שושנה רזיאל

אלמנתו ומשמרת זכרו של דוד רזיאל, לוחמת האצ"ל, ואשת חינוך

שושנה רזיאל (כ"ו בחשון ה'תרע"ח, 11 בנובמבר 1917 - ח' בניסן תש"ע, 23 במרץ 2010) הייתה אלמנתו ומשמרת זכרו של דוד רזיאל, לוחמת האצ"ל, ואשת חינוך. יקירת ירושלים.

שושנה רזיאל
שושנה רזיאל, באדיבות מכון ז'בוטינסקי
שושנה רזיאל, באדיבות מכון ז'בוטינסקי
שושנה רזיאל, באדיבות מכון ז'בוטינסקי
לידה 11 בנובמבר 1917
פטירה 23 במרץ 2010 (בגיל 92)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות שבירושלים
מקום מגורים ירושלים
ידועה בשל תרומתה לחינוך
מקצוע מורה ומחנכת
בן זוג דוד רזיאל
פרסים והוקרה יקיר ירושלים (1998) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולדה כבת זקונים לחיים וחנה שפיצר, ודור שביעי בירושלים. אביה הוא בנו של שמואל זנוויל שפיצר, מעסקני היישוב הישן ומבוני שכונות ירושלים. אמה היא בתו של הרב צבי אשר כהנא שפירא, נצר למשפחת ריבלין. אמה ייסדה את בית הספר תלמוד תורה לבנות החרדים בשכונת הבוכרים שנודע בשם בית ספר "שפיצר" אשר שפת ההוראה בו הייתה עברית והייתה חלוצת החינוך לבנות חרדיות. את לימודיה בבית הספר ובסמינר התחילה בגיל מוקדם, מפני שאמה דרשה זאת ממנה.

שושנה הגיעה לשרת באצ"ל לאחר ששמעה על הארגון מפנינה הורן, חברתה לסמינר.

במרוצת הזמן, הכירה את דוד רזיאל דרך הארגון באביב 1932, בהיותה בת 14 וחצי, ונישאה לו בי"ג ניסן תרצ"ח, 14 באפריל 1938. לפני חתונתם, שושנה קיבלה מדוד אקדח אישי וספר תנ"ך ובו הקדשה ”עוד אבנך ונבנית” (ספר ירמיהו, פרק ל"א, פסוק ג'). לאחר חתונתם, התגוררו בחדרי מסתור בתל אביב, ושושנה הסתירה את נישואיה על ידי כך ששמרה על שם משפחת הוריה ונשארה בבדידות בביתה שאיש לא הוזמן אליו, מלבד חברי מפקדת אצ"ל. זאת משום שדוד היה מבכירי המבוקשים של הבולשת הבריטית ושמר בסוד על נישואיו על מנת שהאנגלים לא יעצרו את שושנה.

דוד יצא למשימתו האחרונה מטעם האצ"ל[1] לחבניה שבעיראק בכ' אייר ה'תש"א, 17 במאי 1941 וממנה לא שב. שושנה נותרה אלמנה בגיל 23 לאחר שלוש שנות נישואין, כאשר היא בחודש הראשון להריונה.

את בנה היא ילדה בבית החולים הדסה בירושלים, אולם התינוק נפטר ביומו השני בבית החולים. מאז מותו של דוד, לא התחתנה שושנה ולא נולדו לה ילדים.

שושנה הלכה לעולמה בשנת 2010, בת 92 הייתה במותה. היא הובאה לקבורה בהר המנוחות בירושלים.[2]

המאבק להעלאת עצמות

עריכה

רזיאל נקבר בבית הקברות הצבאי הבריטי בחבניה.[3] כבר ביום השנה הראשון לנפילתו נסעה שושנה עם יצחק ברמן לעלות לקבר בעלה. על מצבתו נכתב השם 'בן משה'.

שושנה דרשה מהבריטים להתקין מצבה חדשה שעליה יכתב דוד רזיאל. הבריטים קיימו את דרישתה אך סירבו להעביר את ארונו לארץ בטענה שלפי החוק הצבאי החללים נטמנים במקום נפילתם. שושנה עמדה איתנה בדרישתה ובדצמבר 1955 הרשתה ממשלת עיראק להעביר את גופתו לקפריסין, שהייתה אף היא באותה התקופה תחת שלטון בריטי.

מדי שנה הקפידה שושנה לפקוד את קברו של רזיאל בקפריסין. במארס 1961, לאחר שקפריסין זכתה בעצמאותה ניאות הארכיבישוף מקריוס להעלות את עצמותיו של דוד לקבורה בארץ ישראל. אביו של רזיאל, מרדכי רזיאל,[4] רצה לטמון את בנו בחלקת הקבר המשפחתית בסנהדריה, ליד קבר אמו בלומה, אך שושנה נאבקה על כך שדוד ייקבר בחלקה הצבאית בהר הרצל.

כשהגיע ארונו של דוד ארצה, נערכה לו הלוויה צבאית ממלכתית והוענקה לו דרגת אלוף לאחר מותו.

פעילות באצ"ל

עריכה

שושנה שירתה שש שנים באצ"ל. היא הייתה מפקדת פלוגת בנות ואף נאסרה על ידי הבריטים ב-1944 והייתה כלואה בבית הסוהר לנשים בבית לחם.[5]

לאחר שחרורה מהכלא, יצאה רזיאל מטעם האצ"ל לשליחות הסברה בארצות הברית ועמדה בראש מחלקת הכספים בשלוחת פאריס.

פעילות חינוכית

עריכה
 
שושנה רזיאל

שושנה הייתה מחנכת אשר נקטה גישות פורצות דרך בציבור הדתי-ציוני.
לאחר סיום מלחמת העצמאות, שושנה ייסדה בקטמון את בית הספר 'יהודה הלוי'[6] שנפתח לבנות מכל העדות ואותו היא ניהלה במשך ארבעים שנה.
שושנה חוללה מהפכה כאשר חינכה את הבנות להכשרה מקצועית בתחומי משלח יד, כלכלת בית, אמנויות ומוזיקה. בנוסף, החלטתה לצרף בנים לשיעורים משותפים בבית הספר הרעידה את אמות הספים, אך שושנה לא נרתעה ודבקה בעשייתה החינוכית. בשנת תשנ"ח 1998 זכתה בתואר יקיר העיר ירושלים[7] על תרומתה החינוכית לעיר.

אילן יוחסין

עריכה
 
 
 
צבי אשר כהנא שפירא
 
 
 
חיה מיכלא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב שלמה זלמן שפירא
 
 
 
 
 
חנה שפיצר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב שמואל שפירא
 
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא
 
הרב אהרן יהושע פישל שפירא
 
שושנה רזיאל
 
דוד רזיאל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא
 
הרב אליעזר שפירא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב שלמה שפירא
 
 
 

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה