פתיחת התפריט הראשי

שַׁלְהֶבֶת היה יישוב ישראלי בדרום מערב סיני ששכן על חוף מפרץ סואץ, והיה לאחד מיישובי מרחב שלמה בשנים בהן שלטה על המקום מדינת ישראל. היישוב נבנה על חולות אבו רודס בצמוד לשדות הנפט הנמצאים במקום, ביבשה ובים. היישוב היה היישוב המערבי ביותר בישראל אי פעם.

שלהבת (יישוב לשעבר)
שלהבת אבו רודס.jpg
היישוב
מדינה ישראלישראל  ישראל
מחוז מרחב שלמה
תאריך ייסוד 1971
סיבת נטישה הסכם הביניים בין ישראל ומצרים
תאריך נטישה 1975
קואורדינטות 28°53′30″N 33°11′03″E / 28.891577°N 33.184204°E / 28.891577; 33.184204
אזור זמן UTC +2

לראשונה כבשה ישראל את אבו רודס במהלך מלחמת סיני, ב-1956. מיד נבדקה האפשרות לנצל את שדות הנפט לצרכיה של ישראל, אך הרעיון לא מומש עקב נסיגת ישראל מסיני.

במהלך כיבוש סיני על ידי צה"ל במלחמת ששת הימים נכבש המקום שנית על ידי כוחות של חיל הים בסיוע כוח מבית הספר לצניחה. מתקני הנפט שנפגעו במלחמה שוקמו על ידי ישראל והשדה הופעל על ידי חברת "נתיבי נפט" הישראלית. ב-1971 החל להיבנות היישוב "שלהבת", שבו התגוררו העובדים בשדות הנפט ובני משפחותיהם. בתקופה זו סיפקו בארות הנפט באבו רודס למעלה ממחצית מתצרוכת הנפט של ישראל.

במהלך מלחמת ההתשה, בדצמבר 1969, שימשה שלהבת כנקודה קדמית לכוחות הלוחמים במבצע תרנגול 53. התדריכים ללוחמים ניתנו בו וממנו יצאו למשימתם. המבצע גם הסתיים ביישוב, ואליו הובא שלל המבצע - תחנת מכ"ם מצרית.

בליל 6 באוקטובר 1973, ביום הראשון של מלחמת יום הכיפורים, הונחת על היישוב מטח ארטילרי כבד שהצית את מאגרי הנפט והמתקנים. לאחר מתקפה זו הופסקה פעילות השאיבה. במהלך המלחמה נפגעו מתקני הנפט שנית בפעילות אנשי קומנדו מצרים וכתוצאה מפגיעה של טיל הוק ישראלי שנורה בשוגג לאחר שהמערכת התבייתה על מאוורר מניפה שמפעילי הטיל חשבו למסוק מצרי. לאחר אירוע זה פונו כל האזרחים מבתיהם ביישוב. הטיל הבעיר חלק מהשדות שהמשיכו לבעור גם לאחר המלחמה. במהלך כל המלחמה נותר האזור בשליטת ישראל. לאחר המלחמה חזרו הגברים ליישוב והמשיכו להפעיל את שדה הנפט עד הפסקת העבודות לקראת הפינוי ב-1975; לנשי היישוב וילדיו לא הונח לחזור לאחר המלחמה.

עם סיום מלחמת יום כיפור נמצא הצבא המצרי בגדה המזרחית של תעלת סואץ, כ-150 ק"מ מצפון ליישוב. הסכם הפרדת הכוחות חודשיים אחר כך הותיר בידי המצרים את השטחים שכבשה והעביר להם שטחים נוספים ממזרח לתעלה. שנה לאחר ההסכם הפעילה ארצות הברית לחצים על ישראל ומצרים לחתום על הסכם ביניים בין המדינות. ההסכם החדש החליף את ההסכם הישן, ובמסגרתו נאלצה ישראל לוותר על עוד שטחים ממזרח לתעלה וכן על שטח צר וארוך שהשתרע ממזרח למפרץ סואץ. בשטח נכללו שדות הנפט והיישוב, והם פונו בעקבות ההסכם בסוף נובמבר 1975. כבר בדצמבר החלה מצרים ליישב את אבו רודס.

המקום שימש כהשראה למחזה "עיר הנפט" מאת הלל מיטלפונקט (ששירת באזור כחייל).

לקריאה נוספתעריכה

  • חגי סגל, שטחים תמורת חלום - יומן לאומי מתש"ח ועד הלום, ידיעות ספרים, 2013. עמ' 183-194
  • דומיניק פטרס,סיני - מקום הכמיהה,Sehnsuchtsort Sinai - Eine israelische Kulturgeschichte der ägyptischen Halbinsel) ,2018)

קישורים חיצונייםעריכה