שיחה:צבי רטרט

חוסר חשיבות אנציקלופדי מוחלט: ערך על מנהל סופר מרקט, שהיה פקיד בהתנדבות באיגוד השחיה הישראלי הקטן והלא מפותח ו"נחשב לאחד האנשים הבולטים ביותר שהשפיעו רבות על מעמדה הבינלאומי של השחייה הישראלית." דהיינו, אחד מאלה, שביחד, לא עשו שום דבר משמעותי מבחינה אנציקלופדית. איזה מעמד בין לאומי בדיוק יש לשחיה הישראלית? מדליה אולימפית בודדת בשבעים שנה אם בכלל?

אין לי שום דבר נגד האיש, רק, שלפחות כמו 95% אחוז מאוכלוסיית העולם, הוא לא שינה את העולם באופן משמעותי מספיק כדי להיכלל באנציקלופדיה. עִדּוֹ - שיחה 12:03, 13 במרץ 2014 (IST)

תומך בחשיבות. על פי הערך, היה דמות מפתח בספורט השחייה בישראל, קידם את ספורטאי ישראל בתחום זה בזירה הבינלאומית והיה גם בעל מעמד ותפקיד בכיר בארגון הבינלאומי. אמנם מדובר בענף ספורט שולי, אך עדיין ישנה חשיבות אנציקלופדית למי שממלא בו תפקיד בולט ומרכזי. Lostam - שיחה 20:54, 13 במרץ 2014 (IST)

לא הבנתי. או שהאיש קידם מאוד את הענף, או שהענף נשאר שולי. כיצד יתכנו שני הדברים גם יחד?!. עִדּוֹ - שיחה 20:57, 13 במרץ 2014 (IST)

את המילה "מאוד" אתה הוספת. ענף השחייה שולי במרבית מדינות העולם, לא רק בישראל. אין מקום לכתוב ערכים רבים על הפעילים בענף, אבל כן יש מקום לערכים על הבולטים והמרכזיים שבהם, כמו יושבי ראש האיגוד או שחקנים ששיחקו בנבחרות ישראל. Lostam - שיחה 21:01, 13 במרץ 2014 (IST)

יש מקום לערכים על אלופי ישראל בשחייה ותו לא. הענף בארץ לא מצדיק יותר מזה. עִדּוֹ - שיחה 23:11, 13 במרץ 2014 (IST)

עדו, מדבריך הנחרצים, משתמע זלזול (אולי לא מכוון) בשיקול דעתו של כותב ערך, משתמש:BAswim, שכתב עשרות ואולי יותר בתחום השחיה. אני לא נמנה על החברים שמומחים בכל התחומים ולכן אחכה לתגובתו. אגסי - שיחה 12:09, 14 במרץ 2014 (IST)

לא צריך ליצור מהומות. מותר להציב תבנית חשיבות ואין זה זלזול באף אחד. נרו יאיר • שיחה • י"ב באדר ב' ה'תשע"ד • 16:35, 14 במרץ 2014 (IST)

קשה להגיד שעדו מרעיף שבחים על האיש ועל כל ענף השחייה בישראל. אולי כדאי לכתוב את הערך שחייה בישראל, כמו שחמט בישראל, כדורגל בישראל, ברידג' בישראל וכדורסל בישראל, ואז נדע פרטים על ענף השחייה בישראל והישגיו בזירה הבינלאומית. אגסי - שיחה 17:21, 14 במרץ 2014 (IST)

אפשר להתעדכן בינתיים בערך ספורט בישראל BAswim - שיחה 18:48, 14 במרץ 2014 (IST)

יו"ר איגוד השחייה

עִדּוֹ, מאחר ופתחת הבהרת חשיבות אנסה להסביר מדוע ערכי יו"ר איגוד השחייה הם חשובים מבחינה אנציקלופדית. גילוי נאות, הכרתי את 4 היו"רים שעליהם יש ערכים (כתבתי על 3 מהם) והייתי שחיין מקצועי פעיל ומאמן בעת כהונתם.

עסקן ספורט, זה בהחלט כמו תאורן, אך יו"ר, זהו הבוס הגדול עליו נופלת האחריות המלאה והוא נושא בהצלחה ובכישלון של הגוף אותו הוא מייצג. הוא המפיק של הסרט, למשל והוא זה שיקבל את הפרס החשוב ביותר (אוסקר), הוא מנצח התזמורת וכו'.

הצלחה של ספורטאי תלויה בהרבה אנשים, בצוות שלם, כישרון ונטייה אינם מספיקים. ללא הצוות, אין לספורטאי שום סיכוי להצלחה ובכלל לא תהיה תחרות בלי "עסקן ספורט". לצערי הרב, בארץ עסקני הספורט זוכים ללעג לבוז ולזלזול עצומים, לעומת מדינות באירופה ובאוסטרליה (מקומות בהם שחיתי ואימנתי) בהם הוא זוכה לכבוד רב ולהערכה עצומה.

הצוות של הספורטאי, הם בראש ובראשונה המשפחה, המעגל הגרעיני הראשון שעוטף אותו, אחר כך המאמן הראשי, עוזריו, מדריכים, מאמן כושר, יועצים מקצועיים, הנהלת הקבוצה והיו"ר שלה, רופא, פיזיותרפיסט, מסג'יסט, הנהלת האיגוד ומעליהם בראש הפירמידה יו"ר האיגוד.

לא צריך לכתוב כל דבר ארבע פעמים. ראה את תגובתי בערכים האחרים. עִדּוֹ - שיחה 18:57, 14 במרץ 2014 (IST)

המטרות והתפקידים של היו"ר

ברמה הארצית - ניהול השחייה הישראלית על כל המשתמע מכך בניית תקציב ומימושו (בתקופתם של 4 היו"רים הנ"ל, רטרט, מזור, פלד והירש, איגוד השחייה הישראלי עמד בכל שנותיו במסגרת התקציב ולא חרג ממנו שזהו בעיניי הישג חשוב גם כן), ביטחונם של השחיינים והמאמנים, תנאי אימון נאותים, תחרויות שחייה הוגנות, מסודרות ואיכותיות ברחבי הארץ, מערך מאמנים איכותיים ומקצועיים, מערך שופטים גדול, אמין ומקצועי, צוות שעון אלקטרוני, ארגון וניהול נבחרות ישראל השונות לתחרויות בינלאומיות והכנתם למשימות החשובות כמו אולימפיאדה ואליפות עולם וניהול תחרויות בינלאומיות גדולות בארץ.

ברמה הבינלאומית - הוא שגרירה של מדינת ישראל וספורטאיה, שגריר של ספורט, הוא האיש שמייצג אותנו בקונגרסים ובוועדות הבינלאומיות ובהן הוא דואג לשמור ולהגן על מעמדה של המדינה וכן לקדם את זכויותיהם של שחייניה.

כניסת איגוד השחייה ל-LEN

מעמדה הבינלאומי של ישראל בעולם הוא לא משהו בלשון המטעה ובשנות ה-70 לאחר שישראל גורשה מאסיה, כמעט ולא נשארה אף תחרות בינלאומית גדולה (פרט למכביה וכינוס הפועל), שבה שחייניה יכולים להשתתף ולהתקדם ומשם לצאת ולהצליח גם באולימפיאדות ובאליפויות העולם. הצורך להשתלב באירופה גבר תחרויות "8 האומות" שסיפקו במעט את "הסחורה" הפכו למשמעותיות יותר והיה צורך דחוף להשתלב באירופה הקרובה. התהליך היה ארוך וקשה אך לבסוף הוא צלח ומדינת ישראל כרגע היא המדינה היחידה החברה באיגוד השחייה האירופאי (LEN) שאינה חלק מאירופה (ה-LEN הוא הגדול ביותר אחרי FINA). הסכר נפרץ, ובעקבות כניסת ישראל ל-LEN, החלו נבחרות ישראל השונות להשתתף בתחרויות רבות והמאמץ החל לשאת פרי. שיאו של התהליך יהיה באירוח אליפות אירופה בשחייה בבריכת 25 מטר בווינגייט בשנה הבאה (ינואר 2015). תחרויות בינלאומיות כאלו, חשובות ביותר לקידום ושיפור מעמדה המדיני של מדינת ישראל באירופה בעולם בכלל וקידום הענף בפרט. מעמדה של ישראל באירופה צמח וגדל גם בזכותם של יו"ר אלו. את התהליך החשוב החל להניע צבי רטרט וסלי מזור הוא זה שזכה להיות במעמד המכובד של מימושו ויישומו.

צבי רטרט, הוביל את נבחרת ישראל בשתי אליפויות עולם ובשתי אולימפיאדות (הנבחרת לא השתתפה באולימפיאדת מוסקבה בשל החרם שישראל השתתפה בו), סלי מזור, הוביל את הנבחרת בשתי אליפויות עולם ובשתי אולימפיאדות, אך פרש בשל מחלתו ופיני פלד, הוביל אף הוא את הנבחרת בשתי אליפויות עולם ובשתי אולימפיאדות. כהונתו של הירש נקטעה בטרם עת בשל פטירתו.

היו"ר הנ"ל הגיעו לתפקידם ולמעמדם לאחר שמילאו במשך שנים רבות תפקידים חשובים בענף השחייה ובהנהלת האיגוד שכל חבריו פועלים בהתנדבות. BAswim - שיחה 18:48, 14 במרץ 2014 (IST)