שיחה:פצצת מימן
לפי מה שאני יודע פצצת מימן חזקה פי כמה עשרות ואפילו מאות מפצצת אטום ולא פי עשר...--חורחה 09:00, 22 יוני 2005 (UTC)
חבל
עריכהשלא כתוב פה כלום על תהליך יצור הפצצה
האם יש נשורת או זיהום אחר לפצצה
- מפצצת המימן גופא אין נשורת אך לתהליך ההיתוך הגרעיני נדרש חום גבוה מאוד המושג על ידי פיצוץ פצצה גרעינית מוקדמת והיא זו שמייצרת את הזיהום והנשורת. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ב בטבת ה'תשס"ח • 00:09, 21 בדצמבר 2007 (IST)
פצצות מימן
עריכה- הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה 22:42, 15 באוקטובר 2010 (IST)
לאיזה מדינות יש כאלה? האם (לפי פירסומים זרים) יש אותה לישראל, או שהיא מסתפקת בפצצה גרענית רגילה?
- "Israel is alleged to possess thermonuclear weapons of the Teller–Ulam design, but is not known to have tested any, or any other nuclear device for that matter." Hydrogen bomb#History. וראה עוד שם בנוגע למדינות אחרות. דוד - שיחה 10:08, 5 באוקטובר 2010 (IST)
- יש בודאות לארה"ב, רוסיה וסין. אני לא יודע על מדינות נוספות שהצהירו על כך. אלעזר - שיחה 17:11, 5 באוקטובר 2010 (IST)
נזקים
עריכההרס ענק שאף אחד לא יכול לשרוד87.69.4.234 15:45, 8 בנובמבר 2011 (IST)
למי יש ?
עריכהלדעתי לאף אחד אין פצצת מימין87.69.4.234 15:48, 8 בנובמבר 2011 (IST)
- ובכן, על פי מקורות זרים יש לישראל. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 09:47, 27 באוגוסט 2015 (IDT)
מעניין
עריכהוואו לא ידעתי לפחות חצי מזה, בטח זה היה ממש מעצבן לאופנהיימר כשפיתחו את הפצצה. Gavrielb11 - שיחה 20:57, 1 בינואר 2012 (IST)
בלחצי טמפרטורה גבוהים מאוד
עריכה?
תת סעיף עקרון הפעולה
עריכהלא הוסיף מידע ברובו ואפילו בילבל אז מחקתי את החלק המיותר וצרפתי את החלק המועיל Eyal Morag - שיחה 23:35, 25 באוקטובר 2014 (IDT) מכוון שמשהוא טרח למחוק את העריכה אז הנה הההערות ״הפצצה נופלת, אחרי נפילה ארוכה המנגנון מופעל ״ - האם מכל זה למדנו משהוא על עקרון הפעולה של פצצת המימן? ואם פצצה כזאת תורכב על טיל שיוט ולא תיפול כלל האם זה אומר שלא תוכל לפעול. למוחק את העריכה פתרונים.
ומשוגר אטום מימן בחום אדיר לכיוון אטום מימן שני, האטומים מתנגשים, מתחברים לאטום אחד כבד יותר וכל האנרגיה שנוצרת מהתנגשות זו יוצרת את הפצצה. איך האטום משוגר בטיל? במאיץ חלקיקים? אולי ברובה מימן מיוחד? ולמעשה האם האנרגיה של שניי אטומים בודדים מספיקה בכדיי לעשות משהוא מורגש בכלל? ובכלל אם התוצאה אטום אחד כבד יותר אז לפי הנוסחה המפורסמת של אינשטיין התהליך יצרוך אנרגיה ולא יפיק אנרגיה. אילוליי משהוא שם עין על הניסוח הקלוקל היתי מוחק את הסעיף והערך היה רק מרוויח מכך Eyal Morag - שיחה 19:52, 26 באוגוסט 2015 (IDT)
- אזמין את משתמש:Corvus לדיון. אולי יש ביכולתו לסייע. גילגמש • שיחה 20:27, 26 באוגוסט 2015 (IDT)
- זה טיפה תחום של הנדסה גרעינית. הפסקה שכתובה כאן נשמעת לי מאוד מבולבלת ולא ברורה. היה לנו איזה אחד שמעסק במנה הפרוטון, לא זוכר כבר את שמו. Corvus,(שיחה) 22:20, 26 באוגוסט 2015 (IDT)
- יש לנו פיזיקאי נוסף בקהל? אולי טוקיוני מבין בזה. אזמין גם אותו. גילגמש • שיחה 22:28, 26 באוגוסט 2015 (IDT)
- אפשר לנסות, למרות שהוא מתחום של אופטיקה. עניין שההסבר פה פשוט נשמע מבולגן. מי שמתעסק בזה בטח יודע לנסח יותר טוב. Corvus,(שיחה) 23:05, 26 באוגוסט 2015 (IDT)
- ומי מתעסק בזה? גילגמש • שיחה 23:07, 26 באוגוסט 2015 (IDT)
- ערכתי. זה בציון "עובר" עכשיו, אני חושב, אם כי זה לא דקדקני - משתמשים בדיטריום ולא במימן רגיל, מפני שאיתו זה עובד בטמפרטורות נמוכות הרבה יותר, אבל אני לא יודע על זה מספיק. כמו כן שמעתי שוב ושוב שרוב האנרגיה משתחררת מביקוע, שנגרם כתוצאה מהקרינה של ההיתוך, שנגרם מהביקוע.... ואני באמת לא יודע על זה מעבר לזה שאנשים שזה התחום המקצועי שלהם אמרו את זה. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 09:45, 27 באוגוסט 2015 (IDT)
- אגב, לא יודע אם זה תאוריית קשר שרצה בטכניון או אמת- אבל לא מלמדים פיזיקאים תואר ראשון שום דבר בפיזיקה גרעינית כי זה "ידע מסוכן" ושלא נדבר על דברים טכניים על עקרון פעולה של נשק. המקום היחיד שמזכירים בו גרעין הוא ניסוי במדידת קרינה ובליעתה על ידי תווכים שונים. Corvus-TAU - שיחה 12:27, 27 באוגוסט 2015 (IDT)
- ערכתי. זה בציון "עובר" עכשיו, אני חושב, אם כי זה לא דקדקני - משתמשים בדיטריום ולא במימן רגיל, מפני שאיתו זה עובד בטמפרטורות נמוכות הרבה יותר, אבל אני לא יודע על זה מספיק. כמו כן שמעתי שוב ושוב שרוב האנרגיה משתחררת מביקוע, שנגרם כתוצאה מהקרינה של ההיתוך, שנגרם מהביקוע.... ואני באמת לא יודע על זה מעבר לזה שאנשים שזה התחום המקצועי שלהם אמרו את זה. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 09:45, 27 באוגוסט 2015 (IDT)
- ומי מתעסק בזה? גילגמש • שיחה 23:07, 26 באוגוסט 2015 (IDT)
- אפשר לנסות, למרות שהוא מתחום של אופטיקה. עניין שההסבר פה פשוט נשמע מבולגן. מי שמתעסק בזה בטח יודע לנסח יותר טוב. Corvus,(שיחה) 23:05, 26 באוגוסט 2015 (IDT)
- יש לנו פיזיקאי נוסף בקהל? אולי טוקיוני מבין בזה. אזמין גם אותו. גילגמש • שיחה 22:28, 26 באוגוסט 2015 (IDT)
- זה טיפה תחום של הנדסה גרעינית. הפסקה שכתובה כאן נשמעת לי מאוד מבולבלת ולא ברורה. היה לנו איזה אחד שמעסק במנה הפרוטון, לא זוכר כבר את שמו. Corvus,(שיחה) 22:20, 26 באוגוסט 2015 (IDT)
עוצמתה של פצצת מימן בהשוואה לפצצת אטום
עריכההועבר משיחת משתמש:אילן שמעוני
"המספר מבוסס היטב" - אנא ספק מקור לכך. שים לב שהמספר שונה ל-500 מ-100 גם ללא סימוכין. הקסגון - שיחה 11:22, 25 בספטמבר 2019 (IDT)
- ומספיק לעיין בגרסאות השונות לאורך 14 השנים האחרונות בהן הערך קיים, כדי לראות שהמספר הזה משתנה ללא הרף וללא שום מקור. כך ששחזור זה בהחלט לא הדרך לפעול כאן. הקסגון - שיחה 11:23, 25 בספטמבר 2019 (IDT)
- טוב שעלה העניין, כי יש טעות בסדר גודל שלם במספר.
זה עניין די פשוט. עיון ברשימות הניסויים הגרעיניים (יש בויקינגליש) מראה שפצצות ביקוע הגיעו עד 1/2 מגהטון, והממוצע הוא כ 100 קילוטון. עיון מקביל בפצצות היתוך מעלה שמדובר בממוצע של 5 מגהטון. המספר נועד לתת תחושת סדר גודל נגישה, ומטבע הדברים אין צורך במספר מדוייק (נאמר 53.9). מספרים שכאלה מעלים את הנגישות של ערך והם רצויים. אם אתה חולק על המספר או על נחיצותו נדון על זה בדף השיחה של הערך. ברשותך, אעתיק גם את הדיון הנוכחי לשם. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:06, 25 בספטמבר 2019 (IDT)- אין בעיה. אני פשוט חושב שאנחנו מחוייבים למקור כלשהו, או ביאור שברור לכולם, אם אנחנו משתמשים בביטוי כמו "פי X", במיוחד במשהו אמפירי כמו זה. הקסגון - שיחה 15:08, 25 בספטמבר 2019 (IDT)
- טוב שעלה העניין, כי יש טעות בסדר גודל שלם במספר.