שחמט בישראל

משחק השחמט בישראל בהיסטוריה ובהווה

השחמט בישראל הוא בעל היסטוריה ארוכת שנים ובעל הישגים בינלאומיים. משחק השחמט פופולרי מאוד בישראל ומתקיימות ליגות בין המועדונים שבערים השונות. האיגוד הישראלי לשחמט מוביל ומרכז חלק נכבד מפעילות השחמט במדינה.

היסטוריה

עריכה

לפני קום המדינה

עריכה
אליפויות ארץ ישראל
# שנה מקום מנצח
1 1936 תל אביב משה צ'רניאק
2 1937 ירושלים יוסף פורת
3 1938 תל אביב משה צ'רניאק
4 1940 תל אביב יוסף פורת
5 1945 תל אביב יצחק אלוני

פעילות שחמט בארץ ישראל התקיימה עוד לפני הקמת המדינה. בשנת 1919 ייסד מושל ירושלים מטעם המנדט הבריטי, רונלד סטורס, את "המועדון הבינלאומי" לשחמט, שהיה מועדון השחמט הראשון בארץ ישראל. אולם עקב המתיחות בין יהודים לערבים בירושלים המועדון לא שרד.

בשנת 1922 נוסד בירושלים מועדון השחמט היהודי הראשון בארץ - "לסקר", על שם אלוף השחמט היהודי עמנואל לסקר. בין מייסדיו היה ד"ר אריה מוהליבר, שניהל את מועדון ולאחר מכן שימש שנים רבות כנשיאו. מוהליבר היה "אלוף לסקר" בשחמט הראשון, והחזיק בתואר במשך שלוש שנים. בשנות ה-20 הוציא מועדון "לסקר" את הירחון "השחמט" בעריכת מוהליבר. מוהליבר גם ערך את מדור השחמט בעיתון "דואר היום", שהיה מדור השחמט הראשון בעיתון יומי בארץ ישראל. בשנת 1924 נערך משחק "השחמט החי" הראשון בארץ ישראל.

בעלייה החמישית עלו לארץ ישראל מספר שחקני שחמט מקצועיים והם העלו דרמטית את רמת השחמט בארץ ישראל. בימי המנדט הבריטי פעלה האגודה השחמטית הארץ ישראלית, שאיגדה את מועדוני השחמט בארץ. בין השנים 1936 ל-1945 נערכו חמש תחרויות אלוף ארץ ישראל בשחמט.

במהלך שנות השלושים השתתפה פעמיים באולימפיאדות השחמט נבחרת ארץ ישראל: ב-1935וורשה) הגיעה נבחרת ארץ ישראל למקום ה-15 כשההרכב שלה היה: יוסף פורת (נולד כהיינץ פרדר), דוד אנוך, יוסף דובקין, ויקטור וינץ ומשה צ'רניאק,[1][2] וב-1939בואנוס איירס) הגיעה הנבחרת למקום ה-9 עם 26 נקודות כשהרכב הנבחרת היה: משה צ'רניאק, יוסף פורת, ויקטור וינץ, זלמן קלינשטיין ומאיר ראוך.[2]

באליפות העולם בשחמט לנשים, שנערכה ב-1937 בסטוקהולם, מונה מיי קארף שיחקה כנציגת ארץ ישראל המנדטורית והגיעה למקום השישי.

לאחר קום המדינה ושנות ה-50 של המאה ה-20

עריכה
 
אליפות ישראל הראשונה בשחמט. מימין לשמאל: פנחס רוזן, דוד בן-גוריון, ישראל בהרב, וד"ר יהודה גרינגרד

ב-1949 נוסד האיגוד הישראלי לשחמט, ממשיך דרכה של האגודה השחמטית הארץ ישראלית. בעת הקמתו של האיגוד נכללו בו כ-20 מועדוני שחמט.

החל מ-1951 נערכת אליפות ישראל מדי שנתיים. אליפות השחמט הראשונה של מדינת ישראל אורגנה על ידי האיגוד ונערכה בתל אביב. טקס הסיום וחלוקת הפרסים של האליפות נערך במעמד ראש הממשלה דוד בן-גוריון. בניגוד לאליפויות של ארץ ישראל לפני קום המדינה נערכו באליפות זו שלבים מוקדמים. ב-1951 נערכה גם אליפות ישראל הראשונה לנוער בתל אביב.

באולימפיאדת השחמט העשירית, שנערכה בהלסינקי ב-1952, השתתפה נבחרת ישראל (שכללה את צ'רניאק, ד"ר מנחם אורן, פורת, אלוני ומנדלבאום)[2] והגיעה למקום ה-11. באולימפיאדה הבאה אחריה, שנערכה באמסטרדם ב-1954, הגיעה ישראל למקום ה-7 עם 22 נקודות (הרכב הנבחרת היה: פורת, צ'רניאק, ד"ר אורן, אלוני וקניאז'ר).[2] באולימפיאדה זו הצליחה ישראל לסיים בתיקו 2:2 עם אלופת העולם - ברית המועצות. בעקבות הישג זה של הנבחרת החלה תמיכה ממלכתית בענף השחמט.

ב-1958 אורגנה, במסגרת חגיגות העשור למדינה, תחרות השחמט הבינלאומית הראשונה, אשר נערכה מיד לאחר שהקבוצה האולימפית של ישראל שבה מאולימפיאדת השחמט ה-13 שנערכה במינכן. בתחרות זו, שנערכה בחיפה ובתל אביב, נטלו חלק 14 שחמטאים, מהם 7 מחוץ לישראל, כולל רבי האמנים שמואל רשבסקי מארצות הברית ולאסלו סאבו מהונגריה.[3]

השחמטאים המובילים בשנותיה הראשונות של המדינה היו ד"ר מנחם אורן, משה צ'רניאק, יוסף פורת ויצחק אלוני.

ב-1959 אורגנה אליפות ישראל הראשונה לנשים. החל מאותה שנה השתתפה ישראל גם באולימפיאדת הסטודנטים באופן כמעט קבוע. ב-1965 הגיעה הנבחרת למקום השני באולימפיאדה זו, נקודה אחת פחות מנבחרת ברית המועצות.

שנות ה-60 של המאה ה-20

עריכה
 
ישראל נגד שוודיה במשחקי האולימפיאדה בתל אביב, 1964
 
תחרות שחמט בישראל, 1969, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית

ב-1967 ניצח שמעון כגן באליפות ישראל ה-14 שהתקיימה בתל אביב. הייתה זו הפעם הראשונה בה זכה באליפות ישראל שחמטאי מהדור החדש. כגן הצליח לשמור על תוארו גם באליפות ה-15 שהתקיימה ב-1969.

 
חיילי צה"ל משחקים שחמט בבית האגודה למען החייל בתל אביב, 1969

במהלך שנות השישים אורגנו מספר תחרויות שחמט בינלאומית בארץ. ב-1961 נערכה תחרות בינלאומית בנתניה במסגרת הכינוס ה-7 של הפועל. ב-1964 אורגנה תחרות בינלאומית במסגרת שח קיט נתניה על ידי האיגוד הישראלי לשחמט. בנובמבר אותה שנה נערכה האולימפיאדה ה-16 בתל אביב. לאחר גמר האולימפיאדה נערכה בדצמבר תחרות בינלאומית בירושלים על ידי המועדון הירושלמי לשחמט על שם עקיבא רובינשטיין. ב-1965 נערכה תחרות בינלאומית נוספת במסגרת שח קיט נתניה. תחרות בינלאומית נוספת אורגנה במאי 1966 במלון דבורה בתל אביב על ידי האיגוד. בתחרות זו, שנערכה במסגרת הכינוס ה-8 של הפועל, השתתפו 4 רבי אמנים ו-4 אמנים בינלאומיים. ב-1967 תוכננה תחרות בינלאומית נוספת בארץ, אך זו בוטלה מחמת מחסור בתקציב ומחמת מלחמת ששת הימים. באותה שנה נערכה בירושלים אליפות העולם ה-9 לנוער. בתקופה זו התקיימו תחרויות בינלאומיות במסגרת שח קיט נתניה כמעט מדי שנה ובהן השתתפו כמה מן השחמטאים החזקים בעולם (בהם בובי פישר, שמואל רשבסקי, ברונו פרמה, לובומיר קאבאלק, דניאל ינופסקי ויאן טימן).

שנות ה-70 של המאה ה-20

עריכה

ב-1970 נערכה אולימפיאדת הסטודנטים העולמית בחיפה.

ב-1971 ניצח באליפות ישראל עוזי גלר מקיבוץ גבעת חיים מאוחד ובמקום השני התחלקו ארבעה: שמואל פרידמן, שמעון כגן, אבנר מרט ואברהם קלדור.

ב-1976 נערכה בחיפה אולימפיאדת השחמט ה-22. אולימפיאדה זו נערכה בארץ חרף התנגדותן של מדינות רבות ועקב כך נעדרו מדינות רבות מהגוש המזרחי וממדינות ערב. היעדרותן של מדינות אלו סייעה לזכייתה בזהב של נבחרת ישראל באולימפיאדת הנשים. באותה שנה זכתה ישראל להישג חשוב נוסף, כאשר ניר גרינברג היה אלוף העולם עד גיל 17, בהקדימו, בין השאר, את גארי קספרוב בן ה-13.

במסגרת העלייה מברית המועצות בשנות השבעים עלו לישראל שחמטאים רבים מברית המועצות, בהם מספר רבי אמנים ואמנים אשר חיזקו את ישראל, בין הבולטים שבהם נמנים ולדימיר ליברזון, רומן ג'ינג'יחשווילי ואלה קושניר. נוסף אליהם עלו גם מספר מאמני שחמט, בהם אליהו לבנט, שאימן את קבוצת השחמט של באר שבע והקים בה פעילות ענפה, דבר שהוביל את באר שבע לצמרת הארצית. עם זאת, במהלך שנות השמונים היגרו מישראל מספר שחמטאים חזקים וכתוצאה מכך התדרדרה ישראל בהישגיה באולימפיאדות וירדה לעשירייה השנייה. מצבה של נבחרת הנשים היה עגום עוד יותר כאשר ב-1982 אף התדרדרה למקום ה-30.

שנות ה-80 של המאה ה-20

עריכה

ב-1980 זכתה נבחרת ישראל באליפות העולם הקבוצתית לפתרון בעיות שחמט. אורי אבנר זכה במקום הראשון במחלקת מט לדעת, במקום השלישי במחלקת מט עזר והיה שותף לבעיה הזוכה במקום הראשון במחלקת בעיות אגדתיות באליפות העולמית השנייה שנערכה בין השנים 1980 ל-1983. באליפות העולם השלישית (1988-1984) זכה אבנר פעם נוספת במקום הראשון במחלקת מט לדעת.

ב-1985 נערכה בפתח תקווה אליפות העולם עד גיל 16. היה זה האירוע הבינלאומי היחיד שארגן האיגוד הישראלי לשחמט בשנות השמונים. עם זאת, כמה מועדונים ערכו תחרויות בינלאומיות באופן קבוע, אך לארץ לא הגיעו בדרך כלל שחקנים מהצמרת העולמית (למעט ויקטור קורצ'נוי, ידידו של אליהו לבנט). בשנה זו זכה עפר קומאי באליפות העולם לפתרון בעיות שחמט.

ב-1986 נערכה האולימפיאדה ה-27 בדובאי. בשל סיבות פוליטיות נמנעה השתתפותה של ישראל באולימפיאדה. כמה מדינות ממערב אירופה, בהן שוודיה, נורווגיה, דנמרק והולנד לא השתתפו אף הן, כאות הזדהות עם ישראל. כתגובה על כך שישראל לא יכלה להשתתף באולימפיאדה זו אורגנה בירושלים תחרות בינלאומית חזקה שלא הוכרה על ידי הנהלת האיגוד. דבר זה עורר מחלוקות וויכוחים.

ב-1988 זכה ערן ליס באליפות העולם עד גיל 14.

ב-1989 נערכה בחיפה אליפות אירופה לאומות, שבה זכתה ברית המועצות.

שנות ה-90 של המאה ה-20

עריכה

עם העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים הגיעו לארץ שחקני שחמט חזקים רבים, בהם לב פסחיס, ליאוניד יודסין, איליה סמירין, בוריס אלתרמן ואלכסנדר חוזמן. יחד עמם הגיעו לארץ גם מאמני שחמט שפעלו בין היתר באימון הנוער, דבר שסייע להשגתם של הישגים חשובים בהמשך. ב-1992 זכה באליפות העולם עד גיל 16 רונן הר צבי, ב-1994 זכה אליק גרשון באליפות העולם עד גיל 14. ב-1995 נערכה בחולון אליפות אירופה עד גיל 20, שבה זכו נציגי ישראל אמיל סוטובסקי וערן ליס בכסף ובארד תוך שוויון נקודות עם המנצח. ב-1996 זכתה ישראל בשלוש אליפויות עולם לגילאים שונים. בשנה זו זכתה ישראל גם באליפות אירופה לבתי ספר תיכוניים שנערכה בטורקיה. באותה שנה זכה נועם אלקס באליפות העולם לפתרון בעיות. ב-1999 זכה עפר קומאי פעם נוספת באליפות העולם לפתרון בעיות. ב-2004 זכה מקסים רודשטיין באליפות העולם לנוער עד גיל 16.

ב-1996 זכתה נבחרת ישראל באליפות העולם הקבוצתית לפתרון בעיות שחמט. ישראל חזרה על הישג זה ב-1997, ב-1998, ב-2001 ופעם נוספת ב-2004.

העשור הראשון של המאה ה-21

עריכה
 
בוריס גלפנד ווישוואנתן אנאנד, 2012

ב-2002 זכתה תוכנת דיפ ג'וניור הישראלית שפותחה על ידי שי בושינסקי ואמיר באן באליפות העולם לתוכנת שחמט. הישג זה חזר על עצמו באליפות העולם לתוכנות שחמט ב-2004 שנערכה באוניברסיטת בר-אילן ופעם נוספת ב-2006 באליפות העולם שהתקיימה בטורינו שבאיטליה.

באחד מהישגיה הגדולים זכתה נבחרת השחמט הישראלית במקום השני באליפות אירופה באוקטובר 2003, כשנבחרת רוסיה הזוכה בטורניר היא היחידה שלה הפסידה. נבחרת ישראל הגיעה למקום השני באליפות אירופה פעם נוספת ב-2005 (הפעם הזוכה הייתה הולנד).

בסוף אוקטובר ובתחילת נובמבר 2005 נערך בישראל גמר הגביע העולמי בשחמט לנבחרות, "מונדיאל השחמט". את התחרות אירחה העיר באר שבע.

ב-2006 ניצחה ולריה דותן באליפות אירופה לנשים (סניוריות).[4]
ב-2007 זכה בוריס גלפנד בתואר סגן אלוף העולם בשחמט במקסיקו סיטי, ההישג הגדול ביותר של שחמטאי ישראלי.

ב-2008 זכתה נבחרת ישראל לגברים במדליית כסף באולימפיאדת השחמט 2008 שנערכה בדרזדן.

 
משחק מוקרן על חומות העיר העתיקה

ביולי 2008 נערך פסטיבל השחמט הראשון בירושלים, בעיקר מול שער יפו. הפסטיבל התקיים שלושה ימים, במהלכו הוקרנו משחקים און ליין על חומות העיר העתיקה.[5]

העשור השני של המאה ה-21

עריכה

בשנת 2010 זכתה נבחרת ישראל לגברים במדליית ארד באולימפיאדת השחמט 2010 שנערכה בחנטי-מנסייסק.

באוקטובר 2010 שבר רב אמן אליק גרשון את שיא גינס במשחק סימולטני, כששיחק מול 525 שחמטאים בכיכר רבין וניצח 86% מהם.[6]

בשנת 2011 ניצח בוריס גלפנד בטורניר המועמדים, והתמודד במאי 2012 בדו-קרב על אליפות העולם מול האלוף באותו זמן וישוואנתן אנאנד. לאחר ששנים עשר המשחקים הראשונים הסתיימו בתיקו המשיך הדו-קרב לארבעה משחקי בזק. שלושה משחקים מתוך הארבעה הסתיימו בתיקו ובאחד ניצח אנאנד, מה שהוביל לתוצאה סופית של ½7 - ½8 לטובת אנאנד, ששמר על תוארו.

באוקטובר 2013 זכתה אנסטסיה וולר במדליית הזהב באליפות אירופה לשחמט לילדות עד גיל 10, שנערכה במונטנגרו.

בין 23 בפברואר ל-8 במרץ 2015 אירחה ירושלים את אליפות אירופה בשחמט ליחידים, שכללה 250 שחמטאים מ-33 מדינות באירופה.

באוקטובר 2016, זכתה מיכל להב במדליית הארד אליפות העולם עד גיל 18 בסיביר.[7]

ב-19 ביוני 2017, זכתה מישל קטקוב, בת 14 מרחובות, באליפות אירופה בשחמט לנערות עד גיל 15 שהתקיימה במונטנגרו.[8]

העשור השלישי של המאה ה-21

עריכה

ב-30 באפריל 2022, זכה נועם ששון, בן שמונה וחצי מגני תקווה, באליפות אירופה לתלמידי בתי ספר עד גיל 9 שנערכה ביוון.[9]

ב-2 במאי 2022, זכה אלירן שילון רהב, בן 10 ממושב מאור, באליפות העולם בשחמט מהיר עד גיל 10 שנערכה ביוון.[10]

תחרויות שחמט במכביות

עריכה
  ערך מורחב – שחמט במכביות

המכביות, תחרויות ספורט בינלאומיות של העם היהודי, נערכות בקביעות בישראל, ומהמכביה העשירית נערכות גם תחרויות שחמט במסגרת משחקי המכביה.

ספרות שחמט

עריכה
 
עמוד השער של כתב העת שחמט מיוני 1962

בעיתונים הגדולים בישראל יש מדורי שחמט קבועים ובמהלך השנים הוצאו ספרים וכתבי עת רבים העוסקים בשחמט.

במהלך השנים שלפני קום המדינה נעשו מספר ניסיונות שונים ליצירתו של כתב עת בנושא השחמט. כתבי עת אלו הופיעו בדרך כלל רק פעמים אחדות. ירחון בשם "השחמט" הופיע בשנים 19231924 בירושלים בעריכתו של ד"ר א. ל. מוהילבר והוציא לאור 4 חוברות. ניסיון נוסף ליצירת כתב עת בנושא שחמט היה "השחמט" - ירחון שיצא ב-1932 ושנערך על ידי מנדל מרמורוש. כתב עת זה יצא לאור רק פעם אחת וכלל 20 עמודים. ב-1936 יצא כתב העת "שחמט" בעריכת משה צ'רניאק שבמסגרתו יצאו לאור שתי חוברות. ב-1946 יצא כתב העת "שחמט" שנערך על ידי שאול הון. בכתב עת זה הונהג לראשונה רישום מסעים עברי, אולם גם כתב עת זה לא החזיק מעמד זמן רב והוציא רק שלוש חוברות.

בשנת 1956 נוסד כתב העת הראשון לשחמט במדינת ישראל, "64 משבצות" על ידי משה צ'רניאק שיצא עד 1958. כתב עת זה לא יצא במועדים קבועים.

ב-1962 נוסד כתב העת הרשמי של האיגוד הישראלי לשחמט "שחמט". בתחילה לא עלתה תפוצתו של העיתון על 200 גיליונות, אולם בהמשך עלתה תפוצתו והגיעה לאלפים. ב-2006 הפך כתב העת הרשמי להיות גיליון חודשי מקוון בשם "שחמט בישראל". במהלך השנים קמו מספר עיתוני שחמט נוספים אך לא החזיקו מעמד זמן רב.

אלופי ישראל

עריכה

אלופי ישראל בשחמט הם האנשים שניצחו באליפות ישראל בשחמט אשר מאורגנת על ידי האיגוד הישראלי לשחמט.

אלופי ישראל אלופות ישראל לנשים אלופי ישראל לנוער עד גיל 20 אלופי ישראל לשחמט בכתב

דירוג השחמטאים והשחמטאיות הבכירים של ישראל

עריכה
השחמטאים הישראלים הבכירים לפי מד כושר בינלאומי
נכון ל-1 בנובמבר 2024
מס' שם דרגה מד כושר שנת לידה
1 בוריס גלפנד רב-אמן 2657 1968
2 מקסים רודשטיין רב-אמן 2636 1989
3 תמיר נבאתי רב-אמן 2613 1991
4 אמיל סוטובסקי רב-אמן 2590 1977
5 איליה סמירין רב-אמן 2574 1968
6 יבגני פוסטני רב-אמן 2572 1981
7 מיכאל רויז רב-אמן 2568 1983
8 ניצן שטיינברג רב-אמן 2566 1998
9 סמיון לומאסוב רב-אמן 2559 2002
10 אורי קובו רב-אמן 2539 1997
השחמטאיות הישראליות הבכירות לפי מד כושר בינלאומי
נכון ל-1 בדצמבר 2024
מס' שם דרגה מד כושר שנת לידה
1 מרסל אפרוימסקי אמן בינלאומי 2397 1995
2 דנה כוכבי אמן פיד"ה לנשים 2352 2007
3 יוליה שוויגר אמן בינלאומי 2347 1994
4 מאשה קלינובה אמן בינלאומי 2235 1968
5 אולגה גוטמחר אמן בינלאומי לנשים 2211 1987
6 אלה פיטם רב אמן לנשים 2194 1987
7 מיכל להב אמן בינלאומי לנשים 2179 1999
8 אירינה בוטביניק אמן פיד"ה לנשים 2172 1961
9-10 נגה אורין אמן בינלאומי לנשים 2155 2007
9-10 דינה בלנקיה רב אמן לנשים 2155 1993
שחמטאי הנוער הישראלים הבכירים לפי מד כושר בינלאומי
נכון ל-1 בדצמבר 2024
מס' שם דרגה מד כושר שנת לידה
1 יהלי סוקולובסקי רב-אמן 2512 2006
2 איתן רוזן אמן בינלאומי 2502 2006
3 גיא לוין אמן בינלאומי 2455 2006
4 ינאי בן-ארי אמן בינלאומי 2453 2004
5 בני אייזנברג אמן בינלאומי 2425 2006
6 נדב צמח אמן בינלאומי 2414 2005
7 יובל יניב אמן פיד"ה 2410 2005
8 אלי מיליקוו אמן בינלאומי 2391 2007
9 אורי כוכבי אמן בינלאומי 2377 2004
10-11 דנה כוכבי אמן פיד"ה לנשים 2362 2007
10-11 יואב מיליקוו אמן בינלאומי 2362 2004

ישראל באולימפיאדות השחמט

עריכה

ב-1976, בהיעדר רוב המתחרות החזקות ממזרח אירופה, זכתה נבחרת ישראל לשחמט במקום הראשון בין נבחרות הנשים. ההישגים הגדולים של נבחרת הגברים הגיעו רק בעשור הראשון של שנות ה-2000: ב-2006 זכתה ישראל במקום הרביעי באולימפיאדה שנערכה בטורינו, ב-2008 במדליות הכסף באולימפיאדה שנערכה בדרזדן, וב-2010 במדליות הארד באולימפיאדה שנערכה בחנטי-מנסייסק.

שנה מארחת נבחרת שחקניות/שחקנים מקום
1952 פינלנד  פינלנד, הלסינקי גברים משה צ'רניאק, מנחם אורן, יוסף פורת, יצחק אלוני, אלברט מנדלבאום 11
1954 הולנד  הולנד, אמסטרדם גברים יוסף פורת, משה צ'רניאק, מנחם אורן, יצחק אלוני, ישראל יוסף קניאז'ר 7
1956 ברית המועצות  ברית המועצות, מוסקבה גברים משה צ'רניאק, יוסף פורת, יצחק אלוני, מנחם אורן, יוסף דובקין, שלמה סמילטינר
12
1958 מערב גרמניה  מערב גרמניה, מינכן גברים יוסף פורת, משה צ'רניאק, יצחק אלוני, שלמה סמילטינר, גיורא פילשצ'יק, יאיר קריידמן 17
1960 מזרח גרמניה  מזרח גרמניה, לייפציג גברים יוסף פורת, משה צ'רניאק, יצחק אלוני, רפי פרסיץ, יאיר קריידמן, עמנואל גותי 14
1962 בולגריה  בולגריה, וארנה גברים יוסף פורת, יצחק אלוני, משה צ'רניאק, יאיר קריידמן, צדוק דומניץ, גדליהו שפירא 15
1964 ישראל  ישראל, תל אביב נשים לא השתתפה -
גברים יוסף פורת, יאיר קריידמן, צדוק דומניץ, יצחק אלוני, עמנואל גותי, ידעאל סטפק 14
1966 קובה  קובה, הוואנה נשים לא השתתפה -
גברים יוסף פורת, יאיר קריידמן, משה צ'רניאק, שמעון כגן, יצחק אלוני, שלמה סמילטינר 19
1968 שווייץ  שווייץ, לוגאנו נשים לא השתתפה -
גברים משה צ'רניאק, יוסף פורת, יאיר קריידמן, שמעון כגן, צדוק דומניץ, מלכיאל פרץ 18
1970 מערב גרמניה  מערב גרמניה, זיגן נשים לא השתתפה -
גברים שמעון כגן, יאיר קריידמן, מלכיאל פרץ, עוזי גלר, ישראל גלפר, יעקב בליימן 13
1972 יוגוסלביה  יוגוסלביה, סקופיה נשים פרידה רבינוביץ, לידיה גל, שרה קלוגס 18
גברים שמעון כגן, יאיר קריידמן, עוזי גלר, אברהם קלדור, עמיקם בלשן, שמואל פרידמן 18
1974 צרפת  צרפת, ניס נשים אולגה פודרז'נסקיה, לאה נודלמן 12
גברים ולדימיר ליברזון, יאיר קריידמן, משה צ'רניאק, שמעון כגן, יעקב בליימן, יצחק רדשקוביץ' 17
1976 ישראל  ישראל, חיפה נשים אלה קושניר, לובה קריסטול, אולגה פודרז'נסקיה, לאה נודלמן  
גברים ולדימיר ליברזון, יאיר קריידמן, רומן ג'ינג'יחאשווילי, לאון לדרמן, שמעון כגן, נתן בירנבוים 6
1978 ארגנטינה  ארגנטינה, בואנוס איירס נשים לא השתתפה -
גברים רומן ג'ינג'יחאשווילי, ולדימיר ליברזון, שמעון כגן, יעקב בליימן, נתן בירנבוים, יהודה גרינפלד 5
1980 מלטה  מלטה, ולטה נשים לנה גלאז, לובה קריסטול, אולגה פודרז'נסקיה, לאה נודלמן 7
גברים ולדימיר ליברזון, נתן בירנבוים, יהודה גרינפלד, יעקב מוריי, שמעון כגן, דוד ברנשטיין 8
1982 שווייץ  שווייץ, לוצרן נשים לנה גלאז, מלכה שוורץ, לידיה גל, עדי עינבר 30
גברים יהודה גרינפלד, יעקב מוריי, לב גוטמן, נתן בירנבוים, אלון גרינפלד, שמעון כגן 13
1984 יוון  יוון, סלוניקי נשים לא השתתפה -
גברים יהודה גרינפלד, אלון גרינפלד, לב גוטמן, נתן בירנבוים, יעקב מוריי, אלי שווידלר 13
1986 איחוד האמירויות הערביות  איחוד האמירויות הערביות, דובאי נשים לא השתתפה -
גברים לא השתתפה -
1988 יוון  יוון, סלוניקי נשים לובה קריסטול, לנה גלאז, אולגה פודרז'נסקיה, שלומית ורדי 18
גברים אלון גרינפלד, גד רכליס, אלי שווידלר, אילן מנור, רונן לב, יעקב מוריי, עופר ברוק 11
1990 יוגוסלביה  יוגוסלביה, נובי סד נשים לובה קריסטול, אולגה פודרז'נסקיה, אנה סגל, אושרה בר שלום 18
גברים לב פסחיס, יהודה גרינפלד, גד רכליס, אלון גרינפלד, ולרי ביים, יונה קוסאשווילי 16
1992 הפיליפינים  הפיליפינים, מנילה נשים אנה סגל, מאשה ירמולינסקיה, אירנה זק, נדיה פוקין 25
גברים לב פסחיס, איליה סמירין, בוריס אלתרמן, זבולון (לאוניד) גופשטיין, יהודה גרינפלד, יעקב זילברמן 11
1994 רוסיה  רוסיה, מוסקבה נשים מאשה קלינובה, אנה סגל, לודמילה ציפנסקיה, אירינה יודסינה 9
גברים ליאוניד יודסין, איליה סמירין, לב פסחיס, אלון גרינפלד, בוריס אלתרמן, ודים מילוב 14
1996 ארמניה  ארמניה, ירוואן נשים מאשה קלינובה, אנה סגל, לודמילה ציפנסקיה, אלה פיטם 7
גברים איליה סמירין, ליאוניד יודסין, בוריס אלתרמן, לב פסחיס, אלכסנדר חוזמן, אמיל סוטובסקי 17
1998 רוסיה  רוסיה, אליסטה נשים מאשה קלינובה, אלה פיטם, לודמילה ציפנסקיה, אנה סגל 18
גברים בוריס אלתרמן, איליה סמירין, אמיל סוטובסקי, לב פסחיס, יונה קוסאשווילי, בוריס אברוך 4
2000 טורקיה  טורקיה, איסטנבול נשים מאשה קלינובה, אלה פיטם, אנג'לה בורסוק, לודמילה ציפנסקיה 20
גברים בוריס גלפנד, איליה סמירין, בוריס אברוך, לב פסחיס, אמיל סוטובסקי, אלכסנדר חוזמן 5
2002 סלובניה  סלובניה, בלד נשים מאשה קלינובה, אנג'לה בורסוק, טטיאנה זטולובסקיה, אירנה בוטביניק 13
גברים בוריס גלפנד, איליה סמירין, אמיל סוטובסקי, לב פסחיס, בוריס אברוך, אלכסנדר חוזמן 9
2004 ספרד  ספרד, קלביה נשים אנג'לה בורסוק, אירנה בוטביניק, בלה איגלה, אולגה גוטמחר 25
גברים בוריס גלפנד, אמיל סוטובסקי, איליה סמירין, בוריס אברוך, אלכסנדר חוזמן, מיכאל רויז 5
2006 איטליה  איטליה, טורינו נשים מאשה קלינובה, אנג'לה בורסוק, בלה איגלה, אירנה בוטביניק 29
גברים בוריס גלפנד, איליה סמירין, אמיל סוטובסקי, בוריס אברוך, אלכסנדר חוזמן, ויקטור מיכלבסקי 4
2008 גרמניה  גרמניה, דרזדן נשים מאשה קלינובה, אנג'לה בורסוק, בלה איגלה, אולגה גוטמחר, מרסל אפרוימסקי 9
גברים בוריס גלפנד, מיכאל רויז, בוריס אברוך, יבגני פוסטני, מקסים רודשטיין  
2010 רוסיה  רוסיה, חנטי-מנסיסק נשים מאשה קלינובה, בלה איגלה, אלה פיטם, אולגה גוטמחר, מרסל אפרוימסקי 23
גברים בוריס גלפנד, אמיל סוטובסקי, איליה סמירין, מקסים רודשטיין, ויקטור מיכלבסקי  
2012 טורקיה  טורקיה, איסטנבול נשים מיה פורת, מרסל אפרוימסקי, מאשה קלינובה, אנג'לה בורסוק, יוליה שוויגר 29
גברים בוריס גלפנד, אמיל סוטובסקי, מקסים רודשטיין, יבגני פוסטני, בוריס אברוך 26
2014 נורווגיה  נורווגיה, טרומסה נשים מאשה קלינובה, יוליה שוויגר, אולגה גוטמחר, אנג'לה בורסוק, אילנה דוד 26
גברים בוריס גלפנד, מקסים רודשטיין, איליה סמירין, אמיל סוטובסקי, יבגני פוסטני 9
2016 אזרבייג'ן  אזרבייג'ן, באקו נשים יוליה שוויגר, מרסל אפרוימסקי, מאשה קלינובה, אולגה גוטמחר, מיכל להב 9
גברים מקסים רודשטיין, יבגני פוסטני, תמיר נבאתי, מיכאל רויז, טל בראון 27
2018 גאורגיה  גאורגיה, באטומי נשים יוליה שוויגר, מרסל אפרוימסקי, מאשה קלינובה, אולגה גוטמחר, מיכל להב 34
גברים בוריס גלפנד, מקסים רודשטיין, תמיר נבאתי, אמיל סוטובסקי, איליה סמירין 39

תחרויות שחמט בולטות שנערכו בישראל

עריכה

שרתי שחמט בישראל

עריכה

אתר השחמט הישראלי הוקם בשנת 2010

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא שחמט בישראל בוויקישיתוף

לקריאה נוספת

עריכה
  • "המדריך הישראלי לשחמט", א. יושע, ז. גורביץ, הוצאת האיגוד הישראלי לשחמט, הוצאה שנייה 1976.
  • "ישראל באולימפיאדות", משה צ'רניאק, הוצאת רותם 1979.

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ א"י באולימפיאדה השחמטית, דבר, 26 באוגוסט 1935
  2. ^ 1 2 3 4 אליהו שחף, השעה ה-12, דבר, 24 באוגוסט 1956
  3. ^ רשבסקי - במקום הראשון, דבר, 18 בנובמבר 1958, המשך, המשך
  4. ^ European Senior Chess Championship, Chess News & Events, August 14, 2006
  5. ^ Jerusalem Chess Festival, Chess News, August 5, 2008
  6. ^ יוני קמפינסקי, ישראל הביסה את איראן... בשחמט, באתר ערוץ 7, 22 באוקטובר 2010
  7. ^ שחמט: ארד למיכל להב באליפות העולם, באתר ynet, 4 באוקטובר 2016
  8. ^ שחר חי, מישל, בת 14 מרחובות, אלופת אירופה בשחמט, באתר ynet, 19 ביוני 2017
  9. ^ איתמר אייכנר, בן 8 מישראל זכה באליפות אירופה לשחמט, באתר ynet, 30 באפריל 2022
  10. ^ שלום אלבז, אלירן שילון רהב זכה באליפות העולם בשחמט, באתר ynet, 4 במאי 2022
  11. ^ תחרות הנשים לא התקיימה בנפרד, אלא כחלק מהתחרות הפתוחה (גברים ונשים)