שיחה:אסטרטגיית ההכרעה במשפט

תגובה אחרונה: לפני 7 שנים מאת איל גרונר בנושא תודה על ההערות

הבהרת חשיבות אנציקלודפית

עריכה

ויקיפדיה איננה מקום לפרסום מחקר ראשוני. יוניון ג'ק - שיחה 00:25, 9 באפריל 2017 (IDT)תגובה

איך הגעת למסקנה שמדובר במחקר ראשוני? המשתמש שיצר את הערך הזה, יצר גם את הערך דורון מנשה שממנו עולה כי הוא זה שהגה את המושג הזה. כמו כן, ניתן למצוא שימוש במושג הזה ברחבי הרשת. הטקסט בערך לא נושם - יש לחלק לפסקאות וכן לדאוג לגבות את הכתוב במקורות, אבל אני לא מתרשמת שמדובר במחקר ראשוני. דוג'רית - שיחה 17:16, 9 באפריל 2017 (IDT)תגובה
דוגמה לקיומו של המושג ניתן למצוא כאן. לפרוטוקול - אני מצדדת בחשיבות. דוג'רית - שיחה 17:20, 9 באפריל 2017 (IDT)תגובה
דוג'רית, אם את סבורה שלא מדובר במחקר ראשוני - חובת ההוכחה היא עליך. עליך להמציא מקור חיצוני, איכותי, בלתי תלוי, מהימן, המוכיח שהמושג הפך לחלק מהידע האנושי המקובל. והדוגמא שצירפת לעיל בפירוש לא עונה על הדרישה הזו. יוניון ג'ק - שיחה 18:44, 9 באפריל 2017 (IDT)תגובה
חיפשתי במדור הספרות המשפטית באתר "נבו" את המושג המדויק "אסטרטגיית ההכרעה", וקיבלתי שבע תוצאות, חמש מהן מאמרים של דורון מנשה, המוזכר גם בערך, ועוד שניים מאת אסף הרדוף. זה אומר שהמושג אינו נפוץ בספרות המשפטית (למושג "הציבור הנאור", לשם השוואה, יש 168 מופעים), אבל הוא קיים בספרות המשפטית.
יש גם ספר שלם המוקדש לנושא: Strategic Judicial Decision-making, מה שמוביל אותי למסקנה שיש לשנות את שם הערך לאסטרטגיית ההכרעה במשפט או שם דומה, משום שאסטרטגיית הכרעה קיימת גם בניהול. ראו גם תוצאות חיפוש בגוגל. דוד שי - שיחה 19:50, 9 באפריל 2017 (IDT)תגובה
לערך נוספו מקורות. אני לא מוצאת איתם שום בעיה. המושג אולי לא נפוץ - אבל קיים בספרות. כקוראת, הייתי שמחה אם ויקיפדיה הייתה מאפשרת לי נגישות גם לידע שהוא פחות נפוץ. דוג'רית - שיחה 02:02, 10 באפריל 2017 (IDT)תגובה
מה שאת מכנה "ידע פחות נפוץ" הוא למעשה מחקר ראשוני, ופרסומו בויקיפדיה מנוגד למדיניות. לגבי המקורות - הבעיה המרכזית איתם היא שהם אינם בלתי תלויים, ולכן לא מוכיחים שלא מדובר במחקר ראשוני, אלא בדיוק להיפך. יוניון ג'ק - שיחה 07:38, 10 באפריל 2017 (IDT)תגובה
לא הבנתי את הטיעון הזה. למה ידע פחות נפוץ הוא למעשה מחקר ראשוני? ואם, באופן תיאורתי, מדובר בענף מחקר שחוקר אותו רק אדם אחד או שניים? • צִבְיָהשיחה • י"ד בניסן ה'תשע"ז 11:58, 10 באפריל 2017 (IDT)תגובה
מחקר ראשוני הוא מחקר שפורסם לראשונה בוויקיפדיה. המושג שלפנינו פורסם במקורות נוספים, ולכן סביר שאינו מחקר ראשוני. דוד שי - שיחה 17:43, 10 באפריל 2017 (IDT)תגובה
דוד שי, על פי מדיניות ויקיפדיה, ההגדרה שלך איננה מדוייקת. מחקר ראשוני הוא מחקר שתוכנו עדיין איננו חלק מהידע האנושי המקובל. מאחר וכל המקורות "הנוספים" שעושים שימוש במושג הזה אינם באמת נוספים (מקורותיהם של כל המקורות הוא דורון מנשה), אני לא רואה כיצד ניתן לטעון שמדובר בידע מקובל. כן, מקובל על ידי דורון מנשה. אבל לא מעבר לכך. יוניון ג'ק - שיחה 19:37, 10 באפריל 2017 (IDT)תגובה
נדייק: המקורות אינם כוללים רק את דורון מנשה. גם לו כללו רק אותו, עדיין מדובר בפרסומים בכתבי עת משפטיים שעוברים ביקורת עמיתים, ולכן הם בוודאי חלק מהידע האנושי. ברגע שאתפנה קצת מוויקיפדיה אני מתכוון לכתוב את המאמר "טקסטים מוצפנים במצה". אם אפרסם אותו לראשונה בוויקיפדיה, זה יהיה מחקר ראשוני, אבל אם אפרסם אותו תחילה בכתב העת הנודע Cryptography Today אוכל ללא קושי לכתוב גם את הערך המקביל בוויקיפדיה, שכבר לא יהיה מחקר ראשוני. דוד שי - שיחה 06:40, 11 באפריל 2017 (IDT)תגובה
מתייג את Lostam, ‏YR on wiki, ‏MoriCher, עלי, משה כוכבי, יחיאל הלוי, נח אמיתי, באלדור, איש עיטי, פעמי-עליון, מטרונום בעלי הידע במשפטים, נראה מה דעתם. יוניון ג'ק - שיחה 16:18, 11 באפריל 2017 (IDT)תגובה
בהחלט כך בדיוק כפי שדוד שי מתאר. ברגע שהמאמרים פורסמו במקומות שפורסמו הם נחשבים לחלק מהידע המקובל במשפטים. המאמרים עברו ביקורת עמיתים ופורסמו בכתבי העת ברמה הכי גבוהה, כמו כן הם אף אוזכרו בפסיקת בית המשפט העליון. נראה אם אוכל לאתר את המיקום המדוייק ואוסיף. HaifaUniv - שיחה 21:37, 11 באפריל 2017 (IDT)תגובה
ליוניון ג'ק יש קונספציה שגויה לחלוטין לגבי המושג מחקר ראשוני. ניסיתי בעבר הלא רחוק להסביר לו שהוא לא מבין מה זה 'מחקר ראשוני'. הוא התעקש לדבוק בעמדתו. באותה הזדמנות, הוא גם טען שהוא בספק רב שמקורות כמו מאמרים מכתבי העת תרביץ וציון נחשבים למקובלים בעולם האקדמי. יש לנו בוויקיפדיה עורך מאוד פעיל שלא מבין מה זה מחקר ראשוני ולא מבין מה זה מקורות אקדמיים, והוא מציב על סמך הבנותיו השגויות תבניות חשיבות. זכור לי שעלתה לא מזמן הצעה לשדך לו חונך שיאשר את פעולותיו. עכשיו זו הזדמנות נוספת לשקול רעיון זה מחדש. דוג'רית - שיחה 02:28, 12 באפריל 2017 (IDT)תגובה
לתחום דיני ההכרעה במשפט, עדיין לא הגעתי במסגרת לימודיי, אך אציין, כי לרוב העולה מהערך יש תקדימים בעולם המשפט ועל חלקם אף יש לי אישית מקורות ברורים. מחקר ראשוני? ממש לא. התגובה שמעלי, חוצה אצלי רף אתיקה מסויים. דוג'רית, אם יש לך טענות ענייניות-מקצועיות על יוניון, אז בבקשה תיפני למקומות הנכונים ותציבי את טענותייך שם במלוא העוצמה. התגובה שלך כאן איננה מידתית ואיננה סבירה, וזאת בהתחשב במקום ובזמן. ביהדות, יש כאלה שזוכרים לטוב את חרבונא בגלל מעשה הדומה לזה. אין ברצוני להיכנס לשאלה האם אני חש הסכמה בדברייך, אך חשוב לזכור שיוניון מטפל בערכים שכוחי אל אשר אני אישית חב לו הכרת הטוב במידה רבה בשם כל הקהילה ואני חושב שעוד יצטרפו לכך. אני מאמין, ספציפית עליו, כי בהידברות אפשר לפתור הכל. כך עולה מהמקורות שציינת למעלה וכך עלה מדיונים שאני אישית ניהלתי איתו בנושאים אלה. בברכה: eli - שיחה 03:59, 12 באפריל 2017 (IDT)תגובה
לצערי, בהידברויות קודמות לא הצלחתי לפתור איתו נושא זה (והמקורות שציינתי דווקא מראים את התבצרותו בעמדתו, ועובדה שהוא שב וחוזר על טענות של מחקר ראשוני גם כאן). דיון חשיבות אכן אינו המקום הראוי לדיון על עורך זה או אחר ועל כך אני מתנצלת. אין בכוונתי לפתוח דיון בעניינו. דוג'רית - שיחה 07:01, 12 באפריל 2017 (IDT)תגובה
חלק גדול של הדוקטורט של הבן שלי עוסק בדיוק בנושא הזה. אוכל לתת לכם עשרות רבות של מאמרים באנגלית שעוסקים בכך, אם כי הם עוסקים באסטרטגיות ההכרעה של בתי דין בינלאומיים, ולאו דווקא בית משפט. האמינו לי שהערך מבוסס ואיננו מחקר מקורי. מי שמעוניין למצוא מאמרים רבים בנושא אנא הקישו בגוגל SHAI DOTHAN ותקבלו רשימה של לפחות עשרה מאמרים שבני כתב שעוסקים בכך בזויות שונות. --‏Yoavd‏ • שיחה 23:21, 13 באפריל 2017 (IDT)תגובה

תודה רבה לכולם על ההערות

עריכה

הוספתי את המקורות ושיניתי את שם הדף כמו שהצעתם. תודה על התמיכה וההכוונה שאתם נותנים לי כחבר חדש ועוד אכתוב ערכים רבים. HaifaUniv - שיחה 21:13, 9 באפריל 2017 (IDT)תגובה

הו, משתמש חדש נחמד. הידד  . ברוך הבא. עוד כמה הארות: יש עוד עבודה של פישוט ותמצות. השפה די מקצועית-משפטית ומקשה על קריאה רצופה למי שלא מתמצא בתחום, כדאי לצמצם ז'רגון וצורות התנסחות לא רגילות במקרה שהן לא נדרשות.
עניין חשוב אחר שמתקשר לשאלת החשיבות הוא התקבלות הביטוי "אסטרטגיית הכרעה". בערך דורון מנשה כתוב שהוא טבע את המושג. האם המושג מתקבל ומשמש בצורה רחבה? אם לא מדובר במונח משפטי מוכר ומקובל, הערך צריך להיראות בהתאם ולהסביר על המושג ולא לתאר ישר את המשמעות שלו (לדוגמה, הפתיח יהיה משהו כמו:"אסטרטגיית הכרעה הוא מונח מתחום המשפט שטבע המשפטן פרופ' דורון מנשה. המונח מתאר... ) כמו כן, אם המושג לא התקבל בזירה המקצועית והפך לחלק בלתי נפרד מהשפה המשפטית, אלא נשאר כאיזו המצאה או רעיון של איש אחד, מוכשר ככל שיהיה, אולי אין חשיבות עצמאית לערך וצריך לאחד אותו לתוך דורון מנשה. (זו דעתי, אולי יש חולקים). בהצלחה בהמשך, נתנאל - שיחה 00:36, 10 באפריל 2017 (IDT)תגובה
תודה רבה על הברכות. אשתדל לבצע את השינויים כפי שהצעת. HaifaUniv - שיחה 21:38, 11 באפריל 2017 (IDT)תגובה

תודה על ההערות

עריכה

לגבי "מחקר ראשוני" יש לציין שכל מחקר אקדמי מחייב חידוש כלשהו לכן מן הסתם גם במחקרנו יש חידוש. מחקר שרק חוזר על מחקר קודם אינו ראוי לפרסום אקדמי. מכאן שבהגדרה כל מחקר אקדמי חדש הוא ראשוני במובן כלשהו.

כפי שנכתב ברשימת המקורות לא כולם של דורון מנשה. חלקם של דורון מנשה יחד עם מחבר נוסף (לרבות הספר המרכזי עליו מתבסס הערך) וחלקם של מחברים אחרים כגון אלכס שטיין, לארי לאודן, אדריאן צוקרמן, ליאור פרנק, פסק דין של בית המשפט העליון.

מחקרים שפורסמו בכתבי העת המובילים בתחום המשפט ועברו ביקורת עמיתים נחשבים חלק מהידע המקובל. הערך מציג את דעותיהם של הכותבים המובילים בעולם בתחום התיאוריה של דיני הראיות. --איל גרונר - שיחה 18:17, 14 באפריל 2017 (IDT)תגובה

תודה רבה על ההערות המקצועיות והחשובות- שכתבתי את הערך, צמצמתי אותו, ונמנעתי מהבעת עמדות אישיות להבדיל מהצגת עמדות שכבר התפרסמו בספרים או כתבי עת שפיטים. מעריך שכעת הערך עונה על דרישותיכם

חזרה לדף "אסטרטגיית ההכרעה במשפט".