שגרירות הממלכה המאוחדת באיראן
שגרירות הממלכה המאוחדת באיראן שוכנת בטהראן, בירת איראן. בנוסף למתחם השגרירות בשדרת פירדוסי שבמרכז העיר, מחזיקה השגרירות במתחם גן קולהאכ בצפון העיר.
 | |
| בית השגרירות ב-2014, בעת שהייתה סגורה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| כתובת | שדרות פירדוסי 198, טהראן |
| עיר |
District 12  |
| קואורדינטות | 35°41′44″N 51°25′07″E / 35.695678°N 51.418611°E |
| תאריך פתיחה | 1821 |
| מתקפות | 29 בנובמבר 2011 |
| דיפלומטיה | |
| חלק מ | יחסי איראן-הממלכה המאוחדת |
| שגריר | רוב מקייר (Rob Macaire) |
| שטח האמנה |
 איראן |
| מדינה מיוצגת |
 הממלכה המאוחדת |
| האתר הרשמי | |
|
(למפת טהראן רגילה)   השגרירות | |
  | |
שגריר הממלכה המאוחדת באיראן משנת 2018 הוא רוב מקייר (Rob Macaire).
השגרירות עריכה
נציגות דיפלומטית בריטית הוקמה באיראן לראשונה בשנת 1821. היא שכנה בבזאר הגדול בעיר. בשנות ה-60 של המאה ה-19 נאלצה השגרירות לחפש לעצמה משכן אחר עקב התנאים בלתי הולמים במקומה, ואז נרכש האתר בשדרת פירדוסי. האדריכל ג'יימס ויילד (James Wild) תכנן את בית השגרירות שנבנה במקום, בלב גן. הבנייה נועדה להסתיים ב-1871, אך התעכבה עקב קשיים רבים בהבאת חומרי הבנייה לאתר והסתיימה ב-1876.
בחודשים יולי ואוגוסט 1906, בעיצומה של המהפכה החוקתית באיראן נגד השאה מוזפר א-דין קאג'אר, מצאו כ-12,000 עד 16,000 אזרחים מקלט בגן השגרירות.
במהלך ועידת טהראן בחורף 1943 נערכה בבניין השגרירות הפגישה הראשונה בין משתתפי הוועידה - ראש ממשלת בריטניה צ'רצ'יל, נשיא ארצות הברית רוזוולט ושליט ברית המועצות סטלין.[1]
לאחר המהפכה האיראנית ב-1979 התחוללה שורה של משברים ביחסי בריטניה ואיראן. במהלכם נערכו מול השגרירות מספר הפגנות אנטי-מערביות. ב-1981 הסבו השלטונות האיראנים את שמו של אחד הרחובות המקיפים את השגרירות, שנקרא על שמו של וינסטון צ'רצ'יל, לשמו של בובי סנדס, איש מחתרת צפון אירי שמת בכלא הבריטי לאחר שביתת רעב.
השגרירות פונתה מאנשיה ונסגרה מספר פעמים: ב-1987-1989, שוב ב-1989-1990 - בעקבות הפתווה שהוציא שהוציא שליט איראן חומייני נגד הסופר סלמאן רושדי - וב-1997, לאחר שבית משפט גרמני קבע כי סוכני מודיעין איראנים רצחו ארבעה איראנים כורדים בגרמניה ב-1992.
בנובמבר 2011 הטילה בריטניה עיצומים על איראן במסגרת המאבק בתוכנית הגרעין האיראנית. בעקבות זאת גירשה איראן את שגריר בריטניה. ב-29 בנובמבר 2011 פרץ המון של מפגינים לתוך השגרירות הבריטית, גרמו לו נזק, השחיתו רהיטים ומסמכים, ריססו גרפיטי, שרפו את דגל בריטניה והניפו במקומו את דגל איראן על הבניין. המשטרה האיראנית עמדה מנגד ולא התערבה, אך לאחר שהמפגינים תפסו שבעה מאנשי סגל השגרירות, השוטרים הוציאו אותם מידי ההמון. ממשלת איראן גינתה את הפריצה. בעקבותיה סגרה ממשלת בריטניה את השגרירות ופינתה את אנשיה מאיראן. באוגוסט 2015, לאחר חתימת הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית, שב השגריר הבריטי לשגרירות.
גן קולהאכ עריכה
גן קולהאכ הוא גן מיוער בשטח של 200 דונם בחלקה הצפוני של טהראן, מספר קילומטרים ממתחם השגרירות. במהלך המאה ה-19, כשהגן עוד היה כלול בכפר קולהאכ שמחוץ לטהראן, הוא הוענק לשגרירות הבריטית על ידי שאה משושלת קאג'אר על מנת שישמש כבית קיץ לשגריר. מאז משמש הגן כמתחם דיפלומטי בריטי.
בשטח הגן, המוקף חומה גבוהה, ממוקמים מספר מבנים שבהם מתגוררים דיפלומטים בריטים ובני משפחותיהם, וכן בית ספר. בשנת 1963 הושלמה הקמתו בחלק הדרומי של הגן של בית קברות צבאי בריטי. נקברו בו כ-570 מחיילי האימפריה הבריטית שנהרגו באיראן ובארצות שכנות לה במהלך שתי מלחמות העולם. כמו כן מוצבת בו אנדרטה לכ-3,600 חיילים שמקום קבורתם לא נודע.
מאז המהפכה ב-1979 מהווה הגן מקור למתיחות בין בריטניה לבין איראן, אשר דרשה מספר פעמים להשיב את הגן לידיה. הפגנות אנטי-מערביות נערכו מול הגן. ב-29 בדצמבר 2008 פרצו כ-300 מפגינים לתוך הגן במסגרת הפגנות נגד מבצע עופרת יצוקה ברצועת עזה. הם החזיקו במתחם הגן במשך זמן קצר. בעת המשבר ב-29 בנובמבר 2011, במקביל לפריצה למתחם השגרירות, פרצו מפגינים שנית לשטח הגן. גם שם הם תפסו מספר אנשי סגל בריטים, שחולצו על ידי המשטרה האיראנית.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של שגרירות הממלכה המאוחדת באיראן
שגרירות הממלכה המאוחדת באיראן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- היסטוריה של השגרירות, באתר UK in Iran, מאורכב באתר Wayback Machine
- השגרירות, באתר Garden Court Antiques
- בית הקברות הצבאי בטהראן, באתר ועדת חבר העמים לקברי מלחמה
- תמונת שער בית הקברות הצבאי בטהראן, בערוץ ועדת חבר העמים לקברי מלחמה באתר אינסטגרם
- אנדרטת טהראן, באתר ועדת חבר העמים לקברי מלחמה
