שגרירות ישראל ביאנגון

שגרירות ישראל ביאנגון
	אין תמונה חופשית
מידע כללי
כתובת	No.15, Khabaung St
עיר	יאנגון
קואורדינטות	16°50′21″N 96°08′01″E / 16.83911°N 96.13354°E
דיפלומטיה
חלק מ	יחסי ישראל–מיאנמר
שגריר	דב שגב-שטיינברג
שטח האמנה	מיאנמר; הפיליפינים (1957–1962); לאוס (1956–1964); קמבודיה (1959–1966); ציילון (1957–?) ; המלדיביים (?)
מדינה מיוצגת	ישראל
	https://embassies.gov.il/yangon

שגרירות ישראל ביאנגון היא הנציגות הדיפלומטית של ישראל למיאנמר. השגרירות, שהוקמה ב-1954, היא השגרירות הישראלית הראשונה בדרום-מזרח אסיה.^[1]

היסטוריה עריכה

בנובמבר 1953 נפתחה צירות ישראל בבורמה בראשותו של דוד הכהן, שהיה לשגריר ישראל הראשון במדינה וכיהן בתפקיד עד 1955.

בנובמבר 1956 ניסו מפגינים מוסלמים פקיסטנים לפרוץ לשגרירות, כמחאה על תמיכת ישראל בהודו במלחמת הודו-פקיסטן השנייה, אך נעצרו על ידי המשטרה המקומית.^[2]

בדצמבר 1957 הועלה דרג הנציגות מצירות לשגרירות.^[3]

בעקבות היות השגרירות משגרירויותיה הראשונות של ישראל בדרום-מזרח אסיה, השגרירות הואמנה למספר מדינות בדרום מזרח אסיה לפרקי זמן שונים: הפיליפינים (1957–1962), לאוס (1956–1964), קמבודיה (1959–1966),^[4]^[5] ציילון (1957–?), והמלדיביים.

למרות העברת בירת מיאנמר מיאנגון לנייפידאו ב-2005, לא עברו מרבית הנציגויות הדיפלומטיות במיאנמר אליה, והשגרירות עדיין שוכנת ביאנגון.

שם	תקופת כהונה	הערות
דוד הכהן	1953–1955	ציר
יעקב שמעוני	1955–1957^[6]	ציר
דניאל קורט לוין	1957–1960	השגריר הראשון. הואמן גם לפיליפינים, לאוס, קמבודיה והמלדיביים כציר.
אלישיב בן חורין	1960–1963^[7]
משולם ורון	1964–1968^[8]
צבי ברוש	1968–1970^[9]
אריה אילן	1970–1973
דוד מרמור	1973–1977^[10]
שמואל אונת	1977–1979
קלמן ענר	1979–1983^[11]
אורי נוי	1990–1993
מרדכי קרני	1993–1996
גד נתן	1996–2000
ברוך רם	2000–2001
יעקב אברהם	2002–2004
רות שץ	2004–2008
ירון מאיר	2008–2012
חגי משה בהר	2012–2014
דניאל זוהר-זונשיין	2014–2018
רונן גיל-אור	2018–2021
דב שגב-שטיינברג	2022–2024
רות זך	2024-מכהנת