שיחת משתמש:בנילה/ארכיון 1

If you can't read Hebrew, click here. עברית | العربية | English | русский | español | italiano

שלום בנילה, וברוך בואך לוויקיפדיה העברית!
כדי לסייע לך להצטרף לקהילת הכותבים והכותבות בוויקיפדיה, באפשרותך: לפנות לַמדריך המלא למתחילים. להתנסות בעריכה בדף הטיוטה האישית שלך. לקבל סיוע מצוות החונכים בחממה, שישמחו לעזור.	לסיוע נוסף דפי עזרה קבלת ייעוץ עקרונות וקווים מנחים כללי התנהגות בדפי שיחה

בברכה, מוטי - שיחה 15:01, 14 באוקטובר 2009 (IST)

בית המקדש של יוליאנוס

שלום, אנא הסבר/י את עריכתך בערך (שינוי מספרי העמודים במקור). ייתכן שמדובר במהדורות שונות של אותו ספר, אם כן אנא ציינ/י לפי איזה מהדורה בדקת. OK ראיתי את השינוי במלוא היקפו. תודה על התיקונים, ברור שעדיף להשתמש במהדורה מאוחרת יותר. וברוך בואך! Ranbar - שיחה 09:18, 21 באוקטובר 2009 (IST)

שלום בני

תראה אם התיקון שעשיתי מקובל עליך, ונתקדם. ברכות, אריאל.פ - שיחה 11:59, 2 בנובמבר 2009 (IST)

במחילה, לא מקובל. עשית שני שינויים - א. במקום בחשבון פשוט וכו' כתבת "יש הרוצים לאמת". זה אפשרי בתנאי שיש מישהו שכתב ככה באיזה ספר, אבל היות שלא ציינת מקור - אני מבין שזה חידוש שלך, וזה לא מקובל להביא חידושים עצמיים בשם יש אומרים (אני מכיר מישהו שכותב אנציקלופדיה תורנית מסויימת, וכשהוא רוצה לכתוב משהו שאין לו מקור, הוא מציין כמקור "אחרונים" ומתכוון לעצמו). ב. לגבי השינוי השני - לדעתי כל המשפט מיותר, הדעה שהיה אי פעם במקדש מזבח כלשהוא בגודל חמישים אמה נראית לי מופרכת לגמרי. חוץ מזה הנושא של הערך הוא התפוח ולא המזבח, אם כבר יש לדון על גודל המזבח, ל"ב אמה או חמישים אמה, יש לעשות זאת בערך מזבח העולה, ולא כאן, שזה מוזכר רק בדרך אגב.בנילה - שיחה 12:56, 2 בנובמבר 2009 (IST)

החלטתי לחפש קצת חומר בעניין, וכבר מצאתי משהו מעניין. ראיתי ספר בשם "תמיד ישתעשעון" (חידושים על מסכת תמיד. המחבר אברהם מרדכי דזיאלאווסקי, שיכון סקווירא, תשס"ה), ובתמיד כט,א, במדור שנקרא ארוחת תמיד, הוא מביא את דברי המפרש לתמיד (מפרש קדמון אך אנונימי למסכת תמיד. הודפס בש"ס ווילנא על הדף במקום רש"י), שכתב: "אמר רבא גוזמא - דמקום המערכה לא היתה יכולה להחזיק שלש מאות כור", והמחבר מביא בשם ספר שנקרא אמרי צבי (לא הצלחתי למצוא את הספר), שמקשה מדוע לא החזיק מקום המערכה שלש מאות כור, והלא שלש מאות כור זה 675 אמות מעוקבות, ומקום המערכה (לפי החישוב שהוא עושה; ספר תמיד ישתעשעון הנ"ל לא מביא את החישוב כולו) יכול להכיל ארבע פעמים שלש מאות כור; והוא מסיים, שבאמת מסיבה זו רש"י בחולין (צ,א) מפרש: "גוזמא - מילתא בעלמא, ולאו דווקא, דמעולם לא הגיע לשלש מאות כור", כלומר: זה גוזמא כי זה מעולם לא הגיע לשיעור כזה, ולא משום שבאמת הדבר בלתי אפשרי. ובספר אחר ראיתי הפניה לשו"ת רמ"ע מפאנו, שכתב שנקטו שלש מאות כור, כי עד שיעור זה - זה נוי למזבח, אבל מעבר לזה - זה מפריע, ונראה שהוא הבין שיש אפשרות טכנית לשים שלש מאות כור במקום המערכה. (הבהרה: אני לא מביא את המקורות הללו כדי שתכניס אותם לערך. בשורה התחתונה ברור שיש אפשרות תיאורטית להכניס שלש מאות כור למקום המערכה, אבל מבחינה מציאותית זה יהפוך את חיי הכהנים העובדים שם לבלתי נסבלים, וזה מה שצריך לכתוב בערך]. בנילה - שיחה 13:28, 2 בנובמבר 2009 (IST)

אני קצת תמה עליך, ראשית אתה מאשים אותי שאני כותב מדעתי, וזה ממש לא נכון. אני מחפש כרגע את המקור משם הבאתי את מה שכתבתי. שנית אתה באמת מאמין שאני זקוק לך על מנת להביא מקורות? הנה מה שכתב התורה מציון. ברכות, אריאל.פ - שיחה 16:38, 2 בנובמבר 2009 (IST)

חלילה לי מלהאשים האשמות. שיערתי שכתבת מדעתך, וגם אם עשית כך - אני לא רואה בזה עברה, אלא שכתבתי שבמקרה זה אין לכתוב זאת בשם יש אומרים. אם יש לך מקור - מה טוב, רק כדאי לראות שדבריו מבוססים, וכן לציין מקור. המקור שהבאתי איננו משום שאני חושב שאתה לא יכול למצוא מקורות לבד. אדרבה חשבתי שתשמח לראות מקור נוסף בעניין. (הספר שהבאתי איננו מצוי, ומסתמא אין לך אותו). הרב פינפער שכתב בתורה מציון התכוון לומר שאפשר שיהיה שלש מאות כור על המזבח, כמו שהוא כותב בסוף דבריו (וכמו שמשמע מדבריו לעיל על הפרוכת, שכבר הגר"א הסביר, וכוונתו לדברים של הגר"א שלמרות שכתוב בגמרא שמה שנאמר ששלש מאות כהנים אחזו בפרוכת זה גוזמא, זה לא מופרך, ובאמת מבחינה טכנית אם הכהנים שמים ידים סביב הפרוכת - יש מקום בדיוק לשש מאות ידים של שלוש מאות כהנים), ולכן זה ראיה לסתור.בנילה - שיחה 17:04, 2 בנובמבר 2009 (IST)

באותו מקור שמשם לקחתי את החישוב, הופיע גם הסיפור על הגר"א, וכעת מעשה שטן אינני מוצא אותו. אם לא אזכר מאין לקחתי, אוריד זאת לחלוטין. ברכות, אריאל.פ - שיחה 17:06, 2 בנובמבר 2009 (IST)

התפוח

תודה בעד התוספת החשובה והכתובה יפה. ברכות, אריאל.פ - שיחה 16:07, 4 בנובמבר 2009 (IST)

על לא דבר. בנילה - שיחה 16:11, 4 בנובמבר 2009 (IST)

ערך ניסוך היין וערך נסך

לבנילה, שלום. כתבתי ערך על ניסוך היין, עקב ערבוביה רצינית שהיתה בערך נסך. אודה לך אם תקפוץ לדם השיחה של ניסוך היין ותביע את דעתך על מה שכתבתי שם. אינני יודע איך משנים שם של ערך, וגם אינני יודע איך יוצרים קטגוריה לערך. תודה, עזר - שיחה 23:52, 22 בנובמבר 2009 (IST)

בית המקדש

בעקבות עבודה מאומצת ומושקעת שעשה משתמש:עזר בערך, הוא נמצא כעת ברשימת המתנה למומלצים. זה הזמן לקרוא את הערך בעיון רב ולרשום הערות שיובילו לשיפור וקוסמטיקה נוספים, והפיכת הערך לערך מומלץ. ברכות אריאל פ. שיחה 08:23, 26 בנובמבר 2009 (IST)

יש לי כעת בעיה טכנית לעשות משהו משמעותי בויקיפדיה, כך שאיני בטוח שאוכל לעשות משהו.בנילה - שיחה 10:18, 26 בנובמבר 2009 (IST)

נשמח אם תפתור את הבעיה הטכנית, ותירתם לנושא. חשוב מאוד שערך כזה יוגדר כמומלץ. ברכות אריאל פ. שיחה 12:38, 26 בנובמבר 2009 (IST)

משתמש:Motyp/פרישה סמוך לוסת

בני שלום,

אשמח אם תוכל לעבור על הערך הנ"ל ולבדוק אם יש לך הערות או הארות עליו - אם יש אתה מוזמן לתקן בדף עצמו או להעיר בדף השיחה...

בעוד מספר ימים אעביר אותו למרחב הראשי, אך קודם אני מעוניין שכמה ויקיפדים יעברו עליו מכיוון שהוא עוסק בנושא מעט קשה להבנה...

תודה, מוטל (שיחה : תרומות) • י"ד בכסלו ה'תש"ע • 16:05, 1 בדצמבר 2009 (IST)

הערתי בדף השיחה שם. בנילה - שיחה 10:32, 2 בדצמבר 2009 (IST)

התוספת של בן קטין

שינית בערך הכיור וכתבת שבן קטין לא רק הוסיף ברזים אלא עשה כיור חדש. מה המקור?עזר - שיחה 19:39, 6 בדצמבר 2009 (IST)

יש מקור לכיוון ההפוך? נראה לי לא סביר בעליל שהוא לקח כיור קטן, שמתאים לשני ברזים, קדח בו בעשר מקומות וכיער אותו כדי להוסיף עשרה ברזים נוספים! בנילה - שיחה 21:47, 6 בדצמבר 2009 (IST)

תשובתך לא משכנעת. לשון המשנה: "בן קטין עשה י"ב דדין לכיור", ולא "עשה כיור ובו י"ב דדין". ואם תאמר שהמשנה באה להשמיע רק את החידוש המיוחד בכיורו - אינו במשמע, שהרי הדגש במשנה הוא תרומותיהם של אישים למקדש, ללא קשר לחידוש הלכתי כלשהו במתנות אלה, ואם כן ראוי היה שהמשנה תבליט את כל מתנתו. ומי אמר לך שמלכתחילה הכיור בעל שני הברזים היה קטן? אולי כתבת זאת בהשפעת הכיור במכון המקדש, בגרסתו המוקדמת, שהוא אכן קטן ממדים, אבל אין סיבה להניח שכך היה מלכתחילה גם בבית שני. ומי אמר לך שבכיוריו הגדולים של שלמה המלך היו ברזים רבים? ואגב, אם נניח כדבריך שמלכתחילה הכיור היה קטן ממדים, הקושי בהוספת שנים עשר ברזים איננו הכיעור שציינת, ואין כל קושי להוסיף ברזים יפים, אלא הקושי העיקרי הוא: כיצד יעמדו תריסר כהנים בבת אחת סביב כיור קטן? ועיין תוס' יו"ט על אתר, שחישב את היקף הכיור שנדרש לי"ב כהנים (ואין ראיה מדבריו שהכיור לא היה מלכתחילה בהיקף זה).

אגב, אציין שבמשמרת הבית לרשב"א (מהדו' מוסד הרב קוק עמ' תשכה) נקט בפשטות שהכהנים לא היו צריכים לפתוח את פקקי הברזים, אלא המים זרמו כל הזמן, כמו אמת מים הזורמת ללא הפסקה. לפי דעתו, מסתבר שגם הכיור בעל שני הברזים היה די נוח לשימוש, וזמן ההמתנה בין כהן לכהן היה קצר מאד, והתוספת של בן קטין היתה שיפור מסוים ותו לא. וזה בניגוד להנחתך הסמויה שכאילו כיור בעל שני ברזים מתאים רק למקדש דל כפי אפשרויותיהם של עולי בבל.עזר - שיחה 22:45, 6 בדצמבר 2009 (IST)

אני אכן מניח שהכיור שלפני בן קטין היה קטן יותר, ומתאים מבחינת גודלו והשטח שסביבו רק לשני ברזים, משום שאם לא כן - היו עושים לו יותר ברזים (ומצינו שבימי בית שני היתה התפתחות בעשיית הכלים כתוצאה מזה שבתחילה היו עניים ואח"כ העשירו, כמו במנורה, ומסתבר שכך היה גם כאן). בכיורים של שלמה לא היה צורך בהרבה ברזים, ולכן ניתן להניח שהיו מעט ברזים, כי היו הרבה כיורים ולכן גם אם היה רק ברז אחד בכל כיור זה היה מספיק. לגבי דברי הרשב"א - האם הם מוסכמים? לכאורה כל הראשונים שסוברים שצריך כח גברא בקיו"ר - אינם יכולים להסכים עמו. גם ההנחה שהכיור היה מחובר לאמת מים עם זרימה בלתי פוסקת נראית רחוקה. בנילה - שיחה 09:46, 7 בדצמבר 2009 (IST)

ידידי היקר, לא אכנס איתך למלחמת עריכה, אבל תסכים איתי שאתה הוא "המוציא מחברו עליו הראיה". במשנה כתוב שהוסיף ברזים, ואתה מניח, על סמך השערה שיש בה הגיון אבל אינה מוכרחת, שהוא החליף לגמרי את הכיור. סבורני שאין זה נכון לנסח דבר בהחלטיות ללא מקור. עזר - שיחה 21:07, 7 בדצמבר 2009 (IST)

לא התכוונתי להתוכח. כתבתי מה שכתבתי מתוך הנחה שהדברים ברורים ואיש לא יחלוק עליהם. גם אני לא אכנס למלחמת עריכה אם תשחזר את מה שכתבת בתחילה, שהרי נאמר "מורא רבך כמורא שמים". לגופם של דברים - אני עדיין סבור שמלשון המשנה אין כלל ראיה לשום צד, והסברא שהחליף כיור מכריעה בעיני. אגב, שלחתי לך דוא"ל בעניין אחר, עיי"ש. בנילה - שיחה 22:35, 7 בדצמבר 2009 (IST)

מה דעתך?

ראיתי כי הנך העורך האחרון בערך רב שמואל טל. מה דעתך אם כדי להוסיף שם קישור זה ואם כן איפה? פליט - שיחה 18:11, 13 בדצמבר 2009 (IST)

שלום פליט יקר. לדעתי אין צורך בקישור הנ"ל, כי לא מדובר באיזו נקודה מרכזית בהשקפת עולמו של הרב טל. הוא בסך הכל מנמק את מנהג העולם בעניין. עם זאת, מהצצה בערך הנ"ל אני רואה שהוא אכן זקוק לעריכה משמעותית ביותר, ואנסה לתקן שם קצת. יש שם גם טעויות, כמו מה שכתוב שם בשם המדרש שהמרגלים לא רצו להיכנס לארץ כדי שלא יצטרכו לעסוק בפרנסה ולהתבטל מדברי תורה. ככל הידוע לי אין מדרש כזה, והמקור לפירוש זה הוא בדברי רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד (אינני זוכר אם בתורה אור או בליקוטי תורה). בנילה - שיחה 19:45, 13 בדצמבר 2009 (IST)

איך ידעתי לגרותך בנקודה נכונה? סיפור המרגלים הוא משרידי גרסתו של יצחק. אתה צודק, הייתי צריך להיות יותר בוטה ולחסל בלי נימוסים. אך תרשה לי- לדעתי זה כן נקודה מרכזית בהשכפתו. לדעתי זה נקודה יחידה שהיא מרכזית, לדעתי כל ההבחנות דוגמת "דתי", "חרדי", "דתי-לאומי", "חרד"ל"- הם הבחנות מלאכותיות. ההבחנה האמתית היא אחד- "החינם ירא יואב את האלוקים?", העיקר יושר עיוני, בהצלחה. פליט - שיחה 20:38, 13 בדצמבר 2009 (IST)

עשיתי שם עריכות רבות, ויש לי תחושה שלא כולן תהיינה לרוחך. בנילה - שיחה 23:28, 13 בדצמבר 2009 (IST)

ידידי! העיבוד לא רעה. לא ברור לי מדוע העדפת להכניס ציטוטי רמב"ם לתוך הטקסט. אנציקלופדיה אמורה לשאוף להגשת מידע מתומצת, לא כן? כלומר בגוף המאמר תמצית וציטוט מלא בהערות שוליים. הלא נוח יותר?

1. ^{[דרוש מקור]} לכך של"מחלקת" תפקיד מכריע בעיצוב מבנה הקהילה ואופי הנהגתו? ובכן: מאמיני נצרות, אסלם, ובודהיזם ביחד הם רוב דתיים של האנושות. בדתות אלה השאלה כלל לא עומדת- וודאי שמותר ואף מצווה (בטוח שכך הדבר בכל הדתות אלא לא יכותי לבדוק). כוון שהדבר כך, מחלוקת זו היא ייחודית ליהדות, ואילו נוהג של חז"ל בעניין היה נשמר דת ישראל הייתה ייחודית מבחינה זו בעולם. מכאן שלמחלוקת תפקיד מכריע בעיצוב מבנה קהילה והנהגתה.
2. אם התיימרת לעשות סדר, גם סדר היסטורי, לך עד הסוף- הראשונים שיצאו נגד איסור הנאה מד"ת היו צדוקים. ציין נא, הלא אמת הוא עם מקור ברור?
3. מה יש לך נגד הלכה זו "... מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה .... ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול... "(רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק י הלכה ז) הלא זה הנקרא "מלגת למודים" היום?
4. והעיקר הוא יושר עיוני פליט - שיחה 20:12, 14 בדצמבר 2009 (IST)

במקרה שהציטוטים בעלי חשיבות מרכזית בעניין, והם מוסיפים לערך - ניתן להכניסם לגוף הערך.

1. כעת הבנתי את כוונתך, ותיקנתי את המשפט בהתאם.
2. לא התיימרתי לעשות סדר היסטורי, רק ניסיתי לארגן את החומר הקיים. לא ידוע לי מקור על דעת הצדוקים בעניין. הצדוקים היו סתם אליטה שלטונית שניצלה את העם בצורה אכזרית, ולא הזדקקה לשום דיון בסוגיית הנאה מדברי תורה. לכן אינני רואה קשר בין הצדוקים לעניין זה.
3. אין לי, כמובן, דבר נגד הלכה כלשהי ברמב"ם, ולא ברורה לי כוונתך. לא מחקתי מקור זה מהערך, כיון שמקור זה לא היה בערך בכלל. בכל מקרה הלכה זו אינה קשורה לסוגיית הנאה מדברי תורה.
4. אכן כן. בנילה - שיחה 21:58, 14 בדצמבר 2009 (IST)

1.-

2.מקור לזכות היוצרים של הצדוקים על היתר של איסור הנאה מד"ת.

אבות דרבי נתן פ' ה אנטיגנוס איש סוכו קבל משמעון הצדיק הוא היה אומר אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס אלא היו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם כדי שיהיה שכרכם כפול לעתיד לבא: אנטיגנוס איש סוכו היו לו שני תלמידים שהיו שונין בדבריו והיו שונין לתלמידים ותלמידים לתלמידים. עמדו ודקדקו אחריהן ואמרו מה ראו אבותינו לומר דבר זה אפשר שיעשה פועל מלאכה כל היום ולא יטול שכרו ערבית. אלא אלו היו יודעין אבותינו שיש עולם אחר ויש תחיית המתים לא היו אומרים כך. עמדו ופירשו מן התורה ונפרצו מהם שתי פרצות צדוקים וביתוסין. ... והיו משתמשין בכלי כסף וכלי זהב כל ימיהם. שלא היתה דעתן גסה עליהם אלא צדוקים אומרים מסורת הוא ביד פרושים שהן מצערין עצמן בעולם הזה ובעולם הבא אין להם כלום

3. אכן לא היה ציטוט של הלכה זו בערך, אך היה הסבר משמעותה, וזאת בהקשר להיתרו של רב שמואל טל- לומר, אין שום חידוש בכך שסטודנטים מקבלים מלגות כדי שיהיה אפשר לבנות על זה היתר הנאה, כיוון שעם ישראל מאז ומתמיד היה מצווה להעניק איש לאחיו עזרה לרכישת מלאכה מפרנסת, רק שלא קראו לזה "מלגה" אלא צדקה מעולה.

4. מה בעיה בפרשנות של רב קאפח אודות "דייני גזילות""?

5. והעיקר הוא יושר עיוני. פליט - שיחה 23:26, 14 בדצמבר 2009 (IST)

השעה מאוחרת ואיני יכול להמשיך בדיון, וגם מחר כנראה לא אוכל. אענה בלנ"ד בהמשך השבוע. --בנילה - שיחה 23:39, 14 בדצמבר 2009 (IST)

חג אורים שמח, פליט - שיחה 18:00, 15 בדצמבר 2009 (IST)

2. באבות דרבי נתן מדובר על שכר בידי שמים, ואין זה שייך לנושא של פרנסה מלימוד תורה.

3. השמטתי קושיה זו על הרב טל משתי סיבות: אחת, זו קושיה בלי מקור, ובאנציקלופדיה יש להביא דברים עם מקור. סיבה שניה - הקושיה לא נראית לי, כי כוונת הרב טל (כך אני משער, לא ראיתי את דבריו בעצמי) היא שהבעיה של הנאה מדברי תורה היא משום חילול השם שבדבר, שלומדי התורה מנצלים את מעמדם לקבל שכר. לפיכך, בזמן שהם מקבלים מלגה כמו לומדי מקצועות אחרים - אין בעיה. כיום זה מקובל שהמדינה וכן תורמים פרטיים מסייעים לסטודנטים בכל המקצועות, וזה לא משנה אם הם לומדים מקצוע מעשי או קרמיקה סינית. לכן אין כאן מימד של חילול ה' וניצול של התורה לקבלת ממון. לכן זה לא משנה שגם בעבר היתה מצוה לעזור למישהו ללמוד מקצוע. מה שחשוב הוא האם זה היה נוהל מקובל לתמוך בלומדי מקצועות שונים.

4. מי אמר שיש בעיה? לא מחקתי, רק העברתי להערה, בגלל שנוצר מצב מוזר, שבפיסקה על הדעה המקילה יש הרחבה רבה בטענות של האוסרים. עם זאת ההסבר של הרב קאפח נראה לי דחוק - כי קשה לפרש ש"דייני גזילות" הכוונה היא לפקחים. פקחים אינם דיינים.

עוד משהו: האם אתה יכול להביא מקור למה שכתוב בערך שיש דרדעים שלא מסכימים עם העמדה של הרב קאפח (אני מתכוון למקור כתוב)? לא ידעתי שיש רמב"מיסטים יותר קיצוניים מהרב קאפח זצ"ל.

חנוכה שמח. --בנילה - שיחה 23:52, 15 בדצמבר 2009 (IST)

2. אתה צודק, באבות דרבי נתן מדובר על שכר בידי שמים, אשר בו הצדוקים כפרו ועל ידי כך היתרו לעצמם לקיחת שכר בעולם הזה, (להבדיל מפרושים "שהן מצערין עצמן בעולם הזה"). כלומר, הצדוקים, הם הראשונים מבין המתרים.

3 . ושוב אתה צודק. זה בדיוק כוונתו- "הבעיה של הנאה מדברי תורה היא משום חילול השם שבדבר. לפיכך, בזמן שהם מקבלים מלגה כמו לומדי מקצועות אחרים - אין בעיה. " אך זה בדיוק הבעיה- "מקבלים מלגה כמו לומדי מקצוע אחרים"- כלומר, תורה היא כמקצוע אחר, קרדום לחפור בו. זה הוא בדיוק התוכן של האיסור- השוואת התורה עם מקצוע.

4 . יש בתורה מצווה להשגיח על כלי מדידה, אם זה לא המשמעות כאן אזי אין בתלמוד אף תזכורת על יישום מעשי של מצווה זו, מאידך יש בתלמוד דברים ברורים שקבלת שכר לדיין- אסור. "והתניא: מכוער הדיין שנוטל שכר לדון, אלא שדינו דין; ה"ד? אילימא אגר דינא, דינו דין? והתניא: הנוטל שכר לדון - דיניו בטילין! אלא אגר בטילא, וקתני: מכוער הדיין! הני מילי בטילא דלא מוכחא, קרנא בטילא דמוכחא הוה שקיל," (כתובות קה : א) מה שמותר הוא "בטילא דמוכחא"- שכר בטלה ניכר. לא שכר בטלה הפותטי ("הייתי יכול לקבלו לו הייתי עובד") אלא עבודה ממשית שמתבטלת.

אשתדל למצוא בכתב. בעניין רב קאפח. רמבמיסט קיצוני? אני לא יודע מי אלה ולכן לא יכול להשוות, אך מה שעיני ראות הוא הכיתוב על כריכת ספרו "כתבים"- "כל הזכויות שמורות למחבר". כלומר, אם אתה תרוצה להדפיס ולהפיץ את הספר לא תוכל אלא אם כן תשלם תמלוגים ליורשיו. וכאן אנו נוגעים בעוד הבט האיסור אשר מחקת- התמלוגים על ספרות תורנית. כאן יש בעיות אשר כל המתירים דלגו עלהן-

א. תביעת זכות היוצרים מגבילה הפצת דבר תורה במקום "להגדיל תורה ולהאדיר" כמטרת ההיתרים

ב. כל ההיתרים (כולל היתר של רב קאפח) מתרים "קצבה" ולא רווחים שהם פונקציה של פופולאריות.

ג. כל ההיתרים (כולל היתר של רב קאפח) מתרים הנאה לת"ח עצמו ולא ליורשיו. ובכך רב קאפח באמת קיצוני.

5 חג אורים שמח. פליט - שיחה 01:09, 16 בדצמבר 2009 (IST)

ערך טומאה

לבנילה, שלום וחנוכה שמח!

אני רוצה לשנות את שמו ל"טומאה וטהרה", ולא מתאפשר לי, בגלל הערך הדומה "דיני טומאה וטהרה", שלדעתי נתייתר כעת. ביקשתי ממפעילים רשות לשינוי, וקיבלתי תשובה שהדבר תלוי בתגובות הויקיפדים המבינים בתחום על ההצדקה לשינוי. אודה לך אם תחווה דעתך בדף השיחה של "טומאה" על היחס הראוי לדעתך בין הערכים ועל שמותיהם. בברכה, עזר - שיחה 13:55, 14 בדצמבר 2009 (IST)

עשיתי כבקשתך. בנילה - שיחה 14:02, 14 בדצמבר 2009 (IST)

שיחה:חתימת המשנה#בקשת עזרה

אודה בעד עזרתך. ברכות אריאל פ. שיחה 21:43, 19 בדצמבר 2009 (IST)

משמרת חזיר

יישר כוח על מה שהתחלת לעשות למשמרת חזיר. הערך זקוק לעריכה יסודית. ברכות אריאל פ. שיחה 23:33, 31 בדצמבר 2009 (IST)

תודה. בנילה - שיחה 23:42, 31 בדצמבר 2009 (IST)

אשמח אם תוסיף. ברכות אריאל פ. שיחה 23:55, 31 בדצמבר 2009 (IST)

הוספתי כבקשתך. לענ"ד יש עתה צורך בדף פירושונים, להבחין בין המשמרה החשובה לבין דבר אחר (ודל"ב). בנילה - שיחה 00:26, 1 בינואר 2010 (IST)

בוצע ברכות אריאל פ. שיחה 18:58, 2 בינואר 2010 (IST)

יראת שמיים ו\או מצפון

אלה הדברים נכתבו בשיתו של ברי"א ולמחרת נמחקו על ידו

ועוד בקשר לדברך

"אילו זה היה עבירה כה חמורה כפי שהיא לדעתך, חז"ל לא היו משבחים את הנותן, המכשיל את לומד התורה בעבירה. להיפך, הוא נחשב כעובר על לפני עוור לא תתן מכשול." – משיחת פרנסה מלימוד תורה. "אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר חָכְמָה וּמוּסָר וּבִינָה" (משלי פרק כג(כג))- כלומר, שלמה מלכנו אוסר למכור ואף על פי כן לא רואה הכשלה בקניה של החוכמה (ברור שכל קניה כרוכה בשכנעה זולתך למכור). ובכן, הינה מצאנו לפחות שתי עניינים אשר מחקת שלא בצדק. שמא אם תבדוק שאר מחיקתך תמצא עוד? הלא חוץ מנייטרליות יש גם מושגים כמו יראת שמיים ו\או מצפון, והאמת? בלי שתי האלה גם הראשון לא ממש עובד.

שאלת תם- מה אתם חושבים בעת מחיקה או חסימה? "פתרתי בעיה", "אני בורא עולמות ומחריבם", "אין עוד מלבדי"? מה? או שמילה "אמת" היא מילה גסה בעיניכם ועצם הניסיון חתיר עליו הוא הטרדה ושורש כל רע?

ר' דוד, לא עלינו טענותיכם, אני לא תמכתי בחסימתכם, כפי שודאי ראית בשיחת משתמש: ברי"א, ולא אני מחקתי את הקטע עליו התווכחת עם ברי"א. לכן לא ברור לי מדוע אתה מאשים אותי בהאשמות שונות למעלה.

אין לי פנאי לצערי, לעיין בסוגייה שבוערת בעצמותיך, היתר או איסור פרנסה מלימוד תורה, ולכן אינני יכול להתייחס לדבריך ביסודיות הדרושה. בנילה - שיחה 22:52, 7 בינואר 2010 (IST)

כיוון שאתה תועלה את הדבר בהעדר פנאי אין צורך במחקר ארכיאולוגי מי מחק מה, הרי פנאי הוא דבר נזיל וללא ספק בבוא הזמן אתה תמצא פנאי. מה גם, לאור העראים, בטוחני, רק שאלה של זמן, והנושא תבער גם בעצמותיך, אם בעל נפש אתה. הלא תשאל את עצמך הכיצד בג"ץ או רמטכ"ל מכתיבים לרבנים מהו דבר ה'? את "ר' דוד" תמצא ב com.Gmail כרוכית tora נקודה milhemet ("ר' " זה רתך, כמובן, לא רב). בהצלחה.

בוער או לא בוער. בכר או בטרם. על כל פנים אתה מוזמן לראות שיחה:פרנסה מלימוד תורה#הערך כעת משכף רק את הגישה חרדיתולהביע את דעתך.

משתמש:עזר/ארגז חול2 - קורבן (יהדות)

אודה לך אם תעיין בחומר המתגבש ותעיר הערות, בדף השיחה שבצידו או בפנים בפרק נקודות לטיפול. אני מתלבט במיוחד בשאלה האם סדר הפרקים הגיוני, וכן בנושא של תולדות הקורבנות, מהם הדגשים הראויים (כרגע כתוב רק על הקורבנות לפני המשכן, ואני מתלבט איך להמשיך). בתודה, עזר - שיחה 20:58, 11 בינואר 2010 (IST)

שירות עד הבית לבעלי יושר עיוני מחוסרי זמן.

נמצא גם בשיחה:פרנסה מלימוד תורה.

רגל האסורה במקומה אוסרת שלא במקומה

סתם כך מעניין אותי איך הגעת לערך הזה :) בברכה, נת- ה- - שיחה 23:26, 19 בינואר 2010 (IST)

אני לומד עירובין, והגעתי לדף ע"ה. בנילה - שיחה 23:27, 19 בינואר 2010 (IST)

יוצא לך להעזר בערכים מהסידרה של קטגוריה:הלכות ערובין? נת- ה- - שיחה 23:28, 19 בינואר 2010 (IST)

בינתיים לא (התחלתי עירובין לפני שנכנסתי לויקיפדיה). אני מקוה שלא אכפת לך שאני מציין מקורות ראשוניים. למה ציינת הכל לערוך השולחן? בנילה - שיחה 23:30, 19 בינואר 2010 (IST)

לא מפריע לי, להפך, הערך יתפתח כאשר יכתב על ידי כמה שיותר אנשים שונים. הגישה שלי היא ניסיון לגישה הלכתית אחת, כלומר להביא גישה הלכתית אחת לאורך כל הדרך ובמקום הצורך להציג מחלוקות בקיצור, על פני להציג ערך כמו שיעור בישיבה, כלומר הסבר כל השיטות, כולל שיטות שנדחו מהלכה, כאשר בסוף ישנו עירוב שיטות וחוסר הכרעה ברורה. גם לדעתי יש להביא שיטות תנאים / אמוראים / ראשונים עיקריים, אבל הנטייה שלי היא להעדיף את ההכרעה הברורה, בצירוף עם חיבה גדולה מאוד לערוך השולחן, בצירוף לכך שערוך השולחן זמין באופן חופשי ברשת בויקיטקסט. אבל יש מקום גם לתוספות כמובן. נת- ה- - שיחה 23:40, 19 בינואר 2010 (IST)

לדעתי באנציקלופדיה צריך להדגיש יותר את היסודות - גמרא וראשונים, ומהאחרונים להביא רק דברים בולטים ברלוונטיות שלהם או בהיותם נקודות מרכזיות בעניין. בנילה - שיחה 23:48, 19 בינואר 2010 (IST)

לזה בדיוק אני לא מסכים. לדעתי הדגש צריך להיות ההלכה למעשה, ואת ביאורי השיטות והסברות להשאיר למקומות אחרים, בפרט שביאורי שיטות וסברות הם לא דבר קבוע ויציב, בניגוד להלכה, שיסודותיה (ולא פרטי־פרטיה) קבועים. בבקשה אל תשמיט קישורים לערוך השולחן אם אתה לא יוצר קישורים אחרים 'חיים', כלומר שהקשה עליהם תביא למקור עצמו. נת- ה- - שיחה 23:52, 19 בינואר 2010 (IST)

הנקודה היא לא סברות מול הלכה, אלא יסודות ההלכה מול פרטי פרטיה. כמדומני שציונים לאחרונים כשהם אומרים הלכות המובאות בגמרא או בשו"ע - אינה דרך מקובלת, לא בויקיפדיה ולא במקומות אחרים. לגבי קישורים חיים - אינני יודע כיצד לעשות אותם, אך מן הסתם יש גם משנה, גמרא רמב"ם ושו"ע בויקיטקסט. בנילה - שיחה 23:58, 19 בינואר 2010 (IST)

בויקיטקסט יש משנה, אין שולחן ערוך, לכן לדעתי עדיף לקשר למקור קיים שניתן לבחון אותו בלחיצה, מאשר למקור שעבור בדיקתו דרוש בדיקה בספרים, שלא זמינים לכל אחד בכל מקום. בכל מקרה, ערוך השולחן אינו ספר אחרון רגיל, אלא ספר שנכתב במגמה לכלול את כל המובא בשולחן ערוך יחד עם הסבר שיטות ודברי האחרונים שאחריו. לגבי דרך יצירת קישורים, זה לא מסובך כלל, תוכל לראות דוגמאות בערך. כמו כן עדיף למעט בציונים של 'שם'. בברכה, נת- ה- - שיחה 13:08, 21 בינואר 2010 (IST)

לדעתי עדיף קישור למקור ראשוני על קישור חי, אפילו אם מדובר בערוך השולחן, כי זה יוצר רושם שערוך השולחן הוא הממציא של ההלכה. אם יש הפניה גם למקור הראשוני וגם לאחרון, כמו שעשית עכשיו, זה נראה לי סביר. בנילה - שיחה 13:16, 21 בינואר 2010 (IST)

תודה רבה

תודה רבה על הערך לא ילבש. דוד שי - שיחה 23:15, 20 בינואר 2010 (IST)

ערך יפהפה. כל הכבוד. עדירל - שיחה 11:38, 21 בינואר 2010 (IST)

תודה לכם. בנילה - שיחה 13:17, 21 בינואר 2010 (IST)

ישר כח על הערך, עד היום המציאות מלמדת שהיחס בין ערכים הלכתיים קלאסים לבין ערכי אישים הלכתיים הוא בין 1:1 ל־1:2 לטובת האישים, וכל תוספת ערך הלכתי היא תוספת מבורכת. נת- ה- - שיחה 19:44, 21 בינואר 2010 (IST)

פורטל:הלכה/אישים

תודה רבה! חשבתי דווקא לא לכתוב את כולם יחד, אלא לנסות לתת איזשהו מבנה הגיוני, נניח מידגם מייצג מכל תקופה (קבוצה של תנאים, אמוראים, ראשונים, כמה פשטנים וכמה פלפלנים וכדו'), יש מצב שאתה נרתם? גוונא + שיחה + פורטל הלכה מתבשל ממש עכשיו! 00:19, 1 בפברואר 2010 (IST)

בודאי שיש לחלק אותם לתקופות. לא חילקתי כי איני יודע איך לעשות זאת, אבל הם מסודרים לפי תקופות. אני מציע: תנאים, אמוראים, גאונים וראשונים, אחרונים. החלוקה בין פשטנים לפלפלנים לא כל כך חד משמעית (זה כמו ימין ושמאל רדיקלי...) ולכן אני מעדיף להימנע (המגן אברהם פשטן או פלפלן?).בנילה - שיחה 00:22, 1 בפברואר 2010 (IST)

בנילה, אין צורך לבצע סכם של כל תלמידי-החכמים ולכתוב אותם ברובריקה הנ"ל. צריך לתת מדגם מייצג, את המובהקים שבכל שיטה, ניתן להכין כמה תבניות שיתחלפו מידי פעם וכדו'.

הפורטל לא נועד להיות קטגוריה גדולה של כל התחום, אלא להציג שער אטרקטיבי ומושך. יש מקום לכתוב על פשטנים ופלפלנים, על פוסקים וראשי ישיבה, ספרדים ואשכנזים, הכל. גוונא + שיחה + פורטל הלכה מתבשל ממש עכשיו! 00:26, 1 בפברואר 2010 (IST)

עשה כרצונך. לדעתי, בנוסף למה שכתבתי לעיל, גם החלוקה בין פוסקים וראשי ישיבות היא בעייתית - עד המאה העשרים לא היו ראשי ישיבות שאינם פוסקים. ברור שלא צריך את שמות כל אישי ההלכה במהלך הדורות, אלא רק החשובים. שמתי לב שקיפחתי את אחינו הספרדים (בין האחרונים), ואוסיף כמה. בנילה - שיחה 00:30, 1 בפברואר 2010 (IST)

לא התווכחתי על כך, אבל בכל זאת כשמחלקים בין פוסקים לראשי ישיבות, ניתן להבדיל בית בעלי התוספות שבלטו בעיקר על רקע לימודם בישיבותיהם, לבין הרא"ש שבלט בעיקר על רקע פסקיו ההלכתיים.

מתוך ויקיפדיה:פורטל: "לקטגוריה יש אופי טכני, וסדר הערכים בה הוא אלפביתי, בעוד שהפורטל מציג את הערכים העיקריים שבקטגוריה על פי עניינים, תוך הדגשת הערכים החשובים". שים דגש על כך שהפורטל אינו מקור מידע, אלא צינור ומקור משיכה למידע שמופיע בערכים.

מאוד אשמח לשיתוף פעולה איתך בפורטל. גוונא + שיחה + פורטל הלכה מתבשל ממש עכשיו! 00:38, 1 בפברואר 2010 (IST)

בשמחה, לפי היכולת. לילה טוב. בנילה - שיחה 00:39, 1 בפברואר 2010 (IST)

שלום בני

אשמח לראות את "הידעת?" שכתבת. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 10:50, 2 בפברואר 2010 (IST)

ראה בפורטל:הלכה/הידעת?/17.בנילה - שיחה 17:34, 2 בפברואר 2010 (IST)

אתה מוכרח להסכים

אילו מוטי אלון לא היה מתפרנס מתורתו אלא מעמל כפיו, כל הספורים עליו היו נראים לא אמינים אפילו בליווי ראיות ברורות, ועתה, כשהוא מתפרנס מתורתו הציבור נוטה להאמין על אף העדר טענות ברורות

תודה רבה

על העזרה בפורטל:הלכה/אישים‎. .

משתמש זה משתתף בקידומו ובבנייתו המתמשכת של פורטל הלכה

גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 09:05, 7 במרץ 2010 (IST)

תודה על התיקון בערך חמץ

מה שהוספת הוא בדיוק מה שחשבתי שהיה חסר בנוסח הקודם שהיה ערטילאי ובלתי נהיר לקורא הממוצע. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 14:35, 7 במרץ 2010 (IST)

שיחה: משיח#התלבטות בעריכת הערך

אשמח לחוות דעתך. עזר - שיחה 20:49, 8 במרץ 2010 (IST)

חיויתי. בנילה - שיחה 23:16, 8 במרץ 2010 (IST)

פורטל:יהדות/הידעת?/1

שלום וברכה!

השתתפת בדיון על הקטע הנ"ל, וכעת הוא מועמד למחיקה מסיבות של חוסר עניין. לפני ההכרעה אשמח אם תצרף את דעתך. גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 18:18, 9 במרץ 2010 (IST)

אין לי דעה נחרצת בעניין. עשו כרצונכם.--בנילה - שיחה 22:02, 9 במרץ 2010 (IST)