שיחה:שביל הזהב

פליגאט!

אם זו אכן תורתו של הרמב"ם, אז הוא לקח אותה כמעט בשלמותה מאריסטו.--עמית אבידן 22:16, 3 מאי 2005 (UTC)

just for you--Hmbr 22:21, 3 מאי 2005 (UTC)

חיכיתי מתי זה יגיע. לקח יותר מדי זמן לטעמי. אנשים פה נרדמו בשמירה. להגנתו של הרמב"ם, צריך לומר שבהקדמה ל"שמונה פרקים "הוא מתנצל וכותב:

"ודע, שהדברים אשר אומר בפרקים אלו ובמה שיבוא מן הפירוש, אינם עניינים שבדיתים מעצמי, ולא פירושים שחידשתים, אמנם הם עניינים מלוקטים מדברי החכמים במדרש ובתלמוד, וזולתם מחיבוריהם, ומדברי הפילוסופים גם הקדומים והחדשים; ומחיבורי הרבה בני אדם.

ושמע האמת ממי שאמרה. ואפשר שאביא לפעמים מאמר כולו מספר מפורסם, בלשונו, אין בכל זה רוע. ואיני מתפאר במה שאמרו מי שקדם ממני, שאני כבר התוודיתי בזה, ואף על פי שלא אזכיר: "אמר פלוני", שזאת אריכות אין תועלת בה. ואפשר שהיה מביא זיכרון שם האיש ההוא לחשוב, מי שאין לו חך, שהדבר ההוא נפסד ותוכו רע, לא יבינהו. מפני זה ראיתי שלא לזכור האומר. שכוונתי להועיל הקורא ולבאר לו העניינים הצפונים במסכת הזאת."--אפי ב. 22:34, 3 מאי 2005 (UTC)

מה זה חיכיתי אינעל אבוק??? מה זה פה, בחינה? אתה רואה משהו לא בסדר תקים צעקות, אל תחכה.--עמית אבידן 22:42, 3 מאי 2005 (UTC)

אגב, האם כדאי להוסיף את

דוגמאות לעניין בתכונות נפש
ביחס	קיצוניות אחת	קיצוניות שניה	דרך האמצע
דחף מיני	התנזרות	לשכב עם כל אישה שרואים	לשכב עם כל אישה שניה שרואים

???--עמית אבידן 22:26, 3 מאי 2005 (UTC)

מהי המידה הממוצעת בין גאוה לשפלות

(בעקבות תיקונים שעושה ברגר) מה שכותב הרמב"ם שצריך לנטות בכמה מידות לקצה השני ולא לדרך האמצע היא הדרכה מיוחדת שהוא מדריך לציבור לנטות מעת מהאמצע של המידה. אבל לא בגלל זה המידה האמצעית משתנית.

וכפי שהוא כותב בשמונה פרקים:

"...וכן הנדיבות ממוצעת בין הכילות והפזרנות.

ואומץ הלב ממוצע בין ההעזה ובין רוך הלבב.

והסלסול ממוצע בין ההתנשאות ובין הקרתנות.

והענווה ממוצעת בין הגאווה ושפלות-הרוח.

והשועות ממוצעת בין היהירות ובין הנחיתות.

וההסתפקות ממוצעת בין חמדת-הממון ובין העצלות.

והסבלנות ממוצעת בין הרגזנות ובין חוסר - הרגשת-החרפה.

ובושת-פנים ממוצעת בין העזות והביישנות."

ועוד הוא כותב:

..."ולזה העניין לא היו החסידים מניחים תכונת נפשותיהם תכונה ממוצעת

בשווה, אך היו נוטים נטייה קלה לצד היתר או החסר, על דרך הסייג.

רצוני לומר, שהיו נוטים, למשל -

מן הזהירות מעט לצד העדר הרגשת ההנאה.

ומן אומץ-הלב - לצד ההעזה מעט.

ומן השועות- לצד היהירות מעט.

ומן הענווה - לצד שפלות הרוח מעט.

וכן בשאר. ואל העניין הזה רמזו באומרם: "לפנים משורת הדין"."

לטקסט המלא באתר דעת --אפי ב. 11:17, 4 מאי 2005 (UTC)

רבינו בחיי המציא את "אחרי המעשים נמשכים הלבבות"?!

אז נכון שהוא ציין את זה בספרו "חובות הלבבות", אבל לא הוא המציא את זה! עוד בספר החינוך, בטעם המצווה "שלא לשבור עצם מקרבן הפסח" (נדמה לי שזה זה, כמעט בטוח) ציין מחבר הספר בין השאר ש"אחרי המעשים נמשכים הלבבות", ולכן לעתים אנו מחויבים במצוות מוזרות; אבל, הו לא, לא רבינו בחיי המציא את המונח, לא לא.

ולמה אתה חושב שספר החינוך קדם לרבנו בחיי?! הוא היה מאוחר לו בכ-200 שנה. דניאל צבי 18:41, 2 בנובמבר 2006 (IST)

צריך לכתוב ערך נוסף

שיציג את שיטת דרך האמצע בתרבות יוון ובתרבות פרס, ואת הקונפליקט שהיא עוררה בתרבות הערבית. הצגת "דרך האמצע" כשיטה של הרמב"ם היא בעייתית, שכן הוא המשיך תורה שהייתה מקובלת לפניו בתרבויות שמהן ניזון הרמב"ם. ההגינות מחייבת לפרט את שיטתם של הקודמים לו בין אם בערך הזה או בערך נפרד. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 08:49, 13 בנובמבר 2006 (IST)

אריסטו והרמב"ם

מישהו הוסיף בין-ויקי לערך המקביל באנגלית, דא עקא בכך נחשפת שוב הבעייתיות של הערך. הרמב"ם לא המציא את שיטת "שביל הזהב", והוא אפילו לא היה המגבש העיקרי שלה. הוא קיבל אותה מגובשת מן הפילוסופיה היוונית, בעיקר מאריסטו (שאותו כינה הרמב"ם "גדול הפילוסופים"), והסב אותה לשיטה יהודית. אם אני מבין נכון, שיטתו של הרמב"ם היא מעין "תרגום" של השיטה היוונית למושגים יהודיים. אפשר לפצל את הערך לשניים, ולכתוב על "שביל הזהב" בפילוסופיה היוונית ועל "שביל הזהב" לשיטתו של הרמב"ם. אני לא בטוח שיש לכך הצדקה לאור העובדה שמדובר בשיטות דומות שאחת מהן עומדת בבסיס האחרת. בכל מקרה, אי-אפשר להשאיר את הערך כפי שהוא כעת, כיוון שיש בו מידה מסוימת של הטעיה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 02:36, 14 בינואר 2007 (IST)

מס' 5 בתוכן העניינים

ותרנות מוסרית?
ערכתי את הפסקה ב"אכזריות" בלתי מצויה אצלי, אולם לא הגעתי לתוצאה הרצויה (בעיקר במשפט החותם). יש גבול ל"המצאה מחדש של הגלגל" באמצעות עריכה. אשמח אם ידען בתחום הרמב"ם ינסה לסייע במקום בו כוחותיי לא עמדו לי. וירצי • שיחה 02:06, 5 באפריל 2007 (IDT)

לאחר שכתבתי אתמול את בקשתי, החלטתי לברר את הסוגיה עד תומה. הפסקה (טרום עריכה) נדמתה בעיניי הזויה מעט (יחסית לכתיבה אנציקלופדית). ומה גיליתי? שומו שמים, אולי עדיף שאנצור את לשוני. רק אומר שחשתי מבוכה גדולה. וירצי • שיחה 15:35, 5 באפריל 2007 (IDT)

יפה עשית כשהבחנת במוזרות של הפיסקה. מדובר בתוספת מיולי 2005 על ידי אלמוני שתרם תוספת מוזרה גם לערך שלום אלא ששם היא שוחזרה על ידי עמית אבידן. בכל אופן, אין מה לעשות, לפעמים צריכים להיות כאן נחושים...מחקתי את הפיסקה כולה - מדובר בהגיגים חסרי פשר בלא כל משפט עם ערך אנציקלופדי. נריה 15:56, 5 באפריל 2007 (IDT)

יש בתוך הערך פרשנות שאין לה מקור (כל הפיסקה המדברת על כך שדרך האמצע היא לבחור את השימוש בקצוות בזמנים המתאימים) ראוי או לציין לכך מקור או שמא..

נולדים עם נטיה?

לא הבנתי פסקה זו:

"הרמב"ם מוסיף ואומר שאנשים שונים נולדים עם נטייה לתכונות מסוימות - ובכך מתבטא השוני הטבעי בין בני האדם, ואין מכל אדם ציפייה להגיע למצב חברו, אלא על כל אדם לשאוף למתן את המידות הקיצוניות שלו ולדעת להשתמש גם בצד השני של הקיצוניות. הדוגמה הידועה שמביא הרמב"ם היא אדם הנולד עם נטייה לפזרנות, ועליו למתן אותה מעט על ידי קמצנות, עד שיגיע למצב בו הוא יכול להשתמש בשתי התכונות לפי הצורך. כאשר המצב הפוך, והוא נולד עם נטייה לקמצנות, עליו להיות פזרן מעט יותר (כיוון שקשה יותר להתרחק מקיצוניות זו), עד שישלוט בעצמו."

מה המקור? אני דווקא ראיתי הפוך :"מפני שאין אדם בטבעו בתחילת עניינו בעל מעלה ולא בעל חיסרון... והוא ירגיל בלא ספק פעולות מקטנותו..." (באמצע פרק רביעי משמונה פרקים, אבן טיבון). וכן מה המקור לכך ש"אין מכל אדם ציפיה להגיע למצב חבירו"? ומה הקשר לדוגמא? אני הורדתי בינתיים את הפסקה הזו, (הייתה בסוף פרק "משמעות הביטוי") אם מישהו יכול להסביר ולענות על השאלות הנ"ל, אנסה לנסח את זה אחרת ולהעלות אותה.

תודה!!! Arieha1995 - שיחה 00:34, 31 במרץ 2015 (IDT)

סיום העבודה

ב"ה, סיימתי לערוך את הערך. עיקר העבודה היה על חלוקה לפסקאות, ניסוח והוספת קישורים. למי שיש בעיה, יכול לפנות אלי בשמחה! Arieha1995 - שיחה 00:24, 2 באפריל 2015 (IDT)

הבהרה בנוגע לשחזור עמוק

ביצעתי שחזור עמוק מכיוון שניכרת אי התאמה של העריכות השונות לנדרש בוויקיפדיה.

העריכות בוצעו על ידי 77.127.36.241 (שיחה | תרומות | מונה), 77.127.89.44 (שיחה | תרומות | מונה), 77.127.15.60 (שיחה | תרומות | מונה) או בקיצור, ככל הנראה, מר סמי שמואלי, מחבר הספר "תורת הדרך האמצעית". קיימות עריכות נוספות של עורכים רשומים'טקסט מודגש'טקסט מודגש', הן נעשו כדי למזער נזקים.

ברמה הבסיסית ביותר, שגיאות כתיב ותחביר ברמה שלא מאפשרת קריאה רציפה.

רמה נוספת היא קידום המונח "הדרך האמצעית" על פני המונח "שביל הזהב" הידוע, וכן איזכור לשם "תורת הדרך האמצעית" שאינו בשימוש כלל, פרט לספרו של הנ"ל.

ברמה הכי גבוהה, הוצאת דברים מהקשרם כדי שישמעו כרלוונטיים לנושא.

"וכן אנו מוצאים ב"אבות דרבי נתן" (מהמסכתות הקטנות שבסוף ספר זרעים, נוסח א',פרק 28 פסוק י ) כתוב: "לאיסטרכתיא (דרך המלך) שהיא עוברת בין שני דרכים: אחת של אור (אש) ואחת של שלג. אם מהלך כנגד האור, הרי נכווה באור. ואם מהלך כנגד השלג, הרי הוא לוקה בצינה. כיצד יעשה? ילך בינתיים, יזהר בעצמו שלא יכווה באור ושלא ילקה בצינה."

המקור הלא רלוונטי: "רבי יהודה בן אילעי אומר: כל העושה דברי תורה עיקר ודבר אחר טפל, עושין אותו עיקר בעולם הבא. דרך ארץ עיקר ודברי תורה טפל, עושין אותו טפל בעולם הבא. משלו משל למה הדבר דומה? לאיסטרטיא שהיא עוברת בין שני דרכים: אחת של אור ואחת של שלג. אם מהלך כנגד האור, הרי נכווה באור. ואם מהלך נגד שלג, הרי הוא לוקה בצינה. כיצד יעשה? ילך בינתיים, ויזהר בעצמו שלא יכווה באור ושלא ילקה בצינה." הערות לעריכה מאת סמי שמואלי 1. אכן אני מעוניין לקדם את המונח 'הדרך האמצעית', בהיותו מונח שקבע הרמב"ם במשנה תורה, ספר המדע, הלכות דעות, פרקים א-ב, וכן בתרגום שך פירוש המשנה, פרק רביעי משמונה פרקים, הקדמה למסכת אבות. לעומת זאת המונחים 'שביל הזהב' ו'דרך האמצע' - אין להם בסיס במקורות היהודיים, אלא רק בתתרגומים הלא מדוייקים של 'אתיקה' של אריסטו, ו'דרך האמצע וקיומה' של קונפוציוס. 2. המונח 'תורת הדרך האמצעית' הינו שילוב שנעשה על ידי, מהמונח 'הדרך האמצעית' והמונח 'תורה' שבא בתלמוד הירושלמי, מסכת חגיגה, ראה בויקיפדיה - 'הדרך האמצעית בכתבי הקודש היהודיים'. 3. אשמח אם יצמידו לי חונך, אולם אינני מתכוון לעזוב את העריכה של הערך הזה בויקיפדיה. 4. כמה פעמים כתבתי לכם שאני מעוניין לשנות את שם הערך נ 'שביל הזהב' ל - 'נדרך האמצעית', אולם לא קיבלתי תשובה כל שהיא בעניין.

2. המונח 'תורת הדרך האמצעית', הינו

מקווה שהעורך ימשוך ידו מעריכה בוויקיפדיה או ירשם ויערוך בליווי צמוד של חונך.‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 18:37, 5 באוגוסט 2016 (IDT)

תודה על הטיפול, לא היה לי הזמן או הכוח לטפל בזה. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ג' באב ה'תשע"ו • 16:37, 7 באוגוסט 2016 (IDT)

הערות לעריכה כאמור ב "הבהרה בנוגע לשחזור עמוק": 1. קידום השם 'הדרך האמצעית'.

  אכן אני מעוניין לקדם את השם 'הדרך האמצעית' על פני 'שביל הזהב' ו - 'דרך האמצע', בהיות שני השמות האחרונים, אינם מהמסורת הכתובה של היהדות, אלא שמות עממיים. זאת לעומת השם 'הדרך       האמצעית', שניתן לשיטה על ידי הרמב"ם בהךכןת דעות ובשמונה פרקים, פרק רביעי. (ראה הרחבה בפרק 7 בספר 'תורת הדרך האמצעית).

2. המונח 'תורת הדרך האמצעית' נוצר ע"י סמי שמואלי מחיבור המונח שניתן לשיטה בתלמוד הירושלמי (ראה בערך בויקיפדיה, והמונח 'הדרך האמצעית' של הרמב"ם. (ראה שם). לדעתי יש לקדם את שני המונחים הנ"ל כדי להיצמד למסורת היהודית ולחזור אליה. 3. זו הסיבה גם מדוע אני מבקש לשנות את שם הערך "שביל הזהב"הקיים, לשם החדש "הדרך האמצעית,. אבקש לעשות זאת, או לנמק מדוע לא.

הערך (במיוחד סופו) עדיין משמש כפרסומת לספר ולעמותה שלא קשורים למהות הערך

בנוסף, הוא גם כתוב בצורה מוזרה, כמו מאמר ולא כמו ערך בויקיפדיה. יש תאריכים לשלמה המלך ולקוראן, ומקורות הציטטות נמצאות בתוך הערך ולא בהערות השוליים. דרושה עריכה דחופה. אני הייתי עורך אבל נראה לי שדרושה הסכמה כדי שלא תתפתח מלחמת עריכה, בגלל שכבר שחזרו פה פעם אחת ועדיין הערך נראה ככה. ההוא דערסא • שיחה 18:50, 4 ביולי 2017 (IDT)