שמואל בן יהודה אבן תיבון

רב ומתרגם מימי הביניים
(הופנה מהדף שמואל אבן תיבון)

שמואל בן יהודה אבן תיבון (11501230) היה פילוסוף יהודי ומתרגם. נולד וגדל בדרום צרפת. בנו של המתרגם הידוע יהודה בן שאול אבן תיבון. כמו אביו, גם הוא עסק ברפואה, וגם הוא נודע כמתרגם מצוין של יצירות חכמי ישראל בימי הביניים.

שמואל בן יהודה אבן תיבון
Samuel ibn Tibbon
לידה 1150
לוניל, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1230? (בגיל 80 בערך)
מרסיי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי העתיק בטבריה
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים מרסיי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1230 עריכת הנתון בוויקינתונים
אב יהודה אבן תיבון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אבן תיבון נולד בלוניל שבפרובאנס, בדרום צרפת. הוא העריץ מאוד את הרמב"ם, ותירגם את ספרו "מורה הנבוכים" מערבית לעברית עוד בחייו של הרמב"ם, שעודד אותו לכך. בנו היה משה אבן תיבון. חתנו היה רבי יעקב אנטולי.

ישנה דעה כי נפטר במרסיי בגיל 80. על פי עדות משנת 1450[1] ומשנת 1537[2] קברו שכן באזור בית הקברות היהודי העתיק בטבריה.

תרגומיו

עריכה

כתבי הרמב"ם: מורה נבוכים, שמונה פרקים לרמב"ם, פירוש למסכת אבות, איגרת תימן ומאמר תחיית המתים.

בחלק מכתבי היד יוחס לו גם התרגום לאיגרת לרבי יוסף בן יהודה אבן שמעון[3], אך חוקרים חשובים (ד"צ בנעט, אביעזר רביצקי) מטילים בכך ספק. בנוסף, רבי שלמה בן עכסאי מתרגם פירוש הרמב"ם לסדר נשים כותב בהקדמתו לתרגומו[4] כי רבי שמואל אבן תיבון תרגם גם את פירוש הרמב"ם לפרק חלק, אבל לפי הידוע אין תרגום של אבן תיבון לפרק חלק[5].

ספרי מדע ופילוסופיה: פירוש עלי אבן רצואן על ספר הרפואה ("Ars Parva") לגלנוס, שלושה מאמרים של אבן רושד, התרגום של יחיא אבן בטריק לאותות השמים או אותות עליונות ("מטאורולוגיקה") לאריסטו. עיסוקו בתרגום המטאורולוגיקה ('ספר אותות השמים') של אריסטו, קשור גם באופן הבנתו את סודו של מורה הנבוכים, כי שמואל אבן תיבון ייחס לרמב"ם הסכמה עם העמדה האריסטוטלית המוצגת שם.

ספריו

עריכה
  • מאמר יקוו המים - עוסק בחכמת הטבע ובפילוסופיה, ובפרט בשאלת חידוש העולם. חיבור זה יצא לאור ב-2002 במהדורה מדעית, על ידי רבקה קנלר.
  • פירוש לקהלת - עוסק בתורת הנפש ותורת השכל
  • איגרת על ההשגחה (1199) - אחת האיגרות שרשב"ת כתב לרמב"ם. תשובת הרמב"ם לא הגיעה לידינו.
  • פירוש המילים הזרות (1213) - הלקסיקון הפילוסופי העברי הראשון.
  • טעם השולחן והמנורה - חיבור על טעמי המצוות.

בשני הספרים נזכרו שני חיבורים נוספים שלו שאינם מצויים בידינו: פירוש על שיר השירים, ו"נר החופש" שנועד לפרש פסוקים בתורה על דרך הרמז. ייתכן כי אבן תיבון לא השלים את כתיבתם.

הערכה

עריכה

מלבד היותו המתרגם של מורה הנבוכים, היה אבן תיבון במובנים רבים גם הפרשן הראשון שלו, במיוחד בכתביו המאוחרים. בנושאים מסוימים אף נקט עמדה יותר אריסטוטלית מהרמב"ם עצמו.

הרד"ק, בהקשר לספיקותיו במורה הנבוכים, כתב [דרוש מקור] כי "מעת אשר נאסף אל אבותיו אחינו החכם הגדול רבי שמואל אבן תיבון ז"ל, לא מצאתי עם מי אדבר בזה". גם רבי אברהם בן הרמב"ם סיפר [דרוש מקור] כי בסוף ימיו של אביו הגיעו אליו אגרותיו (המוקדמות) של ר' שמואל אבן תיבון, "והעיד עליו הצדיק אבא מארי זצ"ל כי הוא ירד עד עומק סודות ספר מורה הנבוכים ושאר חיבוריו והבין כוונתו".

מן העבר השני, ר' שלמה מן ההר יצא במסע נרחב של התכתבות ושכנוע נגד הספר מורה נבוכים ותרגום זה בפרט, על כך שלדבריו [דרוש מקור] אבן תיבון גילה ברבים סודות שהסתיר הרמב"ם, וכן תקף את שמואל אבן תיבון עצמו על פירושיו האלגוריים למקרא. שנים מועטות לאחר מתקפה זו, חיבר ר' יעקב בן ששת גם הוא ספר [דרושה הבהרה] ביקורת קשה נגד "מאמר יקוו המים", ובפרט נגד פרשנותו הרדיקלית של אבן תיבון למורה הנבוכים. המאבק הוביל לחרמות הדדיים בין מצדדי הרמב"ם ומתנגדיו, ובשנת 1233 שלוש שנים לאחר מות אבן תיבון, הובילו ככל הנראה מאבקים אלו לשריפת הספר או החרמתו בידי הנוצרים[6].


תקופת חייו של הרב שמואל בן יהודה אבן תיבון על ציר הזמן
 תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן

לקריאה נוספת

עריכה
  • קרלוס פרנקל, מן הרמב"ם לשמואל אבן תיבון, הוצאת מאגנס 2007.
  • אביעזר רביצקי, ר' שמואל אבן תיבון וסודו של מורה נבוכים, דעת: כתב-עת לפילוסופיה יהודית וקבלה מס' 10 (חורף תשמ"ג), ע' 46-19.
  • יהודה הלפר, בין דעת הרמב"ם לדעת שמואל אבן תיבון: תרגומי המונח 'דעת' ויחסם לשאלות המרכזיות של משנה תורה ומורה נבוכים, דעת מס' 83 (תשע"ז), ע' 68-47.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ רשימת אילן ה', (אלה מסעי בני ישראל)
  2. ^ "איגרת יחוס האבות (והנביאים)"
  3. ^ איגרת ו' במהדורת בנעט; איגרת כ' במהדורת שילת
  4. ^ הקדמת המתרגם לסדר נשים
  5. ^ ראו ב'הקדמות הרמב"ם למשנה' מהדורת שילת, עמ' קכז, כי התרגום הנפוץ הוא של רבי שלמה ב"ר יוסף, ויש תרגום נוסף קדום המיוחס ברוב כתבי היד לרבי יהודה אלחריזי, ובאחד מכתבי היד לרבי שמואל אבן תיבון, ושילת שם מפקפק בשני הייחוסים הנ"ל
  6. ^ הניסיונות להטיל חרם על ספר מורה נבוכים לרמב"ם הרצאת החוקר פרופסור אברהם גרוסמן (קובץ קולי על רקע דף מספרו, ערוץ האקדמיה הישראלית למדעים, אתר יוטיוב)