שלישיית ג'אז

שלישיית ג'אז (בלעז: Jazz Trio) היא הרכב מוזיקלי של שלושה נגני ג'אז. כמו הרכבי שלישייה מוזיקליים בתחומים אחרים, רווח במיוחד המונח טְרִיּוֹ (מאיטלקית: Trio) כדי לתאר הרכבים מסוג זה, ורבות משלישיות הג'אז כוללות את המלה "טריו" בשמן. פעמים רבות השלישיות נקראות על שם הנגן המוביל אותן.

שלישיית פסנתר, הרכב שלישיית הג'אז הנפוץ, הכולל פסנתר, קונטרבס ותופים

הסוג הנפוץ ביותר בשלישיות הג'אז הוא הרכב של פסנתר-קונטרבס-תופים. הרכב זה מכונה בג'אז "שלישיית פסנתר".[1] לרוב הפסנתרן הוא הנגן המוביל את ההרכב. דוגמאות מפורסמות להרכבים כאלו כוללות את הרכבי השלישייה של ביל אוונס, וינס גאראלדי, צ'יק קוריאה ונוספים. דוגמאות בולטות להרכבים כאלו בג'אז העכשווי, הנקראים על שם הפסנתרן, הן הרכבי השלישייה של אסביורן סבנסון ושל בראד מלדאו. במקרים נדירים יותר, ההרכב מובל על ידי הבסיסט או המתופף. דוגמה בולטת להרכב כזה המובל על ידי הבסיסט היא הטריו של אבישי כהן.

שלשות כאלה והרכבים דומים עשויים להוות את חטיבת הקצב כשהם עומדים בבסיסם של הרכבים מורחבים.

שלישיית נט קינג קול (פסנתר) עם אוסקר מור (גיטרה) וג'וני מילר (קונטרבס)

סוג אחר של שלישיות ג'אז הוא הרכב של פסנתר-קונטרבס-גיטרה. הרכב כזה הוקם על ידי נט קינג קול בשנת 1937, ויושם על ידי נגנים נוספים כמו ארט טייטום, אחמד ג'מאל, אוסקר פיטרסון ווינס גאראלדי (רובם הקימו לאחר מכן שלישיות פסנתר).

סוג נוסף של שלישיות ג'אז הוא הרכב של אורגן-גיטרה-תופים, ומכונה "שלישיית אורגן". כמו שלישיות הפסנתר, ההרכב לרוב מובל על ידי נגן האורגן אך קיימים גם מקרים אחרים. האורגן הוא לרוב אורגן האמונד, הגיטרה היא לרוב גיטרה חשמלית, ולעיתים סקסופון מחליף את הגיטרה, או מצטרף להרכב שמורחב כך לרביעייה (בלעז: קוורטט). האורגן משלים את תפקיד הבס, על ידי הצלילים הנמוכים במקלדת או על ידי דוושות הבס. נגני האורגן מילט הרת' ווילד ביל דייוויס נחשבים לחלוצים בתחום זה ערב שנות החמישים, והרכב השלישייה של ג'ימי סמית הוא דוגמה ידועה. בין נגני האורגן הבולטים מבין הרבים שפעלו במסגרת הרכב כזה נכללים ריצ'רד הולמס, אנתוני מונקו, ובג'אז העכשווי ג'ואי דה-פרנצ'סקו.

שלישיית בני גודמן (קלרינט) עם טדי וילסון (פסנתר) ומל טורמה (תופים)

מלבד שלושת הסוגים לעיל הנפוצים בג'אז, קיימים סוגי הרכבים נוספים של שלישיות ג'אז שאינם רווחים. להלן כמה דוגמאות בולטות:

בשנת 1935 נגן הקלרינט בני גודמן הקליט אלבום בהרכב קלרינט-פסנתר-תופים.

בשנת 1948 נגן הויברפון רד נורבו הוביל הרכב של ויברפון-קונטרבס-גיטרה.

בשנת 1949 הפסנתרן סאן רה ניגן בהרכב פסנתר-סקסופון-כינור.

בשנת 1957 נגן הסקסופון סאני רולינס הקליט עם הרכב של סקסופון-קונטרבס-תופים ובכך החליף בסקסופון את הפסנתר בסוג הנפוץ של שלישיית פסנתר בג'אז. הרכב כזה יושם מאוחר יותר גם על ידי נגני הסקסופון אורנט קולמן, אלברט איילר ופיטר ברוצמן מראשית תקופת הג'אז החופשי, ועל ידי סקסופוניסטים כמו וולטר סמית' השלישי וג'ושוע רדמן משנות האלפיים ואילך. רדמן ערך ניסויים בפורמט השלישייה, כאשר הקליט לעיתים עם שני מתופפים או שני בסיסטים.

בשנת 1958 נגן הקלרינט והסקסופון ג'ימי ג'ופרה הוביל הרכב של קלרינט/סקסופון-גיטרה-טרומבון.

בשנות השישים נגן הסקסופון אנתוני בראקסטון הוביל הרכב של סקסופון-כינור-חצוצרה.

שלישיות ג'אז ידועות בג'אז העכשווי

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מחוץ לג'אז, המונח "שלישיית פסנתר" מתייחס בדרך כלל להרכב קאמרי של פסנתר-כינור-צ'לו.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקאים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.