שיר כאב

שיר של מאיר אריאל

"שיר כאב" הוא שיר שכתב, הלחין וביצע מאיר אריאל, והופיע כסינגל ולאחר מכן באלבומו שירי חג ומועד ונופל. השיר מהווה אנלוגיה בין משולש אהבה לסכסוך הערבי-ישראלי.

"שיר כאב"
סינגל בביצוע מאיר אריאל
מתוך האלבום שירי חג ומועד ונופל
יצא לאור 1978
מקום הקלטה אולפני טריטון
סוגה זמר עברי, פולק רוק
שפה עברית
אורך 6:57
כתיבה מאיר אריאל
לחן מאיר אריאל
הפקה שלום חנוך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תוכן השיר

עריכה

השיר מתאר משולש אהבה, בו שני גברים, המייצגים את היהודים ואת הערבים, מתחרים על ליבה של אישה, המייצגת את ארץ ישראל, ומושר מנקודת מבטו של הגבר היהודי.

בבית הראשון מתאר הדובר כיצד מתפתח קשר בין האישה לבין "צעיר ערבי משכיל", ובבית השני מפרט על חוסר האונים שלו בשל אי יכולתו "להקיף אישה 365 מעלות" (משחק מילים המקשר בין מספר היממות בשנה לבין סך הזוויות במעגל), ובכך למנוע ממנה את החופש לפתח קשר עם הצעיר הערבי.

בבית השלישי מתאר הדובר את אופיו של הצעיר הערבי - משכיל "עד קצות הציפורניים", עז מצח, מורה במקצועו וחובב תיאטרון. בבית הרביעי מתוארת דמותה של האישה - תמימה, חובבת תיאטרון אך לא יתר על המידה.

בבתים החמישי והשישי מתאר הדובר כיצד התחיל הרומן. האישה הלכה לחוג תיאטרון שעורר אותה, רמיזה להתאהבותה בצעיר הערבי. בתרגיל אימפרוביזציה התבהר לדובר טיב הקשר בין השניים.

בבתים השביעי, השמיני והתשיעי מתואר המפגש בין השלושה במרפסת ביתו של הצעיר הערבי. לאחר שתיית קפה וקוניאק, הצעיר הערבי מדבר על גישור באמצעות תיאטרון, מה שמקרב את האישה אליו. הגבר היהודי נבוך מדברי הצעיר הערבי ומנסה להימנע מעימות. בשלב מסוים הוא מבקש לשוב לביתו, אולם הצעיר הערבי מצהיר כי הוא שתוי מכדי לנהוג, ושואל אותו לאן ילך. כאשר היהודי משיב "ירושלים", מגיב הצעיר הערבי ברצינות, ואומר כי ”בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית יושב ערבי עם נרגילה, אפילו אם זה מתחיל בסיביר או בהוליווד עם הבה נגילה. היהודי עונה לו ביידיש, וטוען כי האישה שופטת בין השניים, וההתנצחות ביניהם ממשיכה בדממה.

תוכנו של הפזמון חוזר הוא ארס פואטי, ומתאר כיצד הדובר שר על מנת להפיג את הכאב.

תגובות לשיר

עריכה

השיר נחשב לאחד משיריו הטובים של מאיר אריאל, והוא בין השירים המזוהים איתו.[1][2] הזמר יזהר אשדות, שבזמן יציאתו של השיר היה עורך צעיר בגלי צה"ל ולימים ביצע את שירו האחרון של אריאל, "למה לא", ציין כי השורה "בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית יושב ערבי עם נרגילה, אפילו אם זה מתחיל בסיביר או בהוליווד עם הבה נגילה" מלווה אותו מאז היום בו שמע אותה לראשונה.[3] במילות השיר נעשה שימוש כדי לתאר את המורכבות של הסכסוך על ידי העיתונות, לדוגמה בהקשר של כדורגלנים ממוצא ערבי.[4] השיר מוזכר בשירו של אהוד בנאי, "בלוז כנעני", כאחד מסמליו של אריאל.

השיר בספרי תווים

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה