כרם שלום
ערך זה עוסק בקיבוץ. אם התכוונתם למעבר גבול, ראו כֶּרֶם שָׁלוֹם הוא קיבוץ בחולות חלוצה השייך למועצה אזורית אשכול ומשתייך לקיבוץ הארצי. הקיבוץ נקרא בשמו בשל מיקומו בקרבת הגבול מצרים - ישראל ותמיכת מתיישביו בכינון שלום באזור. היישוב כרם שלום נמצא קרוב לרפיח, המשמשת מעבר גבול שבין רצועת עזה למצרים, והוא היישוב המערבי ביותר במדינת ישראל.
 בניין חדר האוכל (תכנון: ישראל גודוביץ)
| |
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | אשכול |
| גובה ממוצע[1] | 87 מטר |
| תאריך ייסוד | 1956 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019[1] | |
| - אוכלוסייה | 183 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 16.6% בשנה עד סוף 2019 |
(למפת מערב הנגב רגילה)   כרם שלום  | |
דמוגרפיהעריכה
הקיבוץ מונה כ-35 משפחות של חברי קיבוץ, עם כ-80 ילדים. בשנת 2017 הוחל בקליטת משפחות דתיות במקום במטרה להגדיל את היישוב, בשיתוף פעולה עם הקיבוץ הדתי[2][3].
כיום בקיבוץ יש חיה קהילה מעורבת של דתיים וחילונים תוך שמירה על אורח החיים של כל אחד מחברי הקיבוץ חילוני ודתי.
כיום הקיבוץ ממשיך לקלוט משפחות לבתי אגודה חדשים שעתידים להיות מוכנים בקיץ 2021.
תולדות הקיבוץעריכה
המקום נודע בעבר (במפות אנגליות) בשם "כרם אבו סאלֶם". ב-1956 הוקמה במקום היאחזות נח"ל שנקראה "כרם אבשלום", כהד לשם הקודם, על שמו של אבשלום פיינברג שנפל לא הרחק משם. ההיאחזות הוקמה ב-13 ביוני 1956 על ידי גרעינים של הצופים הדתיים, בני עקיבא ונוער עולה משדה אליהו[4]. בספטמבר 1956, מספר חודשים לאחר העלייה לקרקע, התקיים טקס היאחזות רשמי במקום, בנוכחות אלוף הפיקוד והרב שלמה גורן, הרב הצבאי הראשי[5]. בהמשך החזיקו את ההיאחזות בסבב גרעינים של הקיבוץ הדתי, תנועת המושבים והקיבוץ הארצי. החל מנובמבר 1957 הוחזק המקום באופן קבוע על ידי גרעינים של הקיבוץ הארצי[6].
ההיאחזות סבלה מראשיתה מיריות ממוצבים מתוך רצועת עזה[7]. היא אף הייתה היעד של תוכנית מצרית לכיבוש המקום, תוכנית שסוכלה על ידי מלחמת סיני[6].
בשנת 1959 הוארך כביש 232 והגיע עד להיאחזות[8]. על פי התוכנית, היה אמור היישוב להתאזרח בשנת 1960[9], אולם הדבר לא יצא אל הפועל. לבסוף, ב-1968 היא אוזרחה[10].
הקיבוץ עבר לנקודת הקבע שלו בשנת 1971[11]. המתיישבים הראשונים היו גרעין ילדי תנובה (גיל"ת), בני קיבוצים של השומר הצעיר אשר ניסו לשחזר את הקיבוץ האידאולוגי של ראשית ההתיישבות. שנה לאחר האזרוח נקלט גרעין נוסף של בני קיבוצים (גרעין לביא) ובשנים שלאחר מכן שני גרעינים של נוער עירוני, שלא היו חברי תנועת נוער - הגרעינים שלום ואבשלום. שני הגרעינים הללו התפרסמו לימים כחממה של מובילי תרבות.
בשנות השבעים נודע כרם שלום, על ארבעת גרעיניו, כמעוז של אידאולוגיה שמאלנית ויונית, וחברי הקיבוץ הובילו הפגנות, אירועים ועצומות - בין היתר כנגד ההתנחלויות ברצועת עזה ובצפון סיני.
בשנת 1995 התפרק הקיבוץ לאחר שנקלע למשבר חברתי וכלכלי אשר בעקבותיו מרבית חבריו עזבו אותו. מספר חברים נשארו לגור במקום ואליהם הצטרפו במשך הזמן עולים חדשים מחבר העמים. לאחר מאבק משפטי פונה הקיבוץ מחבריו המקוריים בשנת 2004[12][13].
הקיבוץ המחודשעריכה
הקיבוץ במתכונתו הנוכחית הוקם בשנת 2001. בתחילת 2013 היו בקיבוץ 27 חברים, 17 מועמדים ו-17 צעירים לפני ובמהלך שירות צבאי. בעקבות המספר המועט של התושבים, הקיבוץ נכנס לרשימת היישובים בתת-אכלוס של משרד החקלאות[14].
מציאות זאת השתנתה בשנת 2017, אז הוחל בקליטת משפחות דתיות במקום במטרה להגדיל את היישוב, בשיתוף פעולה עם הקיבוץ הדתי[15][16]. וכיום הקיבוץ ממשיך לקלוט משפחות חדשות.
בצידו המערבי של היישוב הוקמה חומה החוצצת בינו לבין רצועת עזה.
לפני ההתנתקות באוגוסט 2005, נדרש הקיבוץ להתפנות למשך יומיים, על מנת לאפשר למשטרה ולצבא לערוך תרגיל מקיף בקיבוץ שארך יומיים, במהלכו תורגל פינוי של אזרחים מבתיהם.
בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[17] בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתן לתושביו זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[18]
בסמוך לקיבוץ כרם שלום הוקם לאחר פינוי רצועת עזה מסוף כרם שלום, המאפשר מעבר מטען מישראל לרצועת עזה ולמצרים, ולהפך.
גלריהעריכה
חומה בקיבוץ
מזכירות הקיבוץ
קישורים חיצונייםעריכה
- אתר קיבוץ כרם שלום
- "קם לתחיה-הקיבוץ שהפך למעורב" כתבה בחדשות 12
- כרם שלום, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- סקירה אדריכלית מלווה בתמונות וחומרים היסטוריים על מבנה חדר האוכל באתר "חלון אחורי", יוני 2010
- תולדות קיבוץ כרם-שלום, המשך, טבע הדברים
- שירלי סיידלר, כרם שלום צומח במלחמה, באתר הארץ, 3 באפריל 2015
- הדס יום טוב, "אם לא נגור פה, מי יגור פה": הסיפור המיוחד של כרם שלום, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 14 באפריל 2021
הערות שולייםעריכה
- ^ 1 2 אוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2019, אוכלוסייה במועצות אזוריות לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
- ^ נחמן גלבוע, מסתמן: כרם שלום יהיה לקיבוץ מעורב, 18 ביוני 2017
- ^ קיבוץ מאחורי חומה: רקטות, מנהרות ובית כנסת, באתר ynet
- ^ דוד גלס, כרם אבשלום בקרן רפיח, הצופה, 3 באוגוסט 1956
- ^ כרם אבשלום מול פני האויב, הצופה, 26 בספטמבר 1956
- ^ 1 2 יאיר דאר, לנו המגל הוא החרב, עמ' 122
- ^ אש מצרית לעבר כרם אבשלום, חרות, 31 ביולי 1956
יריות אל כרם אבשלום, דבר, 14 באוגוסט 1956 - ^ ישעיהו אביעם, ממול סיירו חיילי האו"ם, מעריב, 21 באוקטובר 1959
- ^ אשכול: עוד השנה יוקמו יישובים חדשים, דבר, 14 במרץ 1960
- ^ חבל הבשור עתיד להיות גן החורף של אירופה, מעריב, 17 במאי 1968
- ^ כרם שלום יישוב קבע, דבר, 26 במאי 1971
- ^ שלמה גלזר, סוף, סוף כרם שלום, "הדף הירוק", 29.5.2003
- ^ סטלה קורין-ליבר, נלחמים על כרם שלום, באתר גלובס, 29/01/2001
- ^ סיכום ישיבת ועדת היגוי בין משרדית לנושא תת-אכלוס, משרד החקלאות, 6 במרץ 2013, עמ' 3-5
- ^ נחמן גלבוע, מסתמן: כרם שלום יהיה לקיבוץ מעורב, 18 ביוני 2017
- ^ קיבוץ מאחורי חומה: רקטות, מנהרות ובית כנסת, באתר ynet
- ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
- ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור מסוים מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו חוברות ניכויים חודשיות - לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה, באתר של רשות המיסים