שיחה:תלמוד תורה

העברתי את חדר לשם חדש: תלמוד תורה, מאחר ששניהם מובנם אחד. זה ביידיש וזה בעברית. ראיה לכך שגם המוסדות היידישאים ביותר כותבים מעל גבי מוסדותיהם "תלמוד תורה", ורק בהגייה היומיומית מכנים אותו תלמוד תורה. פטר רחם 09:07, 28 אוקטובר 2005 (UTC)

אה? חדר זה ביידיש? טענה מעניינת. וגם ההבדל שאתה מוצא בין השלט "תלמוד תורה" בניגוד להגייה היומיומית "תלמוד תורה" 74.120.113.47 02:19, 18 ביוני 2007 (IDT)

ישנם טעות מרכזית אחת בערך. בחדר כי בחדר למדו רק בנים היא לא נכונה. בחדר למדו גם בנות. מקורות לכך מובאים בספרו של החוקר דוד אסף, מקורות לתולדות החינוך בישראל, א, עמ' קמג. "מי שמחזיק בחדרו חמש בתולות אינו רשאי ללמוד חומש עם נערים" "כל מלמד שיש לו בחדרו תלמיד הלומד גמ' אינו רשאי להחזיק תלמידים הלומדים סידור...וכ"ש תינוקת קטנה או גדולה. ואף שהיא לומדת רק מלאכת נשים אצל אשת המלמד"

לימוד חדר לנשים

ישנם טעות מרכזית אחת בערך. הקביעה כי בחדר למדו רק בנים היא לא נכונה. בחדר למדו גם בנות, לכן יש לשנות את המשפט מ"רק" ל"בעיקר" מקורות לכך מובאים בספרו של החוקר דוד אסף, מקורות לתולדות החינוך בישראל, א, עמ' קמג. "מי שמחזיק בחדרו חמש בתולות אינו רשאי ללמוד חומש עם נערים" "כל מלמד שיש לו בחדרו תלמיד הלומד גמ' אינו רשאי להחזיק תלמידים הלומדים סידור...וכ"ש תינוקת קטנה או גדולה. ואף שהיא לומדת רק מלאכת נשים אצל אשת המלמד"

צריך השלמות והתאמה לסיגנון וויקיפדיה

חסר בערך: התפתחות הסטורית. אפשר להתחיל ממשפט על מצות תלמוד תורה. חובה להתייחס לתקנות יהושע בן גמלא, עליו נאמר: "שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל". מקורות לעיון בנושא זה: תלמוד בבלי בבא בתרא כא, א, רמב"ם הלכות תלמוד תורה בהקשר זה יש לדעת ולכתוב על קיומן של הלכות כיצד מלמדים תורה את הילדים.

חיידר במזרח אירופה: כדאי להכניס איזה סיפור, באמצעותו אפשר להריח קצת את סגנון מקום שכזה

התקופה הנוכחית: בחינוך החרדי, למיטב ידיעתי, כל בתי הספר של הבנים מכונים "תלמודי תורה", ובחוגים אחרים, גם מסגרות לימוד מצומצמות כמו שיעור בודד בצהריים.

באופן כללי, התוכן קצד מבולגן 22:39, 17 ביולי 2012 (IDT)

תיקון

בדרך כלל בציבור החרדי מכנים את מוסדות הלימוד לבנים "חיידר" (הח' בסגול)וכך גם כותבים: עם שתי יודים ולא "חדר" הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
2A01:6500:A041:3B0A:553B:C644:D4E:8112 20:34, 12 במאי 2019 (IDT)

א. אם הוגים "חיידר" משמע שהח' בצירה ולא בסגול. ב. זה שבעגה כותבים את זה כמו שהוגים, זה לא הופך את זה לכתיב הנכון. Biegel - שיחה 08:20, 29 בדצמבר 2021 (IST)

למה הפסקה "תלמודי תורה כיום" עוסקת רק בתתמד"ים?

נראה צורם שהפסקה "תלמודי תורה כיום" עוסקת רק בתתמדי"ם. למישהו יש הסבר למצב? מישהו שהוא מוכן לקחת על עצמו לתקן את המצב ולהוסיף עוד סוגי תתי"ם? (אין לי מספיק מקורות וזמן כדי להרחיב גם על סוגי ת"תים אחרים) צורייה בן הרא"ש - (שיחה, תרומות) - כ"ו בתשרי ה'תשפ"ג 19:09, 20 באוקטובר 2022 (IDT)

מתייג את בעלי הידע ביהדות צורייה בן הרא"ש - (שיחה, תרומות) - כ"ו בתשרי ה'תשפ"ג 19:09, 20 באוקטובר 2022 (IDT)

מתייג גם את בעלי הידע בחרדים ‏ בעלי הידע בחרדים צורייה בן הרא"ש - (שיחה, תרומות) - כ"ו בתשרי ה'תשפ"ג 19:09, 20 באוקטובר 2022 (IDT)

א. מחקתי את כל התוכן שהיה - מלבד שהוא הז"י מאתר משרד החינוך, הוא גם לא היה אנצי'. ב. ערכתי במעט כפי הידוע לי. אם יש מי שיכול להרחיב את ה'מוכר שאינו רשמי' - תע"ב. יתכן והוא גם זכאי לערך. בברכה בן-ימין - שיחה בן-ימין - שיחה 21:44, 20 באוקטובר 2022 (IDT).

יש טעות מהותית אצל מי שערך את הקטע. יש "תלמוד תורה" ויש "בית ספר". מוסד לבנים אינו תלמוד תורה, גם אם מופעל על ידי חרדים. מוסדות שובו ו"נתיבות משה" ואפילו "חורב" למשל, אינם "תלמוד תורה" אלא "בית ספר". כי לומדים בהם לימודי חול במלואם, והעיסוק בלימוד תורה הוא משני גם אם חשוב. הרעיון הבסיסי של תלמוד תורה הוא חינוך הילד ללימוד תורה. מסיבה זו, מוסדות ממ"ח לא בהכרח נקראים "תלמוד תורה", מאחר והם מוקמים על ידי המדינה במטרה ברורה להכשיר ילדים חרדים להשתלבות בחברה ובתעסוקה, כמובן, על חשבון החינוך לתורה (ולו באופן חלקי). אני מניח שחלק מהממחי"ם שמוקמים מכנים את עצמם "תלמוד תורה" כמו ששמעתי שהם מסרבים לעיתים לקבל ילדים ממשפחות מידי מודרניות מאחר והם מנסים להיצמד למיינסטרים.-מוישימי • שיחה • כ"ו בתשרי ה'תשפ"ג • 23:05, 20 באוקטובר 2022 (IDT)

הערך עוסק במובן הרחב של תלמוד תורה. בכל מקרה, בתלמוד תורה 'המקורי' למדו לימודי קודש בלבד, לא חושב שיש מוסד כזה היום. כל שאר הספקלוציות שהעלית מיותרות בן-ימין - שיחה 01:32, 23 באוקטובר 2022 (IDT)

מציע לך להיכנס לאתר של "שובו" או של נתיבות משה (סניף פתח תקווה) או בית ספר חורב (סניף רעננה), הם לא מכנים את עצמם תלמוד תורה, אלא רואים את עצמם כ"בית ספר". איפה למתוח את הקו יש מה לדון, דבר אחד ברור, ניהול חרדי או דתי כשלעצמו אינו הופך בית ספר לתלמוד תורה. על הדרך אם אתה מתעקש להחזיק בעמדתך, נא תקן את הערך בית הספר חורב רמת גן.-מוישימי • שיחה • כ"ח בתשרי ה'תשפ"ג • 02:38, 23 באוקטובר 2022 (IDT)

לא מתעקש על שום דבר. זו דעתי. לא הבנתי מה יש לתקן בערך שציינת אליו. בברכה בן-ימין - שיחה 21:21, 23 באוקטובר 2022 (IDT)

לדעתי הכיוון של הקטע הזה צריך להיות בערך כך (לא עם התמקדות על חלוקת המסגרות במשרד החינוך, אלא מהו חיידר כיום): כיום, בחלק מבתי הספר לבנים של הציבור החרדי ושל המגזר הדתי לאומי, משמרים את לימוד התורה בבסיס החינוכי. בתי ספר כאלו מכונים "תלמוד תורה" או "חיידר" על שם החיידר ההיסטורי. משרד החינוך מקיים מספר מסגרות המאפשרות את קביעת לימוד התורה בבסיס החינוך, כאשר מוסדות אלו מתוקצבים בשיעור מופחת, על פי כמות לימודי החול שנלמדים בהם, ותקציבם מגיע משכר לימוד שמשלמים ההורים וכן מבוסס על שכר נמוך במיוחד למורים. מסגרת אחת מכונה "מוסדות פטור" בהם לומדים חשבון דקדוק ועברית בסיסיים בלבד, על שם הפטור מחוק חינוך חובה שהיה להם בעבר (כיום המסגרת מחוייבת ב55% לימודי ליב"ה), וכן קיימת מסגרת "של מוכש"ר שמאפשרת לימוד רק של 75% ליב"ה, או מסגרות של החינוך העצמאי ובני יוסף של ש"ס המחוייבים ב-100% לימודי חול, אך בחלקם משמרים את לימוד התורה במרכז, ומכנים את עצמם "תלמוד תורה". כמו כן קיימות מסגרות נוספות הפונות לחרדים ולדתיים לאומיים בפיקוח ממלכתי המכונים "ממ"ח" (לחרדים) ו"ממ"ד" (לדתי לאומי) שחלקם מכנים את עצמם "תלמוד תורה".-מוישימי • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשפ"ג • 22:36, 23 באוקטובר 2022 (IDT)

אין לי בעיה עם עצם ההבהרה. לדעתי ניתן להסתפק בהברה כללית לפני הפירוט. בכל מקרה הערך פתוח לעריכה, כך שתכול לערוך כפי ראות עיניך. בברכה בן-ימין - שיחה 00:41, 24 באוקטובר 2022 (IDT)