שיחה:סדרת פיבונאצ'י

קטע מועתק זה בא , אך ורק לצורך השתתפות בשיחה(אין להשתמש בו ליצירת ערך!!! קטע מועתק זה בא , אך ורק לצורך השתתפות בשיחה(אין להשתמש בו ליצירת ערך!!!

תחילת הסיפור באחד בינואר 1801. התקופה של פריחת המדעים, המצאות וקידמה בראשית העידן הטכנולוגי של התרבות המודרנית. הפרק האפל של דיכוי החשיבה המדעית, שהכתיבה הכנסייה באירופה, תם והולך. חקר היקום, ובמיוחד הבנת התחום הקרוב של מערכת השמש, התקדם הרבה מאז הגה קופרניקוס את הסברו לגבי תנועת כוכבי הלכת (הפלנטות). השימוש שעשה ב- 1609 גליליאו גליליי בטלסקופ שאך הומצא לצורך תצפיות אסטרונומיות איפשר גילוי כוכב לכת נוסף לאלה שנראים בעין גלויה: אורנוס התגלה ב-1781 ע"י ויליאם הרשל. קטע מועתק זה בא , אך ורק לצורך השתתפות בשיחה(אין להשתמש בו ליצירת ערך!!! מדידת המרחק אליו הביאה לחיזוק "חוק" המקשר בין מרחקי כוכבי הלכת מהשמש למספרם הסידורי. ה"חוק" נקרא על שמם של יוהן טֽיטֽיוּס, שהצביע עליו ב-1766, ושל יוהן אֶלֶרט בּוֹדֶה שניסח אותו בצורה מתמטית ב-1778. ניבוי החוק עבור מרחקו של אורנוס מהשמש היה מדויק.

קטע מועתק זה בא , אך ורק לצורך השתתפות בשיחה(אין להשתמש בו ליצירת ערך!!!

החוק של טיציוס-בודה (שאין לו קשר לסדרת פיבונאצ'י) הוא פשוט יחסית: התחילו עם סדרת המספרים 0, 3, 6, 12, 24, 48, 96 (מלבד שני הראשונים בסידרה, כל איבר הוא כפולה של קודמו); הוסיפו לכל איבר 4 ואת התוצאה חלקו ב-10. מתקבלת הסידרה 0.4, 0.7, 1.0, 1.6, 2.8, 5.2, 10.0 (המספר הבא הוא 19.6). המספרים מתאימים להפליא למרחק כוכבי הלכת מהשמש ביחידות של מרחק הארץ ממנה, מרחק המכונה "היחידה האסטרונומית" (י.א.), לפי הסדר: כוכב-חמה, נוגה, ארץ, מאדים, X, צדק, ושבתאי.

עם פרסום ה-"חוק", הוא לא נלקח ברצינות, מפני שניבא קיום כוכב לכת לא ידוע, המסומן בסימן X ברשימה, בין מאדים לצדק. גילויו של אורנוס,במרחק 19.6 י.א. מהשמש, בדיוק כפי שמנבא חוק טיטיוס-בודה, חיזק את אמונת האסטרונומים שבכל זאת "יש משהו בחוק", אף שלא היה אז נימוק תיאורטי לכך. המדענים החלו בניסיון לגלות את כוכב הלכת הנוסף, שצריך היה להיות במרחק 2.8 י.א.

קטע מועתק זה בא , אך ורק לצורך השתתפות בשיחה(אין להשתמש בו ליצירת ערך!!!

הרעיון לחפש כוכב לכת נוסף במערכת השמש, לאחר אישושו של חוק המרחקים של טיטיוס ובודה, עלה במפגש אסטרונומים גרמנים שהתקיים בעיר לֽילֽיאֶנתַל (Lilienthal). ששת המשתתפים הכירו בגודל המשימה והחליטו לשתף במלאכת החיפוש אסטרונומים נוספים מאירופה. רשימת 24 אסטרונומים שנהגו לצפות בקביעות בשמיים הותאמה ל-24 אזורים בכל השמיים בתחום מישור המֽילְקֵה 2 ובטווח של עד כ-8 מעלות ממנו ומבצע החיפוש החל.

לא עבר זמן רב, וביום הראשון של שנת 1801 גילה האיטלקי ג'יובני פּֽיאָצִי (Piazzi), אסטרונום במצפה הכוכבים של פַּלרמו בסיציליה, כוכב חיוור שלא הופיע במפות של אותם הימים. בתצפיות בלילות הבאים התברר שהכוכב החדש זז על רקע שאר הכוכבים, אך מגבלות הציוד שעמד לרשותו של פיאצי מנעו ממנו לצפות בו יותר מאשר שתי דקות רצופות מידי יממה. פּֽיאצי עקב אחר הכוכב החדש עד 11 בפברואר, כאשר הקִרבה בינו לבין השמש, כפי שרואים מכדור הארץ, היתה קטנה מדי בגלל התנועה ההדדית של הגופים השונים.

רק אז הוא חשף בפני שאר הקהילה האסטרונומית את תגליתו, בדבר כוכב לכת חדש או כוכב שביט – הוא לא יכול היה להבחין בין שתי האפשרויות. לאחר מכן חישב את מסלולו של הגוף ומצא התאמה למרחק מהשמש, שהיה גדול פי 2.7 יותר מזה של הארץ. נראה שכוכב הלכת הנוסף אותו חזו טיטיוס ובודה אמנם נמצא.

זמן קצר לאחר הגילוי של כוכב הלכת החדש, שזכה לשם קֶרֶס (Ceres) על-שם אלת הפוריות, חלה פיאצי והמעקב נפסק. אסטרונומים ברחבי אירופה החלו בחיפוש אחר קרס כדי לחדש את המעקב. למרבה ההפתעה גילה הגרמני אוֹלבֵּרס ב-28 למרץ 1802 כוכב לכת חדש נוסף, שזכה לשם פַּאלַאס (Pallas). מרחקו מהשמש, מסתבר, היה דומה לזה שנמדד עבור קרס. האסטרונומים היו נבוכים; הרי החוק של טיטיוס ובודה ניבא כוכב לכת אחד במקום זה, והנה נמצאו שניים! בנוסף לכך, על-פי בהירותם של שני הגופים התברר שהם קטנים מאוד יחסית לכוכבי הלכת האחרים.

במהרה התברר שבאותה סביבה, במרחק כפליים ויותר ממרחק כדור הארץ מהשמש, נמצאים כוכבי לכת קטנים 3 רבים. נתגלו עוד ועוד, כך שלקראת סוף המאה ה-20 הגיע מספרם של הגופים הללו למספר עשרות אלפים. בגלל ריבוי הגופים, וריכוזם במרחק של כ-2.5 יחידות אסטרונומיות, זכה האזור כולו לשֵם "חגורת האסטרואידים".

התברר כי קיימות משפחות שונות של אסטרואידים. חגורת האסטרואידים הקלאסית מתחלקת לשלושה אזורים על-פי המרחק הממוצע מהשמש, ומתפרשׂת מ-2.1 י.א. עד 4.2 י.א. רחוק יותר נמצא כוכב הלכת צדק, במרחק 5.2 י.א., ועל מסלולו נמצאות שתי משפחות אסטרואידים המקדימים אותו ב-1/6 הקפה סביב השמש או עוקבים אחריו ב-1/6 הקפה; אלה מכונות "הטרוֹיָאנים" ו"היוונים", על שמם של גיבורי טרויה האגדיים.

בחלק החיצוני של המערכת, מעבר למסלולו של צדק, יש משפחות נוספות של אסטרואידים. אלה שנמצאים פנימית למסלולו של נפטון הם מהסוג "קנטאור", בעוד שאלה שחיצוניים לו מכונים "עצמי חגורת קוּיפֶּר", על-שם האסטרונום (Kuiper) שחזה את קיום האזור המיוחד בשולי מערכת השמש. פלוטו עצמו, אף שיש המשייכים אותו לכוכבי הלכת, דומה יותר לגופי חגורת קויפר.

בתצפיות מכדור הארץ לא ניתן לראות פרטים על פני אסטרואידים. רק לגבי בודדים, הגדולים ביניהם שנמצאים בחגורת האסטרואידים, יודעים פרטים כלשהם לגבי תוואי נוף גדולים על פני השטח. מידע זה הושג באמצעות טלסקופ החלל האבּל. פרטים בסיסיים, כגון מאסה כללית של הגוף, ידועים רק לגבי מספר קטן של אסטרואידים, ובמיוחד אלה שלידם עברו חלליות. מידיעת המאסה והממדים הכללים ניתן לחשב את הצפיפות הממוצעת: זו דומה לצפיפות החלק החיצוני של כדור הארץ, כ-3 גרם לסמ"ק.

עוצמת האור הנקלט מאסטרואידים רבים מגלה השתנות מחזורית. זו מוסברת כתוצאה מ סיבוב האסטרואיד סביב עצמו בצירוף לצורה מוארכת; כאשר האסטרואיד מציג את חלקו הצר מול הטלסקופ, כמות האור המוחזרת ממנו נמוכה ולכן הוא נראה חיוור יותר מאשר במועד בו הממד הארוך פונה לעבר הטלסקופ. זמני הסיבוב העצמי של אסטרואידים נעים בין מספר שעות למספר יממות, אף שיש יוצאים מן הכלל, כמו האסטרואיד המכונה 1998 KY26, שגודלו כמגרש כדורגל, משלים סיבוב עצמי כל 10.7 דקות.

סיבוב מהיר כזה מעיד על כך שהאסטרואיד, אף שהוא קטן, הוא כנראה גוש מוצק יחיד ולא אוסף שברים המוחזקים יחד רק ע"י כוח הכבידה העצמית. לפרט זה, מידת מוצקותו של אסטרואיד, יש חשיבות רבה, כפי שניווכח בכתבות הנוספות בסדרה

קטע מועתק זה בא , אך ורק לצורך השתתפות בשיחה(אין להשתמש בו ליצירת ערך!!!

נכון אין קשר בין פיבונצ'י לטיסציוס-בודה. טעיתי. התבלבלתי כי בכל זאת זכור לי שפיבונצ'י כן מתגלה באסטרונומיה. לא זוכר במה. Pasteran 06:25, 24 ינו' 2004 (PST)

הצגה גיאומטרית שונה של הסידרה

שני האיברים הראשונים 1 ו-1. עתה נבנה על צלע הריבוע מלבן, שרוחבו 1, כאיבר השני, ואורכו 2, כאיבר השלישי. קיבלנו מלבן שאורכו 3 ורוחבו 1. הצעד הבא יהיה בניית מלבן נוסף שישלים את השרטוט לריבוע. קל לראות שמידות מלבן זה הן 2x3 ואכן קיבלנו ריבוע שאורך צלעו 3. איתן • שיחה 11:29, 12 באוקטובר 2007 (IST)

שימושים בניתוח הטכני

אני לא הבנתי כלום מהפיסקה הזאת. אם מדובר על שימושיות של מספרי פ'יבונאצי' בניתוח של סחר בבורסה, כך צריך לכתוב את הפיסקה. כמו כן צריך לכתוב את הפרק כך שהוא יהיה מובן לקהל הרחב ולא רק למי שיש לו תואר בכלכלה. מה זה תיקון טכני? מה המשמעות של המספרים עם האחוזים? איך בדיוק סדרת פיבונאצ'י עוזרת לניתוח, ומה מהות הקשר בין התחומים? טוקיוני 12:29, 5 בנובמבר 2008 (IST)

בעד למחוק לחלוטין, כמו נומרולוגיה. tomtom - שיחה 12:31, 5 בנובמבר 2008 (IST)

ניתוח טכני מוכר היום ע"י רוב חברות ההשקעות בארץ (שהיו אלו שהציגו אותו כמופרח). ניסחתי שוב את הקטע - מקווה שהוא מובן יותר כעת.

מחקתי בשלב זה את הקטע, שאינו נכתב באופן מובן, כולל שגיאות ודורש שכתוב, וגם ללא מקורות וללא ביסוס. tomtom - שיחה 13:54, 5 בנובמבר 2008 (IST)

העברתי את הקטע המחוק לארגז החול משתמש:גילעד מנו/פיבונאצ'י בתקווה שהפרק ישתפר שם ולאחר מכן יוכל לחזור למרחב הראשי. טוקיוני 16:20, 5 בנובמבר 2008 (IST)

אין בערך מקום לטענות כמו "רוב העכברים שוקלים פחות מ- 53.63 גרם", כאשר, עד כמה שאנחנו יודעים, המשקל החציוני של עכבר עשוי להיות 28 גרם. עוזי ו. - שיחה 18:02, 5 בנובמבר 2008 (IST)

טעות בהצגה המטריציונית

רשום :

${\begin{pmatrix}F_{n+1}\\F_{n}\end{pmatrix}}={\begin{pmatrix}1&1\\1&0\end{pmatrix}}{\begin{pmatrix}F_{n}\\F_{n-1}\end{pmatrix}}={\begin{pmatrix}1&1\\1&0\end{pmatrix}}^{n}{\begin{pmatrix}1\\1\end{pmatrix}}$

במקום :

${\begin{pmatrix}F_{n+1}\\F_{n}\end{pmatrix}}={\begin{pmatrix}1&1\\1&0\end{pmatrix}}{\begin{pmatrix}F_{n}\\F_{n-1}\end{pmatrix}}={\begin{pmatrix}1&1\\1&0\end{pmatrix}}^{n-1}{\begin{pmatrix}1\\1\end{pmatrix}}$

וזאת שגיאה, ניתן אפילו לבדוק על מקרה פשוט ולראות שזו שגיאה. Lavi Shapiro - שיחה 21:56, 8 בנובמבר 2010 (IST)

תיקנתי (לנוסחה קצת אחרת; F_0=0). עוזי ו. - שיחה 15:31, 9 בנובמבר 2010 (IST)

חברה יש פה בעיה עם הערך הזה

אני אמנם מבין קצת במתמטיקה אבל לא נגעתי בזה המון זמן.. והערך הזה מאוד מאוד לא ידידותי למי שלא בא מעולם המתמטיקה, וזה חבל, כי הסידרה הזאת מרתקת גם בלי קשר (למשל כל הפרטים שכתובים עליה בצופן דוינצ'י) אני חושב שהפתיחה צריכה להיות יותר ידידותית (בלי לערב מילים לא מוכרות לאנשים כמו ריקורסיה) ורק אחרי זה להוסיף מה שקשור למתמטיקה

יש עוד בעיות עם הערך, למשל המשפט "תכונה זו אינה מפליאה אם מציגים את יחס הזהב כשבר המשולב", למה זהלא מפליא ולמה להציג אותו כך? הפסקה- חידות שסדרת פיבונאצ'י היא פתרונן, אינה מובנת

ניסחתי את משפט הפתיחה בצורה פשוטה יותר.

רקורסיה היא מילה שכדאי לכל אחד להכיר. במיחוד ליהודי (שהוא, כידוע, מי שנולד לאם יהודיה), חשוב לדעת מהי הגדרה רקורסיבית. דוד שי - שיחה 21:37, 6 באוקטובר 2014 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.mathematically-jlm.com/PHI_FIB.html
  • In סדרת פיבונאצ'י on 2013-05-05 08:01:33, 404 Not Found
  • In סדרת פיבונאצ'י on 2013-05-15 19:03:42, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 22:03, 15 במאי 2013 (IDT)

בירור

הוספתי לערך קטע בפיסקה נוסחה ישירה לאברי הסידרה, ההוכחה שלי ודאי נכונה אבל השאלה היא אם לא כתבו אותה כבר בשפה שמקובלת באלגברה. אני לא מבין במטריצות

בנוסף כתבתי במילים במקום בסימנים מחמת חוסר ידע איך להכניס סימנים.איציק - שיחה 15:52, 6 במרץ 2017 (IST)

לא מיותר???

ראו את הפסקה הבאה

"===קשר למשפט פיתגורס===

מכל ארבעה מספרי פיבונאצ'י עוקבים ניתן ליצור שלשה פיתגורית באופן הבא:

• מכפלת האיבר הראשון ברביעי
• מכפלת האיבר השני בשלישי, כפול שתיים
• סכום הריבועים של האיבר השני והשלישי

כך, לדוגמה, עבור 1,1,2,3 תתקבל השלשה הפיתגורית {3,4,5}, ועבור 1,2,3,5 תתקבל השלשה {5,12,13}."

איך יוצרים שלשה פיתגורית? בוחרים שני מספרים p ו-q

• p*q*2=a
• (p+q)*(p-q)=b
• p^2+q^2=c

מה איכפת לי אם בחרתם 7 ו-19 או 5 ו-8

האם לא ראוי למחוק את הפסקה? משחיתים נמאסתם - שיחה 10:34, 8 בספטמבר 2017 (IDT)

איתן מה אתה אומר? ראיתי שאתה הכנסת את זה משחיתים נמאסתם - שיחה 10:47, 8 בספטמבר 2017 (IDT)

לא הבנתי למה למחוק? איתן - שיחה 12:01, 9 בספטמבר 2017 (IDT)

כי אין לזה קשר עם סדרת פיבונאצ'י, הדרך למצוא שלשה פיתגורית שווה גם במספרים מחוץ לסידרה. אולי מתאים להעביר את זה לשלשה פיתגורית ולכתוב שם "ניתן להיעזר בסדרת פיבונאצ'י" משחיתים נמאסתם - שיחה 12:42, 10 בספטמבר 2017 (IDT)

זה כבר נמצא שם משחיתים נמאסתם - שיחה 12:44, 10 בספטמבר 2017 (IDT)

בגלל שזה פיבונאצי יש כאן את מכפלת האיבר הראשון ברביעי שזה אמנם שקול להכפלת סכום בהפרש של השני והשלישי אבל זה לא משהו מיידי. נראה לי תוסף נחמד ולא מזיק. איתן - שיחה 14:25, 11 בספטמבר 2017 (IDT)

אם הנוסחה כשמשתמשים בסדרת פיבונאצ'י היתה פחות מסורבלת (אפילו רק באופן יחסי לנוסחה הכללית) הייתי אומר שיש טעם להשאיר. אבל מכיוון שלא, זה לא תורם כלום, ואף יוצר רושם מוטעה כאילו יש משהו מיוחד בסדרת פיבונצ'י שקשור לשלשות הפיתגוריות, נראה לי שעדיף לוותר על זה. eman • שיחה • ♥ 14:43, 11 בספטמבר 2017 (IDT)

תכונה נוספת

האם לא ראוי להזכיר את העובדה שכל שלישיית מספרים רצופים בסדרה זרים זה לזה ( חוץ מ1,1,2) ? משחיתים נמאסתם - שיחה 13:13, 10 בספטמבר 2017 (IDT)

כל שני מספרים רצופים בסדר זרים זה לזה. יש רבעון שלם (Fibonacci Quarterly) המוקדש לתכונות של סדרת פיבונאצ'י והכללות שלה. לא כל תכונה שמישהו נתקל בה צריכה להופיע בערך. עוזי ו. - שיחה 14:25, 10 בספטמבר 2017 (IDT)

מה אתה מתכוין כל "שני" מספרים? כל שלושה מספרים רצופים בסדרה זו זרים כולם זה לזה 987 זר ל-610 ול-377 וכן כל שלשתם זה לזה. ומה אתה אומר על השאלה בפסקה הקודמת? משחיתים נמאסתם - שיחה 15:57, 10 בספטמבר 2017 (IDT)

זה ניפוח חסר משמעות. כל שני מספרים רצופים בסדרה זרים זה לזה. אם כך, מה מוסיפה הטענה שכל שלושה מספרים רצופים בסדרה זרים זה לזה? שאם a,b,c מופיעים בסדרה, אז גם a,c זרים. אבל c=a+b, ולכן זה בדיוק כמו לומר ש-a,b זרים. העובדה ש-b-a,a,b,a+b מקיימים תכונות מסויימות אינה תכונה של מספרי פיבונאצ'י. עוזי ו. - שיחה 21:10, 10 בספטמבר 2017 (IDT)

זו בעצם תכונה שנולדת מכך שהסדרה בנויה על "המספר הבא-הוא סכום שני הקודמים" חשבתי שאם מחפשים תכונות של הסדרה זה ראוי להופיע, לא פחות מהתכונה של "כל מספר שלישי בסדרה הוא זוגי" אני באמת מסתפק אם זה נכון אבל עוד לא השתכנעתי שלא. משחיתים נמאסתם - שיחה 15:48, 11 בספטמבר 2017 (IDT)

כעת אני רואה שהתכונה של המחזוריות של כל מספר שלישי וכו' משמשת לעוד דבר. הידע החובבני שלי במתמטיקה אינו מספיק כדי להבין את זה משחיתים נמאסתם - שיחה 17:36, 11 בספטמבר 2017 (IDT)

יש תכונות של הסדרה (כסדרה אינסופית), ויש תכונות מקומיות שנובעות מהקשר הרקורסיבי של כל מספר לאלו שלפניו. הראשונות הן תכונות של הסדרה. האחרונות הן קוריוזים חסרי חשיבות. עוזי ו. - שיחה 18:44, 11 בספטמבר 2017 (IDT)

ןלפי זה יש למחוק את הפיסקה "קשר למשפט פיתגורס" משחיתים נמאסתם - שיחה 19:30, 11 בספטמבר 2017 (IDT)

נכון. העובדה שאפשר להשתמש בתפוח כדי לעשות גומות בערימת חול אינה שייכת לא לערך על ערימות חול (משם כבר מחקתי) וגם לא לערך על תפוחים. עוזי ו. - שיחה 19:47, 11 בספטמבר 2017 (IDT)

צר לי עוזי ו. אבל הערך שלשה פיתגורית במבנהו הנוכחי הוא נורא ואיום. רוב קוראי ויקיפדיה אינם מתימטיקאים. איתן - שיחה

נ.ב. כדי למנוע טעות אני לא מתכוין לאף אחד את שם החשבון בחרתי כדי לבטא את זה שנמאס לי מהשחתות שלא התגלו (אני מקווה שלא אהיה פעיל כאן זמן רב)

כל איברי הסדרה

ראיתי בעבר בספר על יחס הזהב, שכולל בתוכו רעיונות ושעשועים רבים לחובבי מתמטיקה המבוססים על יחס הזהב סדרת פיבונאצ'י והכללות שלהם או נושאים קרובים להם. שם הוא כותב (והצלחתי להוכיח את זה אבל אני לא יודע לכתוב את ההוכחה כאן) שהשבר העשרוני של 10/89 (שאגב הוא המספר ה-11 בסדרה וגם שווה ל100 פחות 11) הוא סכום של כל אברי הסדרה כאשר תחלק כל אחד מהם ב-10 בחזקת מקומו בסדרה. האם מידע כזה ראוי להופיע בערך? (אגב זה נותן מקום להשערה שבהמצאת הבסיס העשרוני נתנו מקום לסדרת פיבונאצ'י, עוד אחת מהמניפולציות על סדרה זו) משחיתים נמאסתם - שיחה 20:05, 11 בספטמבר 2017 (IDT)

אין לזה קשר לבסיס עשר. נניח ש-$\ \alpha =\sum _{n=0}^{\infty }F_{n}x^{n}$. אז $\ \alpha =F_{0}+F_{1}x+x\sum _{n=2}^{\infty }F_{n-1}x^{n-1}+x^{2}\sum _{n=2}^{\infty }F_{n-2}x^{n-2}=F_{0}+F_{1}x+x(\alpha -F_{0})+x^{2}\alpha$, ולכן $\alpha ={\frac {F_{0}+(F_{1}-F_{0})x}{1-x-x^{2}}}.$. בלי נומרולוגיה. עוזי ו. - שיחה 20:23, 11 בספטמבר 2017 (IDT)

עוזי ו.

א. לא התכוונתי לקשר לבסיס עשר בתור דבר משמעותי. רק קוריוז משעשע.

ב. אם אתה יכול לכתוב במילים את המשמעות של הסמלים שכתבת, לא הצלחתי להבין. העיקרון שבלי בסיס עשר לא יהיה מצב שהמספר ה-11 בסידרה לפי הבסיס הזה יהיה 100-11 לפי אותו בסיס. האם זה לא נכון? למשל לפי בסיס של 8 המספר ה11 בסדרה הוא 42 לפי בסיס שמונה והוא לא 100-11 שזה 67.

ג השאלה היא האם יש מספיק משמעות לרעיון שיש שבר עשרוני הכולל את כל איברי הסדרה כדי להכניסו כמידע בערך משחיתים נמאסתם - שיחה 12:38, 12 בספטמבר 2017 (IDT)

ב. "המספר ה-11 בסדרה לפי בסיס עשר דווקא הוא 100-11 לפי אותו בסיס. פלאי פלאים". זו נומרולוגיה.

ג. לא מדובר בשבר עשרוני אלא בטור אינסופי; העובדה שטור אינסופי יכול להחזיק אינפורמציה אינסופית היא פריט טריוויה שאין לו מקום אפילו בערך טריוויה. עוזי ו. - שיחה 13:26, 12 בספטמבר 2017 (IDT)

עוזי ו. תודה רבה, כעת ראיתי שהמחשב פיענח את הסמלים שלא הבנתי. אם הבנתי נכון התכוונת שלא מדובר כאן על "שבר עשרוני" אלא על טור אינסופי, אפשר להיפטר מהשימוש בבסיס ולהשתמש במקום זה בחזקות. לפי זה ניתן למצוא אינסוף טורים המכילים את כל איברי הסדרה ואין לזה מקום בערך.

מה התכוונת בנומרולוגיה? האם אם היית רואה ספר שכל אות עשירית בו היא י', זה לא היה מעורר אצלך עניין? (אני לא מתכוין להכניסו לערך אבל מה הבעיה להתייחס לזה כקוריוז?) משחיתים נמאסתם - שיחה 14:47, 12 בספטמבר 2017 (IDT)

ה"תופעה" של הופעת המספר 89 במקום ה-11 בסדרת פיבונאצ'י אינה מעוררת אצלי שום עניין מיוחד. עוזי ו. - שיחה 15:54, 12 בספטמבר 2017 (IDT)

משוב מ-23 בנובמבר 2020

כתוב מתחת לתמונות שדרושה הבהרה. אני מציע לחפש את התמונות הללו בגוגל תמונות חיפוש לפי תמונה, ולהגיע לדף המקור שבו התפרסמה התמונה ומן הסתם ההסבר עליה. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
147.161.13.87 18:55, 23 בנובמבר 2020 (IST)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

הסדרה מתחילה ב- 0 0,1,1,2... כך שגם ה-1 השני (האיבר השלישי) שווה לסכום שני האיברים הראשונים דווח על ידי: אוריאל ס. 194.54.168.71 10:40, 2 בדצמבר 2020 (IST)

נראה נכון, לפי ההפניה ל-OEIS. אתייג את Euro know שהתנגד לשינוי המוצע. פוליתיאורי - שיחה 20:42, 6 בדצמבר 2020 (IST)

לא זכור לי שסדרת פיבונאצ'י מתחילה מ-0, אלא מ-1. יש גם מקורות אחרים שטוענים שהיא בכלל לא מתחילה מ-0, אלא מ-1. PRIDE! - שיחה 20:46, 6 בדצמבר 2020 (IST)

נראה ששני הניסוחים אפשריים. פוליתיאורי - שיחה 21:28, 6 בדצמבר 2020 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בסדרת פיבונאצ'י שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• https://davidson.weizmann.ac.il/online/mathcircle/articles/%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99-%D7%A4%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%A6%D7%99-%D7%95%D7%99%D7%97%D7%A1-%D7%94%D7%96%D7%94%D7%91 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20200613103116/https://davidson.weizmann.ac.il/online/mathcircle/articles/%d7%9e%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%99-%d7%a4%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a0%d7%a6%d7%99-%d7%95%d7%99%d7%97%d7%a1-%d7%94%d7%96%d7%94%d7%91 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 05:39, 20 בנובמבר 2022 (IST)

קישור מהערך האנגלי

כאשר נכנסים לערך האנגלי של סדרת פיבונאצ'י ומנסים לבדוק האם ערך זה קיים גם בעברית אין קישור לערך זה. מישהו יודע איך לטפל בזה? 5.29.18.184 12:05, 18 באוגוסט 2023 (IDT)

נדב ס, בן-ימין, DGtal, יונה בנדלאק, Esh77‏, Geagea‏, Ijon, מקף, Benbaruch, פעמי-עליון ‏בעלי הידע בויקינתונים, יש בוויקינתונים שני דפים מספר פיבונאצ'י, סדרת פיבונאצ'י, שיש לאחד אותם, משום שהדף "מספר פיבונאצ'י" הוא בעיקר הפניות לדף האחר. ניסיתי Merge ללא הצלחה. איך מתקדמים מכאן? דוד שי - שיחה 12:18, 18 באוגוסט 2023 (IDT)

פתרתי את הבעיה הספציפית של הקישור מאנגלית לעברית, אבל הפתרון אינו שלם, משום שבמספר פיבונאצ'י מופיעות 65 שפות, ואילו בסדרת פיבונאצ'י מופיעות רק 31 שפות, וצריכות להופיע לפחות 65. דוד שי - שיחה 12:28, 18 באוגוסט 2023 (IDT)

הבעייה נוצרת משום שבחלק מהשפות יש שני ערכים. ההסבר הטכני לפיתרון נמצא בשיחת ויקיפדיה:ויקינתונים/ארכיון 5#ויקיפדיה:חדשות מציגים: פתרון לבעיית האחים (בוני וקלייד). התשובה לתהייה שלך דוד נמצאת בדף ההפניה כאן וכאן. Geagea - שיחה 12:46, 18 באוגוסט 2023 (IDT)