פתיחת התפריט הראשי

כֶּרֶם שָׁלוֹם הוא קיבוץ בחולות חלוצה השייך למועצה אזורית אשכול ומשתייך לקיבוץ הארצי. הקיבוץ נקרא בשמו בשל מיקומו בקרבת הגבול מצרים - ישראל ותמיכת מתיישביו בכינון שלום באזור. היישוב כרם שלום נמצא קרוב לרפיח, המשמשת מעבר גבול שבין רצועת עזה למצרים, והוא היישוב המערבי ביותר במדינת ישראל.

כרם שלום
חדראוכלכרםשלום5845.JPG
בניין חדר האוכל (תכנון: ישראל גודוביץ)
מחוז הדרום
מועצה אזורית אשכול
אזור התגוננות עוטף עזה 237
גובה ממוצע[1] ‎87‏ מטר
תאריך ייסוד 1956
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 105 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎-11.0%‏ בשנה עד סוף 2017

שגיאות פרמטריות בתבנית:מפה דינמית

פרמטרים [ שם17, שם30, שם34, צבע סמן24, צבע סמן64, צבע סמן14, צבע סמן57, שם28, שם16, צבע סמן59, צבע סמן54, צבע סמן43, צבע סמן23, קואורדינטות23, צבע סמן48, קואורדינטות29, צבע סמן47, צבע סמן65, צבע סמן42, צבע סמן68, צבע סמן62, צבע סמן49, צבע סמן50, צבע סמן25, קואורדינטות26, צבע סמן20, קואורדינטות34, צבע סמן51, צבע סמן40, צבע סמן10, שם18, צבע סמן60, צבע סמן39, צבע סמן41, צבע סמן18, צבע סמן46, שם24, שם26, צבע סמן11, צבע סמן1, שם21, קואורדינטות28, צבע סמן44, צבע סמן53, צבע סמן8, צבע סמן34, שם29, קואורדינטות20, קואורדינטות17, צבע סמן7, שם32, צבע סמן27, צבע סמן19, פריטים1, צבע סמן12, קואורדינטות33, צבע סמן52, צבע סמן6, צבע סמן30, צבע סמן28, קואורדינטות32, צבע סמן3, צבע סמן56, צבע סמן2, צבע סמן29, צבע סמן9, צבע סמן36, צבע סמן17, צבע סמן32, צבע סמן13, צבע סמן38, שם19, קואורדינטות27, קואורדינטות19, קואורדינטות24, צבע סמן33, צבע סמן22, צבע סמן69, שם31, צבע סמן58, צבע סמן66, צבע סמן45, צבע סמן63, geotype1, צבע סמן31, שם22, צבע סמן37, שם33, צבע סמן15, קואורדינטות22, קואורדינטות31, שם23, צבע סמן70, צבע סמן4, צבע סמן21, צבע סמן16, צבע סמן5, שם20, קואורדינטות18, שם27, קואורדינטות30, קואורדינטות21, צבע סמן67, צבע סמן61, צבע סמן55, שם25, צבע סמן26, צבע סמן35, קואורדינטות25 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ גודל סמן10, גודל סמן46, גודל סמן25, קואורדינטות62, גודל סמן64, קואורדינטות64, שם54, גודל סמן22, קואורדינטות58, שם1, גודל סמן44, קואורדינטות46, שם67, גודל סמן52, גודל סמן28, גודל סמן13, קואורדינטות65, גודל סמן30, שם60, גודל סמן55, גודל סמן47, גודל סמן49, גודל סמן63, קואורדינטות43, גודל סמן29, שם38, קואורדינטות37, גודל סמן53, קואורדינטות48, שם59, קואורדינטות56, קואורדינטות45, גודל סמן12, גודל סמן11, גודל סמן27, שם70, קואורדינטות53, שם50, שם44, גודל סמן8, שם42, שם62, שם57, שם63, קואורדינטות47, קואורדינטות40, גודל סמן37, שם36, גודל סמן35, שם51, גודל סמן67, גודל סמן21, קואורדינטות52, גודל סמן65, גודל סמן66, שם37, גודל סמן4, שם69, קואורדינטות61, שם66, גודל סמן18, קואורדינטות54, גודל סמן48, קואורדינטות38, גודל סמן14, גודל סמן1, גודל סמן17, גודל סמן20, קואורדינטות1, גודל סמן62, קואורדינטות42, קואורדינטות50, קואורדינטות41, שם35, גודל סמן54, גודל סמן31, גודל סמן15, גודל סמן60, קואורדינטות35, גודל סמן42, גודל סמן34, גודל סמן45, שם47, גודל סמן43, גודל סמן9, שם53, גודל סמן23, שם46, גודל סמן3, שם40, גודל סמן61, גודל סמן68, שם43, גודל סמן7, גודל סמן33, גודל סמן38, גודל סמן40, קואורדינטות39, גודל סמן57, גודל סמן58, קואורדינטות60, קואורדינטות69, גודל סמן2, גודל סמן36, גודל סמן5, שם48, קואורדינטות49, גודל סמן59, שם56, קואורדינטות63, גודל סמן39, גודל סמן16, גודל סמן19, גודל סמן41, קואורדינטות55, שם41, קואורדינטות68, שם55, קואורדינטות70, גודל סמן70, שם39, קואורדינטות67, קואורדינטות57, קואורדינטות51, גודל סמן51, קואורדינטות44, שם65, גודל סמן32, שם45, שם49, גודל סמן56, שם61, שם58, קואורדינטות36, גודל סמן6, קואורדינטות59, קואורדינטות66, שם68, גודל סמן24, גודל סמן69, גודל סמן50, גודל סמן26, שם52, שם64 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
מפת היישובים של מועצה אזורית אשכול
באדום - כרם שלום
בירוק - מיקום בניין המועצה

תוכן עניינים

תולדות הקיבוץעריכה

המקום נודע בעבר (במפות אנגליות) בשם "כרם אבו סלים". ב-1956 הוקמה במקום היאחזות נח"ל שנקראה "כרם אבשלום", כהד לשם הקודם על שם אבשלום פיינברג שנפל לא הרחק משם. ההיאחזות הוקמה ב-13 ביוני 1956 על ידי גרעינים של הצופים הדתיים, בני עקיבא ונוער עולה משדה אליהו[2]. בספטמבר 1956, מספר חודשים לאחר העלייה לקרקע, התקיים טקס היאחזות רשמי במקום, בנוכחות אלוף הפיקוד והרב שלמה גורן, הרב הצבאי הראשי[3]. בהמשך החזיקו את ההיאחזות בסבב גרעינים של הקיבוץ הדתי, תנועת המושבים והקיבוץ הארצי, אך החל מנובמבר 1957 הוחזק המקום באופן קבוע על ידי גרעינים של הקיבוץ הארצי[4].

ההיאחזות סבלה מראשיתה מיריות ממוצבים מתוך רצועת עזה[5]. היא אף הייתה היעד של תוכנית מצרית לכיבוש המקום, תוכנית שסוכלה על ידי מלחמת סיני[4].

בשנת 1959 הוארך כביש 232 והגיע עד להיאחזות[6]. על פי התוכנית, היה אמור היישוב להתאזרח בשנת 1960[7], אולם הדבר לא יצא אל הפועל. לבסוף, ב-1968 היא אוזרחה[8].

הקיבוץ עבר לנקודת הקבע שלו בשנת 1971[9]. המתיישבים הראשונים היו גרעין ילדי תנובה (גיל"ת), בני קיבוצים של השומר הצעיר אשר ניסו לשחזר את הקיבוץ האידאולוגי של ראשית ההתיישבות. שנה לאחר האזרוח נקלט גרעין נוסף של בני קיבוצים (גרעין לביא) ובשנים שלאחר מכן שני גרעינים של נוער עירוני, שלא היו חברי תנועת נוער - הגרעינים שלום ואבשלום. שני הגרעינים הללו התפרסמו לימים כחממה של מובילי תרבות.

בשנות השבעים נודע כרם שלום, על ארבעת גרעיניו, כמעוז של אידאולוגיה שמאלנית ויונית, וחברי הקיבוץ הובילו הפגנות, אירועים ועצומות - בין היתר כנגד ההתנחלויות ברצועת עזה ובצפון סיני.

בשנת 1995 התפרק הקיבוץ לאחר שנקלע למשבר חברתי וכלכלי אשר בעקבותיו מרבית חבריו עזבו אותו. מספר חברים נשארו לגור במקום ואליהם הצטרפו במשך הזמן עולים חדשים מחבר העמים. לאחר מאבק משפטי פונה הקיבוץ מחבריו המקוריים בשנת 2004[10][11].

הקיבוץ המחודשעריכה

הקיבוץ במתכונתו הנוכחית הוקם בשנת 2001.

בשנת 2005 התגוררו בקיבוץ 20 חברים, 7 מועמדים ו-19 ילדים ובשנת 2008 היו בקיבוץ 16 חברים, 2 מועמדים, 19 ילדים ו-9 נערים בשנת שירות.

לפני פינוי יישובי גוש קטיף באוגוסט 2005, נדרש הקיבוץ להתפנות למשך יומיים, על מנת לאפשר למשטרה ולצבא לערוך תרגיל מקיף בקיבוץ שארך יומיים, במהלכו תורגל פינוי אלים של אזרחים מבתיהם.

בתחילת 2013 היו בקיבוץ 27 חברים, 17 מועמדים ו-17 צעירים לפני ובמהלך שירות צבאי. בעקבות המוספר המועט של התושבים, הקיבוץ היה ברשימת היישובים בתת-אכלוס של משרד החקלאות[12].

בשנת 2017 הוחל בקליטת משפחות דתיות במקום במטרה להגדיל את היישוב, בשיתוף פעולה עם הקיבוץ הדתי[13][14]. בצידו המערבי של היישוב הוקמה חומה החוצצת בינו לבין רצועת עזה.

בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[15] בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתנת לתושביו הטבת מס בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[16]

בסמוך לקיבוץ כרם שלום הוקם לאחר פינוי רצועת עזה מסוף כרם שלום המאפשר מעבר מטען מישראל לרצועת עזה ולמצרים, ולהפך.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.
  2. ^ דוד גלס, כרם אבשלום בקרן רפיח, הצופה, 3 באוגוסט 1956
  3. ^ כרם אבשלום מול פני האויב, הצופה, 26 בספטמבר 1956
  4. ^ 4.0 4.1 יאיר דאר, לנו המגל הוא החרב, עמ' 122
  5. ^ אש מצרית לעבר כרם אבשלום, חרות, 31 ביולי 1956
    יריות אל כרם אבשלום, דבר, 14 באוגוסט 1956
  6. ^ ישעיהו אביעם, ממול סיירו חיילי האו"ם, מעריב, 21 באוקטובר 1959
  7. ^ אשכול: עוד השנה יוקמו יישובים חדשים, דבר, 14 במרץ 1960
  8. ^ חבל הבשור עתיד להיות גן החורף של אירופה, מעריב, 17 במאי 1968
  9. ^ כרם שלום יישוב קבע, דבר, 26 במאי 1971
  10. ^ שלמה גלזר, סוף, סוף כרם שלום, "הדף הירוק", 29.5.2003
  11. ^ סטלה קורין-ליבר, ‏נלחמים על כרם שלום, באתר גלובס, 29/01/2001
  12. ^ סיכום ישיבת ועדת היגוי בין משרדית לנושא תת-אכלוס, משרד החקלאות, 6 במרץ 2013, עמ' 3-5
  13. ^ נחמן גלבוע, מסתמן: כרם שלום יהיה לקיבוץ מעורב, 18 ביוני 2017
  14. ^ קיבוץ מאחורי חומה: רקטות, מנהרות ובית כנסת, באתר ynet
  15. ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
  16. ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור מסוים מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו רשימת היישובים המזכים לשנת 2018, באתר של רשות המיסים