שיחה:ישיבת מרכז הרב/ארכיון 1

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

אין לי

אין לי התנגדות לפתיחת ערכים על ישיבות רבות, אבל אני תוהה האם, כאשר ערכים אלו אינם קיימים, יש טעם לתת קישורים להם שיישארו, קרוב למדי, אדומים לנצח. שן שש זעם 07:04, 20 אוג' 2004 (UTC)

פסימי, הם כבר כאן. טרול רפאים 22:26, 5 פבר' 2005 (UTC)

נראה לי שהשם הרישמי של הישיבה הוא "הישיבה המרכזית העולמית".--Berger 22:59, 27 אפר' 2005 (UTC)

במקור כן, כיום נכתב באתר שלהם בגדול: ישיבת מרכז הרב, ומתחת בקטן: הישיבה המרכזית העולמית. (ד"א, אולי המעבר מ"המרכזית העולמית" ל"מרכז הרב" מסמל משהו מן התהליך שעבר על הציונות הדתית) אריה א 10:41, 17 מאי 2005 (UTC)

מלחמה והתיישבות

כתוב כאן (או לפחות משתמע) שאחרי מלחמת ששת הימים החלה ההתיישבות ביש"ע. אני יודע ש'גוש אמונים' הוקמה רק ב-74, אחרי מלחמת יום כיפור. אני חושב שכדאי לתקן.אחיה פ. 13:15, 15 יוני 2005 (UTC)

ההתיישבות בחברון, בגוש עציון ובגולן התחילה כבר ב-68. (אל תתפוס אותי במילה). נתנאל 15:33, 15 יוני 2005 (UTC)

רשימת מכולת

הערך נראה כמו רשימת מכולת. נראה מיותר ולא רלבנטי להתחיל לציין את כל מי שלימד ומלמד שם. ומה בהמשך, יתחילו לציין את שמות כל המנהלים והפקידות לדורותיהם? במקום זה אפשר להביא את הפרוגרמה של ייסוד הישיבה שאושרה על ידי הרב קוק, את צורת ניהולה של הישיבה בתקופת הרב קוק, ועוד הרבה דברים אחרים. --אפי ב. • שיחה • 23:02, 23 יולי 2005 (UTC)

למען האמת אתה צודק - אין בכך שום טעם וריח למעט רישום המייסדים ורבנים המובילים במרכז כיום. אולם בעלי אורינטציה חד משמעית בנוגע למחלוקת עם הר המור ביקרו פה לפני ושמו את המייסדים ולצידם את אותם הרבנים שפוטרו עקב המחלוקת הנ"ל. ונוצר רושם מוטעה על כל המוסד במיוחד כשמעל כל זה מתנוסס "רבני הישיבה מראשיתה" כביכול חוץ מאותה קבוצה קיצונית לא קיים אף אחד או שכולם מבוטלים לעומתה... -אינפורמטור

לדעתי יש להשאיר רק אישים מרכזיים כמו ראשי הישיבה לדורותיהם בלבד. את הרשימה המלאה של רבנים אני מניח שאפשר למצוא באתר של מרכז הרב. לערך גם חסרה תמונה של הישיבה. ברשותך אני מתכוון לערוך על פי זה את הערך. --אפי ב. • שיחה • 22:03, 25 יולי 2005 (UTC)

מצידי אין שום בעיה. אני אספק את התמונה בזמן הקרוב כיום ראש ישיבה זה רב א. שפירא. בפועל הרב יעקב שפירא ולצידו הרב מגנס - ראש 'הסדר מרכז'. חשוב גם לציין הרב ישראלי היה יחד עם הרב שפירא ראש ישיבה. אינפורמטור

בהחלט כך, יש צורך רק ברשימת האישים המרכזיים (למרות שאין את הרשימה המלאה באתר הישיבה). ברצוני לציין: א. לא הועלמו רבנים מרכזיים שאינם מהר המור, וכך צויינו למשל הרבנים פילבר ושטיינר. אמנם נשמטו שמות כגון של הרב מגנס. ב. רבנים שאינם מרכזיים מהר המור לא צויינו, למשל הרב אדרי. הרבנים שצויינו היו מרכזיים מאוד. ג. אנשי "הר המור" אינם קיצוניים, בוודאי לא יותר מאנשי מרכז (וראה עניין סירוב הפקודה לדוגמא), אמנם הם פשרנים פחות. אריה א 22:14, 25 יולי 2005 (UTC)

מישהו יכול לגלות לקוראים מתי בדיוק הרב אבינר "לימד אמונה במרכז"? (באופן לא מפתיע, לדבר אין זכר בדף שלו בויקיפדיה). לא כל מי שנחשב ל'חזק' בתחום האמונה גם העביר שיעורים בנושא בתקופת לימודיו בישיבה... כך גם לגבי הרב אליעזר ולדמן, ואולי גם שמות נוספים ברשימה. מישהו שבקיא במדוייק בעניינים צריך לעבור עליה ולהשאיר בה רק את אלה שהיתה להם קביעות בלימוד אמונה בישיבה.

מדוע שיחזרתי

בי הוסיף כל מיני פרטים, חלקם נראים נכונים, אך חלקם תמוהים עד כדי הצדקת שחזור. כמו שהעיר ג'ו בלאק אין זה סביר שראש ישיבת תפרח, מעוז החניוקיות, לימד במרכז. קוראים לו הרב אביעזר פילץ ולא מה שנכתב. לרב דב ליאור אין ישיבת הסדר בחברון, אלא בקרית ארבע (מה לעשות, מבדילים בזמננו, למרות בראשית כ"ג ב', יהושע ט"ו, י"ג) שש"ז 09:36, 15 ספטמבר 2005 (UTC)

הרב יעקב פרידמן הוא גם ראש ישיבה בתפרח אך הוא פחות ידוע ולא מסתבר שלימד במרכז הרב, צריך לבדוק גם את השם - הרב אהרון בורשטיין הרב מטווריג נראה לי שגם זה טעות כי גם הוא היה חרדי (כך זכור לי במעומעם)--ג'ו בלאק 10:36, 15 ספטמבר 2005 (UTC)

הרב מטווריג אכן לימד במרכז, זו לא טעות. כך כתוב במקורות רבים. לגבי היותו חרדי, גם הרב קוק היה חרדי, חבר באגודת ישראל והוזמן להרצות שם. כל רבני ירושלים החרדים, למעט הרב יוסף חיים זוננפלד (שאף הוא העריכו), תמכו במינויו לרבה של העיר. ניתן להמשיך בכך עוד, אך יסודו של דבר שבזמן הרב לא היה ציבור מובדל, ואף מי שלא הסכימו איתו, לא מצאו סיבה להתרחק ממנו או מישיבתו. אריה א 10:50, 15 ספטמבר 2005 (UTC)

תמיהות אינן משנות את העובדות

שש"ז כתב כי תמוה בעיניו שראש ישיבת תפרח לימד במרכז הרב. אבל מה לעשות, זוהי מציאות החיים. הוא לימד במרכז הרב, ולאחר מכן שינה את דעותיו. אך גם היום, למרות שהוא חולק על דרכה של מרכז הרב, הוא ממשיך להעריך את ראש ישיבתה הרב צבי יהודה הכהן קוק. אשר לרב מטווריג, איניני יודע מניין להגדרתו כ"חרדי". אם לפי לבושו, הרי שהרב קוק עצמו היה חרדי לא פחות ממנו. מכל מקום המציאות היא שהוא היה ראש ישיבה במרכז הרב (דרך אגב גם רבי שמעון שקופ, מגדולי ראשי הישיבות בדור ההוא, כמעט נהיה ראש ישיבה במרכז הרב), אלא שהוא נפטר בגיל צעיר,והרב צבי יהודה מספר שכשהגיע אליו השמועה על פטירתו הוא ישב ובכה במשך שלושה ימים רצופים. אשר לרב דב ליאור, אני מציע לרשום כי הוא רב העיר חברון וראש ישיבת ההסדר ניר. לסיכום אני מציע לשנות גרסאות רק על פי מידע מוצק ולא על פי השערות. בכבוד רב בי

אשמח לשמוע תגובות של בקיאים ממני בנושא כמו אפי או אריה א. שש"ז 09:00, 16 ספטמבר 2005 (UTC)

על פי האתר של מרכז הרב, הרב בורשטיין היה ראש ישיבה במרכז הרב. [1]. [2]. מלבד זאת באותה תקופה ההבדלים לא היו ברורים, ואכן כפי שצויין ישנה חציה של הקוים לכל הכיוונים. --אפי ב. • שיחה • 09:40, 16 ספטמבר 2005 (UTC)

השאלה מה לגבי הרב יעקב פרידמן, מישהו יודע? עדיין קשה לי להאמין שגם הוא היה,--ג'ו בלאק 09:53, 16 ספטמבר 2005 (UTC)

האב יעקב פרידמן אכן למד אצל הרב יעקב משה חרל"פ במרכז הרב ולימד במרכז הרב עד שהתחיל לשנות את דעותיו ואז את לקח תלמידיו ועזב... בהתחלה גם לא היה כ"כ קיצוני כפי שהוא היום מה גם שהרב אברהם שפירא והרב מרדכי פרום עזרו לו להקים את הישיבה שלו ואף העבירו אצלו שיעורים. את זה סיפר לי פעם הרב שמואל שפירא - בנו של הרב אברהם שפירא.(אולי אני טועה באיזה פרט - אבדוק בימים הקרובים.)

עם הזמן הרב פרידמן נהיה יותר קיצוני ותלמידו ר'יהודה עמית אף הקים את הישיבה בקרית מלאכי... הידועה בדעותיה ה'מיוחדות'... ... ...

כמה חבר'ה מקרית מלאכי אמרו לי פעם שבשיחות שלהם על ה'השקפה' עם הרב פרידמן לא פעם הזכיר את הרב שפירא לשבח רק הסביר שהוא בעצם חרדי גמור ובא למרכז להציל את המיזרוחניקים - ולא כמו הרב צבי יהודה שעליו יש הרבה שמועות בשמו - קיריית מלאכניקים יורדים עליו כעל חבר שלהם שסר מדרכה של תורה. לעומת זאת חבר שלי שאל אותו על הרצי"ה ואמר לו שהיה ת"ח רק שטעה טעות חמורה בחינוך כך שלטענתו הקדים את עניין א"י לתורה... וראה כליגיטימי שיתוף פעולה עם חינוך ממלכתי. ועכשיו עם ייסוד ת"ת וישיבות קטנות - אולי ציבור הזה ישתנה לטובה.

עוד פרט - ר' יוסי בדיחי - ששימש בזמנו את רב צבי יהודה קוק אמר לי שהיה ר"מ שלו כשלמד במרכז.

ועוד פרט שצריך לברר - כשפרש ממרכז הלך בהתחלה לאיזה יישוב אחר ורק אח"כ לתפרח - מי שיודע על זה משהו שיכתוב.--אינפורמטור 21:17, 19 ספטמבר 2005 (UTC)

מיהם הרבנים החשובים?

לאריה א

לא כל כך ברור לי מדוע לדעתך הרב חיים דרוקמן אינו ראוי לרשימה זו? וכן לגבי שאר הרבנים שמחקת, בעוד שהשארת רבנים שאין להם כל משמעות ציבורית. בדוק היטב את הרשימה בשני הכיוונים ותמצא שצדקתי.--בי 00:04, 9 אוקטובר 2005 (UTC)

טיפול שורש ב"נקניקיות-רבנים"

אני חושב שהגיע הזמן לקבוע קריטריונים של הכנסת שמות לרשימת הרבנים. הנה רשמו את הרב משה בליכר שליט"א, יופי, נראה לי זה יכול לעבוד לפי כל דאלים גבר. יש לקבוע קריטריונים להכנסת שמות - כך שלא תווצר נקניקיית רבנים מרשימה...

הצעה להכנסה לרשימה:

• בוגרים עם השפעה חברתית\ פרסום רחב במיוחד או תרומה מיוחדת במיוחד. כגון פרופ' רקובר, שוחטמן או חיים כהן.
  
• רבנים ששימשו כראשי ישיבה+-, כגון הרב מטבריג וכד'.
  
• ר"מים בכירים עם השפעה חברתית או תרומה מיוחדת ויוצאת דופן. כגון הרב טאו, הרב יענקל פרידמן או הרב יעקב כלאב.
  
• רבנים עם השפעה חברתית רחבה במיוחד כגון רב דב ליאור או הרב שלמה אבינר.
  
  

• כל הכנסה או הסרה של רב אפילו מוצדקת ביותר בינתיים תעשה אך בהסמה אחרי הדיון כאן. עד שדיון על הכללים יהיה ברור לחלוטין.
  
• בפרק זמן זה כל שינוי יעבור אוטומטית לדף שיחה עם דיווח על הוספת\הסרת רב ורב עצמו יוסר אם התווסף ויוחזר אם נמחק עד שנחליט מה ה"תקן".
  
  

מצפה לתגובותיכם --אינפורמטור 22:11, 9 אוקטובר 2005 (UTC)

עקב ריבוי הרבנים אני מציע לצםצם זאת לראשי ישיבה עם השפעה חברתית מיוחדת או בוגרים בעלי פרסום רחב במיוחד. לגבי הרב דרוקמן, כנראה אכן טעיתי בהשמטתו. אריה א 14:35, 14 אוקטובר 2005 (UTC)

הכותרת של הערך בזה היא פוגענית מבלי להכנס לנכונותם של הדברים.05:29, 22 באוקטובר 2007 (IST)

אישים לדיון

הרב יעקב פרידמן 

ראש ישיבת תפרח למד בישיבת מרכז הרב, שימש שם כר"מ עד ששינה את דעותיו והפך לחרדי במיוחד ופרש עם השיעור שלו תכילה לכפר מימון ואח"כ בשל מחלוקת לתפרח.

לדעתי אין סיבה שלא להכניס --אינפורמטור 22:27, 9 אוקטובר 2005 (UTC)

הרב משה בליכר

ראש ישיבת שבי חברון.

אם מכניסים את הרב בליכר יש להכניס גם רבנים נוספים כגון הרב קוסטינר, ועוד. אינפורמטור 22:27, 9 אוקטובר 2005 (UTC)

הרב שאול ישראלי 

ראש ישיבת מרכז הרב וחבר מועצר רבנות הראשית

הוא מופיע כבר ברשימת ראשי הישיבה לדעתי זה מיותר. אינפורמטור 22:27, 9 אוקטובר 2005 (UTC)

לדעתי אין צורך להכניס את הרבנים בלייכר וקוסטינר. מהו מעמדו של הרב פרידמן? אריה א 14:36, 14 אוקטובר 2005 (UTC)

שאלה

מה הכוונה ב"לימד אמונה"? זה מקצוע כזה "אמונה"? או שזאת הדרכה דתית כלשהי? כדאי לפרט לטובת אלו שלא למדו בישיבה ואין להם מושג מה הביטוי הזה אומר. גילגמש • שיחה 06:57, 14 אוקטובר 2005 (UTC)

בישיבות הציוניות מקדישים שיעורים מוגדרים ל"לימוד אמונה" כאשר למעשה מדובר בלימוד ספרי מחשבת ישראל (ואני מעדיף לכנות זאת 'לימודי מחשבה'). עם זאת, הרבה מיוצאי 'מרכז הרב' מקפידים לומר 'לימודי אמונה', להדגיש שמדובר בהכנסה לחיים ולא בלימוד תוכן גרידא. הספרים הנלמדים בדרך כלל - ספרי הרב קוק, המהר"ל, הרמב"ם, וספר הכוזרי. אריה א 14:30, 14 אוקטובר 2005 (UTC)

אצל החילונים לימודי אמונה נקראים בטעות לימודי מחשבת ישראל.אביהו ברנע 06:45, 26 ביולי 2007 (IDT)

נימוקים לשינויים

הרקע

הוסרה ההתייחסות לישיבות אחרות מן הנימוקים הבאים: א. זהו ערך העוסק בישיבת מרכז הרב ובדרכה, ואין זה נכון לעסוק בפתיחה לערך זה דווקא בישיבות אחרות. ב. מתוך תוכן הדברים גם כאן וגם בהמשך נראה כי מגמתו של הכותב הייתה לפגוע בישיבה ולמעט בערכה, ולשם כך הוא השתמש בהאדרתן של ישיבות אחרות. מגמה זו הינה פסולה. ג. בישיבת הר עציון התחלפו נכון להיום הרבנים המשמשים כראשי ישיבה, וממילא המידע שהיה רשום בערך זה – אינו נכון. ד. התחלפות ראשי הישיבה בישיבת הר עציון אינה עניין טכני בלבד, אלא מסמל שינוי בדרכה של ישיבה זו, כשהדומיננטי מבין שני ראשי הישיבה החדשים הוא הרב מידן, שהשקפת עולמו בנושאים רבים קרובה יותר להשקפת ישיבת מרכז הרב מאשר להשקפותיהם של ראשי ישיבת הר עציון הקודמים. ה. דברי הכותב כאילו בשנים האחרונות ירד ערכה של הישיבה – הוא יותר משאלת לב של הכותב מאשר אמת אובייקטיבית. למעשה, ערכה של הישיבה, והשפעתה הציבורית הכללית, הן לגבי המגזר הדתי והן לגבי הציבור בכללו, עולה משנה לשנה. לעומת זאת לגבי המקומות האחרים שהזכיר הכותב, אין ניתן לומר זאת.

אני הוא "הכותב". על התקפותיך הבוטות, שהם הוצאת שם רע לכל דבר, לא אגיב, אלא עניינית בלבד:

א. מדובר ברקע להקמת הישיבה. לא לחינם עוסקים בישיבות אלו מחקרים המוקדשים למרכז הרב. במקומות אלו בחן הראי"ה קוק זצ"ל את דרכו והחליט על מגמתו בישיבה.

ב. טענת הבל שאינה ראויה לתגובה.

ג. פרט טכני בלבד, מה גם שהרבנים הנ"ל נשארו בתפקידם בנוסף לחדשים.

ד. מו"ר הרב יעקב מדן, ורבו הרב עמיטל חולקים עליך.

ה. ודאי אמת אובייקטיבית. טענתך היא משאלת הלב. תצויין רק עובדה אחת - מספר התלמידים פחת מאוד בעשר השנים האחרונות (בעיני ראיתי), ובשנה האחרונה התקבלו כ-20 תלמידים חדשים בלבד. אריה א 21:49, 3 אוגוסט 2006 (IDT)

מה תאמר ומה תדבר, כבוד אריה א', לכשתשמע שהשנה התקבלו למעלה מ80 (!) תלמידים חדשים למרכז הרב? שמא דבריך היו נמהרים מעט, קמעא?

יסודה

כבר בסגנון המשפט הראשון, הפותח ואומר "להקמת הישיבה קדמו מספר ניסיונות כושלים", מודגש כי מגמתו של הכותב היא להשמיץ את הישיבה שעליה הוא כותב.

כך גם בתחילת הפסקה השנייה: "נוסדה סוף סוף בירושלים הישיבה שנועדה להיות מרכז רוחני" וכו'.

וכך גם בהמשכה: "בעיות כלכליות מנעו את פתיחת הישיבה במשך שנתיים, עד שהנדיב הארי פישל בנה את מעונו של הרב הראשי ובו גם בית מדרש קטן".

לאמיתו של דבר אין כל קשר בין ה"ישיבה המרכזית העולמית" שאותה שאף הרב זצ"ל להקים בירושלים, לבין ישיבת "אור זורח" ובית הספר "תחכמוני" ביפו. כל מי שקורא את המגמות שהיו לרב זצ"ל בהקמת הישיבה המרכזית העולמית רואה שאין בינן ובין המטרות שהוצבו בפני בית הספר "תחכמוני" וישיבת "אור זורח" ולא כלום. בית הספר "תחכמוני" היה בית ספר של המזרחי, שהרב לקח אותו תחת חסותו, ואפילו ערך בחינות לתלמידיו, אבל לומר שהוא ראה אותו כישיבה מרכזית עולמית זה פשוט מגוחך. וכך גם לגבי ישיבת "אור זורח" שהקים ר' זרח ברוורמן, והיו בה גם לימודי מקצוע, שהרב לקח אותה תחת חסותו ביפו כפי מצבה, בלי לצפות ממנה את אותן ציפיות שהיו לו מהישיבה המרכזית העולמית. (ומי שרוצה להרחיב יכול לעיין בספר של הרב יוחאי רודיק, המאוזכר בסוף הערך הזה).

הטענה הראשונה היא הבל, וניתן לשנות הניסוח.

המשפט השני דווקא מעיד על נטייה לטובת הישיבה (סוף סוף...).

ההמשך הוא עובדה פשוטה. אינני יודע מה קראת בה.

המידע שבפסקא נלקח מספרו של הרב רודיק והוא עצמו מציין "חרף המאמצים הרבים... לא הגשים "התחכמוני" את הציפיות הרבות שתלו בו" (ההדגשות שלי). הוא אף מציין שם (עמ' 50) את מכתבו של הרב עצמו בנושא. עם זאת, ייתכן והגזמתי מעט בחשיבותן. אריה א 22:04, 3 אוגוסט 2006 (IDT)

הישיבה בימי הרב קוק

המשך הזלזול, המבוטא הפעם באי הזכרת תואר רבנות לרב צבי יהודה.

הבל. אריה א 22:09, 3 אוגוסט 2006 (IDT)

הישיבה בימי הרב צבי יהודה

הוסרו כמה משפטים שהם סתם לשון הרע ורכילות לשמה.

מדובר באנציקלופדיה, לא מסתירים כאן עובדות, גם אם הם שליליות. חרדתך הגדולה לכבוד הרצי"ה, שכמובן אין בה כל פסול כשלעצמה, מטילה חשד על אמינות עריכותיך בערך בכלל. אריה א 22:12, 3 אוגוסט 2006 (IDT)

מה בין אמונה להשקפה

נדמה לי שחשוב לציין בערכים הקשורים למרכז הרב, שהרב צבי יהודה הקפיד לא לומר 'מחשבת ישראל' או עינייני השקפה אלא אמר 'אמונת ישראל' (כך קיבל, כנראה, מאביו הרב קוק, האב, זצ"ל). הוא ראה בכך עניין עקרוני, אצלו לא היה מושג של 'השקפה' אלא 'אמונה'.

רבני ובוגרי הישבה הבולטים

עקב ריבויים הוחלט לפצלם לקטגוריות שונות. אישיות השייכת לכמה קטגוריות, הושמה בקטגוריה אחת, שהיא הדומיננטי ביותר לגבי אישיות זו.

--בי 01:48, 31 יולי 2006 (IDT)

עריכה ראויה, אם כי יש גם לצמצם את הרשימה, לפי הכותרת "בולטים". אריה א 22:15, 3 אוגוסט 2006 (IDT)

יש כ"כ הרבה רבנים ברשימה, יש עניין להוריד את חלקם - כלומר את אלו הלא כ"כ משמעותיים.

החלק הכי חשוב- ישנם כאלה שחוזרים על עצמם מספר פעמים מספר קיטלוגים. יש עניין לשים כל אחד בקטלוג המשמעותי שלו! (למשל את הרבנים המלמדים בישיבה לשים תחת הקטלוג של "רבנים בישיבה" ומי שלא בקיטלוג אחר. כמו שאני רואה, כלל לא שינו את הרשימות, ויש כפילויות!!! הצב הירוק 15:00, 6 בספטמבר 2007 (IDT)

אין להציף את רשימת הבוגרים

מדובר בערך אנציקלופדי!

החזרתי את הרשימה הקודמת על כנה כפי שהוסכמה בזמנו. כל מי שרוצה להוסיף שיפתח דיון על כך. אולי כדאי לקבוע החלטת מדיניות שלא יהיו יותר מעשרים שלושים שמות ברשימה מסוג זה. אריה א 22:43, 3 אוגוסט 2006 (IDT)

מתי התמנו ראשי הישיבה ?

בתקופה הקצרה שלמדתי בישיבה בשנת תשל"ח - בימי חייו של הרב צבי יהודה, תפקידם של הרב ישראלי זצ"ל ויבל"א הרב אברהם שפירא היה מוגדר "ראש הישיבה", כך שההגדרה שהם מונו רק לאחר פטירת הרב צבי יהודה, שגויה לדעתי.--שפ2000 22:51, 16 בספטמבר 2007 (IST)

אני כותב בצורה עדינה אחרי ההערת הויקופד שהרב שלמה אבינר לימד אמונה במרכז הרב בחיי הרב צבי יהודה.אביהו ברנע 23:33, 6 באוקטובר 2007 (IST)

הרב נגאון אליעזר ולדמן לימד אמונה בתקופת מלחמת יום כפור ואחריה עד ביסוסה של ישיבת ניר בקרית ארבע. ביחד עם הרב דרוקמן. כפי שכתוב בהסכמה לאורות התשובה. בהמהדורה הצהובה. של אור עציון.

לימודי האמונה נדחקו לקרן זוית

לימודי האמונה נדחקו למקום שחילק את לומדי התתורה. 1) הרב מגנס שליט"א בהיותו ר"ם שיעור ב דרש מהתלמידים להכנס לשיעור אמונה אחד בשבוע. ולתלמידים שנכחו בשיעור היה נראה שהוא מחמירץ בדבר. בעוד שלדעת הרב שפירא אין מקום לחייב התלמידים לכך כלל. 2) הרב צבי יהודה ניהל שעור אמונה מרכזי בכל מוצאי שבת, לעומת הרב אברהם שפירא שניהל שעור בקצות החושן. אביהו ברנע 15:18, 21 בנובמבר 2007 (IST)

1)בישיבת מרכז הרב לא חייבו אף אחד להכנס לשעורי אמונה, לא בזמן רצ"י ולא בזמן הרב שפירא. אולם חינוך עקיף לכך היה בריבוי שעורי האמונה בישיבה. בזמן הרב שפירא התווספו שעורי אמונה רבים בישיבה, והתפרסם בלוח המודעות בכניסה לבית המדרש דף ארוך ובו פורסמו שעורי האמונה, כך שמגוכח לומר שלימודי האמונה נדחקו לקרן זוית.

2)ראשית, לאחר פטירת הרצי"ה התקיימו במוצאי שבת שעורים של הרב שפירא בפרשת שבוע ולא בקצות, וזאת במשך שנה וחצי. אמנם לאחר מכן החליט הרב שפירא לשנות את נושא השעור, כך שחלקו הראשון יעסוק בקצות וחלקו השני יהיה שו"ת לשאלות שהעלו התלמידים, אולם כדי שלא לפגוע בשעורי האמונה הוא החליט שבסעודה שלישית ידבר אחד הרבנים בעניני אמונה, דבר שלא היה קיים עד אז. כך שאין כאן שום פגיעה בלימודי האמונה בישיבה.

3)שיטתו של הרב שפירא בנושא ההתפתחות העצמית של התלמידים היתה דווקא לגבי לימודי הגמרא. הוא אמר שבעבר תלמידים מבוגרים לא סבלו שיתנו להם שעורים בגמרא, והיו לומדים לבד. כמו כן אמר שעילויים לא הסתדרו במסגרת הישיבתית הרגילה שלא היתה תפורה למדותיהם. כך שאין לזה קשר לעניין 'דחיקת' למודי האמונה לקרן זוית כביכול.

4) המשפט "חלק גדול של תקופה זו (כחמש עשרה שנים) מאופיין במתיחות ששררה בין שני הפלגים, והעיבה על הלימודים בישיבה" נובע כנראה מנסיונו של הכותב או של מי שמסר לו את הדברים. אולם עובדתית אין זה נכון לגבי מי שלמד ברצינות בישיבה לימודי גמרא ואמונה, ולא הכניס את ראשו מקומות בהם הוא לא היה אמור להיות. מי שלמד ברצינות בישיבה, לא הגדיר את עצמו כשייך לפלג כל שהוא, אלא למד תורה מכל הרבנים, לא היה במתיחות עם אף אחד, ושום דבר מעין זה לא העיב עליו. הדבר העיב רק על הבטלנים שחיפשו מה לעשות בזמנם המיותר.

--212.179.140.131 01:33, 23 בנובמבר 2007 (IST)

קטגוריה

האם אפשר לפתוח דף קטגוריה של מרכז הרב קוק? בדף זה נוכל להכיל: בוגרים, רמי"ם, ראשי הישיבה, פיגועים וכו'[[סרטבא]] - שיחה 09:52, 7 במרץ 2008 (IST)

לא כדאי להוסיף את המאורעות האחרונים לערך?

? 15:28, 7 במרץ 2008 (IST)

ראה הפיגוע בישיבת מרכז הרב. בברכה, ינבושד • ב' באדר ב' ה'תשס"ח 09:55, 9 במרץ 2008 (IST).