה לרפואה פנימית של המועצה המדעית לבריאות
  • חבר מועצת המנהלים של הרופאים הפנימיים המומחים
  • חבר מועצת המנהלים של האגודה ההונגרית לרפואה פנימית
  • חבר מועצת המנהלים של החברה הגרונטולוגית ההונגרית
  • נשיא ומאוחר יותר נשיא כבוד של החברה ההונגרית לטרשת עורקים
  • חבר מועצת המנהלים של האגודה האירופית לטרשת עורקים
  • חבר בקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה בוושינגטון (American College of Cardiology)
  • חבר חיצוני באגודה המלכותית לרפואה בלונדון (Royal Society of Medicine) (משנת 1959)
  • חבר כבוד של החברה הפולנית לקרדיולוגיה
  • חבר ב-Société de l'Athérosclérose בפריז
  • חבר מייסד בוועדת המערכת של אמסטרדם Journal of Atherosclerosis Research (מ-1961).

פרסים והוקרה עריכה

  • עיטור העמל דרגת זהב (1974, 1984)[3][4]

כתביו ומחקריו העיקריים עריכה

  • מחקרים על המשמעות הקלינית של ליפאז עמיד לאטוקסיל בסרום הדם. עם אישטוואן קונוש. (רפואה, 1930)
  • השפעת Salyrgan בסוכרת אינסיפידוס (diabetes insipidus) (Therapia, 1934)
  • נתונים אנדוקרינולוגיים ושל תורת המבנה לשאלת המיניות (רפואה, 1935)
  • ניסויים בריפוי מבני של סוכרת (רפואה, 1936)
  • פתוגנזה ומניעת פציעות תעסוקה. 1–3. עם אנטל פישר, קמילו סליי. (שבועון רפואי, 1949–1950)
  • שכיחות קדחת Q בהונגריה. עם אלק פרקש ודיולה טקאצי. (שבועון רפואי, 23. 1950)
  • השפעת טולואידין כחול על אפגוציטוזיס. עם אישטוואן קרדו ולאסלו מושוני. (רפואה ניסיונית, 1951)
  • השפעת Salyrgan בסוכרת אינסיפידוס. (תרפיה, 1956)
  • נתונים על ההשפעה האנטי-ליפמית של הפארין. עבודת הגמר של מועמדות לדוקטורט. (בודפשט, 1956)
  • הטרנספורט ה-17. רומן הרפתקאות מתקופת השואה. (תל אביב, 1957)
  • קדחת Q (מחלות זיהומיות אחרות. בודפשט, 1957)
  • הפרעות בחילוף החומרים של שומנים. דונהופר עם סילארד. (עלוני המחלקה למדעי הביולוגיה והרפואה, 1957)
  • המצב הנוכחי של חקר טרשת עורקים (שבועון רפואי, 25. 1959)
  • מחקר השוואתי של אזורי כלי דם שונים על ידי אימונואלקטרופורזה. עם יאנוש גרגיי, לאיוש יאקאב, יודית סקיי ושאנדור ויראג. (שבועון רפואי, 6. 1961)
  • היווצרות מורכבות במבחנה בין Mucopolysaccharides מ-Aterosclerotic Aortic Intima ופלזמה b-lipoprotein ופיברינוגן. עם עוד. (Journal of Terosclerosis Research, 1961)
  • השאלות העיקריות של מחקר טרשת עורקים. עבודת דוקטורט. (בודפשט, 1963)
  • תפקידם של מוקופוליסכרידים של מיץ קיבה בפיתוח פרופיל שומנים בדם. עם מגדולנה ביהארי-ורגה. עם יהודית סקיי, לאסלו רומיץ' ואולגה שטיינגסנר (שבועון רפואי, 38. 1965)
  • ליפאמיה - קרישת דם - טרשת עורקים. עם יודית סקיי. (שבועון רפואי, 1966. 44)
  • היבטים אלרגיים ואוטואימוניים של מחלות של מערכת הלב וכלי הדם. עם יודית סקיי. (ארכיון רפואה פנימית הונגרית, 1973)
  • תפקידם של שינויים מבניים פתולוגיים בדופן כלי הדם בתצהיר שומנים. עם מגדולנה ביהארי-ורגה ואימרה פהר. (עלוני המחלקה למדעי הרפואה של MTA, 1975)
  • תצפיות קליניות בהיפרליפופרוטינמיה ראשונית בקשר ל-218 מקרים. עם עוד. (שבועון רפואי, 1945. 43)
  • בדיקת תגובות חיסוניות במחלות כלי דם. עם מריה הורבאט וקלרה אונודי. (שבועון רפואי, 39. 1979)
  • השפעת טיפול clofibrate על שומנים בסרום וליפופרוטאינים. עם לאסלו רומיץ' ואווה סונדי. (שבועון רפואי, 6. 1980).

לקריאה נוספת עריכה

  • Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניו במאגרי המוזיאון הספרותי פטפי)
  • Alexander Emed. "Emlékezés Gerő Sándorra". informed.hu. נבדק ב-2021-09-19.
  • Fehér János (1984-04-08). "Gerő Sándor 80 éves". Orvosi Hetilap. 125 (15): 897. נבדק ב-2021-09-19.
  • Fehér János (1992-12-06). "In memoriam Gerő Sándor (1904–1992)". Orvosi Hetilap. 133 (49): 3125–3126. נבדק ב-2021-09-19.
  • Gergely András (2001). Jeles magyar zsidó orvosok lexikona. Budapest. (אנדראש גרגיי. רופאים יהודים מצטיינים)
  • Kozák Péter (2013). "Gerő Sándor". nevpont.hu. נבדק ב-2021-09-19.(פטר קוזאק: שאנדור גרה ב"נקודת שם")

הערות שוליים עריכה