פתיחת התפריט הראשי

רב שמואל בן חפני גאון (או שמואל בן חפני הכהן או בראשי תיבות רשב"ח) - הוגה, פרשן ופוסק בתקופת הגאונים. גאון ישיבת סורא שבבבל בין השנים 9981013 (נפטר כ"ה באב ד'תשע"ג ללוח העברי). נולד בשנות השלושים או שנות הארבעים המוקדמות של המאה העשירית, לרב חפני הכהן ששימש כדיינא דבבא בישיבת פומבדיתא בתקופת רב נחמיה גאון (אחיו של חפני הכהן). היה מחותן עם ראש ישיבת פומבדיתא, רב שרירא גאון, בבנו רב האי גאון.

רב שמואל בן חפני גאון
לידה המאה ה־10 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1013
כ"ה באב ד'תשע"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ישיבת סורא
תחומי עיסוק פרשנות התורה, הלכות דיינים, פרשן תלמוד, פוסק
רבותיו אביו רב חפני הכהן, דודו רב נחמיה בן כהן-צדק גאון
תלמידיו (הושפעו מתורתו[1]:) רבינו חננאל, רבינו בחיי בן אשר, רבינו בחיי אבן פקודה, רבינו ניסים, הרמב"ם[2]
חיבוריו ספר הדיינין, ספר הבגרות, דיני ציצית, ספר הברכות, פירוש על חמשה חומשי תורה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ייחוסועריכה

רב שמואל נולד למשפחה של כהנים ששימשו בגאונות, סבו (אב-אביו) היה רב כהן צדק בר איבומאי הכהן, וכן סב-סבו מרדכי כהנא גאון, שימש כראש ישיבה וכגאון.

חיבוריועריכה

מחבר פורה אשר כתב כשישים וחמישה חיבורים שורבם נכתבו בלשון ערבית אבל בכתב עברי. כן כתב שו"ת בעברית, ערבית וארמית. תחומי הכתיבה שלו נרחבים: פרשנות מקרא, פרשנות תלמוד, הלכה, מתודולוגיה תלמודית ופילוסופיה. רשב"ח כתב את חיבוריו בערבית-יהודית ורובם ככולם נעלמו לאחר ירידת המרכז בבבל. החיבורים נשכחו מלב במהלך ימי הביניים ונותרה רק עדותו של אברהם אבן דאוד בספר הקבלה (וממנו העתיק מנחם המאירי) שרשב"ח "חיבר ספרים הרבה". עם גילוייה של גניזת קהיר נתגלו שרידים של חיבורי רב שמואל בן חפני הכהן, אולם גם עתה, למעלה ממאה שנה לאחר גילוי הגניזות, נשארו בקרן זווית רוב חיבורי ההלכה של הגאונים, ובהם חיבוריו.

הגותועריכה

בתחום הפילוסופיה אימץ רב שמואל הכהן את האסכולה הבצרית של הכלאם המועתזילי, והיה מעורה בחיים התרבותיים של הסביבה המוסלמית. לפי עדותו של חתנו רב האי גאון, בן חפני "הירבה לקרות בספרי הנוכרים",[3] כלומר בספרי חכמי הכלאם המוסלמים. הוא פירש את המקרא בצורה רציונלית, דחה את האמונה בשדים, בכשפים ובאסטרולוגיה.

גם בנסים לא האמין רב שמואל, מלבד אלה שהוזכרו במקרא. לדעתו, הנסים הכוללים שינוי מערכות הטבע יכולים להיות אך ורק על ידי הנביאים ולא על ידי הצדיקים. דוגמה לכך הוא פירושו למעשה בעלת האוב מעין דור שהעלתה את שמואל באוב. רשב"ח לא קיבל את המובן הפשוט של הסיפור. לדבריו לא דיבר שמואל עם שאול כלל "וחס ושלום לא עלה מקברו", אלא הכל היה מעשה רמאות של האישה. הוא מוסיף כי "אף על פי שמשמעות דברי החכמים ז"ל בגמרא כי אמת היה שהחיתה האשה את שמואל, לא יקובלו הדברים במקום שיש מכחישים להם מן השכל".[4]

לקריאה נוספתעריכה

  • יהודה צבי שטמפפר, ספר הגירושין לרב שמואל בן חפני גאון סורא, הוצאת יד בן צבי, 2009
  • ספר הבגרות לרב שמואל בן חפני גאון, בההדרת מידי תרצה מיטשם, תרגום מערבית: מרים פרנקל; יד הרב נסים, ירושלים תשנ"ט.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הקדמה לפירוש רב שמואל הכהן בן חפני גאון על התורה, מהדורת מוסד הרב קוק, מהדיר הרב אהרן גרינבאום
  2. ^ יהודה צבי שטמפפר, "השפעת כתבי ההלכה של רב שמואל בן חפני גאון על הרמב"ם", אביעזר רביצקי (עורך), הרמב"ם; שמרנות, מקוריות, מהפכנות, ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשס"ט עמ' 199-210
  3. ^ תשובות הגאונים ליק, סימן צט
  4. ^ רד"ק שמואל א כח, כד.