שלום עשת

שלום עשת (22 בדצמבר 1914 – 13 בפברואר 1967) היה יועצו הצבאי של ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון בימי מלחמת העצמאות.

שלום עשת

אין תמונה חופשית
לידה	22 בדצמבר 1914 וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	13 בפברואר 1967 (בגיל 52) כפר סבא, ישראל
מדינה	ישראל
השתייכות	צבא אוסטריה ההגנה צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1934–1957 (כ־23 שנים)
דרגה	קפטן   אלוף-משנה
תפקידים בשירות
יועץ צבאי לראש הממשלה ראש מחלקת התכנון במטכ"ל
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה   מלחמת העצמאות

ביוגרפיה

שנותיו המוקדמות

שלום עשת נולד באוסטריה בשנת 1914 כפריץ איזנשטט. גדל במשפחה בעלת מסורת צבאית למד באקדמיה הצבאית האוסטרית ובבית הספר הטכני הגבוה בווינה והוסמך כמהנדס. שירת כקצין בצבא האוסטרי.

עלייה לארץ ישראל ב'הגנה' ובצבא הבריטי

שלום עשת עלה לארץ ישראל בשנת 1938. בשנת 1939 הצטרף לארגון ההגנה. היה חניך בקורס הקצינים הראשון של ההגנה. בימי מלחמת העולם השנייה התנדב לצבא הבריטי. בשנת 1942 שירת בחזית המדבר המערבי. בשנת 1943 עבר קורס קצינים (השלישי בחייו) של הצבא הבריטי במחנה צריפין. בשנת 1944, עם כינון הבריגדה היהודית הצטרף לבריגדה בדרגת סרן. היה חניך בבית הספר לפיקוד ומטה של הצבא הבריטי. במסגרת הבריגדה שירת בחזית איטליה ובתום המלחמה הגיע עם כוחות הבריגדה לאוסטריה ארץ הולדתו.

מלחמת העצמאות

בימי מלחמת העצמאות, ביולי 1948 נתמנה ליועץ צבאי של ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון. לבן-גוריון הייתה הערכה מיוחדת לקצינים יוצאי הבריגדה האמונים על סדרי צבא סדיר ומקצועי (והערכה פחותה לקצינים מאנשי ההגנה), אך בניגוד לעמדתו של בן-גוריון נתמנו בעלי התפקידים הראשיים, במטכ"ל של מלחמת העצמאות, מבין ותיקי ההגנה. לעומת זאת בראש הזרועות והמחלקות המקצועיות והלוגיסטיות הועמדו יוצאי הצבא הבריטי כחיים לסקוב ואהרן רמז. על פי העדפתו זו של בן-גוריון את יוצאי הצבא הבריטי בתפקידי תכנון וביצוע הפך שלום עשת לאחד ממקורביו והייתה לו השפעה ניכרת על בן-גוריון בכל הקשור בארגון הצבא ובהכנת תוכניות מבצע.

מקרה אחד בו לא שעה בן-גוריון לדברי יועצו שלום עשת היה בשלב הראשון של המלחמה, לאחר החלטת החלוקה, כאשר מפקד החטיבה הבריטית של הנגב הציע לפנות את ארבעה עשר יישובי הנגב שמדרום לכביש עזה באר שבע, כדי שלא יבולע ליושביהם. התושבים סירבו וכעבור חודש יצא בן-גוריון כנגד קולות שטענו שכל כח שיישלח לנגב יחליש את היישוב. הוא הצהיר שיש להגן על כל יישוב יהודי בארץ. יועצו, שלום עשת, טען ש-14 נקודות אלו, ובהן 400 תושבים בלבד, לא יחזיקו מעמד. בן-גוריון לא שעה לו והורה לו להכין תוכנית לביצורן של הנקודות בנגב.

במבצע יבוסי של חטיבת הראל, שנערך בירושלים בין 22 באפריל ל-1 במאי 1948, שנועד לשחרר חלקים מן העיר ולהקל על המצור, נתמנה שלום עשת להיות ראש המטה של המבצע, כאיש צבא מקצועי שיאזן את מפקדי הפלמ"ח מחטיבת הראל שהשתתפו במבצע.

אחרי מלחמת העצמאות

עשת המשיך לשרת בצה"ל לאחר תום מלחמת העצמאות. תפקידו הבא היה ראש מחלקת התכנון במטכ"ל. ב-1952, כאשר פרש עשת מתפקיד ראש מחלקת התכנון בצה"ל, הוא נתבקש על ידי בן-גוריון להגיש לו הערכה מפורטת על היכולת של צה"ל לעמוד במתארי המלחמה השונים מול מתקפה של צבאות ערב. עשת הגיש מסמך מפורט אבל הצביע על נקודת תורפה אחת. הוא ניתח את התרחישים השונים וקבע שבמקרה של מה שנקרא "מקרה הכל", כלומר בתרחיש שבו תהיה מתקפה כל-ערבית, רב-חזיתית יזומה על ידי הערבים, לא יהיה לצה"ל סיכוי לעמוד ולהציל את מדינת ישראל מנזקים בלתי-הפיכים. בזאת תרם עשת לגיבוש הדוקטרינה ההתקפית של צה"ל; כיוון שלבן-גוריון הייתה השקפה פסימית, ביחס לסכסוך הערבי-ישראלי, קיבל בן-גוריון את דעתו של עשת והוביל את שינוי הדוקטרינה של צה"ל להיות התקפית, ובהמשך מינה את משה דיין לרמטכ"ל, ודיין הוא שהשריש את הדוקטרינה ההתקפית בצה"ל, שפירושה שבמקרה של איום של "מקרה הכל", ישראל חייבת לשאוף להיות זו שתפתח במלחמה ולהעביר את הלחימה לשטח האויב.

שנותיו האחרונות

עשת פרש משורות צה"ל בשנת 1957 בדרגת אלוף-משנה, ומונה ליועץ התעשייתי של חברת העובדים. עשת נפטר בראשית 1967, ונקבר בכפר סבא.

קישורים חיצוניים

• על אישיותו, באתר משה שרת ומורשתו
• תמונת סגל הפיקוד הבכיר של צה"ל ביום ההשבעה, באתר ארכיון צה"ל. שלום עשת יושב בשורה הקדמית (של היושבים על הקרקע), הראשון משמאל. התמונה ניתנת להגדלה.
• אל"מ שלום עשת, דבר, 14 בפברואר 1967