שיחה:ויטמין B12

הוספת נושא

חשד להפרת זכויות יוצריםעריכה

הקטע שהוסיף האלמוני הועתק מכאן. לאלמוני: אם אתה בעל זכויות היוצרים על הקטע נא ציין זאת. עמית 13:18, 8 מאי 2006 (IDT)

מקצרמר למובחרעריכה

לקחתי על עצמי לפני שבוע להרחיב את הקצרמר למאמר מקיף - מקיף אף יותר מהמאמר האנגלי המקביל, במסגרת התחרות מקצרמר למובחר. בשלב ראשון, הטקסט המקורי של הקצרמר ישמש כמבוא, ובסוף אערוך גם אותו.   דף משתמש שיחה 18:41, 9 בספטמבר 2006 (IDT)תגובה[תגובה]

עריכה קצרהעריכה

היה צרך בעריכת הפיסוק בערך. ביצעתי עריכה קצרה.

תיקוני עריכהעריכה

בצעתי כמה תיקוני עריכה קטנים ורק אח"כ שמתי לב שהערך בשלבי עריכה... אני מקווה שזה בסדר. מצטער על אי הנוחות אם נגרמה. יות 16:10, 7 בספטמבר 2006 (IDT)תגובה[תגובה]

מקור הB12עריכה

שמעתי כי ממחקר שנעשו, גילו כי ניתן לקבל את הויטמין המדובר גם במידה ואוכליםם ירקות ופירות שהיה להם קשר ישיר עם הפרשות בעה"ח. האמנם? תומאס 21:56, 8 בספטמבר 2006 (IDT)תגובה[תגובה]

הגיוני מאד, כי מקור ויטמין B12 בחיידקים, וחיידקים רבים יש במעי. אם אמצע תימוכין ברורים באיזה מסמך - אוסיף למאמר. תודה.   דף משתמש שיחה 11:38, 9 בספטמבר 2006 (IDT)תגובה[תגובה]
מצאתי תימוכין - [1] ועדכנתי את המאמר. תודה.   דף משתמש שיחה 21:23, 7 באוקטובר 2006 (IST)תגובה[תגובה]

תודה לך, מחכה בקוצר (בתור צמחוני) לקריאת המאמר... תומאס 11:58, 9 בספטמבר 2006 (IDT)תגובה[תגובה]

אם אתה צמחוני (גם אני) - עליך לבלוע תכשירים המכילים ויטמין B12, ולא להסתמך על צואת בעלי חיים שאולי נגעה ואולי לא נגעה בצמחים מסויימים.   דף משתמש שיחה 16:07, 9 בספטמבר 2006 (IDT)
מה פתאום, בשביל מה המציאו את שמרי הבירה, מרמייט, מיסו ואחרים? תומאס 15:58, 15 בספטמבר 2006 (IDT)תגובה[תגובה]
"שמרי הבירה עתירי ויטמינים מקבוצת B, אך לא B12, כפי שחשבו בעבר".   דף משתמש שיחה 01:55, 24 בספטמבר 2006 (IDT)תגובה[תגובה]

תרשימיםעריכה

יופי של תרשימים. הלוואי שזה יהיה סטנדרט גם בערכים אחרים. --אפי ב.שיחה • 15:29, 15 בספטמבר 2006 (IDT)תגובה[תגובה]

תודה   דף משתמש שיחה 01:26, 24 בספטמבר 2006 (IDT)תגובה[תגובה]

אני יודע, אל תגידו לי !!!עריכה

סוף סוף, סיימתי את הכנת המאמר ל-תחרות "מקצרמר למובחר".

אני יודע, אל תגידו לי - המאמר גדול מדי, והיה מקום לחלק אותו לכמה מאמרי משנה.

יזמתי ופרסתי הצעה לחלק מאמר המשתתף בתחרות לכמה מאמרי משנה, אך לא קיבלתי תשובה חיובית ברורה.

אחרי התחרות אפצל כנראה את המאמר למאמרי משנה.

  דף משתמש שיחה 00:18, 25 בספטמבר 2006 (IDT)תגובה[תגובה]

ביקורת עמיתיםעריכה

כמה נקודות עיצוביות (אם לא מאוחר מידי):

  • צריך לסדר את השירטוטים כך שלא יפריעו לטקסט ולטבלאות. ספציפית - את תרשים 3 הענק צריך למרכז ולא להצמיד שמאלה, שהטקסט ימשך מתחתיו ולא "יטפטף" מימין. את תרשימים 5,6,7 חובה לקבוע בגודל אחיד כדי שיראו טוב זה תחת זה. בנוסף, תמונה 7 באינטרנט אקספלורר "מטפסת" על הטבלה שמימין לה.

כדאי להסתכל על התוצאה גם בשועל אש וגם באינטרנט אקספלורר כדי לראות שנראה טוב בכל מקרה.

אפשרות אחרת היא לא להציג את התמונות בגודלן המלא אלא בגלריה, ולציין "ליחצו על התמונה להגדלה". למשל כך:

תרשימים 1,2 לא שיניתי - כך הסטנדרט בפתיחת ערך ביוכימי - גם בויקי אנגלית.
ראי הפתרון שבחרתי לתרשימים 3,4
ראי הפתרון שבחרתי לתמונות 6,7,8
בתרשים 5 נדרש לקרוא את הטקסט במקביל לתמונה. הקטנתי אותו מעט, אבל נאלצתי להשאיר במקומו.
  דף משתמש שיחה 08:15, 7 באוקטובר 2006 (IST)
תגובה[תגובה]
  • כתב קטן בתוך הטבלאות נראה רע. אפילו אם יש המון טקסט - הצג אותו בגודל רגיל. הכתב הקטן נועד להערות טכניות (כמו תבנית פירוש נוסף או הערה שקישור חיצוני הוא בשפה זרה) או לדקויות בדפי שיחה. בדף של ערך זה לא מקובל ולא נראה טוב.
תוקן   דף משתמש שיחה 08:15, 7 באוקטובר 2006 (IST)תגובה[תגובה]

בברכה, גברת תרד 15:08, 26 בספטמבר 2006 (IDT)תגובה[תגובה]

תודה רבה על ההערות !   דף משתמש שיחה 08:15, 7 באוקטובר 2006 (IST)תגובה[תגובה]

הערותעריכה

  • מצאתי ברשת מאמר מעניין שאני אשמח אם אפשר יהיה להתייחס לטענות שיש בו:

http://forums.nana.co.il/Article/?ArticleID=193887

תודה, הנושא איננו חד משמעי, ויש דעות לכאן ולכאן (מאחורי כל דעה עומדים גורמים מסחריים !!!) ראה מה רשמתי בסעיף מקורות.   דף משתמש שיחה 15:13, 7 באוקטובר 2006 (IST)תגובה[תגובה]
  • לדוגמה, מה הקשר בין B12 לאצות (היה גם מאמר בנושא באנונימוס כמדומני שיצא נגד זה)? זו דעה קדומה או לא? מה מקור הויטמין בים (אותם חיידיקים במעי הפרה והדג?) יש טענות מעניינות במאמר לגבי ספיגה נמוכה של הויטמין בקרב אוכלוסיית ארה"ב וישראל - הקשר למזון תעשייתי או למזון בשרי או לסיבות אחרות?
בנושא אצות - ראה תשובתי למשפט הראשון. לגבי יתר הנושאים - אנא שלח לי לינקים מדוייקים (כי אני טובע במיליוני מאמרים על ויטמין B12)   דף משתמש שיחה 23:51, 7 באוקטובר 2006 (IST)תגובה[תגובה]
  • מקורות! מאוד חסר בערך במיוחד בנושא כמו תזונה שבו יש פעמים רבות מחקרים סותרים.
ראה "לקריאה נוספת" מספר 3 - רשימה מפורטת של משרד החקלאות האמריקאי.   דף משתמש שיחה 16:20, 7 באוקטובר 2006 (IST)תגובה[תגובה]
  • מצטרף להמלצות להקטין את התמונות בערך - ולמקם יותר טוב כך שיהיה יותר קריא.
תרשימים 1,2 לא שיניתי - כך הסטנדרט בפתיחת ערך ביוכימי - גם בויקי אנגלית.
ראה הפתרון שבחרתי לתרשימים 3,4
ראה הפתרון שבחרתי לתמונות 6,7,8
בתרשים 5 נדרש לקרוא את הטקסט במקביל לתמונה. הקטנתי אותו מעט, אבל נאלצתי להשאיר במקומו.
  דף משתמש שיחה 16:20, 7 באוקטובר 2006 (IST)
תגובה[תגובה]
  • מהרושם שלי הערך הוא בעל "הטיה" רפואית-מבנית. מכאן אפשר אולי להבין את המנגנונים המדוייקים המעורבים. כדאי לדעתי להגדיל את המינון של יישומיות- תזונתיות - המלצות ותובנות שיהיה בהם יותר עניין לבני אדם בחיי היום יום. האזרח דרור 10:45, 1 באוקטובר 2006 (IST)תגובה[תגובה]
תודה על כל ההערות. לאט לאט אתקן ואשפר.   דף משתמש שיחה 08:45, 6 באוקטובר 2006 (IST)תגובה[תגובה]
הערך יותר טוב- כעת הצלחתי לקרוא חלקים ממנו. כמה הערות. אפשר להעביר את תרשים מספר אחת לחלק התוכני שמתייחס אליו - החלק על המבנה הכימי - אחרת צריך לדפדף מעלה ומטה בערך (והתמונה הגדולה גם מופיעה בחלק שנחדק בין התוכן לבין התמונה). גם את תרשים מספר 8 כדי להעביר למקום יותר נוח.
כדי עוד הפניות למקורות. לדוגמה "הוכח במחקר, שבני אדם עם רמת היגיינה נמוכה" - איזה מחקר?
:בהצלחה, ערך מאוד משכיל. האזרח דרור 23:05, 10 באוקטובר 2006 (IST)תגובה[תגובה]
תודה רבה.
הידיעה על ההיגיינה הנמוכה מצוטט מתוך: Herbert V. Vitamin B-12: plant sources, requirements, and assay. Am J Clin Nutr. 1988;48:852-8. אך מסתבר לפי [2] שהמאמר איננו אמין, ולכן הורדתי את הידיעה.   דף משתמש שיחה 23:23, 22 באוקטובר 2006 (IST)תגובה[תגובה]

הערות בתום התחרותעריכה

הערה: ההערות הבאות נכונות לגירסה שהייתה בתום 25 בספטמבר וייתכן שחלקן תוקנו כבר. בגלל חוסר זמן אינני יכול לבדוק כעת שוב את הגירסה העדכנית של כל הערכים אז אני מדביק כאן את הערותי במלואן:

  • התמונות גדולות מדי, וגורמות לטקסט מעצבן לקריאה. לחילופין אפשר היה למתוח אותן על כל רוחב המסך ולהפוך אותן לפסקה, שהיא המקרא שלהן.
תרשימים 1,2 לא שיניתי - כך הסטנדרט בפתיחת ערך ביוכימי - גם בויקי אנגלית.
ראה הפתרון שבחרתי לתרשימים 3,4
ראה הפתרון שבחרתי לתמונות 6,7,8
בתרשים 5 נדרש לקרוא את הטקסט במקביל לתמונה. הקטנתי אותו מעט, אבל נאלצתי להשאיר במקומו.
  דף משתמש שיחה 08:42, 6 באוקטובר 2006 (IST)
תגובה[תגובה]
  • הטבלאות לא מוצגות טוב. קשה מאוד לקרוא את הערך. הן אפילו מיותרות: את כל מה שכתוב בהן אפשר היה לכתוב כפסקאות, עם נקודות. זה יהיה הרבה יותר ברור.
חזרתי למצב שהיה לפני כמה שבועות, והורדתי את הטבלה הגדולה (תופעות קליניות ופתולוגיות) - אבל אני לא בטוח שעכשיו ברור יותר.
ראה גם גירסה מתאריך ושעה 23:49, 6 באוקטובר 2006 - טבלה מקוצרת יותר אבל ברורה יותר מהגירסה הנוכחית ללא טבלה בכלל.
לגבי הטבלה של סיבות לחוסר ויטמין - מדובר פה ב"רשימת מכולת" די ארוכה, ובכל ספר מקובל לבודד רשימה כזו לתוך טבלה. פיסקה רגילה מיועדת לקריאה שוטפת. לעומת זאת, "רשימת מכולת" איננה מיועדת לקריאה שוטפת ולכן מקובל מאד להכניסה לטבלה.   דף משתמש שיחה 00:57, 7 באוקטובר 2006
אני אתחיל באחת מהן ואנסה להציג אותה אחרת, נראה אם התוצאה תהיה קריאה יותר. ‏odedee שיחה 22:09, 6 באוקטובר 2006 (IST)תגובה[תגובה]
  • את תרשים 3 עדיף להפוך למפה, כמו בערך ישראל.
רעיון טוב.
אני מתלבט האם זה במקום מקרא או בנוסף למקרא (צריך לקחת בחשבון שמפה איננה רלוונטית לתדפיס על דף, ואז המקרא נחוץ בכל זאת !). מה דעתך ?
עוד שאלה: אתה יודע אולי איך עושים מפה אינטרקטיבית המבוססת על אזורים במפה, ולא על מילים (ראיתי פעם בויקיפדיה האנגלית, אבל אני לא זוכר איפה) ?
  דף משתמש שיחה 08:42, 6 באוקטובר 2006 (IST)
תגובה[תגובה]
  • חסר מקרא לתרשים 2
בתמונה תלת מימדית לא נהוג לשים מקרא. גם בויקי אנגלית אין מקרא לתרשים זה.   דף משתמש שיחה 08:42, 6 באוקטובר 2006 (IST)תגובה[תגובה]
  • יש לכתוב מוח עצם, לא מח עצם.
תוקן   דף משתמש שיחה 08:42, 6 באוקטובר 2006 (IST)תגובה[תגובה]
  • "נוצר אך ורק על ידי חיידקים, ומהם הוא מגיע לגופם של בעלי החיים." האם אלה חיידקים בתוך הגוף? אם לא, איך הוא מגיע? האם בעלי חיים אוכלים מזון שהחיידקים נמצאים עליו? זה לא ברור גם ב-EN, שם כתוב שאף צמח או חיה לא מייצרים אותו. אז איך הוא מגיע באכילת כבד?
תודה על ההערה. הוספתי הסבר על העניין קטע זה איננו מומלץ לקריאה לבעלי נפש עדינה....   דף משתמש שיחה 21:22, 7 באוקטובר 2006 (IST) תגובה[תגובה]
  • פסקת מבנה כימי מבולבלת.
הפסקה לא מבולבלת (האמת שקטע זה תרגמתי מויקי אנגלית). המבנה הכימי הוא מורכב. איך היית מציע לכתוב אותו ?   דף משתמש שיחה 08:42, 6 באוקטובר 2006 (IST)תגובה[תגובה]
  • פעילות ביוכימית - חסר הסבר מה קורה בתגובות האלה ומה חשיבותן.
הוספתי הסבר והפניות לפסקאות מאוחרות יותר.   דף משתמש שיחה 00:57, 7 באוקטובר 2006 (IST)תגובה[תגובה]
  • ספיגה במערכת העיכול: מה כל החומרים האלה?...
חומרים שנועדו בין היתר לגרום לספיגת הויטמין במערכת העיכול. ראה מאמרים שכתבתי כהשלמה למאמר זה - פקטור פנימי, אנמיה ממארת, מבחן שילינג.   דף משתמש שיחה 08:42, 6 באוקטובר 2006 (IST)תגובה[תגובה]
  • קישורים ארוכים - יותר מדי מילים בכחול. מיותר.
מה לעשות, יש שמות ארוכים. למשל נדרשת הפניה ל-ניקוטינאמיד אדנין דינוקלאוטיד פוספאט.
הערה: NAD זה שם כללי ואילו "ניקוטינאמיד אדנין דינוקלאוטיד פוספאט" זה אחד מתוך כמה מונחים המוכללים תחת NAD (כמו למשל הערך מטר הוא שם כללי, ותחתיו מוכללים המונחים "קילומטר", "סנטימטר" וכד').
  דף משתמש שיחה 01:39, 7 באוקטובר 2006 (IST)
תגובה[תגובה]
  • הציור של החומרים המשתתפים בתהליך הוא מצוין, אבל עדיף אולי להפריד אותו לציורים קטנים יותר, ואז במקרא של כל אחד אפשר להסביר מה קורה באותו שלב.
מדובר בתהליך מתמשך, כי חומר שמופרש בקיבה (פקטור פנימי) פועל בתרסריון ואח"כ במעי הדק, ולכן כל האיברים האלה חייבים להופיע ברצף.   דף משתמש שיחה 08:42, 6 באוקטובר 2006 (IST)תגובה[תגובה]
  • איך גז הצחוק גורם לחוסר ויטמין B?
לא מצאתי לנכון לפרט עד כדי כך (כפי שלא פרטתי על תרופות שמעכבות את הויטמין). אבל לבקשתך - הוספתי הסבר.   דף משתמש שיחה 00:57, 7 באוקטובר 2006 (IST)תגובה[תגובה]
  • אין הסבר למקור השם. מהו B ומהו B12?
השם הנכון הוא ציאנוקובלאמין, וזה מוסבר - על שם ציאניד וקובלט.   דף משתמש שיחה 08:42, 6 באוקטובר 2006 (IST)תגובה[תגובה]
  • צריך לשפר את המבנה: נדרשת פתיחה פופולרית, שכל קורא הדיוט יוכל להבין, ואז בהדרגה לתת את פירוט הפעילות והמחלות.
תוקן   דף משתמש שיחה 00:57, 7 באוקטובר 2006 (IST)תגובה[תגובה]
odedee שיחה 20:38, 5 באוקטובר 2006 (IST)תגובה[תגובה]
תודה רבה על כל ההערות.   דף משתמש שיחה 08:15, 7 באוקטובר 2006 (IST)תגובה[תגובה]
שיפצתי הרבה את הערך, תודות להערותיך ולהערות של אחרים. כעת אני מעמיד את הערך למועמדות לערך מומלץ - נא חוות דעתך.   דף משתמש שיחה 10:40, 21 באוקטובר 2006 (IST)תגובה[תגובה]

הצעה לערך מומלץעריכה

ערך מושקע מאד, שבניתי על סמך מקורות מידע רבים.

להבהרת התהליכים הביולוגים והפתולוגיים - הוספתי תרשימים שהכנתי בעצמי (מס' 3, 4, 5, 8), ודאגתי לקבל רישיון להציג תמונות (מס' 6, 7) מ-Virginia Commonwealth University.

הערך השתתף בתחרות תחרות "מקצרמר למובחר" ספטמבר-אוקטובר 2006, לא זכה בפרס, אבל הוזכר כערך ראוי לציון: "ערך מקורי ומפורט מאוד, הכולל שרטוטים רבים ותמונות להבהרת תהליכים בגופנו".

תרשים מספר 5 בערך ויטמין B12 זכה במקום השני בקטגוריה "האיור הטוב ביותר".

לאחר התחרות, הכנסתי תוספות ותיקונים רבים לערך - בעקבו הערות של ויקיפדים.

הערך איננו עומד בפני עצמו. מסביב לערך ויטמין B12, בניתי מעטפת שלמה של ערכים הקשורים לנושא:

  דף משתמש שיחה 08:38, 21 באוקטובר 2006 (IST)תגובה[תגובה]

עדיין לא, לדעתי. הערך כתוב בהרבה נקודות מה שמזכיר לי יותר מצגת ופחות ערך אנציקלופדי. זה בולט במיוחד בפסקת ההיסטוריה, אשר לדעתי תיראה טוב יותר אם תהפוך לפסקה "סיפורית" יותר[1]. את המקרא של תרשים 3 הייתי מעביר לתוך קוד הוויקי של התמונה (דהיינו, בתור תיאור התמונה) או לתוך טבלה שתעטוף את התמונה והמקרא[2], בגלל האופן שבו מדיה-ויקי מרנדרת (יש מלה עברית ל-Render?) את הערך (לי יש מסך 15" קטנטן, והמקרא נדד מעלה-מעלה). ערןב 08:56, 21 באוקטובר 2006 (IST)תגובה[תגובה]
תוכל לשלוח לי Printscreen של התופעה שאתה מתאר ?
אגב, המקרא של תרשים 3 - הוא בדיוק לפי האופציה השניה שאתה מתאר (טבלה שעוטפת את התמונה והמקרא). ואילו בעבר זה היה בדיוק לפי האופציה הראשונה שאתה מתאר (בתוך תאור התמונה) - אבל זה הפריע לויקיפדים רבים (ראה דף שיחה של הערך).
  דף משתמש שיחה 10:33, 21 באוקטובר 2006 (IST)תגובה[תגובה]
שלח לי דואר דרך המערכת של וויקיפדיה ובו כתובת הדואל שלך (כדי שאוכל לשלוח לך את צילומי המסך). בכל מקרה, אתה יכול גם להקטין בעצמך את גודל החלון ולחוות את אותה תופעה (וזה קשור לאותה תופעה שהייתה בערך ליטני: ניסיון לסדר את התמונות בערך על ידי שורות רווח אינו פיתרון טוב כי במסכים בגדלים שונים הערך נראה אחרת). ערןב 10:39, 21 באוקטובר 2006 (IST)תגובה[תגובה]
הפכתי את תרשים 3 משוכב ("תמונת נוף") לעומד ("דיוקן"). עכשיו זה בסדר ?   דף משתמש שיחה 17:21, 21 באוקטובר 2006 (IST)תגובה[תגובה]
קצת יותר טוב, אך כאמור, זו לא הערתי היחידה.[3] ערןב 17:51, 21 באוקטובר 2006 (IST)תגובה[תגובה]

הערך שלך ארוך מאוד ואני מציע שתצמצם אותו מעט.[4] בנוסף לכך, מצאתי חוסרים בתיאור המבנה הכימי, התגובות וכיוצא באלה.[5] לא כתבת למשל שמדובר ביון מורכב - complex ion. זה חשוב על מנת להסביר את הקשרים הקוולנטיים בין היון המרכזי לטבעות שמסביב.[6] אני מציע שתעיין בערכיו המומלצים של פיקסי שהצליח לקרב את הביוכימיה לציבור הרחב[7]. גילגמש שיחה 22:56, 22 באוקטובר 2006 (IST)תגובה[תגובה]

מבחינת התוכן שלו, אני כהדיוט,יכול רק להתפעל. שפע של מידע, בכל מיני רמות ותחומים, שלערכתי הם מעל לרמה הממוצעת של ערכים מומלצים בויקיפדיה. כל הכבוד DMY. מבחינת הקריאות של הערך, לדעתי כדאי לחכות עד שהוא יעבור שיפוצים ושיופים על ידי אנשים שונים וכך בתקווה יגיע לבגרות וקריאות גדולה יותר. בהצלחה, האזרח דרור 09:39, 23 באוקטובר 2006 (IST)[8]תגובה[תגובה]
טרם. לצערי עדיין צריך לטפל בחלק מהערותי מהתחרות: צריך לשפר את עניין הטבלאות[9], להוריד קישורים מיותרים[10], ולדעתי גם לשנות את סדר הפרקים כך שהחלקים המפחידים את ההדיוטות יהיו אחרונים. [11] מבדיקת הגרסאות האחרונות עולה שהערך לא זכה כמעט לעריכות של עורכים אחרים, ולדעתי הדבר בעוכריו - ראה למשל את בעיית התצוגה שציין ערןב[12]. אני חוזר על הצעתי להפנות תשומת לב אליו בלוח המודעות[13] כדי שהבעיות (המינוריות) האלה יתוקנו. ‏odedee שיחה 16:59, 23 באוקטובר 2006 (IST)תגובה[תגובה]

תשובות DMY בהערות שוליים:עריכה

  1. ^ ל-ערןב: תיקנתי לפי הצעתך, למרות שאינני שלם עם התיקון הזה. דרך אגב - נא לא להשוות עם הגירסה האנגלית, שנפלו בה שגיאות גסות רבות.  
  2. ^ ל-ערןב: תודה, תוקן לפי השיטה השנייה.  
  3. ^ ל-ערןב: כל יתר הערותיך - תוקנו. 
  4. ^ ל-גילגמש: יש כאלה שחושבים אחרת - ראה הערותו להלן של האזרח דרור. 
  5. ^ ל-גילגמש: מה בדיוק חסר בתגובות הכימיות ? להפך - פרטתי מעל ומעבר, כדי לא לקפח אף אחד ! 
  6. ^ ל-גילגמש: תודה, הוספתי משפט בנושא זה. 
  7. ^ ל-גילגמש: תודה, פניתי לפיקסי. 
  8. ^ ל-האזרח דרור: תודה רבה ! 
  9. ^ ל-odedee: הבה נעשה סדר בנושא הטבלאות:
    היו במקור 3 טבלאות.
    הטבלה הגדולה והמורכבת בנושא תופעות קליניות ופתולוגיות - אכן הורדתי לפי הצעתך, למרות שמאד לא הייתי שלם עם ההחלטה.
    טבלת הסיבות לחסר ויטמין B12: אין טעם להוציא מטבלה, כי מדובר ב"רשימת מכולת" שמתאימה מאד לטבלה ולא לגוף הטקסט (כך נהוג גם בספרי מדע ורפואה רבים), ויש עוד סיבה: הוצאה מטבלה תחייב קינון פיסקאות ב-3 רמות היררכיה - וזה כבר מוגזם.
    טבלת קצובה יומית מומלצת: חייבים בטבלה.
     
  10. ^ ל-odedee: הורדתי הרבה מאד קישורים כפולים. בכל זאת, אם נושא מסויים מוזכר במאמר בפרקים שונים - מצאתי לנכון פה ושם לקשר אותו שנית, מתוך הבנה שלא כל אחד קורא את המאמר ברצף אחד מההתחלה ועד הסוף. 
  11. ^ ל-odedee: רוב המאמר ערוך באמת כך שהחלקים הראשוניים יתאימו יותר להדיוטות, אבל יש גבול - בכל זאת נדרש סדר הגיוני של הדברים
  12. ^ ל-odedee: כל הערותיו של ערןב תוקנו. 
  13. ^ ל-odedee: פורסם בויקיפדיה:ביקורת עמיתים. 

תגובה מפורטת יותרעריכה

רק עכשיו ראיתי את התגובה המסודרת של הכותב, לכן אני עונה כעת.

  1. כתוב ואני מצטט: "ויטמין B12 הוא ויטמין חיוני לייצור החומר הגנטי (DNA) של התאים" - טעות סגנונית: לא מסבירים מושג בעזרת המושג עצמו. אי אפשר לכתוב "ויטמין B12 הוא ויטמין שעושה ככה וככה". צריך למצוא ניסוח אלטרנטיבי
  2. כתוב ואני מצטט: "ויטמין B12 הינו סדרה של תרכובות הקרויות קובלמינים, אחת מהן - ציאנוקובלמין (תרשים 1) היא הצורה הנפוצה במזון." - לא ברור מכאן מה זה "קובלמין". הערך מודגש ולא מוכחל. צריך לציין מה זה.
  3. הפרק "מקורות" חוזר פחות או יותר על מה שנאמר בפתיחה. זה מיותר. או שכותבים פה משהו חדש או שמוותרים על הפרק. בנוסף לכך, שם הפרק מטעה. בטעות חשבתי שמדובר במקורות שעליהם מתבסס הערך. אם כותבים פרק כזה שמו צריך להיות "מקורות לוויטמין B12" או משהו כזה.
  4. פרק לאחר מכן ששמו: "כיצד ויטמין B12 מגיע מהחיידקים אל בעלי החיים ואפילו אל הצמחים ?" - זה שם פסול. ויקיפדיה היא אנציקלופדיה ולא ספר לימוד, לכן לא שואלים שאלות ועונים עליהם, אלא יש רצף של טקסט. שם תקין יותר יהיה "דרך הגעת הוויטמין מ-X ל-Y.
  5. פרק "קצובה יומית מומלצת" לא מתאר את הוויטמין עצמו, אלא זהו מידע טריוויאלי וקוריוזי. לכן, מקומו בסוף הערך ולא במרכזו.
  6. פרק ההיסטוריה לוקה בחסר - הוא קצר מדי. בנוסף לכך, לא ברורה המטרה שלו. אני חושב שעדיף לשלב את זה בפתיחה
  7. הפרק "מבנה כימי" צבעוני מדי בעיני, אבל אלו שיקולי עריכה שלא אכנס אליהם.
  8. בפרק לאחר מכן: "פעילות ביוכימית" כתוב שהחומר הזה משמש כ"קואנזים". לא מוסבר מה זה קואנזים. צריך לציין לפחות במילה או שתיים.
  9. בנוסף לכך, הפרק הזה נראה לי קצת מסובך. אולי כדאי לשקול את הוצאתו אל ערך מורחב, אבל שוב, אלו שיקולי עריכה שלא אתערב בהם.
  10. בפרק "ספיגה במערכה העיכול" יש טעות. אין דבר כזה "חומצת הקיבה". יש שם תערבות של תרכובות שאולי אפשר לקרוא להם בשם קיבוצי "חומצת הקיבה", אבל בוודאי שאין לקשר לערך "חומצה". אם כבר, אז לקשר למושג עצמו "חומצת הקיבה".
  11. הפרק "תופעות לואי וזהירות הנדרשת במקרים מיוחדים" בעייתי מאוד. ויקיפדיה איננה מדריך רפואי ויש בעיה בכך שמצויות פה אזרהות והוראות זהירות.
  12. שם הפרק "לקריאה נופסת" שגוי. השם הנכון הוא "קישורים חיצוניים". בפרק "לקריאה נוספת" מציינים רק מקורות כתובים.

הערות כלליות:

  1. הערכה כללית: צריך להכפיל את האות ו' כשהיא באמצע המילה. לכן "הוויטמין" ולא "הויטמין"
  2. הערך נותן דגש חזק מאוד לביוכימיה. יש פירוט רב של תגובות, תהליכים וכיוצא באלה. אף שאין בזה פגם, אני חושש שזה לא יהיה מובן לקורא חסר השכלה בנושא. הערך מתאים להופיע בספר ללימוד ביוכימיה באונ' ויהיה לעזר רב לסטודנט שנה א, אבל לא יעזור כל כך לקורא שלא זקוק למידע הביוכימי. לכן, אני מציע לשקול את פיצול הערך לשניים: כל הביוכימיה, למעט דברים בסיסיים ביותר תיהיה בערך נפרד ששמו יהיה "הפעילות הביוכמית של ויטמין B12" (או שם אחר) ופה להשאיר רק מידע כללי. כאמור לעיל, זה שיקול עריכה שבו לא ארצה להתערב.

גילגמש שיחה 11:20, 21 בנובמבר 2006 (IST)תגובה[תגובה]

תשובות של DMYעריכה

1. תוקן, תודה.

2. הובהר, תודה.

3. תיקנתי את שם הפיסקה. אני מסכים שיש כאן כפילות (לא רבה), ובדרך כלל אינני נוהג לעשות זאת. במקרה הזה, חייבת להיות תמצית על מקורות הוויטמין בתוך הפתיח, כי הפתיח מיועד למי שרוצה לקבל מושג כללי. מצד שני, גם הפיסקה עצמה נחוצה, כי נדרשת הרחבה מעבר לאותה תמצית שבפתיח, ולכן אני נאלץ לחזור על העובדה שהוויטמין נמצא בבשר, דגים וכו'.
מצאתי אבל פתרון קוסמטי לבעית הכפילות: הפיסקה הזו שהיתה מייד לאחר הפתיח - הוזזה קצת קדימה, ועכשיו הכפילות פחות קופצת לעין.

4. תוקן, תודה.

5. זה המקום המתאים ביותר משתי סיבות: א. באופן הגיוני, לאחר שדנו במקורות של הוויטמין, צריך להשלים את הפרק התזונתי של המאמר, ולדון בקצובה היומית המומלצת. ב. עדיף לרכז את כל הנושאים ה"קלים" בהתחלה, לפני שמתחילים ל"הפציץ" עם ביוכימיה, וזה נושא קל שמעניין את רוב הציבור.

6. האם כוונתך לפיסקה המקבילה בנושא היסטוריה בוויקי האנגלית ? יש שם כמה שגיאות גסות:

  • B12 deficiency is the cause of several forms of anemia.

טעות ! חוסר B12 גורם רק לסוג אחד של אנמיה ולא ל-several.

  • The treatment for this disease was first devised by William Murphy who bled dogs to make them anemic and then fed them various substances to see what (if anything) would make them healthy again. He discovered that ingesting large amounts of liver seemed to cure the disease.

טעות ! גרימת דימום לכלבים יוצרת אנמיה מחוסר ברזל - סוג אחר לגמרי של אנמיה (שבה כדוריות הדם האדומות קטנות מהרגיל, להבדיל מאנמיה של חוסר ויטמין B12 שבה הכדוריות דוקא גדולות מהרגיל). איך נגרמה טעות כזו בוויקי האנגלית ? הסבר במשפט הבא:

  • George Minot and George Whipple then set about to chemically isolate the curative substance and ultimately were able to isolate vitamin B12 from the liver. For this, all three shared the 1934 Nobel Prize in Medicine.

סוף סוף משפט נכון, אשר מוזכר גם בוויקי העברית, אם כי ללא שמות.
מקור הטעות של הכותב במשפט השני בויקי האנגלית נובע מהעובדה שאותו William Murphy (זה שדימם כלבים) זכה בפרס נובל במקרה ביחד עם שניים אחרים - George Minot and George Whipple - ורק שני האחרונים תרמו לויטמין B12.
לסיכום: מי שכתב את פרק ההיסטוריה בערך באנגלית - אין לו כנראה רקע רפואי.

בכל מקרה - אני לא חושב שפרק ההיסטוריה צריך עוד הרחבה.

7. זה אחד הקטעים הבודדים שתירגמתי מוויקי האנגלית, והציבעוניות באה משם - המטרה שלכל חלק במולקולה יהיה צבע שונה, כך שתהיה התאמה בין הצבעים המופיעים בתרשים 2 לבין הצבעים במלל המאמר עצמו.

8. הוספתי הסבר על קואנזים (למרות שיש גם לינק לערך קואנזים).

9. באופן עקרוני אתה צודק, אבל אם אפריד את הביוכימיה מתוך המאמר, מאמר זה יהפוך לסתם עוד מאמר רגיל, ואני רוצה שיוכר כמאמר מובחר !

10. תודה, תיקנתי ל-"חומצה במיץ הקיבה". כוונתי היתה למושג הכימי חומצה. שים לב בהמשך, שאחת הסיבות לחוסר של ויטמים B12 זה חוסר חומצה במיץ הקיבה.

11. ערך אנציקלופדי צריך להיות מאוזן. אם מתארים את היתרונות של דבר מסויים - חייבים לתאר גם את הבעיות ואת החסרונות. הכל צריך להיות במידה, ואני חושב שנקטתי במידה הראוייה. לעומת זאת בוויקי האנגלית נקטו בגישה הפוכה: כמעט כל החצי השני של המאמר הינו תופעות-לואי, אזהרות ואינטרקציות עם תרופות אחרות - הגזמה פראית.

12. תוקן, תודה.

הערות כלליות:

1. תודה, תוקן.

2. ראה תשובתי למספר 9.

מודה לך מאד על כל ההערות, ואשמח לקבל עוד.   דף משתמש שיחה 20:54, 22 בנובמבר 2006 (IST)תגובה[תגובה]

בנוגע להערה מספר 10. אני לא יודע מאיזה רקע אתה מגיע, לכן קשה לי למקד את ההערות שלי. הידע שלי בתחום מגיע מלימודי רפואה. בכל אופן, אין דבר כזה "חומצת קיבה" יש שם תערובת של אנזימים וחומצות שונות. אני כבר לא זוכר במדויק מה יש שם, כי למדתי את זה בשנה שעברה, אבל אני די בטוח שאין דבר כזה "חומצת קיבה". גם לא נכון להפנות לערך חומצה במצב זה. לדעתי המונח הנכון הוא "מיצי הקיבה". אין מולי גם את הספרים בפיזיולוגיה ובביוכימיה על מנת לבדוק שם במדויק. מקסימום אוכל לברר את זה. בכל אופן, נראה לי שעדיף לכתוב "מיצי קיבה".
בקשר להערות אחרות: יש טעם בדבריך ואיני רוצה להתערב בשיקולי עריכה. אקרא שוב את הערך בימים הקרובים ואתן הערות נוספות, אם יהיו לי. אם לא יהיו, אשמח להמליץ על הערך. קבל ח"ו (חיזוק ויקיפדי) על כתיבתו. גילגמש שיחה 20:59, 22 בנובמבר 2006 (IST)תגובה[תגובה]
סיימתי את לימודי הרפואה הרבה שנים לפניך.
כאמור, תיקנתי את המונח "חומצת קיבה" ל-"חומצה במיץ הקיבה". הכוונה ל-HCl אשר נמצא בתוך נוזל הקיבה.
חן חן על הח"ו.   דף משתמש שיחה 21:19, 22 בנובמבר 2006 (IST)תגובה[תגובה]
או קיי, עכשיו קל לי יותר למקד את ההערות שלי. אני יודע שHCL נמצא בקיבה. נראה לי מולר אחד, אני לא זוכר בוודאות. למה אינך רוצה להשתמש במונח "מיצי הקיבה"? הוא הרבה יותר רחב. גילגמש שיחה 21:21, 22 בנובמבר 2006 (IST)תגובה[תגובה]
תיקנתי את נוסח המשפט ל: הפרדת הוויטמין מהחלבונים נעשית באמצעות האנזים הקיבתי פפסין ובאמצעות החומצה אשר נמצאת בחלל הקיבה. עכשיו זה מובן ?   דף משתמש שיחה 21:36, 22 בנובמבר 2006 (IST)תגובה[תגובה]
זה מובן לי, השאלה אם זה מובן לקורא :-) גילגמש שיחה 00:00, 23 בנובמבר 2006 (IST)תגובה[תגובה]

הערות נוספות והסברי עריכהעריכה

התייחסתי רק לעריכת מלל. לא התייחסתי לתיקוני ויקיזציה ופיסוק.

  1. כתוב ואני מצטט: ויטמין B12 הוא סדרה של תרכובות החיוניות לייצור החומר הגנטי (DNA) - יש פה טעות. RNA הוא גם כן חומר גנטי. לכן, מחקתי את המילים "חומר גנטי".
  2. במסגרת צמצום הערך (ראה הערה כללית למטה) מחקתי את המילים: "ולכן חשובות מאוד לגדילה ולהתפתחות, ולרבייה תאית" שהיו במהשך המשפט הראשון. אני מניח שגם קוראים לא משכילים יודעים ש-DNA אחראי לגדילה ורביה של התא.
  3. כתוב ואני מצטט: "...קרויה גם קובלמינים - שם שנגזר מהמבנה הכימי של אותן תרכובות." - יפה שזה נגזר, אבל קורא תמים לא יבין ש"קובלמין" זה תרכובות של קובלט עם אמין. שיניתי קצת

הערות כלליות

  1. הערך הזה גדול יחסית - 47K - זה בערך 11 דפי פוליו מודפסים, לכן כל צימצמום יהיה לטובה (4K זה בערך דף אחד)

תשובות של DMYעריכה

1. אתה צודק בעניין החומר הגנטי (זה השריד האחרון של הקצרמר שהיה לפני ששיפצתי את המאמר). אבל הפתיח מיועד גם להדיוטות, ולכן עדיף אולי להפוך את הסדר "DNA (החומר הגנטי)".

2. הפתיח מיועד גם לאנשים פשוטים שלא למדו בתיכון. לכן צריך להשאיר את זה לדעתי.

3. בסדר גמור, אם ככה - צריך להוריד את כל הקטע של "מקור השם".


הערות כלליות:

1. אחרי שהערך יהיה מומלץ, אפריד את "חוסר של ויטמין B12" למאמר נפרד.

עוד תגובותעריכה

ראיתי שענית למעלה, אז אתחיל מחדש פה.

אענה בקצרה: לבגי 1 - יש קישור, לכן מי שלא יודע מה זה DNA (והם מעטים מאוד) יכול ללחוץ על הקישור. לגבי 2 - בסדר, אתה צודק. לגבי 3 - תיקנתי וקישרתי לערכים רלוונטיים.

הערות נוספות:

  1. לא מקשרים מגוף הטקסט לקטגוריה. לא משנה אם יש שם אוסף של דברים שאתה צריך. לא משנה גם אם אין ערך כזה. פשוט לא מקשרים וזה בגלל המון סיבות, חלקן דומות לסיבות שבגללן לא מקשרים לערך אנגלי אם הערך העברי חסר. אם לדעתך זהו קישור חיוני, תשאיר אותו אדום. הורדתי את הקישור לקטגוריה.

לאחר קריאה נוספת של הערך, אני חושב שצריך לתת למישהו עם השכלה בכימיה לעבור עליו פעם נוספת (למשל פיקסי, איתי או קרני). אחר כך צריך לתת את זה לכמה קוראים שלא מבינים דבר בכימיה ולראת אם הם מבינים את מה שכתוב. אחר כך עריכה אחרונה וזהו, אפשר להמליץ. לגבי פיצול הערך אחרי שהיה מומלץ: זה לא מקובל. הערך, אמנם, גדול, אבל הוא לא מפלצתי. אם אתה חושב שלא צריך לפצל, אל תפצל גם אחר כך. גילגמש שיחה 09:13, 26 בנובמבר 2006 (IST)תגובה[תגובה]

"מועשר"עריכה

מאכלים שמועשרים ב־B12 - מאיפה לוקחים את הוויטמין ואיך מכניסים אותו אליהם?

התקשרתי לאוסם ושאלתי מה המקור ל־B12 בקורנפלקס שהם והמוקדנית לא ידעה על מה אני מדבר בכלל. אז עשיתי טעות - הסגרתי את עצמי ואמרתי שאני צמחוני ורוצה לדעת אם זה לא מגיע ממקור חי, אז היא ענתה לי: "ודאי שלא, הרי זה מיועד לאכילה עם חלב!" היא התכוונה, כמובן, לעניין הכשרות, אז באתי אלה בהפוכה: "אבל אולי אתם לוקחים אותו מדגים? שומרי כשרות אוכלים דגים עם חלב", והיא, כמובן, ענתה לי שזה לא מגיע מדגים. אבל היא לא אמרה מאיפה זה כן מגיע. מישהו יודע?.. --אמיר א. אהרוני 19:32, 15 בדצמבר 2006 (IST)תגובה[תגובה]

כן: ויטמין B12 כתוסף לא מגיע מבעלי חיים כיוון שיש שיטות זולות ויעילות בהרבה לייצרו (ולא מטעמים מוסריים כלשהם). אין שום מניע טבעוני לא לצרוך מוצרים שהועשרו בויטמין או טבליות B12-חומצה פולית. Oriadam - שיחה 05:56, 28 במאי 2011 (IDT)תגובה[תגובה]

אשמח לדעת מה המקור לידיעה זאת, אורי אדם? g.m.l.f.e 17:43, 26 במרץ 2012 (IST)

הצעה לשיפור קריאות הערךעריכה

אני מקווה שזה לא יגרום לעוגמת נפש, אחרי כל העבודה היפה שהושקעה כאן:

1. את הפרק "ספיגה במערכת העיכול והובלה לתאים" להביא לפני הפרק "מנגונים ביוכימיים".
2. את הפרק "מנגנונים ביוכימיים" להעביר ולאחד עם "מנגנוני פגיעה ביוכימיים" - ממילא מדובר באותם הסברים. לתת הפניה לערכים מורחבים. כמו "הומוציסטאין" (מה הנזק העיקרי שנגרם עקב הפגיעה במנגון ו\או המגנון עצמו).
3. את תרשים 3 יש לפשט - להביא תרשים הרבה יותר פשוט. אם אפשר לתת ערך נפרד לתהליך המופיע בו (אולי מטבוזלים של פולאטים) - רוב החומרים המוזכרים שם מעמיסים על הקורא.
4. לגבי 2 התרשימים של מנגנונים ביוכימיים - אולי לתת הסבר קצר בלשון בני אדם ולאחריו הרחבה עם שמות החומרים (שישמשו את הקורא המקצועי יותר).
5. חוסר ויטמין בי 12 - להוציא מהטבלה.
לבטל קישורים דרך כותרות (סגנון). אם צריך, אני נכון לעזור בביצוע האזרח דרור 21:39, 11 במרץ 2007 (IST)תגובה[תגובה]

מה לגבי מאכלים שיש בהם b12?עריכה

לדעתי מאד רלוונטי לציין שדגים, מוצרי חלב ובשר הנם מקורות לבי12. ולבדוק לגבי טבעונים וכיצד הם יכולים לצרוך את הויטמין.

שאלה שעלתה מקריאה בערךעריכה

מתוך הערך הבנתי שהשם B12 מתאר קבוצה של חומרים ולא חומר אחד, וכן שלכל אחד מן החומרים הללו יש תפקיד מעט שונה (משמש כקואנזים עבור אנזים אחר). האם הגוף יודע לשנות סוג אחד של B12 לסוג אחר? אם לא, אז איך יתכן שכדי לטפל במחסור בויטמין מספיק לצרוך סוג אחד (כמו למשל ציאנוקובלמין). בקיצור, הייתי שמח אם הנקודה הזו הייתה יכולה להיות מוסברת בערך. תודה. Barbari - שיחה 23:43, 17 ביולי 2010 (IDT)תגובה[תגובה]

הנדון מחיקת מידע שגויעריכה

אני חושב שמן הראוי לכתוב מאיפה בא הויטמין אני לא אמור לנחש אחותי ניגשה למבחן על פי המידע השגוי שלכם אני דורש שתשפרו את המידע . תתרגל חבר - הויקיפדיה העברית היא "משענת קנה רצוץ"

תוספות עבור קהל קוראים צמחוני וטבעוניעריכה

לערך זה יש חשיבות לקהל קוראים צמחוני וטבעוני. הוספתי מידע נוסף לגבי המקורות לויטמין שאינם מן החי, כמו גם מקורות נוספים לויטמין שהם כן מן החי. התבססתי על המקורות מהערך האנגלי. בנוסף, במקטע "מקורות לויטמין" בשורה של "מאכלים מועשרים" מחקתי את ההערה "לעיתים בעקבות תקנות בריאותיות במדינות שונות" כיוון שאין בהערה זו מידע נוסף שהקורא יכול להשתמש בו. אם יש מידע נוסף על תקנות כאלה, בעיקר בישראל, כדאי לרשום זאת בשורה נפרדת ולהוסיף מקור. Oriadam - שיחה 06:00, 28 במאי 2011 (IDT)תגובה[תגובה]

אפשר לבדוק את זה אולי באתר של משרד הבריאות. אני לא בטוח שבארץ יש המלצות מסודרות ונראה לי שפה פשוט הולכים לפי ה-DRI האמריקאי. גילגמש שיחה 18:03, 23 ביוני 2011 (IDT)תגובה[תגובה]

העברה מויקיפדיה:ספר אורחיםעריכה

תיקון מידע שגוי: B12 אינו נספג בחלחולת, אלא באיליום (דרך ה- ileal brush borders) רפרנס: krause's food and nutrition 11 ed ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

סוף העברה. איתמר ק. - שיחה 09:43, 25 ביולי 2011 (IDT)תגובה[תגובה]

תוקן. תודה.

מקור הבי12עריכה

לגבי האמירה שמקור הb12 הוא רק מחיידקים. האם מדובר רק בטבע או שגם התהליכים הסינטתיים (כגון בהכנת כדורים או זריקות ובמוצרים המועשרים) משתמשים בחיידקים.אריק1111 - שיחה 18:00, 19 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה[תגובה]

משוב מ-31 באוקטובר 2011עריכה

הערך של הויטמין B12 אצלי הוא 2000 מה עושים שרה פרי

משפט לא הגיוניעריכה

"תפריט עשיר במזונות מן החי מספק יותר ויטמין B12 ליום מאשר תפריט דל במזונות מן החי אלא אם נצרכים בתפריט הדל במזונות מן החי מזונות מתוספים בויטמין ,במקרה כזה תזונה דלה במזונות מן החי יכולה לספק כמויות גבוהות יותר של הויטמין ולהבטיח רמה טובה של הויטמין בגוף" - משפט מיותר שמנוסח בצורה לא הגיונית. רצוי לשנותו או להסירו. "..במקרה כזה תזונה דלה במזונות מן החי יכולה לספק כמויות גבוהות יותר של הויטמין ולהבטיח רמה טובה של הויטמין בגוף" - המסקנה הזו לא נכונה כי לא התפריט הדל מן החי מספק במקרה הזה את הויטמין אלא התוספים שנוספו באופן מלאכותי למזונות מסויימים בתפריט הדל.

אין שום הגיון במשפט הזה...

מידע לא עדכניעריכה

נדמה לי שלא עושים בדיקות שילינג כבר 10-15 שנה וזה מידע מטעה ולא עדכני. אינני מספיק בטוח, וגם אינני עורך וויקי מקצועי ועל כן השאיר את הטיפול לכם ויקיפדים מסורים.

משוב מ-15 באפריל 2012עריכה

רשום בצורה ברורה ומעולה, ערך מושקע מאוד, יישר כוח! 89.138.100.142 16:34, 15 באפריל 2012 (IDT)תגובה[תגובה]

משוב מ-12 ביולי 2012עריכה

תודה על הכתבה המאוד מאוד מפורטת ומושקעת. ברצוני להתייחס לנקודה שלא העלתם מההבט הרפואי והיא: עודף ויטמין B12. במה פוגע וכו. תודה 86.166.186.227 11:07, 12 ביולי 2012 (IDT)תגובה[תגובה]

לא הוגדר גבול עליון לצריכה. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 12:10, 12 ביולי 2012 (IDT)תגובה[תגובה]

לגבי אנמיה ממארתעריכה

הסתכלתי בערך Pernicious anemia(אנמיה ממארת) בוויקיפדיה האנגלית. מה שכתוב שם לגבי השכיחות:

The loss of ability to absorb vitamin B12 (B12) is the most common cause of adult B12 deficiency.[3] Such a loss may be due to pernicious anemia (with loss of intrinsic factor) or to a number of other conditions that decrease production of gastric acid, which also plays a part in absorption of B12 from foods.

אנסה לתרגם: איבוד היכולת לספוג וויטמין B12 הוא הסיבה הנפוצה ביותר למחסור בB12 אצל בוגרים. חוסר כזה יכול להיות בגלל אנמיה ממארת... אם כן, כפי שכתוב נכון בערך בעברית, הסיבה העיקרית היא חוסר הספיגה. אנמיה ממארת יכולה להיות סיבה לזה, אבל לא כתוב שזו הסיבה העיקרית. ככה אני מבין. אם מישהו יודע טוב יותר ממקור טוב יותר, שיגיד. אם לא, אני חושב שצריך למחוק את מה שכתוב על אנמיה ממארת בערך, כי זה כתוב לא נכון. דין נוזאור - שיחה


קישור שבורעריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 22:46, 14 במאי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]


קישור שבור 2עריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 22:46, 14 במאי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

דרושה עריכה לפתיחעריכה

העמדה שנתקלתי בה בקרב רופאים ודיאטנים היא שאפשר לקבל רק אחת מהתרכובות (למשל, רק מתילקובלאמין, או רק ציאנוקובלאמין) וזה כביכול מספיק. מה הבסיס לעמדה זו והאם יש מדענים שקראו עליה תיגר? לדעתי דברים אלה אמורים להופיע בפתיח או לפחות בפסקאות הראשונות של ערך ארוך ומפורט זה. לא זכור לי שזה היה לי מאד ברור מהערך. בברכה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 18:38, 23 באפריל 2014 (IDT)תגובה[תגובה]

b12 ודחיית יתושיםעריכה

לאחרונה שמעתי מאנשים רבים כי נטילת ויטמין b12 יוצרת איזשהו אפקט דוחה יתושים בגוף. ממה שאני יודע על הויטמין זה לא נשמע לי הגיוני ולא מצאתי שום קשר בין שני הדברים. אך יתכן ויש משהו שאיני יודע והייתי שמח לשמוע דעות נוספות שישללו את הטענה הזו שהופכת להיות רווחת יותר ויותר אצל חובבי רפואה טבעית וכאלו שנסעו או מתכננים לטייל בחו"ל.

B12 כן מיוצר בתוך בעלי החייםעריכה

נראה שהערך לא מציג את כל ההשקפות בצורה הוגנת. השקפת האסכולות של הבריאות הטבעית וההיגיינה הטבעית והטבעונאים למיניהם, שייצור ויטמין B12 נעשה בתוך גוף בעל החיים עצמו, בתחילת המעי הגס אם אני לא טועה. שמה במעי הגס בצורה טבעית, אם לא נפגעה שמה הפלורה, ישנם מיקרואוגניזמים, חיידקים, שמייצרים לנו את הB12 מיסודות שהגוף קיבל ממזון צמחי, שהיסוד העיקרי שממנו מורכב הB12 הוא היסוד קובאלט שנמצא בעיקר בעלים ירוקים, כך שאדם בריא, שחי באורח חיים בריא, שאוכל בתזונה בריאה ומגוונת של ירקות, עלים ירוקים, פירות, אגוזים וזרעים, אינו צריך לצרוך תוספי B12 או מזון מן החי. ראה עוד בספרים של יצחק בן-אורי, הרברט שלטון ועוד.

הנקודה היא שבעל המאמר לא כתב לנו שאותם חיידקים שמייצרים את הB12, אמורים במצב תקין להיות נמצאים בתוך גופנו. 95.86.66.192 12:08, 7 ביוני 2015 (IDT)תגובה[תגובה]

לא נכון. גילגמש שיחה 12:55, 7 ביוני 2015 (IDT)תגובה[תגובה]

השתלטות טבעונים על הערךעריכה

נראה שכל הערך הזה מהול באג'נדה טבעונית שקרית שמסיתה אנשים לחשוב שהויטמין לא מגיע באופן טבעי מבשר - "בעלי חיים בתעשיות המזון מהחי לעומת זאת, מקבלים בעצמם תיסוף של הוויטמין,[2] או קובלט בתערובות המזון,[3][4][5] ולעיתים גם זריקות." לא נכון. לא מזריקים b12 והתוסף שנותנים הוא רק קובלט במבנה היוני שלו - משמע מינרל בלבד.

"הן בבני אדם והן בבעלי חיים אחרים, מחסור בוויטמין B12 נגרם בדרך כלל ממחלות הפוגעות בכושר הספיגה של הוויטמין או מתזונה הלוקה בו (אלא אם נלקח תוסף תזונה)." - מה קשור תוסף תזונה? מחסור עדיין נוצר מתזונה לקויה, אם לוקחים תוסף אז לא מדובר בתזונה לקויה. פשוט חצופים.


"ויטמין B12 איננו נוצר בצמחים וגם לא בבעלי חיים, אלא על ידי חיידקים (בקטריה) ועל ידי חיידקים קדומים (ארכיאה), ומהם הוא מגיע לגופם של בעלי חיים או מיוצר במעבדות המייצרות אותו כתוסף." - בכרס הפרה יש חיידקי כרס שחיים בה ומייצרים את הויטמין, הפרה לא קיימת בלי החיידקים האלה והם לא קיימים בלעדיה, זה שקר לומר שהיא לא מייצרת את הויטמין כי הם חלק בלתי נפרד ממנה. הויטמין נוצר בבעלי חיים כמו סוסים, פרות ועוד מעלי גירה ועופות. ממש כמו שבני אדם מכילים חיידקי מעיים שמייצרים עבורם חומרים שנספגים במעי - נטען שאנחנו מייצרים בעצמו כשבעצם זה החיידקים! האג'נדה הטבעונית מסיתה אנשים לחשוב שחיות משק לא מייצרות בעצמם אלא מקבלות תוסף כדי לגרום לאנשים לחשוב שזה לא טבעי לאכול בעלי חיים.

"ברוב מוצרי החלב תהליך הפסטור מפחית את כמויות הוויטמינים הטבעיות, כולל B12, ולכן הם מועשרים בהם בצורה מלאכותית ובאופן מבוקר לאחר התהליך, לעיתים אף בכמות גדולה מהכמות המקורית." - אין מקור לשיט הזה!!!!!

"ויטמין B12 כתוסף מגיע בצורה הנספגת ביתר קלות בגוף." - הוכח שתוסף נספג בקושי ולא תמיד יעיל, חבל שמציגים זאת כך.

חזרה לדף "ויטמין B12".