שירי עולת השבת
שירי עולת השבת הם אוסף תפילות שנתגלה בעשרה עותקים בחלק ממגילות מדבר יהודה אשר יש המזהים עם הליטורגיה של כת מדבר יהודה. תשעה עותקים נמצאו במערות קומראן (מהם שמונה במערה מספר 4) ועותק אחד נמצא במצדה, סמוך לבית הכנסת שם.
רקע היסטורי עריכה
התפילה בכת מדבר יהודה עריכה
בניגוד לעבודת האל בישראל ולהיעדר העדויות על ליטורגיה בתקופת בית המקדש השני, במגילות ים המלח התגלו טקסטים ליטורגיים רבים אשר נועדו לעבודת האל בקרב חוג כת מדבר יהודה. חלק מן הטקסטים הללו הוגדרו מבחינה קלנדרית, חלקם יועד לטקסים ספציפיים וטקסטים רבים לא הוגדרו במפורש.
על פי הטקסטים ממגילות ים המלח, נמצא שהתופעה הליטורגית של תפילות שנועדו לימים קבועים במהלך השנה הייתה חידוש בתולדות עבודת האל בישראל המיוחס לכת.
הממצא הקומראני של תפילות לזמנים קבועים מעיד בעיקרו על מנהגי עבודת האל בכת היחד. מכתבי הכת מתברר כי לאחר שפרשה מהשתתפות בפולחן במקדש - בשל מחלוקות בענייני טהרת העבודה במקדש וטהרת הכוהנים ומחלוקת על לוח השנה שלפיו נקבעו חגי התורה ופולחנם - הנהיגה הכת תפילה קבועה שהייתה שקולה לעבודת הקרבנות. עם זאת עיון בטקסטים של התפילות הקבועות מקומראן חושף מבנים ודפוסים של תפילות, תכנים ומטבעות לשון שדומים להם ניתן למצוא בתפילות ישראל המאוחרות.
תפילות השבת בכת עריכה
תפילות ליום השבת מצויות הן בקובץ תפילות החודש (4Q503), הן בקובץ תפילות השבוע המכונה "דברי המאורות" (4Q504), וגם בקובץ "שירי עולת השבת". תפילות אלו הן כולן דברי שבח ותהילה לאל. עם זאת דברי השבח בכל מחזור ייחודיים לו ומותאמים לאופיו הכללי. אין בידינו סידור כולל של הליטורגיה בקומראן ולכן גם איננו יודעים מה היה הסדר הליטורגי של כל התפילות בשבת.
מבחינת המוטיבים המופיעים בברכות לשבתות מודגשים מנוחת השבת, עונג השבת וגם בחירת ישראל מכל העמים לקיים את מנוחת השבת וקדושתה. ישנם מוטיבים נוספים החוזרים בתפילות אלו והם מוטיב הכבוד ומוטיב התהילה.[1][2]
ממצאים עריכה
שירי עולת השבת, הכוללים שירים לשלוש עשרה שבתות (רבעון של שנה בת 364 ימים, כמקובל בלוח השנה השמשי של כת היחד[3]), השתמרו בעשרה עותקים: שמונה מתוכם התגלו במערה 4 בקומראן, עותק אחד נתגלה במערה 11 והעותק האחרון נתגלה ב"סוגר המגילות", סמוך לבית הכנסת במצדה.[4] הקדום שבהם הוא מן התקופה החשמונאית (בערך 50–75 לפסה"נ) והמאוחר שבהם הוא בערך מאמצע המאה הראשונה לסה"נ. שירים אלו הם בעיקרם תהילות שמימיות, המתארות את שירת השבח לאל בשבתות בפי צבאות המלאכים המשרתים בהיכלות השמימיים.
הכינוי לשירים ותאריכי אמירתם מצוינים בכותרות הקטעים. כך למשל:
למשכיל שיר עולת השבת השביעית בשש עשר לחודש
— 4Q403, קטע 1, טור א, שורה 30
הכינוי שניתן לשירים אלו, שירי עולת השבת, והכינוי הכללי למלאכים המשוררים אותם: ”כוה[ני] קורב משרתי פני מלך קודש” (4Q400, טור א, שורה 8) רומזים על ייעודם - ליטורגיה פולחנית, המקיימת את מצוות קרבן העולה ליום השבת בשירה (כעין שיר של יום).
מחקר עריכה
שני המחקרים היסודיים ביותר על השירים הללו נערכו על ידי קרול ניוסום שההדירה את עשרת הקטעים ופרסמה גם תרגום שלהם לאנגלית.
מבנה עריכה
מחזור התפילות כולו מחולק באופן סכמטי לשני חלקים אשר אליהם גם מתייחסים במחקר המאוחר יותר. החלק הראשון מכונה "מחזור התהילות" והחלק השני מכונה "מחזור הברכות". לשיטתה של ניוסום, המזמורים חוברו בצורת פירמידה ששיאה בשבת השביעית.
כל אחד מן המזמורים כולל נוסחאות פתיחה הכוללות תארוך ומתאימות לשלוש עשרה השבתות הראשונות של השנה.
לשון עריכה
זמני אמירה עריכה
הכותרות בראשי המזמורים מציינות שלוש עשרה שבתות מתוך 52 שבתות שיש סה"כ בלוח השנה של כת היחד. בשל ממצאים אלו הסיקה ניוסום ששירי עולת השבת נאמרו רק ברבע הראשון של השנה.[5]
יוהאן מאייר הציע ששירי עולת השבת נאמרו ארבע פעמים בשנה. לשיטתו, כותרות המזמורים מציינות את מיקום השבת ביחס לרבעון הנוכחי. בעקבות הצעתו של מאייר הוכיח חנן אשל שהשירים נאמרו לפחות פעמיים במהלך כל שנה וזאת לאור אזכורם של מספר חגים ממעגל השנה כולו במזמורים עצמם.
ביצוע התפילות עריכה
נועם מזרחי ערך ניתוח לשוני של שירי עולת השבת ובעקבותיו העלה הצעה לגבי אופן הביצוע של התפילות. לשיטתו, הפרקטיקה הליטורגית מורכבת מדברי שבח שנושא החזן (נשיא הראש התורן) והחלק השני מתאר מענה של המקהלה (כלל קבוצת נשיאי הראש).
מחקר DNA עריכה
קבוצת מחקר בראשות נועם מזרחי ועודד רכבי בדקה את העורות עליהן נכתבו עותקי התפילות. על פי ממצאיהם מדובר בעורות כבשים כשהמגילות מקומראן נכתבו על עורות מקבוצת כבשים אחת וזו של מצדה מקבוצה אחרת. הדבר מעלה את האפשרות כי לא מדובר בעותק שהגיע למצדה מקומראן, וכי התפילות היו נפוצות בחוגים רחבים יותר מאלה שישבו בקומראן.[6][7]
לקריאה נוספת עריכה
- בלהה ניצן, "ליטורגיה בקומראן", בתוך: מנחם קיסטר (עורך), מגילות קומראן: מבואות ומחקרים יד בן-צבי, 2009, עמ' 225–260 ובייחוד עמ' 251 ואילך.
- נועם מזרחי, "'מחזור התהילות' מתוך שיר עולת השבת השישית: נוסח, לשון וליטורגיה", מגילות 11–12 (2016).
- חנן אשל, "מתי נהגו לומר את "שירות עולת השבת"?", מגילות 4 (2006).
קישורים חיצוניים עריכה
- סריקת קטעי שירי עולת השבת באתר רשות העתיקות.
- טקסט מלא של שירי עולת השבת בכחלק ממפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.
הערות שוליים עריכה
- ^ J.M Baumgarten, 4Q503 (Daily Prayers) and the Lunar Calender, RevQ 12, 1987, עמ' 399-407
- ^ E.G. Chazon, On the special Character of the Shabbat Prayer: New Data from Qumran, Journal of Jewish Music and Liturgy, 1992-1993, עמ' 7-9
- ^ ש' טלמון, לוח השנה של בני עדת היחד, קדמוניות ל, עמ' 104-115
- ^ מספורם של הקטעים בקומראן 4Q400-407; 11Q17. הקטע במצדה קוטלג Mas1k
- ^ C. Newsom & J.H. Charlesworth, Angelic Liturgy: Songs of the Shabbat Sacrifice, Tubingen, 1999
- ^ איתי בלומנטל, נחשף פאזל המגילות הגנוזות בעזרת DNA מחיות, באתר ynet, 2 ביוני 2020
- ^ Sarit Anava et al, Illuminating Genetic Mysteries of the Dead Sea Scrolls, Cell doi: https://doi.org/10.1016/j.cell.2020.04.046