שיחה:משפחת בנבנשתי

[1]

ד"ר נסי בנישתי.

נסי בנישתי סיים לימודי דוקטור פיזיקה באנגליה אוניברסיטה אוקספורד. סיים מהנדס ביוטכנולוגיה אוניברסיטה באר שבע ישראל. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
85.250.191.247 10:35, 23 באוגוסט 2013 (IDT)

דוקטור לפיסיקה בנישתי נסי.

טקסט הכותרת

דוקטור לפיסיקה בנישתי נסי תואר אוניברסיטה אוקספורד אנגליה. מהנדס ביוטכנולוגיה אוניברסיטה בןגוריון באר שבע. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
Mosheben - שיחה 16:15, 23 באוגוסט 2013 (IDT)

הרמבן

לא מוזר שהרמבן לא מופיע בשורה בפני עצמו בפירוט האישים? הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
79.182.111.67 02:12, 8 בדצמבר 2017 (IST)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

תחת "אברהם בנבנישתי" כתוב כי שיתף פעולה עם דון יוסף נשיא במאה ה-15. דון יוסף נשיא נולד במאה ה-16. דווח על ידי: 46.120.13.148 11:57, 14 ביולי 2018 (IDT)

מתייג את ביקורת. Uziel302 - שיחה 14:48, 15 ביולי 2018 (IDT)

אין לי מושג, דון יוסף נשיא פעל בראשית דרכו כאנוס, בפורטוגל ולא בקסטיליה. מקור הסיפור הוא כאן. מסופר שם על אלפונסו הגדול מלך ספרד, היחידים הקרובים לתקופה הם כנראה אלפונסו האחד עשר, מלך קסטיליה ואלפונסו השנים עשר, מלך ספרד, הראשון מאות שנים לפני, והשני מאות שנים אחרי. לסיכום: או שמדובר בשני "דון יוסף נשיא" או שנפלה טעות אחרת בסיפור. המקום שבו כדאי להשאיר את הדיון הזה הוא הדף שיחה:אברהם בנבנשתי. ביקורת - שיחה 17:38, 15 ביולי 2018 (IDT)

דון יוסף נשיא מופיע במקורות ביחד עם דון אברהם בנבנשתי בשנות השלושים והארבעים של המאה ה-15. לפי המקורות הם שיתפו פעולה בנושא גביית המסים וענייני הכספים של ממלכת קסטיליה ובענייני ויכוח תיאולוגי שהתרחש באותה תקופה. כנראה שהמשפחות היו קרובות (החוקרים מעלים את הסברה) היות ולפי המקורות מפורטוגל ואנטוורפן דון יוסף נשיא היה מקורב (ונדד אתה כמנהל העסקים שלה עד איסטנבול. כך הוא מופיע במקורות) לדונה גרציה - מנדש - בנבנשתי ולאחר מכן נישא לביתה. בכתוב אין טעות. עשה חיפוש יסודי באינטרנט ובגוגל ספרים ותמצא את כל המקורות לכך. אני עשיתי!!!(בנבנשתי רפאל - שיחה 12:44, 8 באוקטובר 2018 (IDT))

בנבנשתי רפאל, אין לי מושג מה עשית ומה עושים סימני הקריאה המרובים, לפי הערך דון יוסף נשיא הוא חי ופעל במאה ה-16 והמאה ה-15 לא זכתה לראותו, לכן העיר האלמוני בצדק שישנה כאן סתירה פנימית, ולשלוח אותו לעשות סקר בגוגל ספרים זה צחוק מעבודה. ביקורת - שיחה 18:21, 8 באוקטובר 2018 (IDT)

ביקורת, לפי הערך אברהם בנבנשתי השתתף אתו (דון) יוסף נשיא בויכות באסיחה במאה ה-15. מכאן שהיה קיים גם במאה קודמת. בזמנו ערכתי בדיקה בנושא וגיליתי מקורות רבים על הויכוח הנ"ל ועל תולדות משפחת יוסף נשיא בהקשר עם משפחת מנדש ודונה גרציה. אני לא מבין מדוע חיפוש בגוגל ספרים זה צחוק מהעבודה. תגובתך לא רצינית. אתה לא עשית חיפוש אפילו בויקיפדיה.(בנבנשתי רפאל - שיחה 13:11, 13 באוקטובר 2018 (IDT))

אנחנו לא בתחרות חוסר רצינות. מה שלא רציני ואי אפשר לעשותו הוא להשאיר במרחב הערכים סתירה, או הנחה שאדם פלוני חי 150 שנה ולא ידענו על כך. הסתכלתי בערך אברהם בנבנשתי כדי לחפש אם כתוב שם דבר כזה, ולבדוק את מקורו, המקור הוא הערך ב-Jewish Encyclopedia, ואין כל מניעה להניח שיוסף נשיא המוזכר שם הוא אדם אחר מדון יוסף נשיא. אם עשית בדיקה והיא העלתה מסקנות מפתיעות, אנא המצא את המקורות למסקנות אלו ונוכל לאמת ולכתוב בערכים. ביקורת - שיחה 19:26, 13 באוקטובר 2018 (IDT)

אין בערכים סתירה. היו בהיסטוריה כמה דון יוסף נשיא. אצל יהדות ספרד השמות הפרטיים היו עוברים מהסב לנכד הבכור. השם הנוסף של משפחת נשיא היה 'נשיא'. התואר דון גם הוא עבר בירושה. הייתה במאה ה-15 משפחה עם שם נוסף נשיא. אחד מבני המשפחה (יוסף) היה שותף (יש הטוענים שהיה בן משפחה) של דון אברהם בנבנשתי גובה המיסים של מלך קשטיליה והרב הראשי של יהדות ספרד. הם ניהלו ויכוח תיאולוגי מפורסם. נוסח הויכוח מופיע באינטרנט. כיוון שאני לא כותב מאמר לפירסום אני לא כותב מקורות. אני מניח שהיו עוד דון יוסף נשיא במאה ה-15. במאה ה-16 היה דון יוסף נשיא (כנראה קרוב משפחה של דון יוסף נשיא מהמאה ה-15) המופיע עם דונה גרציה - נשיא -מנדש - בנבנשתי (כנראה קרובת משפחה של דון יוסף נשיא) ועם ביתה בריאנדה לה היה נשוי. אם תרצה אתה יכול לפנות לערכים אברהם בנבנשתי, בנבנשתי, דונה גרציה שעזרתי מאד בעריכתם. שם גם תוכל למצוא מקורות.(בנבנשתי רפאל - שיחה 12:40, 14 באוקטובר 2018 (IDT))

הרמב"ם והנושא 'נשיא'

ביטלתי המחיקה של משתמש:יחל. הטענה 'דברי הרמב"ם לא קשורים לכאן והוצאו מהקשרם' נובעת מאי הבנה. הציטוט ניתן במקום זה כדי להבהיר שמי שנשא את השם 'נשיא' באותה תקופה לא היה בהכרח מצאצאי הגאונים ומבית דוד. הרמב"ם היה דמות בולטת בתקופה עם ידיעות רחבות וקביעתו בנושא היא מאד רלוונטית. דרך אגב יש מצאצאי שאלתיאל ובנבנשתי הטוענים שהם מבית דוד. כדי לאזן טענות אלה מצאתי לנכון להביא את הציטטה מפי הרמב"ם.(בנבנשתי רפאל - שיחה 13:35, 8 באוקטובר 2018 (IDT))

ועדיין, יש להסביר זאת בערך עצמו. לשים ציטוט ללא הסברת ההקשר בצורה מפורשת יוצרת מראית עין כאילו הרמב"ם דיבר על תפקיד הנשיא בזמנו (במיוחד כשעובדת היותו בן הזמן מודגשת). בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 15:30, יום שני בשבת, כ"ט בתשרי ה'תשע"ט (IDT).

דג ירוק, הסיבה שלא כתבתי את ההסבר הייתה שלא רציתי להיכנס לוויכוח עם משפחת שאלתיאל. הם עשו בדיקות DNA וכנסים של המשפחה לדיון בנושא מוצאם מבית דוד (גם פנו אלי בנושא). הויקיפדיה מטפלת בנושא בקצרה בערך בית דוד ומפנה למקורות. הזכרת הרמב"ם נועדה לרמוז על הביקורת בנושא התואר 'נשיא' שאנשים בתקופה השתמשו. מה רע ברמז עדין?(בנבנשתי רפאל - שיחה 13:27, 13 באוקטובר 2018 (IDT))

שצריך להסביר אותו. הציטוט כמו שהוא וודאי יפגע באלה שרוצים להוכיח שהתואר "נשיא" באותה תקופה היה שמור לבני בית דוד בלבד, מכיוון שהרמב"ם כותב אחרת; דווקא הסברה של ההקשר יכולה לרכך את המסר. ובכל זאת, זה נראה מבולבל לכל מי שאינו עוסק בעניין בית דוד... בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 22:49, מוצאי שבת, ד' בחשוון ה'תשע"ט (IDT).

דג ירוק, עכשיו שאתה יודע את סיבת הציטוט מהרמב"ם, אתה מוזמן לתקן את הערך כך שיהיה מובן יותר מצד אחד, אבל לא יפגע יותר מדי בטוענים למוצא מבית דוד.(בנבנשתי רפאל - שיחה 17:04, 18 באוקטובר 2018 (IDT))

דג ירוק, תיקנתי כי הנכתב לא מדבר על הסנהדרין העתיק אלא על מוסדות שלטון ומשפט רצויים ונהוגים בקהילות יהודיות.(בנבנשתי רפאל - שיחה 22:04, 23 באוקטובר 2018 (IDT))

בנבנשתי רפאל, הרמב"ם מדבר באופן מפורש על "בית דין הגדול במקדש והוא הנקרא סנהדרי גדולה", ו"הגדול בחכמה שבכולן" הוא זה "שקורין אותו חכמים נשיא בכל מקום והוא העומד תחת משה רבינו". קהילות יהודיות בגולה לא מוזכרות כלל. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 10:08, יום שישי בשבת, י"ז בחשוון ה'תשע"ט (IDT).

דג ירוק, אתה צודק. הרמב"ם מתאר את הסנהדרין ומגדיר את התואר 'נשיא'. הגדרה זו איננה מתיישבת עם ההגדרה העממית של 'נשיא', באותה תקופה, המייחסת לנושא התואר את הקשר לראשי הגולה ולצאצאי בית דוד. לדעתי הקהילות היהודיות בדרום צרפת וברצלונה השתמשו בתואר 'נשיא' בדומה להתייחסות הרמב"ם לתואר בהתייחסו לסנהדרין.(בנבנשתי רפאל - שיחה 22:01, 28 באוקטובר 2018 (IST))

שייכות דברי הרמב"ם על נשיא הסנהדרין לענין נשיא ברצלונה

כפי שכבר כתבתי בעבר אין שום קשר בין תיאור הרמב"ם [שגר במצרים] בהלכות סנהדרין על נשיא הסנהדרין שהיה בזמן התנאים שנועד להיות בית משפט וסמכות הלכתית עליונה, ובין תפקיד נשיאות ברצלונה שהיה בימיו שהיה תפקיד של שררה ממלכתית. בדיוק כפי שאין שום קשר בין נשיא המדינה לבין נשיא בית משפט.

והנה דברי הרמב"ם המלאים: "כמה בתי דינין קבועין יהיו בישראל וכמה יהיה מניינן, קובעין בתחלה בית דין הגדול במקדש, והוא הנקרא סנהדרי גדולה ומניינם שבעים ואחד, שנאמר אספה לי שבעים איש מזקני ישראל ומשה על גביהן שנאמר והתיצבו שם עמך הרי שבעים ואחד, הגדול בחכמה שבכולן מושיבין אותו ראש עליהן והוא ראש הישיבה והוא שקורין אותו החכמים נשיא בכל מקום והוא העומד תחת משה רבינו, ומושיבין הגדול שבשבעים משנה לראש ויושב מימינו והוא הנקרא אב בית דין ושאר השבעים יושבין לפניו כפי שניהם וכפי מעלתם, כל הגדול מחבירו בחכמה יהיה קרוב לנשיא משמאלו יותר מחבירו, והם יושבין בכמו חצי גורן, בעיגול כדי שיהיה הנשיא עם אב בית דין רואין כולן."

האם מישהו רואה שום קשר לערך, או שאפשר להחזיר את עריכתי? יחל - שיחה 11:42, 29 באוקטובר 2018 (IST)

טענת רפאל שלמד משם שלא מדובר על צאצאי בית דוד תמוה ומטעה, לא מוזכר כלל בדברי הרמב"ם האלו, וגם הקורא המצוי לא יבין כך את כוונת הערך. יחל - שיחה 11:51, 29 באוקטובר 2018 (IST)

המדובר הוא בתואר 'נשיא'. הרמב"ם מתייחס לתואר בהקשר לסנהדרין. לדעתי כך התייחסו אנשי ברצלונה לששת בנבנשתי כאשר נתנו לו את התואר נשיא. התואר ניתן לו בגלל היותו "הגדול בחוכמה" ולא בגלל היותו מבית דוד. התואר נשיא לא ניתן לבעל תפקיד של שררה ממלכתית אלא לסמכות דתית ולמעמד בקהילה. היו עוד בנבנשתים שקיבלו את התואר נשיא באותה תקופה (בממלכת ארגון) ראה הערך בנבנשתי. (בנבנשתי רפאל - שיחה 22:57, 29 באוקטובר 2018 (IST))

שוב אין בדברי הרמב"ם רמז לדברים אלו. ולא הבאת שום ראיה לסברתך שאנשי ברצלונה התייחסו אליו ולתפקידו כגדול בחכמה או שזה תפקיד של חכמה ולא תפקיד של שררה.

תבדוק ברשימת הנשיאים שבערך ותראה שכולם לא נודעו כרבנים ורק נזכר שהם היו קרובים למלכות. ואילו הרבנים שנודעו בחכמתם כגון הרשב"א והרא"ה לא נקראו נשיאים.

תעיין במאמר של ספטימוס https://www.jstor.org/stable/23593545?seq=1#metadata_info_tab_contents שם מבואר בצורה ברורה שנשיאים אלו היו אנשי שררה מטעם המלך ולא אנשים חכמים המורמים מעם. [משתמש:יחל|יחל]] - שיחה 00:03, 30 באוקטובר 2018 (IST)

לדעתי הרמב"ם כתב מה שכתב בעקבות התבוננות ברבי יהודה הנשיא. המדובר בתהליך פנימי של הקהילה שבעקבותיו נבחר יחיד. התהליך היה כנראה אופייני לתקופה - המאות ה-11 עד 13. השליטים (בברצלונה באותה תקופה לא היה מלך אלא נסיך) מקבלים בחירת הקהילה (כך היה גם בתקופת הרומאים). כנראה לא נדע בוודאות מי מאיתנו צודק. לדעתי הרמזים מכוונים אלי. אני לא מקבל שששת בנבנשתי נשיא (בן דור הרמב"ם ואף התכתב אתו ותמך בו. הרמב"ם הכיר אותו) היה בעל מעמד של שררה מטעם וצאצא בית דוד. התואר נשיא עבר כנראה במשפחה (גם אביו היה נשיא). היו לאחר מכן משפחות שהשתמשו בתואר כמו דון יוסף נשיא ודונה גרציה - מנדש - בנבנשתי - נשיא במאות ה-15 וה-16. המאמר של ספטימוס לא מספיק. אני לא מקבל שהציטטה מהרמב"ם היא לא רלוונטית. דרך אגב, אני לא זה שהכניס את הציטטה לערך. היה מי שהוא אחר שעשה זאת. ראה את האירוניה. אני בנבנשתי מסרב להיות ממוצא בית דוד ואתה (עלום שם) מנסה לדחוף אותי לכיוון.(בנבנשתי רפאל - שיחה 11:57, 30 באוקטובר 2018 (IST))

קראתי מאמר ספטימוס. הוא מדבר על מחלוקת הרמב"ן עם נשיאי הקהילה היהודית בברצלונה בחצי הראשון של המאה ה-13 סביב עמדתו הרציונליסטית (בהקשר עם העולם הבא) של הרמב"ם. המאבק הוא עם היורשים של ששת בנבנשתי שהיה בברצלונה בחצי השני של המאה ה-12 (ממשפחת חסדאי). הרמב"ן משמיץ את הנשיאים ומעמדם בקהילה. המאמר לא מסביר איך נבחרו ושלטו בקהילה. דרך אגב, הרמב"ן היה כנראה ממשפחת בנבנשתי. אחיו היה כנראה בנבנשתי דה פורטה שהיה גובה המס והגזבר של ברצלונה (ועוד ערים). ראה הערך בנבנשתי.(בנבנשתי רפאל - שיחה 16:52, 30 באוקטובר 2018 (IST))

משפט לא ברור

"על ידי רבנים מבבל צאצאי ראשי הגולה - הגאונים: מכיר, רב ששת, רב חסדא, שאלתיאל, הלוי ואחרים." מה כוונת המשפט? וההפניות לא הגיוניות כלל. Snfdfk - שיחה 13:01, 6 בספטמבר 2020 (IDT)