פתיחת התפריט הראשי

שבעים פנים לתורה

ביטוי המציג את הגיוון הרב של הדרכים שבהן ניתן לפרש את התורה

שבעים פנים לתורה הוא ביטוי המציג את הגיוון הרב של הדרכים שבהן ניתן לפרש את התורה. הביטוי מופיע במדרש רבה[1] "שבעים שקל בשקל הקדש למה? כשם שיין חשבונו שבעים, כך יש שבעים פנים בתורה." והוא משקף את הרעיון האמור בדברי חז"ל: "מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצות - אף מקרא אחד יוצא לכמה טעמים".[2]

המספר "שבעים" המופיע בביטוי זה הוא מספר טיפולוגי המשקף קבוצה גדולה, למשל בביטויים "שבעים לשון"[3] ו"שבעים תועבות בלבו"[4].

הביטוי מופיע גם בספרות הסוד הקדומה - בספר חנוך העברי ובאותיות דרבי עקיבא,[5] שבהם נאמר: "כל גנזי החכמה נפתחו לו למשה בסיני. עד שלמדו בארבעים ימים כשהיה עומד בהר תורה בשבעים פנים של שבעים לשון, נביאים בשבעים פנים של שבעים לשון..." ובספר הזוהר פעמים רבות[6]


הביטוי כלשונו מופיע בסוף הקדמתו של רבי אברהם אבן עזרא לפירושו לתורה, שם הוא כותב:[7]

ובעבור הדרש דרך הפשט איננה סרה /
כי שבעים פנים לתורה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ במדבר רבה יג, טז
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ד, עמוד א'
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ס"ה, עמוד א'; ראו גם: משה ציפור, בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה, אוניברסיטת בר-אילן
  4. ^ בראשית רבה, פרשה ס"ה, פסקה י"א
  5. ^ אותיות דרבי עקיבא, באתר HebrewBooks
  6. ^ (בראשית, מז,ב. ויקרא כ,א. במדבר רטז,א. רכג,א. ועוד.
  7. ^ אבן עזרא על התורה, באתר HebrewBooks