שיחה:ישיבת תושיה תפרח/ארכיון1

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

תיקון

ר' דן סגל עדיין מוסר שיחות בישיבה כל שבועיים אם הוא בארץ בחורים רבים אוחזים שעיקר האלול שלהם הוא אחרי השיחה הראשונה של ר' דן באלול ר' דן גם מקפיד להשתתף בחתונות של בחורי הישיבה כאשר ביום שני הוא משתתף בחתונות בירושלים וביום חמישי בבני ברק בנושא המשגיח בישיבה קיים משגיח רשמי ושמו הוא ר' דניאל ארנפרוינד בוגר הישיבה וחתנו של ר' דב יפה משגיח בישיבת רכסים  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
95.86.127.16 22:12, 16 בספטמבר 2013 (IDT)

משוב מ-8 במאי 2014

יש משגיח בישיבת תפרח הרב דניאל ארנפרוינד חתנו של זקן הממשגיחים הרב דב יפה הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
2.55.128.172 11:40, 8 במאי 2014 (IDT)

בוגרים בולטים

שמועות שרצות בישיבת תושייה, מספרות בעקשנות שמני פיליפ ומרדכי ואנונו למדו בישיבה בעבר, אם מישהו יכול לבדוק את נכונות השמועות ואם כן אולי יש מקום להוסיף זאת לבוגרים בולטים למרות שהתנהגותם אינה משקפת את החינוך שקיבלו בישיבה. קפדניקו - שיחה 22:16, 7 ביוני 2014 (IDT)

שלחתי מייל למני פיליפ לפני חודש, ולא קיבלתי תשובה עד עכשיו. 95.86.82.164 07:09, 10 באוגוסט 2014 (IDT)

ראשי הישיבה

ראשי הישיבה הם הרב אביעזר פילץ והרב יעקב פרידמן. למה אי אפשר לכתוב? אם לא בתבנית אז בדף. ―לא הוזן פרמטר עבור המשתמש/ת או האנונימי אשר שכח לחתום, או שהוזן פרמטר אנונימי לא מזוההמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

משתמש:ישיבישער 1 - אם לדעתך זה נכון, (אינני בקי בניואנסים הפנימיים בתפרח כ"כ, אם כי אני בטוח שיהיו תומכים ומתנגדים לייחס לו מעמד שווה בישיבה לר' אביעזר, למרות שהוא מקים הישיבה). בבקשה. אני שיחזרתי רק כיון שהשינוי שלך גרם להסרה של כל השורה 'ראש הישיבה' מהתבנית. מקוה לטוב • שיחה • א' בכסלו ה'תשע"ה • 09:21, 23 בנובמבר 2014 (IST)

רבני הישיבה

בסוף הפסקה מופיע שרוב הצוות אינו מתגורר בישוב ועם זאת משי שבת שובת אחד הרמים בישיבה וכו' מה שנכון הוא שרוב הצוות אינו מתגורר בישוב, אבל אין זה נכול כלל כי מדי שבת שובת בישוב אחד הרמים, כי הרמים שאינם גרים בישוב אינם שובתים אלא בימים נוראים או בשבת הבחינות [אחד הרמים בלבד] מה שכן נכון הוא שהראש ישיבה או הרב זיסמן מוסרים שיחות בסעודה שלישית, אך נראה לי שאין עניין לכתוב את כל זה כותב מוסמך - שיחה 20:40, 10 בדצמבר 2014 (IST)

שנת הקמת הישיבה

אם למישהוא יש מידע מדוייק בנוגע לשנת הקמת הישיבה בדיוק? כי בערך כתוב תשכ"ו, ופולמוס גדול מתנהל על זה בישיבה [יש טוענים תשכ"ח]

תודה לנרו יעיר על העריכה של הקטעים שהוספתי במאפיינים של הישיבה

על הצניעות והעל ההתרחקות מחדשנות. (אנונימי) 194.90.134.226 15:31, 18 בפברואר 2015 (IST)

בבקשה. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בשבט ה'תשע"ה • 19:47, 18 בפברואר 2015 (IST)

צניעות ??

אנונימי הוסיף מידע לא מגובה, ובפרשנות שלו. שבישיבה שמו תריסים כדי שבחורים לא יסתכלו על בנות ההולכות ברחוב. בינתיים הוספתי דרישת מקור. המידע נראה לי לא נכון. מושב תפרח מאוכלס ב"דוסיות" הצדיקות ביותר. ובכלל זה מידע תפל, חסר כל ערך אנצ'. ומי בכלל המציא שזה כדי שלא יסתכלו על בנות חסודות, בבית שלי ישנם תריסים וזה לא כדי להימנע מהסתכלות.

עוד מידע תפל וחסר כל ערך. הנחה, שבמקלחות ישנם וילונות, והפרשנות המקורית של האנונימי שזה נובע מענייני צניעות. לא ראיתי שבערך על ישיבות אחרות מתעסקים בכלל בגודל המחיצות. אני בדעה להסיר את כל הפסקה. ולציין בתמציתיות, שהישיבה מחמירה בענייני צניעות.--יעלי 1 - שיחה 12:41, 10 במאי 2015 (IDT)

צריך להבחין בין כמה דברים. כשכותבים שהישיבה מחמירה בנושאי צניעות צריך להמחיש במה זה מתבטא, וזו דוגמה מצוינת. אחרת לקורא אין מושג למה הכוונה. במקביל שושושושון ביקש הבהרה כיצד וילונות במקלחת מונעים שהות ממושכת במקום. התשובה נראית לי ברורה מאליה, באופן טבעי כאשר יש דלת (ובמיוחד כשאפשר לנעול) - נשארים יותר. זו שיטה ידועה במקוואות ובמקומות שבהם מחמירים בנושאים כאלה. השאלה היחידה שנותר לדון בה היא המקור, אז אכן אפשר לשים תבנית מקור. נרו יאיר • שיחה • כ"א באייר ה'תשע"ה • 13:47, 10 במאי 2015 (IDT)

אני חושבת שהמידע הזה תפל בטח בנושא המקלחות ויש להסירו. אני בעד שנביא דוגמאות, אבל אך ורק דוגמאות מתאימות ומוסמכות. ואין צורך להזכיר שהמקור היחיד שיש לנו זה אנונימי. כדאי לשמוע דעות נוספות בעניין הזה.--יעלי 1 - שיחה 06:39, 11 במאי 2015 (IDT)

שוב, את מערבבת דיון בנושא חשיבות מידע עם דיון בנושא אמינות. לא התווכחת על כך שהישיבה מדגישה את עניין הצניעות. במה זה מתבטא לדעתך? נרו יאיר • שיחה • כ"ב באייר ה'תשע"ה • 10:26, 11 במאי 2015 (IDT)

בטח לא בווילונות במקלחת...

ואני לא מערבבת מאומה, אני חולקת על החשיבות של הפרטים האזוטריים הללו. ומערערת על האמינות המפוקפקת שלהם.--יעלי 1 - שיחה 11:24, 11 במאי 2015 (IDT)

במה כן מתבטאת הדגשת נושא הצניעות? נרו יאיר • שיחה • כ"ב באייר ה'תשע"ה • 11:51, 11 במאי 2015 (IDT)

בזה שרבני הישיבה שמים דגש על ענווה, שפלות רוח, והנהגות סגפניות-יחסית, ולפרומריות באופן מורחב. צניעות אינה רק שמירת עיניים, כמובן גם - אך לא רק. אם אתה חושב שמשפט כגון הישיבה מחמירה בנושאי צניעות הוא סתום מידי, אני מציעה שנחשוב על נוסח מבאר יותר. או לחילופין נסיר את המשפט הסתום. אך הדוגמאות המזיקות שנמצאות כעת צריכות לרדת --יעלי 1 - שיחה 17:28, 11 במאי 2015 (IDT)

היום כשאומרים צניעות מתכוונים בדרך כלל לשמירת עיניים וכדומה, לא לענווה. לפעמים גם הסתפקות במועט. אם הדוגמות נכונות הן ודאי לא מזיקות, זהו המישור שבו צריך להתקיים הדיון. אולי משתמש:גרש ומשתמש:ביקורת יודעים משהו. חבל שאי אפשר לתייג את האלמוני הידוע. נרו יאיר • שיחה • כ"ב באייר ה'תשע"ה • 20:54, 11 במאי 2015 (IDT)

לא נראה לי שיש מקום לפסקה הזאת. לא מחמירים שם בנושאים הללו באופן מהותי יותר מבמקומות אחרים. זה חלק מהגישה הכללית המחמירה והסגורה יותר המאפיינת את הישיבה. אחת הסיבות לכך היא מיקומה כמובלעת דרומית מרוחקת ומנותקת מהמרכז ומהאווירה והתרבות העירונית. בוודאי אין צורך להיכנס לרזולוציות, זה אכן אזוטרי. גרש - שיחה 21:12, 11 במאי 2015 (IDT)

תוכל להתייחס לגופם של דברים, דהיינו תריסים בקומות העליונות ווילונות במקלחת? נרו יאיר • שיחה • כ"ב באייר ה'תשע"ה • 21:36, 11 במאי 2015 (IDT)

גם אם זה נכון, זו ירידה לרזולוציות שאינן מתאימות להיכנס לערך אנציקלופדי. מקובל מאוד לשמור את מבני הפנימיה מוגנים רוחנית מן החוץ. יש בנייני מוסדות תורניים לבנים שחלונותיהם אטומים/מוטים/בלתי ניתנים לפתיחה מלאה, וכל זאת משום שיש בקרבתם מוסדות לבנות או שהם חשופים מדי לרחוב. גרש - שיחה 21:53, 11 במאי 2015 (IDT)

אבל כאן לא מדובר בקרבה למוסד לבנות. מה לגבי המקלחות? נרו יאיר • שיחה • כ"ב באייר ה'תשע"ה • 23:34, 11 במאי 2015 (IDT)

לעניות דעתי מדובר על צניעות בלבוש, כגון הקפדה על ההלכות המפורטות בהלכות השכמת הבוקר. בחורים לא מסתובבים בפנימיה בגופיה או בשרוול קצר, ולא ישנים במכנסי ברמודה. אני מצטרף לדעתו של גרש שמדובר בחלק מהגישה הכללית המחמירה של הישיבה, ומשער שגם בישיבות אחרות מרמת הקפדנות הזו קיימת הקפדה דומה. ביקורת - שיחה 01:03, 12 במאי 2015 (IDT)

קראתי שוב את המצוטט, ואני רואה שהאנונימי דיבר על מקלחות ותריסים, זו באמת איזוטריה שבאיזוטריות. פרט טפל לגמרי, גם אם נכון הרי מדובר בפתרון טכני כלשהו לבעיה מוסכמת בדרגה זו או אחרת. ביקורת - שיחה 01:06, 12 במאי 2015 (IDT)

כמו שחשבתי זה אכן לא מתאים.--יעלי 1 - שיחה 05:29, 12 במאי 2015 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

בישיבה מקפידים הל הלכות וצניעות. זו הקפדה יתרה ולא החמרה. למעשה הם אולי אפילו לא מקיימים את כל מה שחז"ל קבעו ולכן זו ודאי לא יכולה להיות החמרה.
להציג את הישיבה כמחמירה זו הסתה כנגד אלו המקפידים על ההלכה שבעיני אדם דתי אמור להיחשב כחיובי. הצגתה כמחמירה עלולה לייצר רושם שלילי בעיני אותם אנשים.
בברכה, Tshuva - שיחה 12:37, 19 באוקטובר 2015 (IDT)

זו לא הסתה. זה פירגון יתר. עניין של נקודת מבט. לגופם של דברים, אני חושב שמאחר ובעיני עצמם אין כאן החמרה, אין לייחס להם מניע כזה. אפשר למצוא שביל זהב משהו כמו "הקפדה על קריטריונים מחמירים" או משהו כזה שיספק את האיזון. ביקורת - שיחה 13:01, 19 באוקטובר 2015 (IDT)

לא להסתובב בפנימייה עם שרוול קצר ולא לישון עם מכנסי ברמודה זה עיקר הדין?! להשתמש במילה הסתה ללא שום סיבה - זו לדעתי הסתה חמורה. נרו יאיר • שיחה • ו' בחשוון ה'תשע"ו • 13:40, 19 באוקטובר 2015 (IDT)

כן. לפי משנה ברורה בתחילת סימן ב: ”צריך ליזהר תמיד מחמת טעם זה שלא במקום הכרח מלגלות מבשרו ואפילו מעט כל מה שדרכו להיות מכוסה בבגדים לעולם אבל רשאי לגלות ידו עד קוב"דו וצוארו עד החזה ע"כ האנפלאות יראה ללבשם או לפשטם ג"כ תחת הסדין שלא לגלות רגליו שדרכן להיות מכוסות לעולם במדינות אלו שאין הולכין יחף אפילו בקיץ וכן כל כיוצא בזה אם לא שאי אפשר בענין אחר”. ההדגשה שלי, לשאלתך לבי הברמודה בישיבות בהן לא נהוג להסתובב בברמודה במשך היום. ביקורת - שיחה 13:47, 19 באוקטובר 2015 (IDT)

הסטנדרט הזה לא קיים בכל הישיבות, למרות שהן כן מקפידות על עיקר הדין. תפרח כן הנהיגו סטנדרט כזה, ולכן זו החמרה. עוד נראה בפשטות שזה דין במדינה ולא בישיבה מסוימת, ולכן מעיקר הדין אין חובה כזו גם בישיבת תפרח (אבל זה כנראה מתחייב מהתקנון של הישיבה). נרו יאיר • שיחה • ו' בחשוון ה'תשע"ו • 13:53, 19 באוקטובר 2015 (IDT)

הסטנדרט קיים אצל מי שלא מחפף גם בתוך הישיבות, המשנה ברורה מצמיד את זה למנהג בשעות היום שאכן נשמר בהקפדה בישיבות, אבל אתה צודק שזו הלכה רופפת ורבים שאינם שומרים עליה למרות שהם מקפידים על עיקר הדין בדרך כלל. לכן אני קורא למה שקורה בתפרח "הקפדה על קריטריונים" ולא החמרה. החמרה במקרה הזה הייתה אם היו נוהגים ללבוש שתי זוגות גרבים בגלל דעת יחיד כלשהי שבפחות משני כיסויים אינו נחשב כיסוי. ביקורת - שיחה 13:58, 19 באוקטובר 2015 (IDT)

הסטנדרט קיים אצל מי שמחמיר בכל מקום, זה לא עיקר הדין. לא אמרתי שזו הלכה רופפת. המשנה ברורה אומר שזה תלוי במנהג המדינה. כמובן תמיד אפשר להחמיר יותר. למשל שאסור לרכב על אופניים. נרו יאיר • שיחה • ו' בחשוון ה'תשע"ו • 14:16, 19 באוקטובר 2015 (IDT)

אין לי מושג מאיפה לקחת את ההגדרה. עלי מקובל שמה שמופיע במשנה ברורה הוא שורת הדין ולא החמרה. אני מניח שזה מקובל גם עליך, וכל הוויכוח בינינו הוא מה מנהג המדינה בישראל 2015? ר' משה פיינשטיין מציע את ההגדרה, שכל לבוש שלא תפתח איתו את הדלת לאורחים (בגלל שטח הגוף שהוא מגלה) בכלל האיסור לגלות. אם מקובל בישראל לפתוח דלתות לאורחים בברמודה, אזי הצדק עמך לפי הקריטריון הנ"ל. כמדומני שהחזון איש התבטא לגבי נידון זה, שאף אם ישתנה מנהג המדינה, נאמר "בטלה דעתם אצל כל אדם", כי השכל הישר נותן לא ללכת כך. אך כעת לא מצאתי. על כל פנים, הנוהגים כך, סבורים שזו שורת הדין ולא חומרא. ביקורת - שיחה 19:16, 19 באוקטובר 2015 (IDT)

הקפדה יותר מתאים. בנוסף מוסיפה דרישת מקור והבהרות--יעלי 1 - שיחה 19:35, 19 באוקטובר 2015 (IDT)

ביקורת, מילא ברמודה. מה תאמר על שרוולים קצרים?! המשנה ברורה אומר שזה תלוי במנהג המדינה, לא במנהג האדם או הישיבה. נכון? יעלי, דברי גרש למעלה הם מקור מספיק טוב. תפרח אכן ידועה כמחמירה בענייני צניעות והנהגות בכלל. נרו יאיר • שיחה • ו' בחשוון ה'תשע"ו • 19:58, 19 באוקטובר 2015 (IDT)

החזון איש נמצא בקובץ אגרות ח"א איגרת ד', הדבר הזה זמין אצלך? שם הוא כותב שמעל המרפק בכלל מקומות המכוסים, ואף שרבו מגלי כל היד, בטלה דעתם. כידוע לך, יש קצרים ויש קצרים, ומי מדבר על גופיות ללא שרוולים שגם בהן רבים בחורי הישיבות שמתהלכים בחדריהם בניגוד להלכה. בתפרח מקפידים על כך. ביקורת - שיחה 20:05, 19 באוקטובר 2015 (IDT)

לא זמין אצלי. אבל גם אם נניח שכך פסק (מעבר לרמת הנהגה לבחורי ישיבות וכו', ושהכוונה אפילו בחדר השינה) זה עצמו שפוסקים כמו החזון איש ולא כמו המשנה ברורה הוא חומרה. נרו יאיר • שיחה • ו' בחשוון ה'תשע"ו • 20:24, 19 באוקטובר 2015 (IDT)

ממש מתפלאת על העריכה האחרונה שלך נרו. הניסוח שהצעתי טוב בהרבה - אנציקלופדי בהרבה. טענות תמוהות שאין לי מושג מי הוסיף אותם לערך בכלל. המשתמש שהזכרת בכלל לא כתב על הנושא הזה, אלא שהם מחמירים באופן כללי דבר שכולנו מסכימים עליו. הבחורים אינם שומעים מוזיקה ? נו באמת, אין עיתונים ופלאפונים בישיבה, ישיבה של 800 בחורים. בכל מקרה איני מתכוונת בכלל להתווכח פה יותר מידי. אוסיף דרישות מקור והבהרות לדברים הלא מוסמכים הללו. וכשהם לא יבואו - והם לא. אמחוק את כולם. יעלי 1 - שיחה 20:27, 19 באוקטובר 2015 (IDT)

חלק מדברייך לא לגמרי ברור למה הוא מתייחס. לגבי המוזיקה, פלאפונים וכו' - כתוב בערך שאלה הם הכללים, יש להניח שפה ושם יש מי שלא עומדים בהם. נרו יאיר • שיחה • ו' בחשוון ה'תשע"ו • 20:53, 19 באוקטובר 2015 (IDT)

הבאתי מקור לחלק מהאמור שם. ובהחלט מדובר בתקנות של הרב פילץ ולא באיזו רוח ספונטנית של התלמידים, ראי בקישור המצורף. נרו יאיר • שיחה • ו' בחשוון ה'תשע"ו • 21:02, 19 באוקטובר 2015 (IDT)

המקור הזה הוא בדיחה. שכן המידע בו מלוקט מויקיפדיה. כמו שהם כותבים בעצמם. מקור - ויקיפדיה. עיין שם בבקשה. זה מוסיף ומראה כמה אנחנו צריכים לשאוף להיות אחראיים לכָתּּוב אצלנו יש השפעה. כמו שכתבתי זה בעידודו של הרב פילץ ולא רק רוח ספונטנית. אך אין שם רשימת תקנות כמו בגור. כך למיטב ידיעתי. יעלי 1 - שיחה 21:13, 19 באוקטובר 2015 (IDT)

ברוב הישיבות יש תקנות, זו לא המצאה של גור. למעשה חבל להתווכח על הפרטים האלה, ביקורת ושאר המומחים יודעים קרוב לוודאי, או יכולים לברר. נרו יאיר • שיחה • ו' בחשוון ה'תשע"ו • 21:18, 19 באוקטובר 2015 (IDT)

רק אעיר, אין כמעט ישיבות גבוהות ליטאיות שיש בהן תקנון כלשהו רשמי, רק קוד לא כתוב, המכונה "מסורת הישיבה" או משהו ברוח דומה, שנבנה במשך שנות קיומה של הישיבה, בשיחות של המשגיח או ראש הישיבה שבאות לתקן מקרים נקודתיים. למשל "תקנה" על פיג'מה באורך מלא יכולה להיכנס למסורת הישיבתית בשל שיחה של ראש הישיבה שבה תמה על בחורים שהולכים כך. בכל מקרה לא מתייחסים לזה כתקנות או תקנון אלא כ"מנהג המקום" שהמשנה ממנו אינו אלא מן המתמיהין. ביקורת - שיחה 00:49, 20 באוקטובר 2015 (IDT)

כמובן, גם בגור שהזכירה יעל זה לא כתוב. ואדרבה, כאן לדעתי זה יותר ממקומות אחרים, מתפרסמות מודעות, והרב פילץ מפקח על הפרטים הקטנים. אבל אדרבה, תוכל לומר מה אתה יודע בנושא הספציפי (מוזיקה, עיתונים, זמירות, טלפונים)? נרו יאיר • שיחה • ז' בחשוון ה'תשע"ו • 09:08, 20 באוקטובר 2015 (IDT)

לגבי הספציפי אני לא יודע, מה שאני כן יודע זה שהתקנות בגור כן כתובות ופורסמו בחוזר מפורט שנתלה בהרבה מ"בתי החסידים" (למעט התקנות בתחום האישות שלא מופצות ברשות הרבים מטבע הדברים). ביקורת - שיחה 09:29, 20 באוקטובר 2015 (IDT)

אכן התכוונתי לתחום האישות, אלה התקנות היותר מפורסמות בגור. נרו יאיר • שיחה • ז' בחשוון ה'תשע"ו • 10:21, 20 באוקטובר 2015 (IDT)

בתוך גור הם כמובן הפחות משמעותיות ביום יום, כולם התרגלו והן לא מגבילות אותך את מי להזמין לבר מצוה של הבן שלך. ואגב, גם הן כתובות אך לא מתגלגלות ברחוב. ביקורת - שיחה 10:58, 20 באוקטובר 2015 (IDT)

על ראשית דבריך בהחלט אפשר להתווכח. בר מצווה זה פעם בכמה שנים. סוף דבריך - גם הוא לא נכון למיטב זיכרוני. המדריכים אומרים את זה לאברכים. נרו יאיר • שיחה • ז' בחשוון ה'תשע"ו • 12:29, 20 באוקטובר 2015 (IDT)

המדריכים מחזיקים דף מודפס בסטנסיל עם תקציר. היה בידי עותק כזה. ביקורת - שיחה 12:33, 20 באוקטובר 2015 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

שלום לכולם. אני למדתי בישיבה הזו למשך 6 שנים עד לא מזמן. יש לי כמה הבהרות. א. לגבי התריסים 'כדי שלא יראו נשים' זה נכון אבל לא מדויק. התריסים בנויים בחלונות בהם אין חשש היזק ראייה וכדו' (קומה גבוהה) ובנויים בצורה מאוד מסוימת (במרחק של כמטר וחצי מהחלון עצמו) כך שניכר שהם מיועדים לבדל את חדרי הבחורים מקשר כלשהו לרחוב, אבל לא בהכרח שזה קשור ל'נשים' דווקא. הנהלת הישיבה מקפידה שלא יפתחו את התריסים הללו בכל ימות השנה, מלבד בחג חנוכה בו נתלית כל שנה מודעה בשם ראש הישיבה כי יש היתר לפתוח את התריסים כדי שייראו ברשות הרבים את נרות החנוכה המודלקים בחלון, ובתנאי שיסגרו מיד בסוף החג. יש גם גדר ברזנט סביב כל קמפוס הישיבה שבחנוכה מורידים חלק ממנה. (גם בבית המדרש החלונות גבוהים מקומת אדם כדי שלא יראו מה הולך בחוץ למרות שהם פונים לרחוב שעל פי תקנות המושב נשים נמנעות מלעבור בו). ב. לגבי המקלחות, לא הבנתי על מה דובר כאן. המקלחות בישיבה סטנדרטיות לחלוטין. ג. לגבי התקנות, כל בחור כשמתקבל לישיבה מקבל בדואר דף שלא נכתב רשמית בשם ההנהלה אלא בשם בחורי הישיבה שבו מודיעם לו על הכללים הנהוגים בישיבה, ביניהם הכללים הבאים. א. אסור להכניס עיתון מכל סוג שהוא לישיבה. ב. אסור לשמוע מוזיקה כל ימות השנה בכל צורה ואופן. ג. אין להשתמש בטלפון סלולרי. ד. אין להביא כל מכשיר המתחבר למחשב (קרי- נגן) או מכשיר הדומה למכשיר המתחבר למחשב (ההדגשה לא במקור, ככל הנראה הכוונה למכשירי הקלטה, מה שגרם שהשימוש בווקמן לשמיעת והקלטת שיעורים נפוץ בישיבה עד היום.) ה. בחור הנוסע לשבת לביתו לא יצא בשום פנים ב'ליל שישי' אלא רק ביום שישי בבוקר. ו. אין ליסוע לשבת לבית אלא פעם ב4 שבתות. מלבד הדף הנ"ל ישנה מודעה התלויה באופן קבוע בישיבה בה כתובות התקנות לגבי זמני החתונות והמורשים ליסוע אליהן. וכן מודעה נוספת בה כתוב, אין לעשן בביהמ"ד (מקובל כמעט בכל הישיבות). אין להתחיל לאכול ארוחת בוקר מ10 דקות שלפני תחילת סדר הבוקר. עד כאן התקנות הכתובות שנשמרות דווקא מאוד יפה יחסית לישיבות אחרות, בעיקר בגלל חשש הבחורים שמי שלא שומר את התקנות, מה שאוכל בישיבה הוא 'גזל' כיון שהוא בניגוד לדעת ראש הישיבה. לדוגמא לגבי הפלאפונים יש להערכתי כ30 בחורים בלבד מתוך כ1000 שמחזיקים פלאפון, וגם זה בד"כ רק בתקופת שידוכים, או בחורים מבוגרים. מלבד זה יש קוד חברתי בישיבה שבחור מתבייש לעשות בפומבי דברים שלא קשורים ללימוד אם אינם מקובלים כ"כ גם אם אינם נוגדים את תקנות הישיבה, (למשל בחור לא ייכנס לבניין הפנימיה בפומבי עם מגש פיצה, אך לא יתבייש לעמוד ולשוחח עם חבר תוך כדי עישון סיגריה). בעצם גם התקנות הרשמיות נשמרות מכח הקוד החברתי הזה. אני מקווה שהובנתי, אם יש לכם שאלות נוספות אשמח לענות. 213.8.65.32 10:09, 22 ביוני 2018 (IDT)

תודה על ההודעה הארוכה והפירוט. אני חושבת שהכתוב בערך די מתכתב עם ההתרשמות שאתה מביא, הכללים מיעוטם רשמיים ורובם רוח הישיבה והקוד החברתי גורם שהם יקויימו. יעלי - שיחה 14:00, 22 ביוני 2018 (IDT)

גם אני מודה על הפירוט המעניין, חבל שאיננו יכולים להשתמש בו בערך. אני מניח שאם שולחים אותם כללים כל שנה לכל התלמידים החדשים לא באמת מדובר ביוזמה עצמאית של תלמידים. די ברור שאלה הכללים של ראשי הישיבה, גם אם לא במפורש. נרו יאיר • שיחה • י"א בתמוז ה'תשע"ח • 10:22, 24 ביוני 2018 (IDT)

שני דברים ששכחתי לציין. א. ישנה תקנה רשמית נוספת והיא שאין לקחת אוכל מחדר האוכל לפני שעישרו אותו לחומרא (הגם שנקנה מההכשר המהודר ביותר). ב.גם אלו שעוברים על התקנון ומחזיקים סלולרי למשל, (כשר כמובן), עושים זאת ממש בחדרי חדרים. 213.8.65.32 21:18, 24 ביוני 2018 (IDT)

נרו מצד שני הפוך. אם בכל שנה שולחים את אותו דף לא רשמי, משמע הישיבה נזהרת מלקחת על זה אחריות ומעדיפה שהכללים לא יהיו רשמיים. לאנוינמי, אולי תוכל להרחיב לנו על אנשי הצוות בישיבה, נראה שאין שם אף אחד חוץ מהרב פילץ. יעלי - שיחה 01:47, 25 ביוני 2018 (IDT)

לא הבנתי את עניין המעשר, כל תלמיד מעשר לעצמו? או שרק מי שמוציא מחדר האוכל צריך לעשר?! יעלי, זה אומר שיש כללים ברורים מטעם הישיבה, רק לא רוצים להחשיב אותם כרשמיים. נרו יאיר • שיחה • י"ב בתמוז ה'תשע"ח • 13:09, 25 ביוני 2018 (IDT)

יש כמה בודדים שיש להם הרשאה של 'מעשרניק' שהם ממונים לעשר, וכל עוד שהם לא הגיעו ועישרו למשל את הלחם (או אפילו השתייה אם היא בטעם פירות ויש חשש רחוק שיש בה מרכיבים מהצומח) אין אישור לקחת, זו תקנה רשמית ויש חוברת שלימה של הוראות לממונה איך בדיוק לעשר שהכל כמובן לפי השיטות המחמירות ביותר 213.8.65.32 23:25, 25 ביוני 2018 (IDT)

יעלי 1, נרו יאיר וכל המתעניינים. מצאתי אצלי את הדף המדובר של התקנות שנשלחות למי שמתקבל לישיבה וניתן לראות אותו כאן. בנוסף יש הרבה תקנות שלא כתובות בשום מקום אלא עוברות מפה לאוזן. אשמח לשמוע אם אתם רוצים לדעת עוד משהו. 195.60.235.75 23:24, 19 במרץ 2019 (IST)

כללי ההתנהגות בישיבה

משתמש:מוישימי, משתמש:דג ירוק, יש לכם אולי מידע לגבי הכללים בנושאי עיתונים, מוזיקה, שירי בסעודות שבת, החזקת סלולרי? אולי תוכלו לברר? נרו יאיר • שיחה • כ"ח בכסלו ה'תשע"ו • 14:11, 10 בדצמבר 2015 (IST)

מתייג גם את משתמש:מקוה לטוב. נרו יאיר • שיחה • ב' בטבת ה'תשע"ו • 13:33, 14 בדצמבר 2015 (IST)

הפנתי את השאלה לידידי שסיים לימודיו בישיבה לפני כעשר שנים, לדבריו הוא אינו מעודכן נכון להיום, וגם אני יכול לומר שידוע לי על ישיבות אחרות שלפני עשר שנים הקפידו מאוד על החזקת פלאפונים וכדומה והיום כבר לא. אולם אלו הכללים נכון ללפני כמה שנים:

עיתונים סלולרי ומוזיקה אאוט, שרים בסעודת שבת במידה, ובסעודה שלישית הרבה יחסית.--מוישימי • שיחה • ג' בטבת ה'תשע"ו • 20:20, 14 בדצמבר 2015 (IST)

תודה. אם יצא לך להיתקל בטעות במישהו טרי יותר - נשמח להתעדכן. לגבי סעודות, מה שנטען בדף השיחה הוא שמקפידים שם רק על זמירות "עתיקות", אבל נדמה לי שזה ממילא המצב בישיבות. נרו יאיר • שיחה • ב' בטבת ה'תשע"ו • 20:27, 14 בדצמבר 2015 (IST)

משתמש:מוישימי הבטת בניסוחים הבעייתיים בערך ?. פעם, בכל הישיבות סלולרי לא היה נפוץ, ואסור. כך שאין הבדל, בסעודת שבת גם לא נראה (מדברי חברך) כי יש הבדל מישיבות פרומריות אחרות, דוגמת חדרה או אורחות תורה. המידע הזה אינו צריך להישאר בערך. אלא ניסוח כללי (שניסחתי בעבר) העומד על מידת הפרומריות של הישיבה. יעלי 1 - שיחה 20:35, 14 בדצמבר 2015 (IST)

עד עכשיו דרשת מקור. עכשיו את אומרת להפך, כמובן שזה נכון, אלא שזה מה שמקובל בישיבות פרומריות. אם אכן כך - צריך לומר שכך מקובל בישיבה, כמו בישיבות פרומריות. זה מידע בעל חשיבות רבה בערך אנציקלופדי העוסק בישיבה. לא פחות חשוב מרשימות הבוגרים וכדומה, שבהן כה מדקדקים. נרו יאיר • שיחה • ב' בטבת ה'תשע"ו • 20:38, 14 בדצמבר 2015 (IST)

נא, אל תשים מילים בפי. אני חושבת כי זה אינו נכון שיש כללים האוסרים מוזיקה ופלאפונים.(במאמר המוסגר אציין כי גם אם יש כללים כאלה הן אינם נאכפים, בישיבה של 800 בחורים, יש כאלה דברים אלמנטריים והם נפוצים, זה לא שאחד או שניים עוברים על הכללים). בהתאם לזאת מעמדה של תפרח הוא כשאר הישיבות השמרניות, שבהן כמובן שלא שרים מוזיקה חדשנית ואין מתהדרים בסמארטפונים. הכתוב בערך הוא מידע מאוד לא מדוייק. יעלי 1 - שיחה 20:51, 14 בדצמבר 2015 (IST)

מוישימי דיבר על כללים. כמובן כמעט תמיד יש כאלה שעוברים על הכללים, ועדיין הכללים הם כללים. נרו יאיר • שיחה • ב' בטבת ה'תשע"ו • 20:59, 14 בדצמבר 2015 (IST)

עכשיו אני רואה את הניסוח בערך, מעיק עליי הניסוח המוקצן. זה נכון שישיבת תפרח הייתה בזמנו קצת יותר קפדנית בכללים אלו, ואולי הצליחו לשמור עליהם קצת יותר מישיבות במרכז הארץ בשל המיקום הייחודי של הישיבה המרוחק מהערים, אולם יש ישיבות נוספות כאלו, למשל ישיבת בית מדרש עליון וקרית מלך. היום כנראה גם בתפרח פחות מצליחים לשמור על הכללים. בייחוד שמחברים את זה עם ה"שירים העתיקים" שזה כנראה לא מדוייק, לא לגבי ישיבת תפרח ולא לגבי ישיבות אחרות (כמובן יש סגנונות מוזיקה שלא נכנסים, אבל הפרמטר לכניסת שיר אינו "עתיקותו", אלא התאמה באופן כללי לאוירה ישיבתית). כאמור יש לתפרח משהו מיוחד בניתוק שלה מהמרכז והיותה מבודדת. --מוישימי • שיחה • ג' בטבת ה'תשע"ו • 22:02, 14 בדצמבר 2015 (IST)

לזה אני בהחלט מסכימה. נרו רוצה לשלב ניסוח מתאים יותר שיתן בחשבון את מבודדותה של תפרח. יעלי 1 - שיחה 22:33, 14 בדצמבר 2015 (IST)

לגבי השירים, זכור לי שיר מסוים ששרים רק את חציו בגלל שחלק מהמנגינה לא מתאימה. בחתונות יש רשימה סגורה של זמרים, פויקערים, וקלידנים, שאותם מותר להזמין לחתונה, ראש הישיבה מתיר בתחילה באופן חד פעמי להזמין זמר מסוים, ולאחר שמגיע לחתונה ומתרשם ממנו, מחליט אם לאשר אותו או לא. גם זמרים שברשימה לא מורשים לשיר את כל השירים, (לדוגמא את השיר 'המה כרעו ונפלו' של אברהם פריד) אלא רק שירים המתאימים לסגנון. 213.8.65.32 10:18, 22 ביוני 2018 (IDT)

עיוותים!

אני לא תופס את העיוותים של ויקיפדיה, כשאני מכניס נתונים, -הגיוניים! מבוססים מתוך הישיבה! מוחקים לי, כי אין מקור לכך באינטרנט. בעוד שבערך יש כמה שורות מוקרצות מאן שהוא שמינימום זה קישור למקור מוסמך! המוח נדפק איפשהוא??? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מהסגנון ניכר שבן תורה מובהק כתב את הדברים. נרו יאיר • שיחה • כ"א בתשרי ה'תשע"ז • 14:17, 23 באוקטובר 2016 (IDT)

על בני תורה מובהקים לא כותבים כך אפילו בצחוק. כוונתך לבן תורא מובהק מן הסתם. ביקורת - שיחה 15:25, 23 באוקטובר 2016 (IDT)

אולי הכול נובע מחסרונו של משגיח רשמי וקבוע. נרו יאיר • שיחה • כ"א בתשרי ה'תשע"ז • 15:29, 23 באוקטובר 2016 (IDT)

תגובה מכוערת. חבל. Tshuva - שיחה 18:05, 20 בפברואר 2024 (IST)

כמות התלמידים כל מיש חושב שצריך לזה מקור הנה http://www.bhol.co.il/88335/%D7%A8%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%92%D7%9F-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%97-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%9C-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94.html לא הצלחתי להכניס את זה לבד

שינוי שם

לשנות לישיבת תפרח. זה השם בו היא מוכרת עשרות שנים! בורה בורה - שיחה 00:33, 10 במאי 2018 (IDT)

למה לא ישיבת תושיה תפרח? נראה שזה השם שמופיע על השלט בכניסה למקום. יוניון ג'ק - שיחה 00:38, 10 במאי 2018 (IDT)

ככה אני מכיר אותה כבר לפני 40 שנה כששניים מחברי הלכו לשם "ונשרפו" לעד... בורה בורה - שיחה 00:43, 10 במאי 2018 (IDT)

אולי עדיפה רק הפנייה, שמה הרשמי הוא תושייה. תפרח זה רק כינוי. יעלי - שיחה 02:50, 10 במאי 2018 (IDT)

אם כבר, הכינוי הנפוץ הוא "תפרח" סתם. לפי זה, לישיבת פוניבז' נקרא פונוביץ'? לישיבת הר עציון נקרא "הגוש"? למרכז הרב "מרכז"? נרו יאיר • שיחה • כ"ה באייר ה'תשע"ח • 11:54, 10 במאי 2018 (IDT)

שינויים לאחרונה

משתמש:קפדניקו, אולי תכתוב באופן פשוט מתי מותר ומתי אסור להתחתן. מזמן קיץ נשאר רק בין ל"ג בעומר לשבועות? אני מניח שזה למשל נאכף הרבה יותר מעניין המוזיקה. אם אין אכיפה של הכללים או חלקם "מלמעלה" צריך לכתוב את זה. כרגע משמע להפך, שבעבר הייתה משמעת עצמית, משמע היום המצב אחר. נרו יאיר • שיחה • כ"ו באייר ה'תשע"ט • 11:22, 31 במאי 2019 (IDT)

נרו, כפי הידוע לי המצב הוא שבזמן קיץ יש בדרך כלל בין 9 ל-12 ימים שמותר להתחתן, יש יום או שניים שהם בשטח אפור ואם יש עומס של חתונות אז הרב פילץ "פותח" גם אותם. (בדרך כלל בימים המותרים יש כ-5 חתונות יחד). לא נראה לי שזה אנציקלופדי לכתוב בפירוט על כל יום אם הוא מותר או אסור. האכיפה בעניין הזה היא שחתונה שתתקיים לא בזמן המותר ראש הישיבה לא יגיע לחתונה והבחורים לא יורשו להגיע (כלומר לא יצא אוטובוס רשמי אבל יכול להיות שכמה בחורים ייסעו בחשאי ולא יקרה להם כלום, אגב לא ידוע לי שקרה מקרה שבחור שלומד בישיבה עשה חתונה בזמן שאסור, הסנקציות הנ"ל הם על חתונות של בחורים שעברו מהישיבה)

לגבי האכיפה על הכללים - גם בשנים שיש משגיח, התפקיד שלו הוא: לשבץ בחורים בחדרים, למסור שיחות ולדבר עם בחורים שמבקשים שיחת עידוד או ייעוץ וכדו'. לא ידוע לי מעולם שהרב ארנפרוינד התערב באכיפת הכללים. הסיבה היחידה שבחור לא ישמע מוזיקה/יקרא עיתון/ישתמש בסלולרי בפרהסיה היא בגלל שזה לא מקובל באווירה החברתית בישיבה. גם אם אחד הצו"לים (או ה"טויבסניקים" כפי שהם מכונים בישיבה) טרח והלשין לצוות על בחור שמשתמש בסלולרי, התגובה בדרך כלל תהיה קריאתו לשיחה אצל ראש הישיבה או הרב בן מנחם שיבקש ממנו להחזיר את המכשיר הביתה. במקרה של פריצה כללית של הגדרים (כמות גדולה של בחורים ש-נסעו הביתה בליל שישי/משתמשים בנגנים/פלאפונים) ראש הישיבה מוסר בהזדמנות כלשהיא שיחה בת מספר דקות שכמעט תמיד מצליחה להחזיר את המצב על כנו (ה"טויבסניקים" דואגים לעשות רעש מהדברים, לתמלל אותם ולהפיץ כמודעות ופשקוילים בישיבה, להשמיע את זה בפתיח של קו המידע וכדו'). יש כלל יסודי שאנשי הצוות בישיבה מעולם לא נכנסים לחדרי הפנימיה ואין להם מידע מה הולך שם אבל בדרך כלל מספיקה האווירה החברתית כדי להשיג את שמירת הכללים גם בלי אכיפה. יכול להיות שבתקופה האחרונה התרופפה האווירה בעניין שמיעת מוזיקה אבל זה בהחלט לא חד משמעי ונתון לשינויים ולכן לדעתי אי אפשר לכתוב את זה בערך. קפדניקו - שיחה 09:18, 2 ביוני 2019 (IDT)

א. ראוי לכתוב שמותר להתחתן רק בכעשרה ימים בזמן קיץ. ב. לגבי החתונות זאת בהחלט אכיפה משמעותית, וגם דרישה אישית מראש הישיבה היא סיבה חזקה לא לשמוע מוזיקה וכו'. ג. מאיפה בא "טויבסניקים"? נרו יאיר • שיחה • כ"ח באייר ה'תשע"ט • 09:44, 2 ביוני 2019 (IDT)

"טויבסניק" הוא אחד ש"טויבס הישיבה" חשובה לו. קפדניקו - שיחה 09:48, 2 ביוני 2019 (IDT)

לפי חשבון פשוט שלי, מתוך 900 בחורים יש לפחות 250 בחורים שיוצאים לשידוכים, כך שאם נפרוס אותם לשנה אחת בממוצע 5 חתנים לשבוע, ואם יש החל מחודש ניסן ועד תשעה באב 12 ימים לחתונות הממוצע עומד על כ-85 חתונות פוטנציאליות ב-12 יום?! מה יעשה הבן ולא יחטא? חסר תקנה :-) • שיחה • כ"ח באייר ה'תשע"ט • 10:41, 2 ביוני 2019 (IDT)

הוא כתב שבימים המותרים של זמן קיץ יש 5 חתונות ביום. השאר מחכים מן הסתם לבין הזמנים. קפדניקו, אין עניין (משני הצדדים) שראש הישיבה יגיע לחתונה? נרו יאיר • שיחה • כ"ח באייר ה'תשע"ט • 11:05, 2 ביוני 2019 (IDT)

בכל שנה מתחתנים כ-130 בחורים, לא ברור לי החשבון של 250. לגבי זמן קיץ אם אני לא טועה עד שבועות מותר רק בליל לג בעומר (אם יוצא בשני או חמישי), ואחריו בליל שישי שאחרי שבועות כיון שזו שבת חופשית, אח"כ יש תקופת צינון של שבוע, ואז מותר כל שני וחמישי עד יז תמוז. למשל השנה יש 9 ימים שמותר, אבל כמובן שבבין הזמנים מותר חופשי בכפוף לשאר הכללים. ראש הישיבה מקפיד להשתתף בכל חתונה גם אם זה 5 ביום, אבל מסדר קידושין רק ל-2-3 מתוכם. קפדניקו - שיחה 22:29, 2 ביוני 2019 (IDT)

טויבבתניקים זה מונח משעשע, יפה קפדניקו. יעלי - שיחה 22:34, 2 ביוני 2019 (IDT)

הרב זיסמן

נרו, תכל'ס הישיבה עודנה מחשיבתו כר"מ. וזה צריך להיות ברור. "עד... לימד לצידו.." משמעו "פרש" וזה רושם מוטעה שיש לתקנו.אבי דרורי - שיחה 11:20, 21 ביוני 2020 (IDT)

לא משמעותי בעיניי אם נחשב או לא, לאחר ששנים אינו מלמד. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בסיוון ה'תש"ף • 11:25, 21 ביוני 2020 (IDT)

כשאתה כותב רשימת ר"מים בישיבה, זה לא הדרישה הכי בסיסית - למנות את מי שנחשב בישיבה לר"מ?אבי דרורי - שיחה 11:48, 21 ביוני 2020 (IDT)

לא. הדרישה היא למנות את מי שמתפקד כר"מ. אם נניח יש רב שמישהו מחשיב כר"מ אך מעולם לא דרך במקום (או אפילו לימד כמה שיעורים וזהו) - לא צריך בכלל להזכיר אותו. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בסיוון ה'תש"ף • 11:57, 21 ביוני 2020 (IDT)

אתה מביא דוגמא מוזרה, מדובר באדם שמסר שיעורים משך עשרות שנים, גם לאחר שנמנע ממנו מחמת מחלתו השיעור -מסר שיחות עד לשנה האחרונה. הישיבה מחשיבה אותו לחלוטין כר"מ, מה ההשוואה בכלל?אבי דרורי - שיחה 12:16, 21 ביוני 2020 (IDT)

שאלת שאלה תאורטית והבאתי דוגמה תאורטית. לא הצעתי כמובן למחוק את הרב זיסמן מהערך. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בסיוון ה'תש"ף • 13:07, 21 ביוני 2020 (IDT)