שיחה:עדה אהרוני

רשימת יצירות

עדה אהרוני: רשימת יצירות‎ 2010 - ‎

פרוזה ‎•‎ יציאת מצרים השנייה – עקד, 1985 ‏ ‎•‎ זיכרונות מאלכסנדריה - ראובן מס, ירושלים, 1985‏ ‎•‎ מהנילוס לירדן – תמוז, תל-אביב, 1992 ‏ ‎•‎ האישה בלבן – זיכרונות מאלכסנדריה, איפלק-מיכה לחמן, 2008‏

שירה

‎•‎ מהפירמידות‎ ‎לכרמל – סדרת‏‎ ‎בגבולם - עקד, תל-אביב, 1979‏ ‎•‎ שבוע‎ ‎ירוק – אלף, תל-אביב, 1986‏ ‎•‎ ביער‎ ‎הכרמל‎ ‎שלי – מיכאל‏‎ ‎לחמן,‏‎ ‎חיפה, 1992‏ ‎•‎ בחיק‎ ‎כפות‎ ‎ידיך – ירון‏‎ ‎גולן, תל-אביב, 1994 ‏ ‎•‎ את‎ ‎ואני‎ ‎נשנה את העולם‎ ‎‏-‏‎ ‎מיכאל‎ ‎לחמן,‏‎ ‎חיפה, 1999 ‏ ‎•‎ שירי שלום – מהדורה דו-לשונית, עברית-ערבית, תרגם לערבית: פרופ' מ' פאוזי ‏דאיף - מיכאל לחמן, חיפה

ילדים‎ ‎ונוער ‎•‎ פרח‎ ‎השלום,‏‎ ‎הרפתקה בחלל – ירון‏‎ ‎גולן‎ ‎תל-אביב, 1994‏

תרגומים ועריכה‏ ‎•‎ ש' שלום, השירים החדשים – מהדורה דו-לשונית עברית-אנגלית, עקד, תל-‏אביב, 1985 ‏ ‎•‎ מייסדת, עורכת ומתרגמת : ‏‎ LIRIT ‎‏- תרגום לאנגלית של שירה ישראלית – ‏מטעם אגודת הסופרים בישראל, אתר איטרנט מסה ‏ סול‎ ‎בלו – חתן‏‎ ‎פרס‎ ‎נובל לספרות – מוזאיקה, פטר‎ ‎לאנג: ניו‎ ‎יורק, 1992‏‎:‎ ‎•‎ ‎ Saul Bellow Nobel Laureate - A Mosaic ‎ ‎•‎ נשים יוצרות עולם ללא מלחמות ואלימות - הוצאת לנה-איפלק, חיפה, 2003‏ ‎•‎ הקול‎ ‎הפנימי‎ ‎ביצירות חתן פרס נובל‎ ‎סול בלו,‏‎ ‎פרדס,‏‎ ‎חיפה 2007‏ ‎•‎ היסטוריה ותרבות של יהודי מצרים בעת החדשה (‏WCJE‏ בשיתוף ‏אוניברסיטת חיפה, 2008, 550 עמ'), עורכות: ד"ר עדה אהרוני, פרופ' אימה ‏פלטיא, לבנה זמיר.‏

עריכה ‎•‎ גלים: אנתולוגיה‎ ‎לספרות ותרבות‎ ‎מס'‏‎ ‎‏1-10, הוצאות תמוז, תל-אביב, גלי ‏השלום 8, לזכר‎ ‎יצחק רבין , התיכון (1985-2003).‏ ‎•‎ עורכת המדור לספרות ותרבות של אנציקלופדיה ‏EOLSS ‎‏ של אונסקו ‎•‎ פרסמה מעל 120 מאמרים בכתבי עת ובאנתולוגיות בישראל ובעולם‏

‏* ביבליוגרפיה מלאה (כולל הספרים באנגלית ובצרפתית), ופרסומים, ‏www.iflac.com/ada‏ ‏www.iflac.com/wcje ‎‏ באתרים:‏ ‎ www.iflac.com/ada/heb

הספר החדש של עדה אהרוני: "קירוב לבבות" (הוצאת גוונים)

קירוב לבבות רומן על יהודי מצרים ד"ר עדה אהרוני

"איך ייתכן שהכל יודעים על מנוסתם של הפלשתינים מישראל, ואיש אינו יודע דבר על גירושם של כמיליון יהודים מארצות ערב במחצית המאה ה-20? מדוע לא קם אף מנהיג אחד בעולם להתריס נגד הריסת קהילתנו במצרים, בת יותר מאלפיים שנה, והחרמת כל רכושנו? בגלל היותנו יהודים? האם מניחים הם שאנו רגילים להיעקר משורש בכל דור ודור ולהינשל מכל אשר לנו? האם מניחים הם שהדבר כבר טבוע בדמנו ולפיכך אינו כואב עוד?" "סדר פסח האחרון במצרים", קירוב לבבות

הסופרת ד"ר עדה אהרוני מגוללת סיפור אהבה דרמטי ומרתק בין אודרי, פעילה בתנועת מכבי במצרים ורובי, ניצול השואה הנאצית. העלילה מתרחשת על רקע "יציאת מצרים השנייה," במחצית המאה העשרים, בעת העקירה הטרגית של יהודי מצרים לאחר קום המדינה, וקליטתם בארץ. סביב דמויות הגיבורים ודמויות ססגוניות נוספות, מחזירה הסופרת לחיים את עולמה התוסס והעשיר בערכים, בתרבות ובמסורת של קהילת יהודי מצרים. יחד עם הדמויות, אנו חווים את הכאב, העלבון והעצב העמוק נוכח הריסתה והעלמותה של קהילה יהודית מפוארת, עתיקה ויחד עם זאת גם מודרנית ומתקדמת. למרות הסבל הרב והאובדן הכבד, השכנות הטובה של יהודי מצרים עם שכניהם הערבים, בטרם עקירתם, לאחר קום המדינה, מסמנים אופציה לחיים הרמוניים עם שכנינו אף בזמנינו אנו. הכמיהה העמוקה לשלום ולהרמוניה שבבסיס הספר עוברת כחוט השני מפרק לפרק. מבעד למרקם הפיוטי והרומנטי של הסיפור, נעשית קהילת יהדות מצרים סמל ומופת לחברה האנושית. בפרק "קירוב לבבות", הדוקטורנט הפלשתיני בכיתתה של פרופ' אודרי ידיד, מצהיר שהכרת הנרטיב והעובדות ההיסטוריות לגבי העקירה של יהודי מצרים ויתר ארצות ערב, שהוא רכש בקורס שלה: "מצילים את כבודי וכבוד עמי בהכרתנו שאנו לא הקורבנות היחידים עקב הסכסוך הערבי-ישראלי וזה מאפשר להתקדם אל הסולחה העמוקה והאמיתית בינינו ובין הישראלים...." עדה אהרוני הוציאה תחת ידיה רומן חדשני מרתק ובעל חשיבות מכרעת, כתוב היטב ונוגע ללב. הקשרים העמוקים והידע המהימן אודות נפש האדם ואודות אספקט חשוב של הסכסוך הערבי-ישראלי שנעלם מהספרות ומההיסטוריה, מעשירים את הרומן הזה שהוא כולו חגיגה לקורא. על הסופרת: ד"ר עדה אהרוני פרסמה עשרים וחמישה ספרים, ביניהם: רומנים, ספרי פרוזה, שירה, ביוגרפיות, שני ספרים על חתן פרס נובל סול בלו, ועשרות מאמרים בנושאי חקר קהילת יהדות מצרים ונושאים אחרים. ספריה תורגמו לשפות רבות, ויצירתה זיכתה אותה בפרסים בישראל ובעולם.'

הפליטים היהודים ממדינות ערב

האמנם הנושא תופס נפח כה גדול מפעילותה, שהוא צריך להחזיק למעלה ממחצית החומר בכתוב בערך עליה? יוסאריאן • שיחה 10:30, 5 בספטמבר 2010 (IDT)

כן. תקרא על פועלה ב Iflac ואת ספריה ותראה שמשנתה הפוליטית וסיפור יהודי מצרים כמקרה מבחן שזורים זה בזה. אתמול מוטי שם תבנית 'דרוש מקור' על השורה שמחקת 'גישתה זו של אהרוני אף זכתה לאוזן קשבת בצד הפלסטיני',
והמקור שספקתי ספק גם אותו. מדובר ביו"ר אגודת הסטודנטים הפלסטינים באונ' פנסילבניה והוא לא היה הערבי היחיד בסמינר שאהרוני העבירה שהרעיון שלה 'כולנו קורבנות' ולכן זוהי נקודת מוצא טובה לפיוס, בבחינת אנחנו לא היחידים שהושפלו מזוית הראייה הפלסטינית, נשמע מרענן באוזניהם לעומת השיח הלעוס והשקרי של קורבנות מצד אחד ומקרבנים מצד אחר. האנציקלופדיסט • שיחה • כ"ו באלול ה'תש"ע • 11:06, 5 בספטמבר 2010 (IDT)

נראה לי מאוד מיותר המשפט הזה. אני לא יודע מה המצב בפועל אצל הפלסטינים, אבל לא נשמע לי שיו"ר אגודת הסטודנטים הפלסטינים באונ' פנסילבניה מייצג מספיק מהם על מנת להוסיף כזה משפט, או שהוא חשוב מספיק על מנת להציג את דעתו בנושא. יוסאריאן • שיחה 11:14, 5 בספטמבר 2010 (IDT)

שתי הערות

א. השיר מאוד מיותר בערך. הסרתי אותו. ב. "כחלק ממסע טיהור אתני" - ראשית כל, במאמר שמצורף כמקור היא שמה מירכאות מסביב לביטוי וכותבת "למעשה, התרחש 'טיהור אתני' ביהודים בארצות ערב". שנית, עדותה של אהרוני עצמה בנוגע לדברים לא מהווה אסמכתא מספקת כדי שזו תהיה עמדת ויקיפדיה.

יוסאריאן • שיחה 09:50, 6 בספטמבר 2010 (IDT)

נהפוך הוא. המרכאות מסביב לביטוי הם להדגיש שכוונתה להמונח המקובל במשפט הבינ"ל כפי שהמונח מבואר בוויקיפדיה. האנציקלופדיסט • שיחה • כ"ז באלול ה'תש"ע • 11:24, 6 בספטמבר 2010 (IDT)

ומה בנוגע לנושא השני? האם עדות אישית יכולה להוות אסמכתא למידע שכזה? יוסאריאן • שיחה 11:26, 6 בספטמבר 2010 (IDT)

ראשית הגברת אהרוני היא פרופסור, היא חוקרת "יהודי מצרים במאה ה- 20", פרסמה ספרים בנושא, העבירה סמינרים בנושא הסכסוך והדרכים לפתרונו, כפי שראית, והיא ייסדה את "הקונגרס העולמי של היהודים יוצאי מצרים" וכיהנה כנשיאתו משנת 2004 לשנת 2010 - כלומר בר סמכא בנושא. שנית, הכנסתי את דבריה למרכאות, לכרגע. האנציקלופדיסט • שיחה • כ"ז באלול ה'תש"ע • 11:36, 6 בספטמבר 2010 (IDT)

הגירה כפויה

אני מבין שאתה לא מאמין במוסד השיחה. האנציקלופדיסט • שיחה • כ"ז באלול ה'תש"ע • 12:00, 6 בספטמבר 2010 (IDT)

להיפך. אני מבלה שעות רבות ביום בשיחה (פנים אל פנים, טלפון, דוא"ל) האחד והיחיד - שיחה 12:01, 6 בספטמבר 2010 (IDT)

אז מדוע אתה משחזר את עריכותי כאשר אני מביא דבר בשם אומרו עם אסמכתא. הגירה כפויה אמרה אהרוני וזה מצויין במפורש. שנית לערך יש דף שיחה ומתנהל שם דיון בדיוק בשורות שאתה מוחק. . שלישית, כבר נערך דיון בסוגיה בערך הפליטים היהודים ממדינות ערב ובגרסה היציבה שם כתוב 'נאלצו לעזוב' כלומר 'הגירה כפויה', של רובםהאנציקלופדיסט • שיחה • כ"ז באלול ה'תש"ע • 12:08, 6 בספטמבר 2010 (IDT)

הניסוח לא מוצלח וגורם לקורא להבין שאנחנו, קרי ויקיפדיה, מגדירים את ההגירה ככפויה. פתח נא פרק "דעותיה" וכתוב שם את דעתה על כל נושא שבעולם, במילותיה האחד והיחיד - שיחה 12:10, 6 בספטמבר 2010 (IDT)

ראה גם שיחה:בן-דרור ימיני#NPOV וניסוחים מסורבלים. יוסאריאן • שיחה 12:11, 6 בספטמבר 2010 (IDT)

הניסוח ברור כשמש. כתוב: טוענת אהרוני, ולאחר מכן מילותיה המדויקות, ואסמכתא. בנוסף, כבר נערך דיון בסוגיה בערך הפליטים היהודים ממדינות ערב ובגרסה היציבה שם כתוב 'נאלצו לעזוב' כלומר 'הגירה כפויה', של רובם. האנציקלופדיסט • שיחה • כ"ז באלול ה'תש"ע • 12:18, 6 בספטמבר 2010 (IDT)

אם אני אכתוב "טוען ישראלי כי סוגיית פרחי הכלנית הסגולה ופריחתם העונתית באזור הרי אדום יכולה להוות גשר לפיוס בין חוקרי הבוטניקה לבין צלמי הטבע...", ישתמע כי הטענה כאילו הכלנית הסגולה פורחת בהרי אדום היא עובדה מוסכמת, וטענתו של ישראלי נוגעת רק להשלכות של עובדה זו. כך גם במשפט שהצעת בערך.

באשר לגרסא היציבה בערך הפליטים היהודים ממדינות ערב:

א. כתוב שם "נאלצו לעזוב ברובם" (וזה מטריד שאתה שוכח לצטט במדוייק).

ב. אולי כדאי לשקול זאת מחדש, בייחוד שהמשפט נסמך על מאמר פובליציסטי של אמנון רובינשטיין, פרופסור למשפט שלא מתמחה בנושא. כדאי לבסס את הדברים על מקורות מקצועיים יותר, ואני בטוח שמחקר היסטורי לא מועט עוסק בתקופה. יוסאריאן • שיחה 12:30, 6 בספטמבר 2010 (IDT)

אתה מכפיש אותי. אדגיש עבורך. האנציקלופדיסט • שיחה • כ"ז באלול ה'תש"ע • 12:35, 6 בספטמבר 2010 (IDT)

צודק, טעות שלי, אני מתנצל. יוסאריאן • שיחה 12:38, 6 בספטמבר 2010 (IDT)

אם תתעמק בחמשת הערות השוליים הראשונות שכוללות גם את עבודתו של פרופסור ארווין קוטלר, שר המשפטים של קנדה לשעבר, מומחה מוערך למשפט בינ"ל וזכויות אדם, תבין עד כמה מדובר בעובדה יצוקה האנציקלופדיסט • שיחה • כ"ז באלול ה'תש"ע • 12:50, 6 בספטמבר 2010 (IDT)

• פרופ' ארוין קוטלר, עיוות התמונה ההיסטורית לגבי הפליטים היהודים ממדינות ערב האנציקלופדיסט • שיחה • כ"ט באלול ה'תש"ע • 08:56, 8 בספטמבר 2010 (IDT)

כפי שכתבתי כבר - לכתוב משפט כמו "טוענת אהרוני כי סוגיית הטיהור אתני של הפליטים היהודים ממדינות ערב" מניח כי התקיים טיהור אתני. איני יודע אם התקיים או לא התקיים, אך נראה שלמרות דיונים רבים בנושא לא הובהר כי החוקרים המרכזיים בתחום מצויים בקונצנזוס שטיהור כזה אכן התקיים, ומכיוון שהעניין שנוי במחלוקת - יש לסייגו ("...מה שהיא מכנה 'טיהור אתני'...") או להשמיטו. יוסאריאן • שיחה 13:23, 7 בספטמבר 2010 (IDT)

נראה שיש פה בעיה של הבנת הנקרא. גם לכתוב "טוען ישראלי טענה שיש עליה חולקים, לפיה פריחתה העונתית של הכלנית הסגולה באזור הרי אדום יכולה להוות גשר לפיוס בין חוקרי הבוטניקה לבין צלמי הטבע...", או אפילו "טוען ישראלי טענה שגויה, לפיה פריחתה העונתית של הכלנית הסגולה באזור הרי אדום יכולה להוות גשר לפיוס בין חוקרי הבוטניקה לבין צלמי הטבע..." שניהם משפטים שמניחים את קיומה של פריחה עונתית של הכלנית הסגולה באזור הרי אדום.

אם יש מחלוקת בדבר, עדיף לכתוב "טוען ישראלי כי הכלנית הסגולה פורחת פריחה עונתית בהרי אדום, וכי פריחה זו יכולה להוות גשר וגו'". יוסאריאן • שיחה 14:32, 7 בספטמבר 2010 (IDT)

טמטמת אותי. נסח הצעתך והעלה לכאן ואני אשקול. האנציקלופדיסט • שיחה • כ"ח באלול ה'תש"ע • 14:43, 7 בספטמבר 2010 (IDT)

חוקרת?

איזה מחקר היא ביצעה? היכן התפרסם המחקר הזה? גילגמש • שיחה 12:24, 10 בספטמבר 2010 (IDT)

אפשר לטעון שהמאמרים שכתבה על סול בלו הם בגדר מחקר עיוני. כך למשל, "סול בלו והאקזיסטנציאליזם" (מאזנים: ירחון לספרות 1991;ס"ה (9-10):30-33)Oyoyoy - שיחה 17:42, 11 בספטמבר 2010 (IDT)

מחקר הוא פרסום במסגרת אקדמאית שעבר ביקורת עמיתים. האם פרסום זה עונה על הקריטריון הנ"ל? גילגמש • שיחה 17:43, 11 בספטמבר 2010 (IDT)

כן. את הדוקטורט שלה בספרות היא קבלה מהאוניברסיטה העברית בשנת 1975 על עבודתו של סול בלו. ואם מקישים את שמה ב Scholar.google מגיעים גם לביבליוגרפיה הקצרה הזו. האנציקלופדיסט • שיחה • ה' בתשרי ה'תשע"א • 07:01, 13 בספטמבר 2010 (IST)

אהרוני היא פרופ' אמריטוס לסוציולוגיה ולספרות באונ' פנסילבניה.

טוב. אז היא כן חוקרת. אלא שלפי הערך היא הגיע לדרגת מרצה בכירה ולא לדרגת פרופסור. האם צריך לתקן את הערך?. עִדּוֹ - שיחה 18:02, 4 ביוני 2011 (IDT)

כן נדרש תיקון. היא היתה מרצה בכירה באונ' חיפה ובטכניון ופרופ' מן המניין באונ' פנסילבניה.

כתיבה מגמתית ופולמוסית

עריכה זו של האנציקלופדיסט הבהירה לי שכתיבתו בערך זה מגמתית ופולמוסית, ולכן ניקיתי את הערך מכל פרט שלא מצאתי לו אסמכתא. יש לבדוק באיזה מידה יתר תרומותיו של האנציקלופדיסט ראויות להופיע באנציקלופדיה. דוד שי - שיחה 06:16, 14 בספטמבר 2010 (IST)

לגבי הפרק הביוגרפי

היי, ניסיתי לעשות בחלק הזה קצת סדר. הוספתי עוד פריט מידע אודותיה- ערך מהספר 'נשים בישראל: לקסיקון'. ראיתי שבשיחות קודמות עלה הנושא של הפרופסורה שלה- היא אכן היתה פרופ' בארה"ב בעוד שבישראל היתה מרצה בכירה. אשמח לדעת מה עוד לוקה בחסר, הביוגרפיה שלה מוכרת לי היטב אירוס זריני - שיחה 01:01, 5 ביוני 2012 (IDT)

המקבילה הישראלית לדרגות האמריקאיות בסכמטיות (במדינות אחרות זה שונה)

assistant professor - מרצה/מרצה בכיר

associate professor - מרצה בכיר/פרופסור חבר + קביעות

professor - פרופסור חבר/פרופסור מן המניין

צחי לרנר - שיחה 01:12, 5 ביוני 2012 (IDT)

פרופ' אמריטוס משמעו פרופ' מן המניין בגמלאות. היא פרשה משם ובארץ היא ויתרה על הפרופסורה והסתפקה בדרגת מרצה בכיר. מה עוד לוקה בחסר בפרק הזה, כך שתוסר התבנית? אירוס זריני - שיחה 15:51, 5 ביוני 2012 (IDT)

פרופסור אמריטוס בישראל משתנה בין האוניברסיטאות: באוניברסיטה העברית ותל-אביב זה פרופ' מן המניין שפרש לגימלאות, בחיפה, בן גוריון ובר-אילן זה גם פרופ' חבר שפרש לגימלאות.

היכן ההוכחות לכך שהייתה פרופ' מן המניין בארה"ב ? צחי לרנר - שיחה 19:39, 5 ביוני 2012 (IDT)

יתכן שהדרגה שלה בארה"ב מקבילה לדרגת מרצה בכיר בארץ. בכל אופן, אם דרגתה האקדמית בארה"ב גבוהה יותר, יש לציינה. לא חשוב באיזו ארץ הושגה הדרגה. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 16:25, 5 ביוני 2012 (IDT)

צחי למה צריך הוכחות לכך? היא פרשה לפני 30 שנה בערך, לא נראה לי שנצליח למצוא הוכחה, לפחות לא ברשת. בכל אופן עניין הפרופסורה כבר מופיע בערך שלה ממזמן. אירוס זריני - שיחה 06:06, 6 ביוני 2012 (IDT)

כלומר לפי דברייך אין הוכחות, מישהו שכותב בוויקיפדיה קרא את זה מזמן היכן שהוא ואולי לא הבין, או לא ידע ? צחי לרנר - שיחה 06:27, 6 ביוני 2012 (IDT)

לא חשוב מתי נכתב המידע, אם אין לו הוכחה, יש להסירו. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 06:34, 6 ביוני 2012 (IDT)

לא ברור לי לאיזה הוכחה אתם מצפים, אם במרחק הזמן אין כזאת על גבי הרשת. העובדה שאין הוכחה על גבי הרשת לא אומרת שאין כזאת במציאות. אתם מוזמנים לפנות לאונ' פנסילבניה ולבקש מהם אירוס זריני - שיחה 19:21, 8 ביוני 2012 (IDT)

אכן לא חייבים הוכחה מהרשת. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 21:49, 8 ביוני 2012 (IDT)

לא חייבים הוכחה מהרשת, על כל פנים - חובת ההוכחה חלה על כותב המידע. צחי לרנר - שיחה 22:12, 8 ביוני 2012 (IDT)

ביוגרפיה בים הספר- האם זה מספק? יש עוד מקורות כאלה בעברית. אירוס זריני - שיחה 23:31, 20 בספטמבר 2012 (IDT)

אני חושב שזה מספיק. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 05:10, 22 בספטמבר 2012 (IDT)

זה לא מספק, כי סביר להניח שהכותבים בעברית אינם יודעים את ההבדלים הללו ואולי גם אחד העתיק מהשני. יש את אוניברסיטת פנסילבניה, ניתן לפנות אליה; דברים מאוד מאוד פשוטים, אלא שצריך לדעת אותם. צחי לרנר - שיחה 10:46, 22 בספטמבר 2012 (IDT)

לפנות לאונ' פנסילבניה זה רעיון מצוין. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 12:42, 22 בספטמבר 2012 (IDT)

תושבת נשר?

עד כמה שזכור לי מידע אישי, הם גרו שנים רבות באחוזה חיפה ולא בנשר. בברכה, Rafael Guri שיחה 18:51, 22 בספטמבר 2012 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.cyclamensandswords.com/main/page_my_grandmother_esther.html
  • In עדה אהרוני on 2011-11-23 02:38:26, 404 Not Found
  • In עדה אהרוני on 2011-11-28 01:01:52, 404 Not Found
  • In עדה אהרוני on 2013-05-04 18:35:55, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 21:36, 4 במאי 2013 (IDT)

האמנם פרופסור אמריטוס?

הדף הזה, מאוניברסיטת פנסילבניה, נכתב בשנת 1996, כעשר שנים לאחר שכביכול קיבלה פרופסורה מהם. שם מזכירים שהייתה פרופסורית אורחת, כלומר חברת סגל לא קבועה ובוודאי שלא מקבלת דרגה שנשארת איתה לאחר המינוי באוניברסיטה, באוניברסיטת פן סטייט, שהיא גם לא אוניברסיטת פנסילבניה. ראו כאן. בכרך שאליו היא תרמה לפני כמה שנים, Global Studies Encyclopedic Dictionary, היא מזוהה כפרופסור אך ללא שם מוסד. בערך עליה ב-Encyclopedia of Jews in the Islamic World היא מזוהה כדוקטור, כמי שלימדה בחיפה ובטכניון אבל לא בארצות הברית ובטח שלא במינוי קבוע המעניק פרופסורה מן המניין עשר שנים בלבד לאחר קבלת הדוקטורט. בספר Saul Bellow in the 1980s: a collection of critical essays, שלו היא תרמה פרק בשנת 1989, היא מוזכרת כ"פרופסור במחלקה ללימודיים כלליים בטכניון שבחיפה". קישור ישיר לעמוד נמצא כאן.

אין שום סיבה להניח שהיא פרופסור אמריטה באוניברסיטת פנסילבניה, בין אם זו ובין אם אחרת.

Orel Beilinson - שיחה 03:53, 19 בספטמבר 2021 (IDT)