כדורסל בישראל

ענף הספורט פופולרי בישראל

כדורסל בישראל הוא ענף ספורט בישראל פופולרי מאוד, ושני רק לכדורגל. הפעילות כוללת ליגות הכדורסל, הנבחרות והמועדונים הפועלים בישראל. בשנת 1930 נוסדה קבוצת הכדורסל הראשונה בארץ, הפועל חיפה. בהמשך העשור נוסדו קבוצות נוספות והמשחקים הראשונים היו משחקי ידידות. הכדורסל שוחק לראשונה באופן סדיר במשחקי המכביה השלישית. הליגה הסדירה הראשונה הוקמה בשנת 1953 בשם 'הליגה הלאומית'. נבחרת ישראל החלה את דרכה בשנת 1952 כ'נבחרת צה"ל' וערכה משחקי הכנה בין היתר מול נבחרת הצבא הצרפתי. בהמשך השנה ערכה נבחרת ישראל את משחקיה הראשונים כשהשתתפה במשחקים המוקדמים של טורניר הכדורסל באולימפיאדת הלסינקי 1952.[1]

Basketball Israel.png

המפעלים הבכירים ביותר הם ליגת העל וגביע המדינה.

על הפעלת מפעלי הכדורסל השונים, אחראי איגוד הכדורסל בישראל כמו גם על שיבוץ השופטים ופיקוח על הקבוצות השונות. זאת מלבד האחריות על ליגת העל, שנמצאת בידי מנהלת ליגת העל בכדורסל.

בישראל קיימות בנוסף גם ליגת תיכונים, נוער, נערים וילדים, וליגת קט סל.

מפעלי הכדורסלעריכה

  • ליגת העל (12 קבוצות) - הליגה הבכירה בכדורסל הגברים בישראל. בעבר נקראה "הליגה הלאומית" ובתקופה מאוחרת יותר "ליגה לאומית א'". הליגה מנוהלת על ידי מנהלת ליגת העל בכדורסל.
  • הליגה הלאומית (15 קבוצות) - הליגה השנייה בחשיבותה בכדורסל הישראלי.
  • הליגה הארצית (25 קבוצות) - ליגת הכדורסל השלישית בחשיבותה בכדורסל הישראלי. מחולקת לשני מחוזות, מחוז צפון ומחוז דרום. שתי קבוצות עולות לליגה הלאומית בסיום העונה, אחת מכל מחוז.
  • ליגה א' (63 קבוצות) - הליגה הרביעית בחשיבותה, מחולקת לחמישה מחוזות, מחוז צפון, מחוז שרון, מחוז דן, מחוז מרכז ומחוז דרום.
  • ליגה ב' (117 קבוצות) - הליגה החמישית בחשיבותה, מחולקת לאחד עשרה מחוזות, מחוז צפון, מחוז זבולון, מחוז שומרון, מחוז שרון, מחוז פתח תקווה, מחוז תל אביב, מחוז דן, מחוז מרכז, מחוז ירשולים, מחוז דרום ומחוז נגב.
  • גביע המדינה - המפעל השני בחשיבותו בכדורסל הישראלי אחרי אליפות המדינה.
  • גביע הליגה הלאומית - מפעל הגביע לקבוצות ליגת המשנה.
  • גביע ווינר - המפעל השלישי בחשיבותו בכדורסל הישראלי, אחרי אליפות המדינה וגביע המדינה.

כדורסל נשים בישראלעריכה

  • ליגת העל נשים - הליגה הבכירה בכדורסל נשים בישראל. בעבר נקראה "הליגה הלאומית בכדורסל נשים". הליגה מנוהלת על ידי מנהלת ליגת העל לנשים בכדורסל.

היסטוריהעריכה

נבחרת ישראלעריכה

מאז קום המדינה בתש"ח, השתתפה נבחרת ישראל ב-24 אליפויות אירופה. היא נעדרה רק משתי אליפויות אירופה (בשנים 1989 ו-1991, שבהן השתתפו 8 נבחרות בלבד) לאחר רצף של 15 העפלות רצופות מאז 1959.

במאי 1953 הפתיעה נבחרת הכדורסל הישראלית באליפות אירופה שנערכה במוסקבה לאחר שגברה על נבחרות חזקות כמו פינלנד, בולגריה, יוגוסלביה, צ'כוסלובקיה ואיטליה וזכתה בניצחון טכני על לבנון ומצרים שסירבו להתייצב למשחק נגדה. לאחד הפסד נגד ברית המועצות, הונגריה וצרפת סיימה הנבחרת במקום החמישי המכובד.

הישג השיא של הנבחרת הוא מקום שני באליפות אירופה ב-1979. הדירוג העולמי שלה על פי פיב"א הוא 43 בעולם ו-20 באירופה.(נכון לשנת 2021)

עד כה השתתפה נבחרת ישראל רק פעמיים באליפות העולם בכדורסל- בריו דה ז'ניירו, ברזיל, בשנת 1954 (מקום 8 מתוך 12), ואליפות העולם 1986 בספרד (מקום 7 מתוך 24).

נבחרת ישראל השתתפה רק פעם אחת בטורניר הכדורסל האולימפי, באולימפיאדת הלסינקי (1952).

קבוצות ישראליות בתחרויות בינלאומיותעריכה

ברמת הקבוצות, השנה הראשונה בה השתתפה קבוצה ישראלית הייתה 1958, עת מכבי תל אביב לקחה חלק במשחקי גביע אירופה לאלופות. קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב זכתה ב-6 אליפויות אירופה בעונות 1976/1977, 1980/1981, 2000/2001, 2003/2004, 2004/2005 ו-2013/2014 והיא הקבוצה הישראלית המצליחה ביותר, בכל ענפי הספורט. קבוצות ישראליות נטלו חלק גם במפעלים האירופיים השונים כאשר קבוצת הפועל ירושלים זכתה להצלחה באירופה, כאשר השיא היה זכייה בגביע יול"ב בעונת 2003/2004, לאחר ניצחון על ריאל מדריד. הישג אירופי של קבוצה ישראלית במסגרת אירופית הוא זכייתה של קבוצת הנשים של אליצור רמלה ביורוקאפ לנשים בעונת 2010/2011. רמלה אירחה את המשחק הראשון מבין שניים ברמלה, משחק שהסתיים בשוויון 61 מרתק. במשחק השני רמלה התעלתה על עצמה, ניצחה בחוץ 61-53, וזכתה בגביע.

הליגה לגבריםעריכה

  ערך מורחב – ליגת העל בכדורסל

הליגה הלאומית לכדורסל הוקמה בישראל בשנת 1954. עוד קודם לכן התקיימו משחקי כדורסל בארץ, אך בצורה חובבנית ובלתי מסודרת.

מ-8 הקבוצות שייסדו את הליגה נותרו כיום רק ארבע - מכבי תל אביב, הפועל תל אביב, הפועל חולון והפועל חיפה.

עם השנים נוצר מצב שבו לרוב מכבי תל אביב הוליכה את הליגה ונוצר פער משמעותי ברמה בינה לבין שאר קבוצות הליגה. מצב זה נוצר עקב חוסר האיזון בתקציבים של קבוצות הליגה. בתגובה דובר הרבה על הצבת תקרת שכר לליגה, דבר שמעולם לא נעשה.

מיום הקמת הליגה זכו באליפות המדינה 8 קבוצות - מכבי תל אביב זכתה ב-55 אליפויות, הפועל תל אביב זכתה ב-5 אליפויות (כולן בשנות ה-60 שאז נבחרה כקבוצת העשור), הפועל ירושלים והפועל חולון זכו בשתי אליפויות כל אחת, הפועל ירושלים בשנת 2015 ובשנת 2017, והפועל חולון בשנת 2008 ובשנת 2022, הפועל גליל עליון בשנת 1993, הפועל גלבוע גליל בשנת 2010, מכבי חיפה בשנת 2013, ומכבי ראשון לציון בשנת 2016.

מספר הקבוצות בליגה אינו קבוע ונע בין 10 ל-14 בהתאם להחלטת מנהלת הליגה. בעונת 2012/13 משחקות בליגה 12 קבוצות.

אלופות הליגה ומחזיקות הגביע לפי שניםעריכה

לחצו על כפתור "הצגה" הנמצא בשמאלה של התבנית.

עונה אלופה מחזיקת הגביע
21/22 הפועל חולון בני הרצליה
20/21 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
19/20 מכבי תל אביב הפועל ירושלים
18/19 מכבי תל אביב הפועל ירושלים
17/18 מכבי תל אביב הפועל חולון
16/17 הפועל ירושלים מכבי תל אביב
15/16 מכבי ראשון לציון מכבי תל אביב
14/15 הפועל ירושלים מכבי תל אביב
13/14 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
12/13 מכבי חיפה מכבי תל אביב
11/12 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
10/11 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
09/10 הפועל גלבוע גליל מכבי תל אביב
08/09 מכבי תל אביב הפועל חולון
07/08 הפועל חולון הפועל ירושלים
06/07 מכבי תל אביב הפועל ירושלים
05/06 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
04/05 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
03/04 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
02/03 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
01/02 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
00/01 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
99/00 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
98/99 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
97/98 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
96/97 מכבי תל אביב הפועל ירושלים
95/96 מכבי תל אביב הפועל ירושלים
94/95 מכבי תל אביב בני הרצליה
93/94 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
92/93 הפועל גליל עליון הפועל תל אביב
91/92 מכבי תל אביב הפועל גליל עליון
90/91 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
89/90 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
88/89 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
87/88 מכבי תל אביב הפועל גליל עליון
86/87 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
85/86 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
84/85 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
83/84 מכבי תל אביב הפועל תל אביב
82/83 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
81/82 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
80/81 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
79/80 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
78/79 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
77/78 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
76/77 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
75/76 מכבי תל אביב הפועל גבת/יגור
74/75 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
73/74 מכבי תל אביב -לא התקיים גביע-
72/73 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
71/72 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
70/71 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
69/70 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
68/69 הפועל תל אביב הפועל תל אביב
67/68 מכבי תל אביב -לא התקיים גביע-
66/67 מכבי תל אביב -לא התקיים גביע-
65/66 הפועל תל אביב מכבי תל אביב
64/65 הפועל תל אביב מכבי תל אביב
63/64 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
62/63 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
61/62 מכבי תל אביב הפועל תל אביב
60/61 הפועל תל אביב מכבי תל אביב
59/60 הפועל תל אביב -לא התקיים גביע-
58/59 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
57/58 מכבי תל אביב מכבי תל אביב
56/57 מכבי תל אביב -לא התקיים גביע-
55/56 -לא התקיימה ליגה- מכבי תל אביב
54/55 מכבי תל אביב -לא התקיים גביע-
53/54 מכבי תל אביב -לא התקיים גביע-

מתקני הכדורסל בישראלעריכה

בראשית התפתחות הכדורסל הישראלי רוב משחקי הכדורסל נערכו תחת כיפת השמיים. האולם המקורה הראשון שנבנה בישראל היה אולם הפחים של הפועל חולון אשר הוקם בשנות ה-50 ולא עבר שיפוץ משמעותי עד היום. בשנת 1963 נבנה היכל הספורט יד אליהו כזירה פתוחה עם יציעי בטון. בשנת 1964 עברה מכבי תל אביב לשחק במתקן זה ובהמשך הוא עבר שיפוץ והפך לאולם כדורסל מודרני בשנת 1972. בשנים אלה חלק גדול מקבוצות הכדורסל הגיעו מקיבוצים ומושבים ומשחקיהן הביתיים נערכו בתוך אולמות פח פשוטים, שחלקם אפילו לא היו מקורים. בשנות ה-70 החלה מגמה על מעבר למשחק באולמות סגורים עד שלפי חוק, בשתי הליגות הגבוהות היה אסור לשחק תחת כיפת השמיים אלא רק באולם סגור ומואר. בשנות ה-80 אכן הסתיים המעבר לאולמות סגורים, שפעמים רבות הוקמו בסיוע מפעל הפיס ולא כללו דבר מעבר לדרישות הבסיסיות. בשנות ה-2000 חלה התפתחות ברמת אולמות הספורט הארץ כאשר בתחילת העשור עבר היכל יד אליהו שיפוץ מקיף והרחבה, בתמיכת חברת נוקיה, וכן נבנו אולמות חדשים באשקלון ונהריה. בשנים האחרונות החלה בניית היכל ספורט גדול ומרכזי בירושלים אשר קבוצת הפועל ירושלים ציפתה לו זמן רב.

האולמות הגדולים בישראל לפי תכולהעריכה

  ערך מורחב – היכלי כדורסל בישראל

להלן אולמות הכדורסל הגדולים בישראל לפי תכולה:

שם האולם קבוצה מיקום תכולה שטח תאריך הקמה
פיס ארנה ירושלים הפועל ירושלים מלחה, ירושלים 11,000 47,000 מ"ר הוקם: 2014
היכל מנורה מבטחים מכבי תל אביב יד אליהו, תל אביב 10,383 23,460 מ"ר הוקם: 1963
הורחב: 1971-1968, 2007-2005
היכל הטוטו חולון הפועל חולון קריית שרת, חולון 5,500 13,000 מ"ר הוקם: 2015
היכל הספורט רוממה הפועל חיפה

,מכבי חיפה

רוממה, חיפה 5,000 13,000 מ"ר הוקם: 1976
הורחב: 2012
היכל קבוצת שלמה הפועל תל אביב מתחם הדרייב אין, תל אביב 3,504 6,600 מ"ר הוקם: 2014
היכל הספורט אשקלון עירוני אשקלון אשקלון 3,000 6,500 מ"ר הוקם: 1999
אולם הקונכייה הפועל באר שבע באר שבע 3,000 5,000 מ"ר הוקם: 2013

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא כדורסל בישראל בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה