שיחה:ירוחם פישל יהושע ברנשטיין

הוספת נושא

ראב"ד עדת החסידיםעריכה

כמה דברים לא ברורים. לא ראיתי שום מקור לכך שהיה ראב"ד חסידים. מלבד זאת שהב"ד הנ"ל פורק עם הקמת הרבנות הראשית ומנגד בד"צ העדה החרדית. וגם אם נניח הוא כיהן תקופה קצרה כראב"ד בבית הדין הנ"ל - מכאן ועד "רבה החסידי של ירושלים" - רחוקה הדרך. שפ2000 - שיחה 09:12, 12 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]

בדיוק. נת- ה- - שיחה 09:34, 12 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]
כמה מקורות לכך שהוא היה ראב"ד עדת החסידים בירושלים: בזמירות "נועם שבת" שבהוצאת הרב בריזל זצ"ל מופיעה הסכמתו כרבה החסידי של ירושלים לצד עמיתו הספרדי ועמיתו הפרושי. בספר כתר היהודי (נדמה לי שיש בהיברו בוקס) הוא מוזכר בתואר זה ללא הרף. דרכיה דרכי נועםשיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 16:26, 12 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]
במהדורת הרב בריזל שבידי (תשס"ו) הוא לא מופיע כראב"ד, וגם לא הרב מינצברג שכנראה כן היה הראב"ד. --שפ2000 - שיחה 19:37, 12 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]
מעניין, אתה מדבר על זמירות נועם השבת? אז מה כן מופיע אצלך? יש שם את ההסכמה שלו בכלל? אולי אנחנו מדברים על שני ספרים נפרדים? --דרכיה דרכי נועםשיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 19:40, 12 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]
תארים בהסכמות לספרים אינם ראיה מספיקה. נת- ה- - שיחה 19:42, 12 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]
מה כן? אולי תבקש מסמך רשמי של העדה החרדית שהכתירו אותו לרב? דרכיה דרכי נועםשיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 19:44, 12 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]
אם אתה מסכים להצטמצם ולומר שכיהן רק כראש אב בית דין מטעם העדה החרדית אזי הסטנדרטים מקילים יותר, די בפרסום רשמי של העדה החרדית בו מוזכר הרב בתואר זה. כוונתי מלכתחילה הייתה לרושם שקיבלתי מהערך לפיו הרב כיהן כראב"ד חסידים מטעם הקהילה הכללית בירושלים. נת- ה- - שיחה 20:00, 12 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]
הדבר היה עוד לפני הקמת העדה החרדית, אבל מדובר בעדה שהרכיבה את העדה החרדית לאחר זמן. בכל אופן אין ספק שציטוטים בזמירות נועם שבת ובספר כתר היהודי בהם הוא מוזכר כראב"ד ודומ"ץ לראב"ד העדה החסידית בירושלים, מספיקים. דרכיה דרכי נועםשיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 20:03, 12 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]
אין ספק? יש ספק. העדה החרדית קיימת כבר מ־1921, ובמשך השנים פרסמה כרוזים רשמיים רבים. יש להביא את אחד מהם עליו חתימתו על הרב, ולציין מה התואר הרשום לצידו. נת- ה- - שיחה 20:22, 12 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]
כמה פעמים צריך להסביר שזה היה עוד לפני הקמת העדה החרדית? לא נראה לי שהיו אז בכלל כרוזים כאלו. דרכיה דרכי נועםשיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 20:23, 12 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]
פסדר, אז תביא כרוזים של בד"ץ כוללות החסידים בו הוא חתום כאב"ד. קביל? במקום להסביר בדף השיחה, תתקן את הערך בהתאם, כי בערך כעת לא כתוב בעצם שום דבר. אפשר להסיק מהערך שהרב היה רבה החסידי של ירושלים מיום לידתו ועד יום מותו, וככל הנראה זה לא נכון. נת- ה- - שיחה 21:23, 12 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]
בדף זה לבד (ראה בקטעים למטה) יש הרבה מקורות. לא מספיק לך? דרכיה דרכי נועםשיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 21:27, 12 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]

מקורותעריכה

יש את הסכמת שלושת הבדצי"ם שהזכרת. בכל אופן בחיפוש באוצר החכמה נראה שהצדק איתך. לפחות בזמן ייסוד הרבנות הראשית, הוא עמד בראש ביד"צ חסידים שישב בביכ"נ תפארת ישראל. אגב הוא גם הצטרף כחבר מועצת הרבנות, וכנראה פרש לאחמ"כ (בלחץ הקנאים מן הסתם). אני עומד על כך שהוא לא היה מעולם "הרב החסידי של ירושלים", כפי שהרב זוננפלד לא היה "מרא דארעא דישראל" למרות שיש מי שדאג לכנות אותו ככזה. שפ2000 - שיחה 19:46, 12 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]
האם תואיל לצטט מקורות מאוצר החכמה למה שאמרת? --דרכיה דרכי נועםשיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 19:48, 12 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]
יש פה פרטים רבים. אבל כנראה חסרים עוד פרטים לא מעטים. שפ2000 - שיחה 21:01, 12 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]
אם מישהו ירצה לעזור לי, הייתי פותח ערך על בד"ץ עדת החסידים בירושלים. זה נראה שיש הרבה מידע. --דרכיה דרכי נועםשיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 21:10, 12 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]
הופ. יש ערך. דרכיה דרכי נועםשיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 21:20, 12 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]

תוארועריכה

אולי: "שימש כאב"ד בירושלים" דרך - שיחה 20:24, 12 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]

לא לא, כלל לא. הנה למשל ציטוט מספר כתר היהודי: ”הרב הגאון מוה"ר ירוחם פישל בערינשטיין דומו"ץ לעדת החסידים אשר בפיעה"ק ירושלים ת"ו“. דרכיה דרכי נועםשיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 20:26, 12 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]
טוב, אז "שימש דומ"ץ לעדת החסידים בירושלים" דרך - שיחה 20:28, 12 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]
זה היה התואר אז לרב החסידי של ירושלים. בזמירות נועם שבת הוא מוזכר כ"ראב"ד". דרכיה דרכי נועםשיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 20:30, 12 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]
שוב מצאתי בספר "הרבנות הראשית לארץ ישראל" (מופיע באוצר החכמה): ”האחד היה בית דין צדק דקהל אשכנזים בעיר הקודש ירושלים, שבראשו עמד הרב צבי פסח פראנק, וחבר בו עד לפטירתו בכ"ד באלול תרפ"ב. היה גם רבי יונה רא"ם, בית דין זה קיים את ישיבותיו בחצר חורבת רבי יהודה החסיד. בית הדין האשכנזי השני היה "בית דין צדק לעדת האשכנזים החסידים בעיר הקודש ירושלים" שבראשו עמד הרב ירוחם פישל ברנשטיין, אף הוא חבר מועצת הרבנות. בית דין זה פעל בבית הכנסת ע"ש רבי ניסן בק "תפארת ישראל" שבעיר העתיקה. הרבנים הספרדיים בנימין אלקוצר, בן ציון קואניקה ואבהרם פילוסוף היו אף הם חברי בית הדין הספרדי וקיבלו משכורתם מקופת "וועד העדה הספרדית".“ דרכיה דרכי נועםשיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 20:59, 12 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]
"רבה החסידי של ירושלים" הוא תואר שאין לו מקבילה בשום מקום. היה אב"ד לעדת החסידים, לא היה רב נפרד לעדת החסידים מהרב שעמד בראש הועד הכללי, שהיו לפי הסדר הרב שמואל סלנט, הרב קוק והרב פרנק. הציבור החסידי בירושלים קיבל את מרותם, היות והועד הכללי היה משותף לחסידים ולמתנגדים. נת- ה- - שיחה 21:23, 12 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]
כאמור בספר הרבנות הראשית, הוא היה ראש בד"ץ "בית דין צדק לעדת האשכנזים החסידים בעיר הקודש ירושלים". מספיק? דרכיה דרכי נועםשיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 21:28, 12 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]
מתי התמנה לדיין ומתי לאב בית דין? כמו כן לא ברור האם היה המשך לבד"ץ חסידים לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה והקמת הרבנות הראשית, באיזה תפקיד כיהן במשך שנים אלו ועד פטירתו? האם היה מתומכי הרבנות הראשית או ממתנגדיה? הערה אחרת, בערך לא כתוב דבר על משנתו ההלכתית, וזה חוסר מהותי בערך שעוסק ברב. נת- ה- - שיחה 21:38, 12 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]
ראה בד"ץ כוללות החסידים בירושלים. דרכיה דרכי נועםשיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 22:00, 12 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]
גם הערך ההוא חסר מאוד במידע. נת- ה- - שיחה 23:45, 13 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]

העריכה האחרונה של נת העריכה

אני מתנגד לעריכה האחרונה. מה זה "למד"? הוא למד אצלם בישיבה? זה לא מדויק. הוא היה חסיד שלהם. בנוסף לכך יש להדגיש את ההבדלים בין חסידות קרלין אליה השתייך, לבין לעלוב ורבי דוד לעלבער שרק היה מקורב אצלם, כמו גם האדמו"ר מגור. --דרכיה דרכי נועםשיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 21:34, 12 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]

אם אתה יודע שהרב לא למד אצלם אלא רק היה חסיד שלהם, תתקן כפי מה שצריך, לדעתי חשוב יותר לציין מי היו רבותיו מהם למד, מאשר מי היו רבותיו להם התייחס כחסיד אל אדמו"ר, אם בכלל יש סתירה בין השניים. בכלל לציין שהיה חסיד של רבנים מסויימים בלי לציין מה משמעות הדבר, זה דבר חסר ערך. נת- ה- - שיחה 21:38, 12 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]
כאמור - האדמו"רים האחרונים, הוא היה מקורב שלהם, והדבר השפיע רבות על התנהלותו ותפקידיו כמייצג העדה החסידית בירושלים. כך למשל רבו מלעלוב מינה אותו לעמוד בראש ישיבת חיי עולם. דרכיה דרכי נועםשיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 21:43, 12 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]
אז זה צריך להיות כתוב במפורש בערך, תוך הסבר מה היה מעמדו של הרב מלעלוב ביחס לישיבה, ואות כנ"ל לגבי שאר הרבנים. בלי רמיזות חסידיות, דברים צריכים להיות כתובים במפורש. נת- ה- - שיחה 21:45, 12 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]
או קיי. --דרכיה דרכי נועםשיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 21:59, 12 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]

תמונה מהרבעריכה

יש תמונה מהרב ברנשטיין ב"החסידות מדור לדור" של יצחק אלפסי (בשושלת לעלוב). ניתן לסרוק משם תמונה תחת "שימוש הוגן". יש למישהו את הספר + סורק? --דרכיה דרכי נועםשיחה • ה' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 16:34, 13 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]

משנתו ההלכתיתעריכה

על גיוס בנות ביהרג ואל יעבור חתמו רבנים רבים, למשל הרב פרנק, זו לא נקודה יוצאת דופן יחסית מול דעות רבנים אחרים בסוגיה זו באותה תקופה. נת- ה- - שיחה 23:48, 13 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]

אכן. הדבר מציין את משנתו, לגבי החוגים המפאיי"ם שחלק מהם התירו גיוס בנות (אגב מישהו יודע פרטים בענין?). ומכיון שמצוין בערך שהרב היה ברבנות בראשית, הדבר מדגיש את עמדתו השונה מהם. דרכיה דרכי נועםשיחה • ו' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 00:04, 14 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]
כמדומני שגם הרבנים הראשיים באותה תקופה, כמו גם הרבנים שישבו במועצת הרבנות הראשית הסכימו לדבר זה. נת- ה- - שיחה 16:56, 14 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]
והרב קוק? דרכיה דרכי נועםשיחה • ו' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 17:42, 14 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]
אם ניסית "לתפוס" את הרב קוק כליברל פמיניסט - טעית. בעניינים כנ"ל הוא היה מאוד שמרן. התנגד בתוקף (בניגוד לדעת ה"מזרחי" והרב עוזיאל) למתן זכות בחירה לנשים, ועוד. שפ2000 - שיחה 19:23, 16 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]
תמצתתי את הפסקה למשפט אחד בביוגרפיה. אני-ואתהשיחה 02:07, 15 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]
הרב קוק נפטר ב־1935, ולכן לא יכול היה להביע דעה לגבי סוגיית גיוס נשים לצה"ל שנוצר רק ב1948, כמו גם לגבי התנדבות נשים לצבא הבריטי במלחמת העולם השניה במסגרת חיל העזר לנשים החל מ־1940... נת- ה- - שיחה 12:31, 15 בספטמבר 2010 (IST)Reply[תגובה]

לא ציינתם את כל בניועריכה

לי לפחות ידוע שהיה לו בן בשם רבי יעקב חנניה ברנשטיין ראש מוסדות חיי עולם ובנו של רי"ח היה רבי משה שכיהן בראשות ישיבת חיי עולם ואף היה מוכר בירושלים כגבאי צדקה נאמן ומסור, נפטר בכ"ב אדר תשס"ח. חתנו הצעיר היה הגה"צ רבי יצחק וינגרטן זצ"ל תלמידו הובהק של רבי מנחם בראדי מקאלוב וראש כולל באר מנחם על שמו של רבו

טעות בתאריך הלידהעריכה

בערך כתוב שנולד בתרמ"ה 1880 , תרמ"ה זה 1885 אחד מהשניים הינו טעות , בינתיים אני משנה לה'תר"מ לערך מי שיש לו פתרון טוב יותר מוזמן לתקן מי-נהר - שיחה 22:30, 7 במאי 2011 (IDT)Reply[תגובה]

בית הדין של היישוב הישן?עריכה

האם במשפט - "הצטרף הרב ברנשטיין באופן רשמי לבית הדין של היישוב הישן" הכוונה לבד"ץ העדה החרדית?

כן. --Akkk - שיחה 22:33, 5 במאי 2012 (IDT)Reply[תגובה]
אם כך, נראה לי כדאי לכתוב כך בפירוש, החלוקה בין העדה החרדית לרבנות הראשית איננה היישוב הישן מול היישוב החדש, והרב ברנשטיין עצמו הוא דוגמא לכך.


קישור שבורעריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 06:12, 15 במאי 2013 (IDT)Reply[תגובה]

חזרה לדף "ירוחם פישל יהושע ברנשטיין".