שיחה:היסטוריה של המטאורולוגיה

שם הערך

יש לשנות את שם הערך להיסטוריה של המטאורולוגיה (להסיר את ה"א הידיעה מתחילתו), משום שכך מקובל בערכים אחרים, מהיסטוריה של הונגריה ועד היסטוריה של הפיזיקה. דוד שי 03:43, 1 אפריל 2006 (UTC)

אי אםשר לעשות זאת. לפחות לא באופן זה. אם מילה אחת מיודעת כל המילים האחרות אשר קשורות חייבות להיות מיודעות גם הן. לדוגמא: ניתן לומר: ילד זה או הילד הזה אבל לא נית לומר הילד זה או ילד הזה. אותו הדבר כאן, או שאומרים היסטוריה של מטאורולגיה, מה שבאופן אישי לא נשמע לי טוב. או שאומרים ההיסטוריה של המטאורולוגיה. יתר על כן, נסה לשבץ את "היסטוריה של המטאורולוגיה" בתוך משפט, אתה לא תצליח כמובן. H2O 11:40, 3 אפריל 2006 (UTC)

"כאשר הפילוסופיה החלה להתפתח הסביר האדם את התופעות המטאורולוגיות בדרכים שונות" משפט די מעורפל בעיני. האם היא החלה להתפתח מאריסטו? אולי ראוי להביא דוגמא מוקדמת יותר או לשנות ת'משפט המעורפל הזה? --Alikos 04:43, 9 אפריל 2006 (UTC)

אולי ראוי להפריד את גיליו הפיסלוסופים והמדענים לשני נושאים ? --Alikos 04:43, 9 אפריל 2006 (UTC)

" פרדיננד השני החליט להקים אם כל ההמצאות החדשות מן רשת של איסוף מידע מתצפיות מטאורולוגיות שתבוצענה" מה משמעות מהשפט? יש לי כמה רעיונות. --Alikos 05:14, 9 אפריל 2006 (UTC)

" רוברט בויל יחד עם עוזרו, ערך מספר ניסויים במעבדתו " מי הוא עוזרו?--Alikos 05:25, 9 אפריל 2006 (UTC)

" דלטון הגיע לממצאים אשר גורמים לגשם, טמפרטורה, וכיוון הרוח " מה משמעות המשפט?--Alikos 05:25, 9 אפריל 2006 (UTC)

לא כדי לציין תאריכי לידה של כל המדענים המוזכרים? --Alikos 05:25, 9 אפריל 2006 (UTC)

" בחופה המזרחי צפוני של ארצות הברית " מה המשמעות? --Alikos 05:28, 9 אפריל 2006 (UTC)

"כאשר הומצא הטלגרף (1844), כבר היו תחנות מטאורולגיות רבות בארצות הברית. תחנות אלו דיווחו באמצעות הטלגרף את תצפיותיהן. באותו הזמן גם הוקמו תחנות מטאורולוגיות באירופה, שבדרך כלל הוקמו כתוצאה מאסונות טבע נוראיים הקשורים במזג האוויר." שהמשפט יכול להימצא תחת הכותרת מתאימה יותר מאשר "מצאות וגילויי הפילוסופים והמדענים". שגם היא עצמה רחבה מידי וכמו שהצאתי , תשקול לפצל אותה אם אתה ממשיך לעבוד על הערך.--Alikos 05:38, 9 אפריל 2006 (UTC)

חלק משינוייך נתקבלו וחלקם לא. תודה בכל מקרה. H2O• ۩שיחה 07:05, 9 אפריל 2006 (UTC)

כמה שאלות

בעקבות העלת הערך בגאים להציג: הערך בנוי מאוד יפה ומעניין ויכול להיות מומלץ אבל כמה הערות ושאלות:

1. האם הבנת תופעת האל ניניו ע"י ווקר (ראיתי על זה תכנית מעניינת בערוץ 8) אינה מספיק חשובה כדי להיות מוזכרת כאן? (אני לא יודע מה חשיבותה בהיסטוריה של המט').
2. איך קשור לפה נושא הצונמי? הרי הוא נוצר בגלל רעידות אדמה.
3. חסרה לי מאוד פסקה יפה המסבירה את השפעת התפתחות החיזוי המטאורולוגי על תחומים כמו חקלאות, תעופה ועוד, לאורך ההיסטוריה.

בברכה, השמח בחלקו (-: 23:12, 15 בינואר 2007 (IST)

שלום ותודה על ההערות.

1. תופעת האל ניניו מרתקת מאוד אבל אין לה קשר להתפתחות המטאורולוגיה.
2. נושא הצונמי אמנם לא מאוד קשור לנושא הכללים, אך הוא קשור לפסקה שעוסקת במזג האוויר האלים אשר כולל הוריקנים ותופעות טבע נוספות. עם זאת, שיניתי את התמונה שהיתה של הצונמי בתמונה של הוריקן קטרינה.
3. אני חושב שאת השפעת המטאורולוגיה על תחומים כמו החקלאות, התעופה וכו' יש לשים בערך הראשי, מטאורולוגיה ולא פה.

שוב תודה,

H₂O 17:31, 16 בינואר 2007 (IST)

התאמת עובדות

"ויליאס לומיס וג'יימס אסםי מיפו לראשונה את נתוני מזג האוויר בשנת 1840." א. יש לתקן את שמו של ג'יימס.. אנני יודע מי האיש, אך נראה לי ש- "אסם". ב. בויקיפדיה האנגלית רשום שהמיפוי נעשה בשנת 1841 (בידי ויליאס לומיס בלבד), האם יש לכך סימוכין? (מלבד זה מאד נהנתי לקרוא הערך!) אורי דטינקה 17:43, 16 בינואר 2007 (IST)

אגב, האם יש לך מידע בנוגע לממצאיו של אדם מריוט בנושא? אני שואל משום שאדם מריוט ומדען נוסף שהזכרת מאותה תקופה (רוברט בויל) עסקו בחקר לחצי גזים באוויר.

על פי הספר "מזג האוויר" של בני רזניק ודוד גרשון, המיפוי בוצע בשנת 1840. אם יש ספק בעיניין, ניתן לכתוב בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-19. H₂O 14:11, 17 בינואר 2007 (IST)

לאחר עריכה לשונית

לבקשתו של H2O ביצעתי עריכה לשונית בערך. אצין לטובה כי לא היו בעיות לשוניות חוזרות ואף ההרגל הקבוע של מתן פסיקים לאחר תיאורים כמעט ולא היה קיים. מאידך, כן נתקלתי בכמה בעיות אחרות בהן לא יכולתי לטפל:

1. "באותה תקופה רבו התגליות המטאורולוגיות בבריטניה. האסטרונום אדמונד האלי התעניין בתיאוריהם של יורדי ים לגבי מזג האוויר באזור זה, ובנוסף שהה שנתיים באי סנט הלנה." - איזה אזור? אזור סנט הלנה? אזור בריטניה?
2. "המסובכות של האוויר" (בפיסקה על ניוטון) - יש למצוא ניסוח יותר טוב.
3. "ההסבר שלו לגבי איך מים "הופכים" לאוויר" (הפיסקה על דקרט) - המרכאות מיותרים לטעמי. מים ו"אוויר" (אם כבר אז כאן צריכים להיות מרכאות) הם באמת שני דברים שונים.
4. "למחשב זה היתה היכולת לבצע את מה שהיה בגדר בלתי אפשרי 25 שנים קודם לכן. מחשב מסוג זה היה מסוגל להחליף את תפקידם של אלפי מתמטיקאים." - מה המחשב יכול היה לבצע? המשפט השני הוא לא נכון בעליל - ניסוח עדיף יהיה "מחשב מסוג זה היה מסוגל לבצע חישובים שדרשו בעבר מתמטיקאים רבים."
5. הפיסקה בנוגע לים כמעט ואיננה עוסקת במטארולוגיה אלא בסיבות שהביאו להתפתחותה בהקשר זה. חסר מידע בנוגע למה היו אותן התפתחויות.

לגבי הערך עצמו, אני מאמין שהוא עדיין בוסרי. אמנם הדברים הכתובים הם לרוב נהדרים באופן כתיבתם, המכלול הוא, בסופו של דבר, בעייתי, שכן הפיסקאות השונות מתארות את התגליות ללא הקשר רחב יותר וללא המשכיות והתוצאה נראית יותר כתערובת חלקי מידע מאשר כערך אחיד. לערך יש פוטנציאל גדול וכבר עכשיו התשתית עצמה מוכנה ונותר רק לחבר את היסודות. אני מאמין ש-H2O יצליח עוד להפכו לערך מומלץ ונהדר. זהר דרוקמן - אהמ 16:49, 20 בינואר 2007 (IST)

ראשית, תודה רבה על ההערות. ביצעתי שלושה שינויים משניים בערך בעקבות מה שאמרת. בנוגע להערה השלישית ה"הופכים" אכן צריך להיות בסוגריים. הרי דקרט חשב שהאוויר הוא בעצם מים רק בצורה אחרת- עובדה שכמובן לא נכונה.

בקשר להערה האחרונה - הערך אומנם מכיל מידע רב על מטאורולוגיה אבל פסקה זו מספרת על חשיבות הים בהתפתחות המטארוולוגיה. פירוט משמעותי על השפעתו של הים על המטארולוגיה צריך להיות בערך מטאורולוגיה.

תודה,

H₂O 23:20, 20 בינואר 2007 (IST)

אני מבין שאת ההזחות למדת בבית הספר על שם פקמן :)

בכל מקרה, ראיתי את השינויים שעשית והם אכן מוצלחים. אם אתה אומר שדקרט חשב שהמים והאוויר הם אותו חומר (ובמובנים מסוימים - הוא לא היה כל כך רחוק מהאמת) - יש להבהיר זאת.

לגבי הים - אז הפיסקה הזו מיותרת. היא עוסקת יותר מדי בהיסטוריה של הימאות ולא מסבירה היטב את הקשר. אפשר לכתוב כיצד הימאות התפתחה עם התפתחות המטארולוגיה, ועשית זאת בדוגמה על קולומבוס, אבל יש צורך בעוד דוגמאות, לאורך ההיסטוריה.

אין בעד מה, תמיד שמח לעזור, זהר דרוקמן - אהמ 23:33, 20 בינואר 2007 (IST)

השפעת המחשב על המטרולוגיה

כל הפסקה עמומה, (למשל: לא מצויין כמה ימים קדימה ובאיזה דיוק אפשר לחזות את מזג האוויר כיום, ועד כמה השתנה הדבר מאז שנכנסו המחשבים לשימוש). בפרט המשפט "כחלק מתורת הכאוס כל דבר שינסה האדם כדי למנוע ארוע מסוים יוביל לאחר, ולכן תפישה זו אומרת שלעולם האדם לא יוכל לחזות באופן מדויק את מזג האוויר עקב מספר הגורמים העצום מהם הוא מושפע" מוטעה. מניעתם של אירועים אינה קשורה כלל - אלא האי-אפשרות לחזות אותם, גם כאשר יש שפע של נתונים. ד.ט 18:36, 24 בינואר 2007 (IST)

רק ברגע שהמציאו את המחשב תחזית ממשית היתה הגיונית כלל ואולי יש להוסיף שהיום תחזיות הן בערך לשבוע קדימה. לגבי הדבר השני - עם המצאת המחשב, היתה תקווה בקרב העולם שבידי האנושות למצוא תחזית לעד. כמו-כן, הם האמינו שאם הם יודעים למשל על אסון מתקרב הם יוכלו למנוע אותו באופן כלשהי, אך לאחר מכן, הבינו שכל דבר שיעשו כדי למנוע מזג אוויר מסוים יוביל לאחר. H₂O 22:19, 24 בינואר 2007 (IST)

אני מציע להוריד את כל עניין השליטה במזג האוויר. זה רק מוסיף בלבול, וברור שאיש לא קיווה שהמחשב לבדו יעזור לשנות את מזג האוויר, רק לחזות אותו. ד.ט 23:41, 24 בינואר 2007 (IST)

ניקח משפט כמו "התברר לממציאיהן (של משוואות לחיזוי מזג אוויר) כי טעו, כיוון שהאטמוספירה משתנה כל הזמן אף כתוצאה מהדברים שהאדם עושה" - זו הטעייה, הבעייה היא בעצם החיזוי בלי קשר להשפעות האדם על האטמוספירה. ד.ט 23:42, 24 בינואר 2007 (IST)

לא נכון. כתוב שהאטמוספירה משתנה ורק אחר כך כתוב "...ואף כתוצאה מהדברים שהאדם עושה". H₂O 16:43, 25 בינואר 2007 (IST)

כרגע כתוב: "במשך כ-15 שנים לאחר מכן האמינו אנשים ומדענים כי המחשב יוכל לאפשר חיזוי של זמן ארוך ביותר של מזג האוויר ואף שליטה בו. אך כחלק מתורת הכאוס כל דבר שינסה האדם כדי למנוע ארוע מסוים יוביל לאחר, ולכן תפישה זו אומרת שלעולם האדם לא יוכל לחזות באופן מדויק את מזג האוויר עקב מספר הגורמים העצום מהם הוא מושפע." ושוב יש ערבוב שגוי בין הקושי היסודי לחזות את מזג האוויר לבין עניין ההשפעה על מזג האוויר. המשפט: "כחלק מתורת הכאוס כל דבר שינסה האדם כדי למנוע ארוע מסוים יוביל לאחר" מטעה. מערכות כאוטיות, כמו מזג האוויר, הן קשות לניבוי מראש, ללא כל קשר לנסיונות להתערב בהן. ד.ט 19:55, 23 בפברואר 2007 (IST)

כמה תהיות

חבל שערך בוסרי הגיע לדף הראשי בתור מומלץ. רנדום 11:42, 1 במרץ 2007 (IST)

גם לדעתי הערך הוא בוסרי, אין בו "סיפור" ברור ופסקאות, ולא ראוי היה להיות במומלצים עדיין.

1. יש כאן תאור על קו זמן ופתאום בסוף החלוקה היא לפי נושאים נוספים - "מעגלי אקלים" ו"התמודדות האנושות עם מזג האוויר ה"אלים".

2. אין קישורים חיצוניים.

3. לא הבנתי משהו, חיפשי בערך מטרולוגיה וגם משם לא ממש הבנתי. מטרולוגיה עוסקת או לא עוסקת במודלים אלקימיים ארוכי טווח או שמה דבר זה קשור רק לגאופיזיקאים ? אם חקר האקלים ו\או חקר האטמוספירה נכללים בתחום אזי הנושאים הבאים (לפחות) חסרים בערך - התחממות עולמית, אפקט החממה, החור באוזון, אל ניניו,עמעום עולמי - או שמה ערך זה עוסק רק בחיזוי מזג האוויר בטווח הקצר?

4. ומה עם השפעות של זיהום על ירידת גשמים, השפעות של ערים על טמפרטורה, השפעות נוספות של האדם על מזג האוויר, השפעות של משג האוויר על החשיפה לזיהום אוויר (בימים קרים הזיהום חזק יותר), הגילויים אודות גשם חומצי, מה עם חקר סופות , התגליות אודות זריעת ענני גשם, קערת האבק , השפעות כתמי שמש ומחזורי שמש על מזג האוויר?

5 השפעות - חסר השפעות מזג האוויר על החקלאות (והתמודדות עם דבר זה), השפעות של חיזוי מזג האוויר על היכולת לבצע מסעות מחקר ותעבורה ימית ואווירית של נוסעים ותובלה (טיטניק למי שצריך תזכורת), השפעות של חיזוי מזג האוויר בתחום הכלכלה. ברור שהשפעות מחקר המטרלוגיה בתחום הצבאי חסרה מאוד (לדוגמה תבוסת הצבא הגרמני ברוסיה, ודוגמה עדכנית יותר - שימוש ביחידות מטרולוגיות לשמירה על בטיחות טיסה, ולשם שיגור טילים בליסטיים).

האזרח דרור 15:17, 1 במרץ 2007 (IST)

משפט לא ברור - ניסוי שגילה לו את הקשר בין עלייה בטמפרטורה של המים ביחס לאנרגיה של חומר מאסיבי בו השתמש. חומר מאסיבי? מי השתמש? האזרח דרור

כל הדברים עליהם דיברת לא קשורים באופן ישיר על מטאורולוגיה. כמו כן, גושפנקתם על היסטוריית המטאורולוגיה לא היתה עמוקה דיו כדי להכנס לערך. H₂O 22:10, 1 במרץ 2007 (IST)

מה גם, התחממות עולמית, אפקט החממה, החור באוזון, אל ניניו,עמעום עולמי ואחרים שהזכרת קשורים לאקלים כדור הארץ ולא להתפתחות מדע. H₂O 22:13, 1 במרץ 2007 (IST)

תודה, אבל לא ענית לשאלות שלי. א. יש עדיין משפט לא ברור (בפסקה של ג'יימס ג'ול). ב. האם מטרולוגיה עוסקת רק בחיזוי מזג אוויר מיידי או גם בחיזוי אקלים וחקר האטמופסירה.- זה לא ברור משני הערכים שהזכרתי. ג. מה זאת אומרת לא מספיק עמוקה? חקר של זריעת עננים זה לא חשוב? כמה מטרולוגיה היתה אם חברות וממשלות לא היו מוכנות לשלם עבורה? לא הרבה. מתישהו הן התחילו לממן את זה. וזה התרחש כתוצאה מהצלחות של המטורולוגיה והשפיע על מימון מחקר עתידי. זה לא קשור להיסטוריה של המחקר המטרולוגי? ד. התחממות עולמית, אפקט החממה והחור באוזון הן תופעות אקלמיות, אבל הן לא נתגלו ביום אחד, ולתהליך הגילוי הזה יש מקום בהיסטוריה של המדע - השאלה היא רק אם זה קשור למדע המטורולוגיה או לא. האזרח דרור 22:50, 1 במרץ 2007 (IST)

בקשר למשפט הלא ברור - נטפל. בקשר לשאר הדברים, יש אין סוף דברים הקשורים לתגליות אקלימיות שגהתגלו עם הזמן. לא, אין מקום להזכיר את כולם ובוודאי של להרחיב עליהם. H₂O 16:35, 2 במרץ 2007 (IST)

אני אודה לך אם במקום לקבוע קביעות נחרצות ( שלפעמים הן מוטעות כמו לדוגמה שהתחממות עולמית אינה קשורה להיסטוריה של המדע) תוכל להשיב על שאלות. כמו לדוגמה האם חקר האקלים הוא חלק מהמחקר המטרולוגי או לא. מדוע זריעת עננים והתגליות הקשורות אליה חשובות פחות ? מדוע מעגלי אקלים "בפנים" והתחממות עולמית "בחוץ".

קישורים חיצוניים? האזרח דרור 15:57, 3 במרץ 2007 (IST)

למה? כי למעגלי האקלים השפעה עצומה על חיזוי מזג האוויר. שכן, הבנת מעגלי האקלים שברה מיתוס של מחזוריות האקלים בכדור הארץ. התחממות כדור הארץ ללא ספק היא חלק מהמטאורולוגיה, עם זאת, עצם השפעתה מוטלת בספק והיא חלוקה על ידי מדענית רבים דבר שהיה גורם לפרק כזה לגדול למימדים נרחבים שאין להם מקום כאן. אולם, בערך המומלץ התחממות עולמית יש להם מקום נכבד. H₂O 16:16, 3 במרץ 2007 (IST)

זה נדמה לי או ששאתה עונה בכעס ? אתה (שוב) לא עונה למה ששאלתי. אשאל שוב - האם חקר האקלים (לא התחממות כדור הארץ) הוא חלק ממטרולוגיה? או שמה זו עוסקת רק בחיזוי מזג האוויר בטווח זמן של ימים. אם כן - אזי סוגיות הקשורות לחקר האקלים צריכות להיות מוזכרות כאן, ולו בקצרה. הסיבה לכך היא שערך (ועוד מומלץ) צריך להיות מקיף. אם יש כל מיני סוגיות שעלולות לנפח את הערך יתר על המידה (לדוגמה ההיסטוריה של גילוי הדלדלות שכבת האוזון) - היחס אליהן צריך להיות כמו כל ערך אחר שעושה זאת - על ידי הפניה לערך מורחב. אין ספק שלערך כזה אפשר לתת הפניות גם מערכים אחרים. בערך התחממות עולמית, יש כמובן מקום להפניה לערך "ההיסטוריה של גילוי ההתחממות העולמית", ומערך זה, העוסק בהיסוריה של המדע, יש מקום לא פחות.

אשר לחשיבות נושאים כמו "התחממות עולמית" - הן שברו מיתוס לפיו האדם אינו יכול להשפיע על האקלים או שניתן לחקור את העולם הטבעי במנותק ממעשי האדם (גישה שהיתה קיימת בעבר באקולוגיה). זה מיתוס לא פחות חשוב מהמיתוס שהזכרת.

רק תיקון קטן - התחממות עולמית היא עובדה (הטמפרטרות בשנים האחרונות עולות).זאת לא דעה. השפעותיה אינן ברורות. השאלה האם היא נובעת מהתגברות באפקט החממה הנגרם על ידי האדם היא דעה, המקובלת על רוב המדענים, הרבה יותר מרוב הדעות שקיימות בעולם המדע (כמו לדוגמה האם איידס נובע מנגיף, או אפילו אבולוציה), ושנחקרה באופן מפורט יותר מרוב השאלות הקיימות במדע. הגוף המדעי שמונה לחקור שאלה זו, כמו גם גופים אחרים (כמו האגודה האמריקאית למדעים) הגיע שוב ושוב לאותן התשובות, למרות נסיונות בוטים לנסות להגיע למסקנות אחרות. האזרח דרור 16:42, 3 במרץ 2007 (IST)

דומני שלא שמת לב, אבל עניתי לך ואמרתי לך שללא ספק חקר האקלים הוא חלק מהמטאורולוגיה. עם זאת, הגבול בין מה ששייך לערך מטאורולוגיה לבין הערך היסטוריה של המטאורולוגיה הוא דק מאוד. האם אתה יכול לתת התפתחות בהבנת התחממות כדור הארץ. דבר נוסף, לא אמרתי שכדור הארץ לא מתחמם, השאלה אם לא מדובר בהתחממות מחזורית או לא.. לא משנה. בכל מקרה, התפתחות בהבנת התחממות כדור הארץ מקומה בערך התחממות גלובלית, כמו שאמרתי. אפשר להזכיר את זה בערך, אבל זה לא קריטי. H₂O 16:58, 3 במרץ 2007 (IST)

אתה כתבת "כל הדברים עליהם דיברת לא קשורים באופן ישיר על מטאורולוגיה" וגם "התחממות כדור הארץ ללא ספק היא חלק מהמטאורולוגיה" - מזה אני לא יכולתי להסיק שחקר האקלים הוא חלק מהמטארולוגיה. מעיון בערך הזה ועוד יותר בערך "מטאורולוגיה" לא ברור כלל שחקר האקלים הוא חלק המטארולוגיה. אני ממליץ להסביר זאת שם. כמו כן מה הקשר בין מטאורולוגיה לבין קלימטולוגיה?

ההבדל אמנם דק אבל קיים - וההבדל הוא במיקוד של הערך. היסטוריה של המדע מתארת התפתחות של הבנה של תחום- מציינים שם השפעות לדוגמה, וממעיטים בלדבר על ההיסטוריה ועל ויכוחים. ראה לדוגמה את הערך ביולוגיה.

כפי שכתבתי יש כמה נושאים בחקר האקלים שראויים להכנס. לא רק התחממות עולמית. אני אנסה למצוא חומר על זה. בתחילה חשבו שהתחממות עולמית היא עניין מחזורי וכו', והיה בכלל ויכוח אם יש התחממות או לא. אחר כך הראו שיש התחממות, והמוקד עבר לשאלה אם ההתחממות היא כתוצאה ממעשי ידי אדם. הטיעון על התחממות מחזורית נתפס על ידי רוב המדענים כשגוי. ראה גם עמעום עולמי. האזרח דרור 17:25, 3 במרץ 2007 (IST)

פסקת "מאז ומתמיד"

כבודק עבודות באוניברסיטה, אחד הדברים הראשונים שאנחנו דורשים מסטודנטים לתואר ראשון זה להיפטר מפסקאות שמתחילות במילים כמו "מאז ומתמיד" ו"משחר הימים" ("משחר הימים הוקסמו בני האדם מתופעות הטבע סביבם וניסו למצוא להן הסברים"). הן טריוויאליות, הן נכונות לגבי היסטוריה של כל מדע או אמונה, אין בהן תוכן ממשי או עובדות קונקרטיות, ולכן הן מיותרות, בפרט בויקיפדיה. הנס מאייר - שיחה 03:25, 18 ביולי 2008 (IDT)

בעיות

הערך מכיל שגיאות, כגון הקביעה "עוינותה של הכנסייה הקתולית למדע ומלחמתה במדענים גרמה לכך שעל מנת לחדש, לגלות ולהמציא נדרשו המדענים להיות מהפכנים, וככאלה דוכאו בקנאות על ידי הכנסייה". הכנסיה הקתולית לא עיינה את המדע - נהפוך הוא, היא תמכה במדע ובפרט הכירה בחשיבות של בחישוב מדויק של לוח השנה ובחיזוי מדויק של עונות השנה לאינטרסים שלה. היתה לה בעיה עם גלילאו - ורק בערוב ימיו, אבל לא על רקע התנגדות עקרונית למחקר מדעי. הערך לא מכיל הפניות למקורות ראשוניים. העובדות בו מנותקות מההקשר ההיסטורי שלהן. ולבסוף, קביעות כגון "לפי הידע המצוי כיום, חלק מרעיונותיו של אריסטו אינם כה רחוקים מן המציאות ומקצתם אף מתבררים בדיעבד כנכונים" לא רק שאינן מבוססות, הן עושות עוול לרעיונות של אריסטו בכך שאנן מתארות אותם בשלמותם ובאופן מדויק, מנתקות אותם מהקשרם ההיסטורי, ובסטדרטים המקובלים בדיסיפלינה של ההיסטוריה של המדע נחשבות למעידות על חובבנות ומתודולוגיה רשלנית. בועז מ - שיחה 18:47, 12 במאי 2010 (IDT)

מרשימת ההמתנה להסרה

ערך ללא מקורות בכלל, לא כהרחבה לקריאה נוספת ולא כדרישות מקור הכרחיות בגוף הטקסט, ולדעתי אף דרוש שכתוב מאסיבי והפיכתו לערך אנציקלופדי ראוי. משפטים כגון ”סקרנותו של האדם, אשר הביאה אותו מלכתחילה לחקור את תופעות מזג האוויר, גררה המצאות וגילויים רבים אחרים בתהליך הנמשך עד היום” או כ”מאז ומתמיד התעניין האדם בסובב אותו ועסק בניסיונות להסביר את הדברים בדרכים שונות.” אינן כתיבה אנציקלופדית רהוטה והערך שזור בכמה וכמה משפטים בסגנון זה. - לדעתי לא מומלץ כלל וכלל • עודד (Damzow) • שיחה • 08:28, 11 באוקטובר 2011 (IST)

אכן. מעניין איך המליצו עליו מלכתחילה... Amir37 - שיחה 00:05, 12 באוקטובר 2011 (IST)

הערך נכתב על ידי לפני חמש שנים. מאז, אני מניח שיכולת הכתיבה שלי השתפרה רבות. אני משאיר לזכות הקהילה להחליט אם הוא עדיין עולה בקנה אחד עם הקריטריונים העכשוויים. אביעד‏ • שיחה 02:28, 12 באוקטובר 2011 (IST)

אני בעד. לגבי השאלה של אמיר, התקנונים והחוקים של פעם להעמיד ערכים למומלצים היו קלים. מאז ועד היום הם השתנו. --כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 15:45, 12 באוקטובר 2011 (IST)

לא הכרתי את הכללים של פעם בעניין המלצה על ערכים, אבל הבנתי לאחרונה (וגם מדבריך כעת) שבעבר הם היו מקלים הרבה יותר. לכן אני שמח שהמשתתפים בפרויקט זה דנים בערכים הגבוליים (לעניין ההמלצה) מחדש תוך בחינתם לפי הכללים הנהוגים היום. Amir37 - שיחה 21:18, 14 באוקטובר 2011 (IST)