המונח "אום אל עמד" מפנה לכאן. לערך העוסק באתר פיניקי עתיק בדרום לבנון, ראו חמון.

שדה עמודים הוא אתר ארכאולוגי בבקעת בית נטופה באזור מחלף גולני. באתר נמצאו שרידי בית כנסת המתוארך לסוף המאה השלישית או תחילת המאה הרביעים לספירה.

שדה עמודים
מידע כללי
סוג אתר ארכאולוגי, גנים לאומיים בישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום טבריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1968
תאריך פתיחה רשמי 1968 עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
שטח 0.162 קמ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°48′55″N 35°24′36″E / 32.815214°N 35.409983°E / 32.815214; 35.409983
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
העמוד העומד על תילו בשדה עמודים

גילוי האתר

עריכה

האתר התגלה בשנת 1905 בידי החוקרים היינריך קוהל וקרל ואצינגר, במהלך הסקר שערכו בגליל, שבמהלכו נחשפו בתי כנסת עתיקים רבים. באתר נמצאו שרידי ישוב רציף, החל מהתקופה הרומית וכלה בתקופה הערבית.

תיאור האתר

עריכה

בית הכנסת

עריכה

בית הכנסת נבנה בשלהי המאה השלישית או בתחילתה של המאה הרביעית לספירה. זהו מבנה מלבני (14.10x18.75 מטר) מרוצף לוחות אבן, שחזיתו, בעלת שלושה פתחים, פונה אל ירושלים. פנים המבנה מחולק על ידי שני טורי עמודים על אדנים, שבעה עמודים לכל טור, לאולם תווך (רחבו 6.21 מטר) ושתי סיטראות (רוחב כל אחת 3.15 מטר) טור ערב של שני עמודי פינה כפולים שלחתכם צורת לב ושני עמודים נוספים הפרידו בין אולם התווך לסטיו הפנימי המקביל לכניסה. לבנין הייתה כניסה צדדית נוספת מצד מזרח.

כמו בבית הכנסת בכפר נחום, לא נמצא במבנה שום סימן לארון קודש, וככל הנראה היה מיטלטל, כברוב בתי הכנסת מהטיפוס הקדום.

חזית המבנה

עריכה

מעיטור חזית בית הכנסת שרד אך מעט, כיוון שהיא נהרסה במהלך השנים ושרידיה פזורים על יד בית הכנסת. על משקוף הפתח האמצעי מופיעות צדודיות של שני אריות שפניהם מופנות ישר ורגלו של כל אחד מהם מוצבת אל ראש פר וביניהם עומדת אמפורה. משקוף הדלת הצדדית מוקף תשליב ומחולק לשלושה ספינים, שעליהם שושנים ודמות בעל חיים שהושחתה כמעט כליל. כותרות העמודים הן בסגנון דורי, ועיבודן גס.

באתר נתגלתה כתובת בארמית, וזה לשונה : "יועזר חזנה/ושמעון /אחוי עבדו/הדן תרא דמרי/שמיא" ותרגומה - "יועזר החזן ואחיו שמעון עשו (נדבו) את השער הזה של אדון השמים"

זיהוי המקום

עריכה
 
אבן מעוטרת עם אריה עליה

להשערת החוקרים[1] במקום שכן כפר עוזיאל, מגוריהם של משמרת הכוהנים "אביה". לדעת הארכאולוג ד"ר דרור בן-יוסף יש לזהות את חורבת עמודים עם 'כפר נמרה' יישוב הנזכר בתלמוד הירושלמי מפי רב הונא: "שלוש מאות חנויות של מוכרי טהרות היו במגדל צבעיה ושלוש מאות חנויות של אורגי פרוכות היו בכפר נמרה". הנימוקים לזיהוי תלויים בראש ובראשונה בהשתמרות השם 'נמרה' בשרידי כפר נמרין, הנמצא כשני ק"מ דרומית-מזרחית לחורבת עמודים. כמו כן, בחורבת עמודים נמצאו שרידים יהודים מובהקים (בית כנסת וכתובות) מן התקופות הרומית והביזנטית בהתאמה לדברי רב הונא המעיד על כפר נמרא כיישוב יהודי מובהק. את זיהוי 'כפר עוזיאל' יש להעדיף, לדעת בן-יוסף בסמוך ליישוב עוזייר (בבקעת בית נטופה) המשמר רכיב מהשם עוזיאל.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא שדה עמודים בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה


  ערך זה הוא קצרמר בנושא ארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.