פתיחת התפריט הראשי

הרב דוד סלומון (ה'תר"ע - ט' באייר ה'תשכ"ה 1910 - 11 במאי 1965) כיהן כרבם של כפר אברהם ועין גנים (אז מושבי עובדים וכיום שכונות בפתח תקווה).

הרב דוד סלומון
הרב דוד סלומון.jpg
לידה 1910
ה'תר"ע עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה ט' באייר ה'תשכ"ה (בגיל 55 בערך)
מקום קבורה בית הקברות סגולה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ישראל
תפקידים נוספים רב שכונות כפר אברהם ועין גנים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

בחו"לעריכה

נולד בחרקוב שבאוקראינה לרב אברהם ישראל משה סלומון, שהיה רבה של העיר, ולצירל, בתו של הרב משה לנדינסקי, ראש ישיבת ראדין. ילדותו ובחרותו עברו בצל המהפכה הקומוניסטית, השלטון הקומוניסטי סגר את כל הישיבות ברוסיה ואוקראינה. כתוצאה מכך עבר למינסק שבבלארוס, בה התקיימו לימודים מחתרתיים שאורגנו על ידי קבוצות בחורים מישיבות שנסגרו על ידי השלטונות. השיעורים נמסרו על ידי הרב יהושע צימבליסט מהורודנא במרתף בית הכנסת "שואבי מים", ועל ידי הרב אברהם אליהו מייזס (לימים מראשי נטורי קרתא) בבית הכנסת "משכיל לאיתן" בעיר. על חבריו באותה תקופה נמנו הרב שאול ישראלי ששימש לו כחברותא והרב משה צבי נריה.

עם הזמן הפך המצב לבלתי נסבל, סלומון וחבריו אף נעצרו על ידי הנ.ק.ו.ד, ולמזלם הרב שוחררו לאחר חקירה צולבת, ללא משפט ומאסר. בעקבות המעצר החליט לברוח לפולין ולצורך כך הצטרף ליוזמתו של שאול ישראלי, ביחד עם הרב אברהם שדמי (לימים ראש כולל "בית זבול").

השלושה פנו לקבל עצה מהרב יעקב קלמס במוסקבה (לימים חבר מועצת הרבנות הראשית). הרב קלמס ערך עבורם "גורל הגר"א" שנפל על הפסוק "פנו וסעו לכם ובאו הר האמורי ואל כל שכניו בערבה ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד נהר הגדול נהר פרת" (דברים, א', ז'). מבחינתם הפור הופל והרמז הברור הכריע את הכף; לחצות את הגבול על אף הסכנה הכרוכה בכך. בכ"ג בשבט ה'תרצ"ג (19 בפברואר 1933), התכסו השלושה בסדינים לבנים, למטרות הסוואה, על מנת שלא יבלטו על רקע השטח המושלג, והחלו להתגנב דרך נהר פרוט הקפוא הגובל עם פולין. השלושה הצליחו להתחמק מהמשמרות הסובייטים, אך נתפסו מיד על ידי אנשי משמר הגבול הפולני והובאו למעצר. בתחילה רצו הפולנים למסור אותם לידי הרוסים, אולם לאחר מכן הסכימו לבקשת העצורים לאפשר להם לנסות להשיג סרטיפיקטים לארץ ישראל, ואז "יגורשו" כחוק מפולין. העצורים פנו במכתב לרב אברהם יצחק הכהן קוק בבקשת סיוע להשגת אישורי עליה לארץ ישראל, שהיו מוגבלים במסגרת "הספר הלבן השני". הרב קוק, שהבין את סכנת החיים בה שרויים הבחורים, פנה מיידית אל הנציב העליון, ארתור ווקופ, אשר נענה לבקשה ונתן את האישורים. עם הגעת הסרטיפיקטים לפולין, שוחררו השלושה מהכלא וגורשו לארץ ישראל.

בארץ ישראלעריכה

עם הגעתו ארצה בצוותא עם חבריו, החל הרב סלומון את לימודיו בישיבת מרכז הרב שעמדה בראשותו של הרב קוק. כארבע שנים לאחר מכן, הוסמך לרבנות במסגרת הישיבה על ידי הרב יעקב משה חרל"פ. במשך תקופה למד בהיכל התלמוד בתל אביב. משרתו הראשונה, הייתה כרבם של המושבים עין גנים וכפר אברהם, שהפכו במרוצת השנים לשכונות בעיר פתח תקווה. הוא הקים בעין גנים ישיבה[1], שבהמשך עברה לכפר אברהם.

עם קום המדינה בתש"ח, יזם בצוותא עם כמה רבנים שונים של הציונות הדתית, את הקמת "חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי", ארגון שמטרתו הייתה לתת מענה לשאלות הלכתיות בענייני דת ומדינה.

למרות פעילותו הציונות והשתייכותו לזרם המפד"ל, היה ביחסים קרובים עם רבני הציבור החרדי, ואף עם מתנגדי המדינה כדוגמת רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, איתו למד בדרך קבע אחת לשבוע. גם מבחינה חינוכית פעל עם אנשי אגודת ישראל, כאשר ייסד את רשת ישיבות תורה ומלאכה (תו"ם), תחת הנהלתו של איש אגודת ישראל וחבר כנסת מטעמה, הרב שלמה יעקב גרוס.

נפטר בט' באייר ה'תשכ"ה, מהתקף לב, בשנת ה-55 לחייו ונקבר בבית הקברות סגולה.

על שמו שכונת "קריית הרב סלומון" הסמוכה לכפר אברהם, וישיבת נחלת דוד שהוקמה על ידי בנו, הרב ברוך שמעון סלומון כמחצית השנה לאחר פטירתו.

משפחתועריכה

הרב דוד סלומון נישא לציפורה, בתו של הרב ישראל אריה ספיר, מרבני פתח תקווה.

  • בנו הרב יעקב משה סלומון מילא את מקום אביו כראש הישיבה הטכנולוגית בכפר אברהם ושימש כמנכ"ל משרד הדתות.
  • בנו הרב חיים שלמה היה מנהל ובעלים של בית אבות מונטיפיורי בפתח תקווה.
  • בנו הרב ברוך שמעון סלומון מילא את מקומו כרבה של שכונת "כפר אברהם", ובהמשך היה רבה הראשי של פתח תקווה.
  • בנו הרב יהושע סלומון (חתנו של הרב אליהו חזן ראש ישיבת תורה ודעת) הוא ראש כולל בירושלים.
  • בנו מאיר היה ראש האגף לאכיפת חוק הונאה בכשרות ברבנות הראשית לישראל.
  • בנו הרב אברהם יצחק סלומון היה ר"מ בישיבת "נחלת דוד" לצעירים בפ"ת ובישיבה הטכנולוגית כפר אברהם.
  • בנו הרב אליהו הוא רב המושב בית גמליאל והמועצה האזורית חבל יבנה.
  • חתנו הרב יוסף שיינין - רבה הראשי של אשדוד
  • חתנו הרב עמירם שקדי, ראש כולל אהלי דבורה בירושלים
  • חתנו הרב גרשון בינט, מנהל כולל תומר דבורה בירושלים ומשנה למנהל האגף החינוך התורני בעיריית ירושלים

בין גיסיו: הרב דוד חנזין, "זקן רבני חב"ד"; אל"ם (מיל.) הרב חיים בקשט, לשעבר סגן הרב הראשי לצה"ל.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה