חילזון אפריקאי ענק
חילזון אפריקאי ענק (שם מדעי: Achatina fulica) הוא מין חילזון מהסוג Achatina והוא החילזון היבשתי הגדול ביותר בעולם, יחד עם המין Achatina achatina (חילזון אפריקאי טיגריסי[1]).
 חילזון אפריקאי ענק
| |
|---|---|
.jpg)
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| על־מערכה: | לופוטרוכוזואה |
| מערכה: | רכיכות |
| מחלקה: | חלזונות |
| תת־מחלקה: | שבלולים |
| סדרה: | שבלולי יבשה |
| תת־סדרה: | Achatinina |
| על־משפחה: | Achatinoidea |
| משפחה: | Achatinidae |
| תת־משפחה: | Achatininae |
| סוג: | חילזון אפריקאי |
| מין: | חילזון אפריקאי ענק |
| שם מדעי | |
 Achatina fulicaFérussac, 1821 | |
| |
.jpg)
מאפיינים
עריכההחילזון האפריקאי הענק מצוי באפריקה הטרופית והוא הגדול ביותר בקרב שבלולי היבשה. אלו חלזונות איטיים בעלי קונכייה גדולה. ניתן להבחין כי לשבלול קונכייה בצורת חרוט-בורגי בצבע צהוב חיוור ועליה פסים חומים. הפסים אינם סדירים ועל הקליפה ניתן גם להבחין בספירלות עדינות. אורך הקונכייה שלו מגיע ל-20–22 סנטימטרים (7.9–8.7 אינץ'), אורך גופו מגיע ל-30 ס"מ[2]. לחות היא הגורם העיקרי המשפיע על המשקל ועל גודל הקונכייה של החילזון האפריקאי הענק[3].
החילזון האפריקאי הענק נכלל ברשימת "100 המינים הפולשים הגרועים ביותר" (על פי ארגון IUCN) בגלל היותו מין פולש מזיק ביותר. הוא מצוין כאיום על כלכלת החקלאות, במיוחד של הודו המזרחית והמדינות השכנות. בנוסף, הוא אחד מבין שבעה מינים שונים של חלזונות יבשתיים שנתפסים כמזיקים משמעותיים, כאשר החילזון האפריקאי הענק עומד בראש הרשימה מבחינת יכולתו לפגוע בגידולים[2]. החילזון אסור לייבוא לישראל ואפשר לראותו רק בגן החיות התנ"כי בירושלים. החילזון מזיק לצמחייה, דוחק מינים מקומיים (ובפרט מיני חלזונות אחרים), מקלף סיד מקירות והריר שהוא מפריש בעל ריח רע. בנוסף, על החילזון ישנם אורגניזמים פתוגנים רבים. חילזון זה התפשט מאפריקה הטרופית לדרום-מזרח אסיה, פלורידה, קליפורניה וברזיל, כנראה על ידי פרטים שיובאו על ידי האדם כחיות מחמד או לצורכי מאכל וברחו לטבע.
אורח חיים והתנהגות
עריכהתקופת הפעילות
עריכההחלזונות תמיד מעדיפים מקומות לחים ומוצללים ונמנעים מאור שמש ישיר. הם מופיעים בעיקר באזורים כפריים וסביבתם, אם כי רבים מהם נמצאים לעיתים קרובות ביערות פתוחים, פארקים, גנים, בתי קברות, גדרות, ביצות ובתי גידול דומים. בהיותם יצורים ליליים הם מסתתרים בשעות היום במצב שקט, מתחת ללבנים, סלעים, צמחים, חורים בעצים, עלים מתפוררים וכדומה או קבורים חלקית באדמה רופפת. הם מסוגלים לטפס על קירות ועל גזעי עצים לגובה של 400 סנטימטרים (4.0 מטרים) ולבלות את היום שם. קיימת אצלם מערכת איתות מראש בתגובה למזג האוויר, שכן ברוב המכריע של המקרים הם נעים אל אתרים מוגנים לפני פרוץ סערה.[4]
תקופת התרדמת
עריכההחילזון האפריקאי הענק רדום כאשר האקלים אינו נוח ונוטה לפעילות כאשר האקלים נוח, בעיקר בחודשי המונסון. אלו חלזונות אוהבי לחות, ואורך תקופת פעילותם תלוי באורך העונה הגשומה השוררת באזור. ניתן להבחין בתקופה קצרה של תרדמת קיץ בחודשים מאי–יוני ולאחריה תקופת שיא של הופעתם בחודשים יולי–ספטמבר[2]. תקופות יבשות ארוכות ושינויי טמפרטורה חמורים עשויים לקדם את תרדמת הקיץ של המין[3]. בתקופת התרדמת או החידוש, החילזון מושך את רגליו אל הקונכייה, אוטם אותה באמצעות הפרשת רירית, למעט חור קטן לחילופי גזים. במצב זה הוא קובר עצמו באדמה או מתחת לערימה של עלים יבשים או זרדים. הגורמים לתרדמת של החילזון האפריקאי הם גובה הטמפרטורה, לחות נמוכה, כמות מים ורעב. תקופת התרדמת עשויה להגיע עד ל-8 חודשים בהתאם לאקלים של האזור. המקומות האהובים על המין למצב תרדמת הם מחילות, גבעולים, סדקים בקירות, לבנים, ערימות של בולי עץ ועשבים יבשים[2]. כאשר החלזונות נכנסים לתרדמת מתרחש שינוי פיזיולוגי חשוב מאוד המוביל לירידה בקצב הלב ובהתייבשות הדרגתית של החלזונות[3].
ברגע שיורד גשם כבד, מספר רב של חלזונות מתעוררים מהשינה הארוכה שלהם. הם מנשירים את החותמת הרירית שלהם איתה אטמו את הקונכייה בתקופת התרדמת ויוצאים לתקוף מגוון של צמחים בשעות הלילה[2].
איברי הגוף
עריכההגוף מתחלק ל 4 חלקים עיקריים – שק הקרביים, המעטפת, הראש והרגליים. הראש והרגל נמצאים בצד אחד. החלק הגדול ביותר הוא הסליל הספירלי (שק הקרביים) שעטוף במעטפת בשרנית. בחלל שבין הראש לבין המעטפת מצויים הזימים/הריאות. המעטפת מפרישה את הקליפה המופיעה בשלב העובר. הראש מפותח היטב והוא מחובר לשאר הגוף עם מעין 'צוואר'. ישנם איברי חישה, חוטם וזוג אחד או שניים של זרועות. הרגל היא איבר שרירי חזק. החיה מחוברת לקליפה על ידי שריר חזק ויכולה לסגת לתוך הקליפה על ידי התכווצות[2].
הפה ממוקם בקצה הקדמי של הראש ובו ניתן למצוא איבר דמוי לשון שנקרא רדולה ושורות רבות של שיניים המשמשות עבור אכילת מזון. משני צידי הרדולה יש שתי בלוטות רוק אשר מפרישות ריר. הוושט צינורית וארוכה ובעלת קפלים רבים. בבטן לא מתרחש עיכול, העיכול הוא על ידי הכבד בלבד[2].
מזון
עריכההחילזון האפריקאי הענק מעדיף עלים, ירקות בשרניים וצמחי גינה אחרים אם זמינים אך בטבע מסוגלים להתקיים מאכילת כל סוגי הצמחים. בהתאם לגיל ולעונה קיימים סוגים שונים של מזון מועדף. בגיל 6 ימים הם מתחילים לאכול בעיקר עלים של חסה ושעועית. הם מתחילים לתקוף צמחים גסים בגיל חודש, כמו דלעת, כרובית, שעועית, גזר, כרוב, תפוחי אדמה ותרד. הסלידה שלהם מוגבלת רק לכמה פריטים כמו בצל או צ'ילי[2].
רבייה
עריכהקצב הרבייה של המין הוא גבוה. בדרך כלל, החלזונות האפריקאים הענקיים מעדיפים להזדווג עם שותף מאותה קבוצת גודל, אם כי ניתן להבחין ביוצאים מן הכלל בתדירות די גבוהה. חילזון המוכן להזדווגות יכול להיות מזוהה בקלות על ידי בליטה באזור איברי המין. זמן הזיווג משתנה בין שעתיים לשמונה שעות. זוגות חלזונות בזמן הזיווג יכולים לסבול לעיתים קרובות מהפרעות על ידי חלזונות אחרים, כניסיון אפשרי לחטוף את השותף המיני. דבר זה עלול להוביל להתנתקות של זוגות ההזדווגות. הזדווגות מתרחשת בדרך כלל מייד לאחר הדמדומים או עם עלות השחר. ההזדווגות מתרחשת בסביבה מעוננת ושכיחה יותר לאחר הגשמים בטווח טמפרטורות של 22–32 מעלות צלזיוס[2]. הלחות חייבת להיות גבוהה מ-86%.[4]
לאחר ההטלה הביצים מונחות בקינים שהוכנו על ידי חפירה באדמה. ריר מופרש מעל לביצים כדי לשמור על ביצים לחות ולשמור אותן במסה אחת. צבען של הביצים נע בין צהוב ללבן. צבען של ביצים מפותחות יותר הוא צהוב יותר. בקיעת הביצים מתרחשת בתוך שלושה שבועות לאחר ההזדווגות. התהליך לוקח בערך 2–8 שעות[2] . כמעט כל הפרטים מטילים ביצים, כאשר חילזון בודד יכול להטיל כ-1,000 ביצים בשנה – הפוריות משתנה וכוללת 112 עד 332 ביצים בכל תטולה ומתקיימות 2–3 תטולות בשנה. מספר הביצים עולה בהתאם לגיל[2].
יחסי הגומלין עם האדם
עריכההחילזון הוצג בעבר כבעל חיים, משאב מזון או למטרות נוי או מרפא. עם זאת, יש להתפשטותו גם השלכות שליליות. הוא הועבר בשוגג ברחבי העולם בעקבות תהליכי חקלאות, גינון ומסחר. החילזון עשוי להזיק לנוי, לגנים, לגני ירק, ולחקלאות. חשש נוסף הוא הנזק שנגרם לסביבה בעקבות תחרות פוטנציאלית על משאבי קיום עם רכיכות מקומיות אחרות באזורים שונים בעולם. החילזון האפריקאי הענק יכול גם לפעול בתור מארח ביניים של תולעים העשויות לגרום דלקת קרום המוח. אמצעי בקרה על המין והתפשטותו מתנהלים באופן קבוע במדינות כמו ברזיל והוואי באמצעות תוכניות ממשלתיות לאומיות.
החילזון מופיע בעיקר באוכלוסיות צפופות באזורים עירוניים. אוכלוסיית המין עשויה להגיע לצפיפות עצומה עד כדי כך שהם זוחלים על קירות הבתים, מציפים את המדרכות וישנם גם מספר דיווחים על מכוניות שהחליקו בכבישים בעקבות התפשטותם[5].
ביולי 2022 הוטל סגר על עיירה בפלורידה בעקבות התפשטות יתר של חלזונות הענק, והחל מבצע הדברה נגדם.[6]
.JPG)
קישורים חיצוניים
עריכה
- חילזון אפריקאי ענק, באתר ITIS (באנגלית)
- חילזון אפריקאי ענק, באתר NCBI (באנגלית)
- חילזון אפריקאי ענק, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- חילזון אפריקאי ענק, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- חילזון אפריקאי ענק, באתר GBIF (באנגלית)
- חילזון אפריקאי ענק, באתר גן החיות התנ"כי
- חוזר מנכ"ל משרד החינוך האוסר על אחזקת חילזון אפריקאי ענק במוסדות חינוך ומחייב דיווח על הימצאותם
- גיא פרחי, סיפור מזדחל: מה גרם לחלזונות הענק להשתלט על תל אביב?, באתר "Time Out ישראל", 22 בנובמבר 2017
- מהו החילזון הגדול ביותר בעולם?, באתר אנציקלופדיה אאוריקה
הערות שוליים
עריכה- ^ שם עברי זה הוא בגדר הצעה, בהיעדר שם עברי רשמי.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Vinci, G. K., Unnithan, V. K., & Sugunan, V. V., Farming of the giant african snail, achatina fulica: a manual, CIFRI Bulletin
- ^ 1 2 3 Albuquerque, F. S. D., Peso-Aguiar, M. C., Assunção-Albuquerque, M. J. T., & Gálvez, L., Albuquerque, M. J. T., & Gálvez, L. 2009. "Do climate variables and human density affect Achatina fulica (Bowditch) (Gastropoda: Pulmonata) shell length, total weight and condition factor?, Brazilian Journal of Biology
- ^ 1 2 Technical monograph No. 11, Suro: India, Calcutta, 1984
- ^ Thiengo, S. C., Faraco, F. A., Salgado, N. C., Cowie, R. H., & Fernandez, M. A., Rapid spread of an invasive snail in South America: the giant African snail, Achatina fulica, in Brasil., Biological Invasions
- ^ מתנאל ראט, סגר בפלורידה: חלזונות ענק השתלטו על העיירה, באתר ערוץ 7.