שיחה:רלב"ג

סיבת השיחזור

התוספת של האלמוני מועתקת מכאן [1]. John Doe 18:18, 21 פבר' 2005 (UTC)

אינדוקציה מתמטית

הוספתי את האזכור לגבי הרלב"ג מאחר וברוב הספרים מעלימים עובדה זו שהרלב"ג הוא אבי האינדוקציה המתמטית, כדאי גם להכין ערך על ענף זה במתמטיקה או כערך משנה. --ניסן 22:31, 9 בינואר 2008 (IST)

אנא הפנה למקורות המוכיחים את הטענה. עוזי ו. - שיחה 12:10, 30 באפריל 2008 (IDT)

הוא כונה: בלטינית בכינוי המחמיא Magister Leo Hebra

לפי המקובל אצלי. אם אני נעזר בערך אני תורם לו משהו. תוכלו להוסיף:"הוא כונה: בלטינית בכינוי המחמיא Magister Leo Hebraeus כלומר "המורה והאריה היהודי". משתמש:דניאל ונטורה  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
87.68.70.245 21:50, 21 בנובמבר 2011 (IST)

תבנית רב בנוסף לתבנית מדען

האם הגיוני להוסיף תבנית רב בנוסף לתבנית מדען?

Weird sentence

"עם זאת מסופר שכאשר שמע פעם הגאון מווילנה דברים בגנותו של הרלב"ג הגיב באומרו: "הלוואי ואשב לצידו בגן עדן" This has no source cited and is hard to believe. I have heard the story in relation to the Rambam which seems much more reasonable.

אחד המקורות הוא יהודה לייב פישמן מיימון בסיני (כתב עת) מז, עמוד פט. אכן, מיימון חשוד בהדבקת סיפורים לאישים אחרים (האגדה מספרת על שתי תיבות שעמדו לפניו, האחת ובה סיפורים והשניה ובה שמות אישים, והיה מעלה בידיו אחד מכאן ואחד מכאן ומשדכם), ובכל זאת בשביל ויקיפדיה זה מספיק. Adieu - שיחה 12:26, 19 באוקטובר 2012 (IST)

קדמות העולם

לא הצלחתי להבין מדוע כרגע הערך טוען שרלב"ג החזיק בשיטת חידוש העולם. הערך עצמו ממשיך ומסביר את שיטתו כי העולם הוא יש מיש, כלומר שהחומר ההיולי הוא קדמון. זו שיטת קדמות ולא שיטת הבריאה יש מאין. מבחינה תיאולוגית לפחות, ההבחנה בין עולם מוכן נצחי לבין חומר היולי נצחי היא הרבה פחות משמעותית, ומה שחשוב היא השאלה האם מלבד האל עצמו, יש עוד משהו נצחי, ובכך רלב"ג מחזיק בעמדה של קדמות ולא בעמדה המסורתית של חידוש.

ניסיון תשובה: אמנם לא אני כתבתי את הערך, אך אנסה להסביר. רלב"ג האמין בקדמותו של חומר היולי, אך לא בקדמות העולם. ויש הבדל גדול. בריאה מחומר קדמון מניחה התערבות של האל היוצר עולם, לעומת קדמות העולם, שם האל לא נמצא כלל במשוואה. מה שנקרא: דעת אפלטון, ולא דעת אריסטו. נג

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• https://sites.google.com/site/magartoratemet/tanach/ralbag
  • In רלב"ג on 2013-09-13 06:03:22, 404 Not Found
  • In רלב"ג on 2013-09-16 01:22:44, 404 Not Found
  • In רלב"ג on 2013-09-25 19:21:57, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 22:22, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

משוב מ-4 באפריל 2015

בויקיפדיה האנגלית קוראים לרלב"ג אבי הטריגונומטריה המודרנית לא יזיק לאף כותב ויקיפדיה עברי להכניס את זה גם כן אם לא במשפט אחד אז ביתר פירוט על עבודתו המרשימה ביותר בטריגונומטריה. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
176.12.150.187 04:24, 5 באפריל 2015 (IDT)

לא מצאתי את זה שם. קובץ על יד - שיחה 10:58, 3 באוגוסט 2016 (IDT)

יחס רלב"ג לנשים

משתמש לא רשום לקח היום פסקה אחת, ייחד לה פרק והוסיף עליה כהנה וכהנה. להלן הפסקה כפי שהופיעה אחר עריכתו:

הרציונליזם של רלב"ג הביא אותו להביע דעות מזלזלות לגבי מעמד האישה, שאותה, בהשפעת השקפות אריסטוטליות, הוא תיאר כמי שנמצאת בדרגת ביניים בין האדם לבין החיות.

בפירושיו לספרי המקרא, הקדיש מקום נרחב למסקנות העוסקות במקומה של האישה במשפחה ובחברה. רלב״ג נקט עמדה ביקורתית כלפי האישה והרחיק לכת בדרכו זו יותר מרוב חכמי ישראל שנמנו עם הזרם הפילוסופי (בספרו ״והוא ימשול בך?״ מציע אברהם גרוסמן עמדה לפיה היו הפילוסופיים היהודיים אלו אשר הביעו את המסרים הקשים ביותר בגנות נשים). רלב״ג כתב בנוגע לנחיתות האישה: ״׳אישה כי תזריע וילדה זכר׳ - הנה הקימה התורה להזכיר היולדות זכר כי הוא היותר נכבד״, בנוגע לנזקים שהיא גורמת בזמן הווסת: ״אם תסתכל בה באישה בעת ויסתה, יראה בה כתם דם, ישאר רשומו בה זמן מוחש- ואלו האדים יתכן שימיתו קצת האנשים בהיותם ארסיים להם״.

את עמדתו החמורה ביותר כלפי נשים הביע רלב״ג בדיוניו על פרשת הבריאה, כך הוא כותב על בריאת האישה: ״שנקבת האדם תתיחד מבין שאר נקבות בעלי החיים, שהיא נבראת לעבודת הזכר כדי שישלם לו הפנאי להשתדל במושכלות, להגיע אל הצלחתו. ואולם נקבות שאר הבעלי חיים לא ימצא בהם זה היתרון״. עוד הוא כותב, בפירושו לספר בראשית, על הסברו לשם ׳חוה׳ שנתן האדם לאשתו לאחר האכילה מעץ הדעת. רלב״ג מפרש זאת מלשון ׳חיה׳, דהיינו ביטוי לקרבתה לבעלי החיים. כך נטל רלב״ג את אחד הביטויים המפוארים כלפי האישה- תיאורה כאם האנושות כולה- והפך אותו לביטוי שיש בו פגיעה קשה ביותר בתדמיתה.

עוד דעות שהביע רלב״ג, בהתבססו על הכתובים: אין האישה רשאית לעשות דבר בלא הסכמת בעלה, היא אינה יכולה לעמוד בבית דין, אסור לבעלה לצאת לצבא מפני שאז תבגוד בו. הוא אף הרחיק ופירש את מעשה פילגש בגבעה כמקרה הבא להוכיח ש״ראוי לאשה שלא תטה מאישה ללכת מאתו, אבל ראוי לה לסבול דבריו ותוכחתו ותטה אל כל אשר יחפץ״.

=== חרפת המשגל ===

רלב״ג סבר שיש לצמצם את יחסי האישות למינימום ההכרחי הנדרש לקיום המין האנושי; ״ ומצאתי היותר מגונה במיני הרשע, ההימשך אל האישה, כי ענינה מר ממוות.״

חלק מהחומר שהוסיף אינו מעובד ומדויק כלל. אציג מספר דוגמאות:

• מה שהביא שלדעת הרלב"ג [ספר שמואל. לא ציין איפה, ובאמת הוא בשמואל א כה, מא: "הנה אמתך לשפחה לרחוץ רגלי עבדי אדני - אמרה זה על צד הענוה להורות שדי לה אם תהיה לאשה לאחד מעבדי דוד ותרחץ רגליו כמנהג האשה לבעלה"] מתפקידי האשה לרחוץ את רגלי בעלה, יש בזה חוסר דיוק מובהק. שכן אין זה מתפקידיה, אלא שכך היה המנהג בימים ההם. ואף את זה אין מה לציין למשנת הרלב"ג, שזה כבר מופיע בתלמוד כמה פעמים (כתובות ד, ב; סא, א; צו, א), ואין התייחסות לזה אם זה חיובי או שלילי, אלא כמציאות נהוגה בימים ההם.
• ציין כי הרלב"ג "הרחיק ופירש את מעשה פילגש בגבעה כמקרה הבא להוכיח ש״ראוי לאשה שלא תטה מאישה ללכת מאתו...". אם כבר היה ראוי להיכתב כי "פירש את מעשה פילגש בגבעה כמקרה הבא להוכיח, הין היתר, ש"ראוי...". שכן הרלב"ג למד מסיפור זה 18 דברים, והשביעי מביניהם הוא זה הנכתב כאן...
• מה שהביא תחת הכותרת "חרפת המשגל", אכן הרלב"ג נקט בהשקפה האריסטוטלית והזדהה עם חרפת המשגל (וכפי שכבר נזכר בפסקה הראשונה, שזו הייתה קיימת בערך זה כבר בעבר), אך בדבריו (המצוטטים. מופיעים בהרחבה בדבריו על קהלת פרק ז ד"ה ביאור דברי הפרשה) לא נראה בבירור כי "יש לצמצם את יחסי האישות למינימום ההכרחי הנדרש לקיום המין האנושי". ומה שכתב ״ומצאתי היותר מגונה במיני הרשע, ההימשך אל האישה, כי ענינה מר ממוות״, זהו בעיקר הרחבה על דברי קהלת (ז, כו: "ומוצא אני מר ממות את האשה"), ולא דברי הרלב"ג עצמו.

סוף דבר, ניכרת מגמתיות להוציא את הרלב"ג כמי שבז לכבוד האשה בקיצוניות מופלגת, וזה כביכול חלק נכבד ממשנתו הפילוסופית, וכל זאת בהסתמך על ספרו של אברהם גרוסמן: והוא ימשול בך. מסתבר שהקורא התרשם עמוקות מהספר ונמצא עדיין תחת השפעת הדברים, ועל כן כתב את הדברים כאן בשלמות, ללא הבחנה, עיבוד ובדיקת המקורות כלל (כמתחייב על פי כללי העריכה). על כן יש לשכתב קטע זה (ולערוך את משנתו בעניין באופן פרופורציונלי ביחס להשקפתו הכללית. כפי הנראה מדברי הכותב הלז, הוא אינו מכיר את השקפתו הכללית של הרלב"ג ובהשפעת הספר הנ"ל מציב ערך יתר לדברים אלו. בתוך ספר על משנת כחמי ישראל אודות מעמד כבוד האישה יכולים לבוא דברים אלו, אך לא בפרק נרחב בערך הרלב"ג, מה שמסתמן עם חוק טוכמן). גם ציון המקורות אינו מדויק וערוך בצורה מעט מרושלת. קובץ על יד - שיחה (שכחתי לחתום בעת הכתיבה)

איני נכנס למניעי העורך האלמוני כשם שאיני נכנס למניעיך מדוע להסיר. אני מניח שמטרת שניכם היא להוסיף ידע ואיכות לויקיפדיה. מה שהרלב"ג אמר - אמר, אין אפשרות או צורך להסתיר זאת. אם העריכה של האלמוני לוקה בחסר אולי זה משום שאינו בקיא דיו בכללי העריכה כאן, התועלת שאפשר להביא היא לתקן במקום למחוק לגמרי. אכן יתכן שניתן לצמצם דבריו, כפי ששנינו עשינו, אבל להסיר לגמרי לא ראוי. בריאן - שיחה 11:21, 3 באוגוסט 2016 (IDT)

לשם כך העברתי (ולא מחקתי לגמרי בהפעלת 'ביטול'. דוגל בשיטה זו!) את הדברים לכאן עם ציון כמה ליקויים, בתקווה שהכותב או משתמש אחר יבוא ויערוך את הדברים מחדש. אני בעד שהדברים יכנסו, אך לא במתכונתם הקודמת. מניעי: הוספת ידע איכותי. (מניעיו: אינני יודע, הצעתי השערה, אך לא פסלתי. ביקשתי לשכתב מחדש). מה שחשוב בעיקר זה ברירת החומר תוך ראיית המקורות. צמצום דבריו - זו גם עמדתי, אלא שצריך להתחיל לעבור אחד אחד על דבריו ולכתוב בזהירות. לעת עתה אין לי פנאי. היה מומלץ לו היה מביא את כל הדברים רק כראייתו של גרוסמן ואז היינו חוסכים את כל הבעיות. ספרו של גרוסמן אינו תחת ידי. בינתיים יחכה החומר כאן עד שמתנדב יבצע בו את אחת מהצעותינו הנ"ל (או הצעה אחרת הבאה בחשבון). הדברים כפי שהוצגו בעריכתו מעט מגוחכים למי שמכיר את משנת הרלב"ג (וכפי שציינתי לחוק טוכמן). קובץ על יד - שיחה 11:31, 3 באוגוסט 2016 (IDT)

א' שנינו תיקנו דברים בעריכתו וכבר כעת הדברים טובים יותר. בנוסף, הוא אכן הביא הדברים בשם גרוסמן והוסיף ציטוטים. אם הציטוטים אינם מדויקים, יש לתקן, אך אי אפשר להתכחש אליהם. כיום נחשב עניין מעמד האישה כחלק נכבד מעמדת אישים ביהדות ולכן אני לא חושב שיש פה מתן דגש יתר על נקודה זו. הובאו כאן כשבעה ציטוטים של דבריו בנושא זה, מספר מכובד, שמראה שאמנם הקדיש מקום נרחב לזה ויש לשקף זאת בערך. בריאן - שיחה 11:41, 3 באוגוסט 2016 (IDT)

הוספתי גם אני עוד בעריכתו (ותודה על הוספותיך. ובעיקר על עמדתך - לתקן ולא להשמיד). מה שטענתי כלפי גרוסמן הוא שיש להביא בתחילת הקטע שהדברים מתבססים על ניתוחו של גרוסמן. ולגבי הציטוטים - אין בכוונתי להתכחש, אלא לדייק מתוך ראיית המקור (כמתחייב ע"פ כללי ויקיפדיה. כפי הנאמר בכללים אין להביא מקור אלא אם כן הוא נצפה על ידי הכותב). על מעמד כבוד האישה ודאי יש להרחיב ולהדגיש, אך תוך כדי היצמדות לאמת. המספר לא מראה שהוא הקדיש לזה מקום נרחב, שכן ספריו של הרלב"ג גודשים באלפי (אם לא יותר) אסופות כאלו. זה רק רמת ההתעניינות של ימינו הרואה בנושא זה משהו מרכזי שיש להביט אל כל נקודותיו בהווה ובעבר (מה שיוצא מתוך זה, שכל החומר הזה אמור להיכלל התת כותרת תחת הפרק על משנתו הפילוסופית של הרלב"ג, ואף זה הרבה הוא, כי מאורי להופיע שמה כמה פרקים במגוון נושאים. ברי לי כי אם נלקט מתוך דבריו מה סבר לגבי מטבעות, חבלי ארץ, צורת עיגול וכיו"ב - נמצא הרבה חומר (כנראה יותר מ-7 נקודות) וניתן לשאוב זאת די בקלות בשימוש במאגר פרויקט השו"ת [הדוגמאות הנ"ל היו אקראיות שצצו במוחי תוך כדי כתיבת הדברים, כעת עשיתי חיפוש בפרויקט השו"ת אודות העיגול והנה התוצאות: 1. יהושע י, יג; 2. שמואל א ו, ז; 3. שמואל א יז, כ; 4. שמואל א כו, ה; 5-10. מלכים א ז, טו, כג, כד, לא, לה, לח; 11. מלכים א י, יט; 12. מלכים א יא, מ; 13. משלי ד, א; 14. משלי ל, א; 15. איוב כו, י; 16-17. איוב כו, יג-יד. יש מתוך האזכורים הנ"ל מה ללמוד אודות ניתוחו המתמטי בנושא]. האם נייחד לכך פרק מתוך הערך של הרלב"ג?!). על כל פנים, אנסה עוד לתקן את החומר. קובץ על יד - שיחה 12:39, 3 באוגוסט 2016 (IDT)

את השם "חוה" נתן האל. לא האדם.

האדם נתן את השם "אישה". וַיֹּאמֶר, הָאָדָם, זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי, וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי; לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה-זֹּאת... לכן תיקנתי גימליוד - שיחה 12:41, 14 במרץ 2018 (IST)

גימליוד, אינני יודע אם אתה רציני או מתלוצץ, אבל אני מציע לך לבדוק טוב בפעם הבאה. עיין בבראשית פרק ג' פסוק כ'. • בקרה וייעוץ • שיחה • כ"ז באדר ה'תשע"ח • 12:45, 14 במרץ 2018 (IST)

ובמילים אחרות: גימליוד, ראה גימל כף. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 12:56, 14 במרץ 2018 (IST)

כותר צד: השתייכות ראשונים, אשכנז.

הרלב"ג שייך לאסכולת פרובאנס המחוברת באופן כמעט ישר לספרד, לא לאשכנז, פילוסוף כמותו באותה עת באשכנז לא היה בנמצא, ואם היה, היה נרדף

תקלה - נא תיקונכם

ניסיתי להעביר שורה מקישורים חיצוניים ל לקריאה נוספת, והשתבש לי כל פעם שניסיתי לשמור, מי שיוכל לשחזר את כל עריכותי, ולעשות את ההעברה הזו, תע"ב. נרו יאיר התו השמיני דגש חזק או כל אחד אחר. תודה. מ.י.ש.הו 0 - שיחה 12:00, 5 באוגוסט 2019 (IDT)

מ.י.ש.הו 0 - שיחה 12:14, 5 באוגוסט 2019 (IDT)

נראה שדגש כבר טיפל. לא מצאתי עוד סימוכין לפרסום של דורי, לא ברור לי מה זה ואני מסופק אם צריך להופיע בערך. נרו יאיר • שיחה • ד' באב ה'תשע"ט • 14:39, 5 באוגוסט 2019 (IDT)

מסכת פורים לרלב"ג

זכור לי שיוחסה לו מסכת פורים ונדפסה יחד עם ס' חבקבוק הנביא לקלונימוס בן קלונימוס גם אם יוחס בטעות זה צריך אזכור המאו"ר - שיחה 01:17, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

חבקבוק הנביא הוא לו ומסכת פורים לקלונימוס הנ"ל, סליחה המאו"ר - שיחה 01:19, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

1. הפניה פרודיות לפורים המאו"ר - שיחה 01:19, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

שמתי את הקטע מהקישור הנ"ל בערך הזה, זה טעון שיפור ועריכה, אתם מוזמנים לשפר המאו"ר - שיחה 19:19, 29 בספטמבר 2020 (IDT)

בן גרשום או גרשון

בחיפוש ברשת ובמקורות לא ראיתי דבר ברור אציין את שניהם. המאו"ר - שיחה 15:09, 27 באפריל 2021 (IDT)

ביאורו למסכת ברכות

למיטב זכרוני, ביאורו למסכת ברכות כן נדפס - והוא מופיע פה תחת "ספרים שלא נדפסו"

דרוש מקור. המאו"ר - שיחה 01:32, 8 באוגוסט 2021 (IDT)

"בהסכמת רבני ירושלים"

בהערה 5 נוסף לשם השם "שערי צדק" התיאור המפתיע "בהסכמת רבני ירושלים". על מה ולמה נוסף תיאור מוזר זה? האם כדי להבהיר שאינו ספר מחקרי ר"ל? 213.57.103.18 12:16, 9 בספטמבר 2022 (IDT)

טופל המאו"ר - שיחה 12:37, 9 בספטמבר 2022 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ברלב"ג שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.aplaton.co.il/story_265 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20070926230703/http://www.aplaton.co.il/story_265 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 13:34, 16 באוקטובר 2022 (IDT)

הועברו לאן?

בסוף הפיסקה קורות חיים נאמר כי: הרלב"ג נפטר בו' באייר ה'ק"ד (1344), ועל פי המסורת, נקבר בבית החיים בעיר מץ בצרפת. ככל הנראה עצמותיו הועברו מבית העלמין העתיק שבמץ.. העצמות הועברו. להיכן? טל ומטר - שיחה 12:05, 5 במרץ 2023 (IST)