שיחה:הרובע היהודי/ארכיון 1

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

הרובע בספרות

יש למחוק את הפסקה הזאת לגמרי.

אינציקלופדיה צריכה להיות בנוייה מיותר מאשר ציטוטים. ופסקה שהיא כולה ציטוטים לא מוספיה כבוד לויקיפדיה ולכותביה.

ציטוטים ניתן להוסיף כדי לתמוך בדעה כלשהי, אבל כאן הם מיותרים לגמרי שהרי, איזו דיעה יכולה להיות מובעת ב"הרובע בספרות"?? אלא אם כן לאחד הכותבים יש מטרות נסתרות, בנוגע לבחירת הציטוטים. --נריה הרואה 17:10, 15 פבר' 2005 (UTC)

אינני מסכים אתך. פעמים רבות מובאים ציטוטים כדי לייצג דעה של אומרם, וכמובן שמדובר בציטוטים ממאמרים, מנאומים ומספרי עיון. ציטוטים כאלה אין להביא כשהם לבדם, אלא לשלבם בתוך טקסט רלבנטי רחב יותר. לציטוטים מספרות יפה (וזה אופיים של הציטוטים שלפנינו) יש מטרה שונה, והיא להציג כיצד עניין מסוים נתפס ביצירה התרבותית. בהקשר זה, דומני שהציטוטים שלפנינו יפים וטובים, והם מכבדים את כותבם ואת האכסניה שבחר לדבריו. דוד שי 19:33, 15 פבר' 2005 (UTC)

אם כך מה היא האמירה שכותב הדברים מנסה להעביר?

שכן אני יכול להביא עוד המון ציטוטים אחרים שמהם עולות גישות אחרות נוספות ורבות.

דומני, שבבחירת הציטוטים לא נקט הכותב בתום לב. במיוחד כאשר אין דיוק בציטוטים. --נריה הרואה 19:36, 15 פבר' 2005 (UTC)

עוד יסביר הכותב את עצמו. בינתיים, אם ציטוטים טובים בידך, הוציאם אלינו ונדעם. דוד שי 19:44, 15 פבר' 2005 (UTC)

הכותב הסביר את עצמו טוב מאוד בהתקף האטרף שלו על ערכים לא אורתודוקסיים כמו נוער תל"ם.

זה לא רציני לכתוב מאות ציטוטים שונים ולתת לקורא לשלוף. יש להעביר את הציטוטים לויקיציטוט, שם מקומם, לא באינציקלופדיה.

בנתיים אני יכול לחשוב על ציטוטים לא טובים, כמו זה של ישראל זרחי שמכיל שקרים. --נריה הרואה 20:17, 15 פבר' 2005 (UTC)

הסרת הפסקה על הקראים

הסרתי פסקה זו מכיוון שהיא נגועה באי דיוקים, שקרים, הבעת דעה וחוסר נייטרליות:

אי הדיוקים:

• גוועת באין תוחלת
• בית הכנסת חרב
• צלם יהודי סר מן המקום
• בספר התורה העתיק שלהם אין קורא

כ80% מהמתואר בפסקה הם שקרים מלבד אולי "בית הקראים, שבתחתיתו שוכן בית כנסת עתיק של העדה"... אני בטוח שאין משתמש שיעיז לתמוך בכתיבת שקרים בויקיפדיה. --נריה הרואה 21:10, 15 פבר' 2005 (UTC)

מסובך מידי

למרות שהמאמר בסדר והכל טוב ויפה...(והוא גם עזר לי מאוד) עדיין צריך קצת(זו לא מילה אולי הרבה זאת בערך מילה למאמר הזה!) לפשט את השתלשלות העינינים דחוף! לדוג':מכך, נמצאו ראיות לקיומה של חומה מימי בית ראשון שאזור הרובע היה מוקף בתוכה. עם חורבן בית ראשון חרב גם הישוב באזור הרובע היהודי ולא שוקם אלא בזמן החשמונאים. מתחם הרובע היה חלק מ"העיר העליונה".'''מי שהיה קורא את הקטע הזה לא היה מבין במה מדובר!!!'

אתה יכול לערוך את הערך אם הוא לא ברור לדעתך. טרול רפאים 12:56, 27 מרץ 2005 (UTC)

בתור כותב החלק הזה של הערך אקח את ההערות לתשומת לבי שש"ז 13:03, 27 מרץ 2005 (UTC)

נכבש או שוחרר

בטרם ישונה הערך יש לגבש הסכמה. "נכבש" - בעל קונוטציה שלילית של שטח שנכבש מאחר. "שוחרר" - בעל קונוטציה חיובית - של שטח שלך שאתה לוקח חזרה.

בעיני "שוחרר" - מאחר ועל פי הסכם שביתת הנשק עם ירדן היתה ממלכת ירדן צריכה לאפשר ליהודים גישה לרובע היהודי ולכותל המערבי (אף שלא עשתה כן), ומאחר ומדובר באדמות בבעלות יהודית (בחלקן הגדול). בכל מקרה לא "נכבש".

לעניין המונח "התנחלו" - מאחר והוסכם פה כי מדובר רק בישובים מעבר לקו הירוק, ומאחר על פי ההסכם היה הרובע היהודי צריך להיות שטח שהוא חלק ממדינת ישראל (כמו חמת גדר) אף שבפועל הוא לא היה כזה, הרי שהמונח "התנחלו" אינו רלוונטי אליו. דרור 19:38, 7 מאי 2006 (IDT)

למלה נכבש אין בעיני קונוטציה שלילית ולא חיובית. גרמניה נכבשה על ידי בעלות הברית ובצדק. ספרד נכבשה על ידי המוסלמים ואחר נכבשה מחדש על ידי הנוצרים - אין קשר למי צדק והאם. בתולדות הציונות יש כיבוש השממה, כיבוש העבודה, רמת הכובש, במלחמת השחרור - כובשי יפו, רחוב הכובשים בתל אביב ועוד ועוד. הקונוטציה היא בעיני המסתכל. מבחינת הציונות - כיבוש יכול להיות חיובי או שלילי ומבחינת הערבים - ההיפך (שלילי או חיובי).

אשר למונח "התנחלו": לא נקבע ולא הוסכם דבר לגבי מונח זה. לא נקבע כי רק ישובים מעבר לקו הירוק ייקראו בשם זה. נקבע בהצבעה (קביעה שאינה מוצדקת לדעתי) כי יישובים שמעבר לקו הירוק ייקראו "התנחלויות" ולא "יישובים" (אם כי, גם לפי הגדרת ויקיפדיה, אלה יישובים מאחר שלפי הגדרת ויקיפדיה כל התנחלות היא יישוב).

יתר על כן: טענתך לפיה הרובע היהודי אינו כאילו מעבר לקו הירוק אינה נכונה. הרובע היהודי הוא מעברו הירדני של הקו הירוק שהוא קו הסכם שביתת הנשק עם ירדן ולכן הרובע היהודי הוא שטח כבוש בדיוק כמו גוש עציון. אם נקבל את דעתך שבשל ישיבת היהודים ברובע לפני כיבושו על ידי ירדן - אין המתיישבים בו נחשבים מתנחלים והשטח עצמו הוא שטח משוחרר - אז נצטרך לקבל אותה הגדרה לגבי גוש עציון ואף לגבי כפר דרום (שהוא שטח משוחרר כי נכבש על ידי המצרים במלחמת השחרור ואחר כך נסוגה ממנו ישראל ב"התנתקות"). לפי אותו הגיון, גם הישוב היהודי באדמה יהודית בחברון אינו התנחלות אלא יישוב יהודי וכיבוש אותן אדמות הוא שיחרור. גם כיבוש כל שטח בארץ ישראל בו ישבו אי פעם יהודים יכול להחשב כשחרור השטח. למרות שמבחינתי האישית כיבוש שיטחי ארץ ישראל על ידי ישראל הוא שיחרור - אני סבור שהגדרת כיבוש זה כשיחרור האדמות מהווה שפיטה ערכית שאין מקומה באנציקלופדיה (כשם שכיבוש שטחים על ידי הערבים, הנחשב בעיניהם (ולא בעיני) כשיחרור - אינו צריך להיות מוגדר בוויקפדיה כשחרור האדמות אלא ככיבוש, שהוא מונח נייטרלי)--Act 20:28, 7 מאי 2006 (IDT)

אני לא מסכים איתך לגבי הקונוטציות של המונחים "כיבוש" או "שחרור" ומעדיף שלא להשתמש בשניהם.

לעניין הקו הירוק - למיטב ידעתי הן ישראל והן ירדן הפרו את הסכמי שביתת הנשק בכך ש- 1. ירדן לא החזירה את הרובע היהודי שהיה צריך להיות חלק ממדינת ישראל לידיה של מדינת ישראל. ו-2. ישראל לא החזירה את דרך חברון שהיתה בשליטתה לשליטת ירדן כפי שהוסכם (זה היה הפרה הדדית). אבל הרובע היהודי היה צריך להיות, בהתאם להסכמי שביתת הנשק שטח בו מותר ליהודים להתגורר, והיתה צריכה להיות גישה חופשית לרחבת הכותל. דרור 20:30, 7 מאי 2006 (IDT)

ובכל מקרה - אין לשחזר את הדף עד שתושג הסכמה בדף השיחה. דרור 20:32, 7 מאי 2006 (IDT)

בכלמקרה - לדעתי הערך כרגע הוא ניטרלי בניסוחו מבלי שימוש במילים הבעייתייות. דרור 20:35, 7 מאי 2006 (IDT)

כובשים שטחים ומשחררים בני אדם. האם תושבי ירושלים העתיקה במלחמת ששת הימים ראו בחיילי צה"ל משחררים? לא ולא. שחרור שטחים זאת צורה התבטאות פיגורטיבית, לכן לא מתאימה מבחינה אנציקלופדית. למי שיש בעיה עם המונח כיבוש (לי אין) שיחפש מונח מתאים אחר, אך לא שחרור.ליש 20:35, 7 מאי 2006 (IDT)

אני מסכם עם אריה, ולא רואה במונח כיבוש, בהקשרו הצבאי, מילה גסה. זהו מונח טכני המתאר השתלטות צבאית מוצלחת על שטח שקודם הוחזק בידי היריב, והוא חף מיומרה לטעון למי הזכות ההסטורית או החוקית על הנכבש. המילה שחרור, לעומת זאת, מדיפה ריח חזק של אבקת כביסה ומרכך, ויש בה טענה לגבי זכותו של הכובש על הנכבש. בהקשר צבאי ניתן להשתמש בה רק במקרים של שחרור מי שהיה נתון במצור או תחת שלטון אכזרי ומדכא. מגיסטר 21:33, 7 מאי 2006 (IDT)

הערה לדרור: לפי הסכם שביתת הנשק עם ירדן - הרובע היהודי הוא מחוץ לקו שביתת הנשק. אומנם, בשלב מסויים הסכימו הירדנים למסור את הרובע היהודי לישראל תמורת ויתורים מצד ישראל, אולם, הצדדים לא הגיעו להסכמה הדדית בדבר התנאים. יתר על כן, הסכם זה שלא הושג הוצע עוד לפני תחילת השיחות הרשמיות של שביתת הנשק ובהסכם המחייב שהושג בסופו של דבר נשאר הרובע היהודי בתחום השליטה של ירדן. --Act 22:05, 7 מאי 2006 (IDT)

אני מסכים לגבי הקונוטציות של "שחרור" וחושב שגם ל"כיבוש" יש קונוטציות (נא הביאו לי דוגמא חיובית של כיבוש - לרבות ה"רקונקיסטה" בספרד שנועדה להביא לגירוש כל המוסלמים).

ובכל מקרה - אני מעדיף שהערך יהיה חף משתי מילים אלה (כפי שהוא עכשיו). דרור 19:50, 8 מאי 2006 (IDT)

הורדת חצי ממשפט הפתיחה ועכשיו בכלל לא כתוב בערך שהרובע היהודי חזר לידיים ישראליות במלחמת ששת הימים. חייבים להבהיר את זה בתחילת הפסקה, אחרת זה לא ברור מה פתאום מבצעים שם סקרים ארכיאולוגים אם זה בידי הירדנים (למי שלא מכיר היטב את ההיסטוריה של מדינת ישראל). אסף 20:06, 8 מאי 2006 (IDT).

דוגמאות חיוביות לשימוש במילה כיבוש - "כיבוש היצר", "כיבוש העבודה", "כיבוש השממה" ויש עוד.ליש 19:57, 8 מאי 2006 (IDT)

לדרור: אם תסתכל בראשית הפרק הזה תמצא תשובות, שהובאו 23 שעות ויותר לפני שהצגת את שאלתך --Act 20:11, 8 מאי 2006 (IDT)

עדיף להמנע ממילים כמו "כיבוש" ו"שחרור". לדעתי, הנוסח הטוב ביותר הוא "עבר לשליטה ישראלית". גילגמש • שיחה 20:15, 8 מאי 2006 (IDT)

זה נוסח חמקני מדי לפי דעתי - הרובע היהודי לא הועבר לשליטה ישראלית ע"י החלטה של האו"ם, אלא כחלק ממלחמה ולכן נכבש הוא המינוח הנכון. אני לא חושב שיש למילה "כיבוש" כל קונוטציה במקרה זה. אף אחד לא קובע שהרובע היהודי הוא שטח כבוש במובן ההיסטורי שלו - אלא אומרים שמהלך המלחמה הרובע נכבש - זה פועל שימושי שאין לו כל קונוטציה פוליטית במקרה זה, אלא עובדתית. השטח טכנית נכבש בין אם שייך היסטורית לישראל ובין אם לא, בין אם נכנש מכובשים קודמים ובין אם זו פעם ראשונה. אסף 20:22, 8 מאי 2006 (IDT).

אני לא מסכים עמכם שאין קונטציה שלילית. ברור היה בעת כיבוש גרמניה על ידי בעלות הברית (דבר חיובי לכל הדעות בהיבט המוסרי) שהכיבוש עצמו הוא זמני ולא דבר חיובי. כך גם הכיבושים השונים של ספרד - המוסלמים שבאו לגרש את הנוצרים ולהפך. "כיבוש השממה" - משמעו שהשממה או הטבע הוא שלילי, במסגרת "אכסך שלמת בטון ומלט" כדברי אלתרמן - וכך גם "כיבוש הנגב" - שיוצר נגד איזורים טבעיים פתוחים. "כיבוש העבודה" - ודאי ודאי מעיד על משמעות שלילית - שהרי עבודה ערבית היא דבר שלילי בניגוד לעבודה עברית. וכו'.

כל זה במאמר מוסגר, שכן הערך במצבו הנוכחי מקובל עלי. דרור 20:59, 8 מאי 2006 (IDT)

הקונוטציה של "כיבוש" היא חיובית או שלילית לפי השקפת העולם וערכיו של המסתכל. הכיבוש המוסלמי, הכיבוש המונגולי, כיבוש הארץ על ידי יהושע וכו' שלילי בעיני מי שמזדהה עם הנכבשים וחיובי בעיני מי שמזדהה עם הכובשים. כך גם יתר הכיבושים. לפיכך למילה כיבוש עצמה, מבלי משזכירים מי כבש ומי נכבש - אין קונוטציה חיובית או שלילית (אלא בעיני מי שמתנגד עקרונית לכל כיבוש, גם כיבוש מידי מרצחים צמאי דם).--Act 21:11, 8 מאי 2006 (IDT)

דבריו של Act בענייני "כיבוש" יפים בעיני. דוד שי 22:28, 8 מאי 2006 (IDT)

אם כך - לכל כיבוש יש צד נפגע. בואו לא נשתמש במילה זו בלא צורך. דרור 00:24, 9 מאי 2006 (IDT)

נדרשת השלמה

בערך אין אפילו מילה אחת על קורות הרובע ב-19 השנים שבין מלחמת השחרור למלחמת ששת הימים. דוד שי 20:08, 16 באוקטובר 2006 (IST)

חוסר דיוק

כתוב - "ניתן למנות גורמים נוספים להעדפת הרובע בידי היהודים. הוא לא היה בעל חשיבות למוסלמים או לנוצרים. הוא סמוך לכותל ולהר הזיתים." סמוך להר הזיתים? לא ממש. הרובע המוסלמי של היום קרוב יותר. קרוב לכותל? התהליך היה הפוך. הכותל התקדש עם הזמן, לאחר הגעת היהודים לעיר, כשאחד הגורמים העיקריים היה קרבתו לרובע היהודי. עד אז הכותל המזרחי והדרומי נחשבו לקדושים יותר.

הערך בעייתי מאד

מפני שהוא "עושה סלט" בין המיקום הפיזי של הרובע היהודי היום, בדרום-מזרח העיר העתיקה, ובין השאלה - היכן גרו היהודים בירושלים במשך הדורות? בערך מובאות עובדות שגויות (כמו זו הטוענת שבית כנסת הרמב"ן השוכן היום בתחומי הרובע היהודי, הוקם על ידי הרמב"ן כבר במאה ה-13) והוא אינו מקיף, ואינו מציג כמעט שום אתר היסטורי-ארכיאולוגי-תיירותי זה או אחר בתחומיו. נראה לי ש"אתלבש" על הערך ואולי נוציא ממנו מומלץ... תמרה ♣ שיחה 22:26, 21 באוגוסט 2008 (IDT)

תבורכי על היוזמה, ובהצלחה! כמה טוב שיש לנו תמרה... מגיסטר • שיחה 22:36, 21 באוגוסט 2008 (IDT)

תודה מותק. התחלתי במלאכה בארגז חול ביתי. כשיהיה מה להראות, אשנה את הערך בהתאם. תמרה ♣ שיחה 10:24, 10 בספטמבר 2008 (IDT)

טוב, התחלתי במלאכת השפצור

אני לא מבינה איך הערך הזה היה מועמד פעם להמלצה - מילא זה שהוא היה חסר, אבל היו בו המון טעויות (הצהרת בלפור ב-1921?). השתדלתי להטמיע את כל החומר הטוב והנחוץ שהיה בו בפורמט החדש. עוד לא סיימתי, אבל אני חושבת שכבר רואים את האור... אשמח לכל הערה והארה. תמרה ♣ שיחה 12:32, 11 בספטמבר 2008 (IDT)

כמה הערות שאולי יהיה אפשר לשלב בערך, ההשתלטות יוצאי ארה"ב על הרובע בשנים האחרונות, והפיכת חנויותיו לחנויות ממוקדות תיירים, ובכלל הדגשה גדולה יותר של המאפיין התיירותי של הרובע על שלל אתריו / והמוזיאונים. כדאי לשלב את הפיסקה 'אתרים ארכיאולוגים' עם פיסקת הרקע על ההתישבות היהודית בירושלים עד המאה ה-15. התיאור של התדרדרות המצב הביטחוני לאורך שנות המנדט הבריטי לא נשמע אותנטי, חסרה ההבחנה (המאוד חשובה) מתי עבר מרכז הכובד של הישוב היהודי בירושלים מתוך החומות אל מחוצה להם, וגם להזכיר בחצי משפט שהרב נבנצל שימש ברבנות ברובע במשך שנים, (וכיום בנו, לפי הפירסומים). נת- ה- - שיחה 13:04, 11 בספטמבר 2008 (IDT)

אז ככה, אני לא אוהבת לדבר על "השתלטות". ציינתי בערך שרבים מיושביו הם אנגלו-סקסים, ואני חושבת שזו דרך הגונה לתאר את מה שאתה מתאר... לגבי התיירות - זה נכון, אבדוק אם יש לז מקום להדגשה בערך. אני לא חושבת שהפסקה על האתרים הארכאולוגים מתאימה לנושא ההתיישבות היהודית, כי חלק מהממצאים כלל אינם יהודיים! עם זאת, אני מסכימה שאולי המיקום שלהם עתה לא מתאים. אבדוק איפה זה יכול להשתלב. המצב הביטחוני בתק' המנדט - לא נשמע אותנטי? אני לא מבינה. עובדות הן עובדות. על העברת מרכז הכובד - נקודה מצוינת. אבדוק בטבלאות של פרופ' יהושע בן אריה כדי להתחקות אחר הנקודה. בכלל, כדאי שתהיה לנו המפה הזאת גם כאן... לגבי הרב נבנצל - אני לא מכירה את המידע הזה. האם יש תפקיד שנקרא "רב הרובע"? אם כן, האם ידוע לך מי כיהנו בתפקיד מאז '67? תודה על כל ההערות החשובות! תמרה ♣ שיחה 21:55, 11 בספטמבר 2008 (IDT)

לגבי המצב הבטחוני, קשה לי לקבל שהמצב הבטחוני בתקופה הבריטית היה יותר גרוע מאשר תחת השלטון הטורקי, שהיה צרה מצד עצמה, ובכלל שהיה שונה מהמצב בשאר הארץ, בתקופות המאורעות השונים. אם יש מקורות בנושא שיסבירו מה משמעות אותה 'התדרדרות ביטחונית', זה יהיה מועיל. הרובע היהודי הוא שכונה ככל שכונות ירושלים וככזאת יש לרובע רב משלו. הרב נבנצל שימש בתפקיד זה מאז ישוב הרובע מחדש. בהצלחה בעבודה על הערך. נת- ה- - שיחה 22:07, 11 בספטמבר 2008 (IDT)

למען אמינות הויקיפדיה

הפיסקה בערך, הכלולה בכותרתבית המטבחיים העירוני חוברה על-ידי והייתה חלק מערך ששמו היה "החצר האחורית" של העיר העתיקה ונמחק מהסיבה שאין מקום בויקיפדיה ל"חצר אחונית"

1. מי שהציב את הפיסקה בערך זה לא שם לב לאמור בה :" את בית המטבחיים מיקמו מערבית לרובע היהודי"
2. הרובע היהודי מוגדר לפי תושביו, בית מטבחיים עירוני לא יכול להוות חלק ממנו.
3. יתר על כן, מיקומו היה מערבית לרובע היהודי - לצד הרובע הארמני .
4. חוקר ירושלים אברהם לונץ כתב ששוק הבשר היה בין הרובע הארמני לבין חומת העיר. בימים ההם השוק היה צמוד לבית המטבחיים ! שבת שלום. Daniel Ventura - שיחה 14:11, 19 במרץ 2009 (IST)

תיקון:

בספר של ישעיהו פרס. הוא כתב במפורש ששוק הבשר היה בין הרובע הארמני לבין חומת העיר העתיקה.שבת שלום. Daniel Ventura - שיחה 16:16, 19 במרץ 2009 (IST)

אכן, נפל דבר בעולמנו, וגם אתה, דניאל, חרד לאמינותה של ויקיפדיה. המשך בדרך זו, וראה ברכה בעמלך.

הערך מספר לקורא שבית המטבחיים העירוני לא היה חלק מהרובע היהודי, כך שאין חשש לטעות. אף שבית המטבחיים העירוני לא היה חלק מהרובע היהודי, ראוי לספר עליו בערך זה, משום שכל ההתייחסות אליו היא בהקשר של הרובע היהודי.

כן, הערך מספר לקורא שמיקומו היה מערבית לרובע היהודי, הרי אתה כתבת זאת, ואם כך, על מה תלין? דוד שי - שיחה 21:12, 19 במרץ 2009 (IST)

תם ולא נשלם. לדעתי, מקומה של הפיסקה הוא לא בערך הזה. אם אמצא מקורות נוספים, אביא אותם. לדעתי הוא היה באותה "חצר אחורית" שלא הייתה שייכת לקבוצה זו של תושבים או אחרת. בית המטבחיים היה יכול "ליפול" בדובע הארמני - בדיוק מאותה סיבה ואולי יותר - ראו הציטוט מספרו של ישעיהו פרס.

תודה על הסייפא "וראה ברכה בעמלך", למרות שלא הבנתי את החידוש בריישא ! Daniel Ventura - שיחה 21:21, 19 במרץ 2009 (IST)

משוב מ-2 בפברואר 2013

אני יליד העיר העתיקה. סבא רבה שלי הגיע בשנת 1809. הרב צבי הירש צלניקר. מהאנשים הראשונים שבנו את בתי המחסה. אלה היו הציונים הראשונים שבאו לארץ. ולא עזבו את העיר העתיקה בכל מצב שהיה עד לכניעה.הם היו הציונים הראשונים עוד לפני הרצל. את הפליטים של העיר העתיקה זרקו לקטמון, ואת שכונת טלביה נתנו למיוחסים.ועד היום לא קבלנו את בתינו בחזרה. לנו לא היתה זכות השיבה לבתינו. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
~צלניקר צביקה109.186.45.176

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.mevaker.gov.il/serve/showHtml.asp?bookid=460&id=57&frompage=401&contentid=8372&parentcid=8367&direction=1&bctype=0&frombutton=0&startpage=13&sw=1680&hw=980
  • In החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי on 2013-12-20 06:28:27, 415 UNSUPPORTED MEDIA TYPE
  • In הרובע היהודי on 2013-12-20 07:53:43, 415 UNSUPPORTED MEDIA TYPE
  • In החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי on 2013-12-30 17:49:31, 415 UNSUPPORTED MEDIA TYPE
  • In הרובע היהודי on 2013-12-30 20:17:34, 415 UNSUPPORTED MEDIA TYPE

--Matanyabot - שיחה 22:17, 30 בדצמבר 2013 (IST)