רבנו חננאל

רבי חננאל בר חושיאל, או בקיצור ר"ח, (ד'תשכ"ו, 965 - ד'תתט"ז, 1055) היה רב ופוסק, מפרשני התלמוד ומחכמי ישראל הבולטים בראשית תקופת הראשונים, (אם כי יש מהאחרונים שהחשיבוהו לגאון). פירושו לתלמוד הוא הראשון מסוגו שנמצא בידינו.

רבינו חננאל

לידה	965 ד'תשכ"ו
פטירה	1055 (בגיל 90 בערך) ד'תתט"ז
מדינה	איפריקיה
תקופת הפעילות	?–1053
השתייכות	ישיבת קירואן
תפקידים נוספים	ראש ישיבה
רבותיו	אביו רבינו חושיאל
תלמידיו	רי"ף
בני דורו	רב ניסים גאון, רב האי גאון, רבי שמואל הנגיד
חיבוריו	פירוש לתלמוד, ביאור על התורה, תשובות הלכתיות.

ביוגרפיה

מוצא משפחתו מאיטליה, ועל כן לעיתים הוא מכונה "רבינו חננאל איש רומי", אך ככל הנראה בצעירותו היגר עם אביו רבינו חושיאל, לקירואן שבאפריקה הצפונית (תוניסיה של ימינו) (ראו גם אגדת ארבעת השבויים). ידוע כי למד לימודים כלליים, היסטוריה ושפות – בעיקר ערבית ויוונית^{[דרוש מקור]}. היה עשיר ונכבד בקהילתו. היה נשוי ונולדו לו 9 בנות.

רבנו חננאל קיים התכתבות עם ראשי ישיבות בבל, והם העניקו לו את התואר "ראש בי רבנן".

חיבוריו

פירושו לתלמוד

רבנו חננאל הוא הראשון שחיבר פירוש לרוב התלמוד הבבלי, אך חלק ממנו אבד (חלק מכתבי היד נמצאו בשנים האחרונות). הפירוש מתאפיין לעיתים קרובות גם ככזה שנועד לפסוק הלכה. הפירוש הוא על שלושה סדרים: מועד, נשים ונזיקין, וכן על מסכתות שעוסקות בעניינים שנוהגים בזמן הזה. הפירוש נדפס מכת"י ותיקן 126 ו-128 ומופיע בצד העמוד במהדורת וילנה של התלמוד הבבלי (ובמהדורה מתוקנת יותר נדפס על ידי הוצאת עוז והדר), כמו כן מוזכר פעמים רבות בחידושי הרמב"ן ובתוספות בשם "הר"ח".

סגנון כתיבתו של הפירוש הוא הסבר אודות הקטעים שאינם מובנים, ופעמים שהוא מדלג על רוב הסוגיא וכותב "ושאר כל השמועה פשוטה היא". בנוסף הפירוש מתמקד בתרגום מארמית לעברית, כתיבת מבואות לסוגיה ובירור הגרסה הנכונה בתלמוד. לעיתים הוא מעתיק גרסה אחרת לסוגיא. גרסתו נחשבת לאמינה ומדויקת. בפירושו הוא מרבה להשוות עם הסוגיה המקבילה בתלמוד הירושלמי, ומביאו גם במקרה שהתלמוד הירושלמי רק משלים את דברי התלמוד הבבלי ולא חולק עליו.

לרוב, כאשר הגמרא מנסה להעמיד סוגיה כלשהי, רבנו חננאל אינו כותב את העמדות שנדחו אלא רק את המסקנה הסופית.

כמנהג גאוני בבל הוא פירש את האגדות באופן רציונליסטי, ואת התמוהות שבהן כמשלים.

מחברי הפירושים בדורות שאחריו קיבלו את פירושו והרבו להעתיק ממנו, ובייחוד ר' נתן בעל הערוך. גם הרי"ף העתיק ממנו בחיבורו, אך הזכיר את שמו בפירושו ארבע פעמים בלבד. וכמה פעמים חלק על שיטתו. בעלי התוספות הרבו להביאו בפירושם וסומכים עליו עד כדי שלפעמים דוחים את פירוש רש"י מפירושו^{[דרוש מקור]}. בחיבוריו של רש"י הוא כמעט אינו מוזכר, זאת משום שבימי רש"י פירושו של רבינו חננאל עדיין לא התפרסם בצרפת.

ברוב המקומות, רבנו חננאל הסתמך על פירושיהם של רב שרירא גאון ושל רב האי גאון לכמה מסכתות, ולפעמים הוא העתיק את פירושיהם מילה במילה.

פירושו לתורה

ידוע שרבנו חננאל כתב פירוש לתורה, אך הוא אבד ולא ידוע הרבה אודותיו. נשארו ממנו קטעים מפרשנים שונים שציטטוהו (הרמב"ן, רבינו בחיי, דרשות אבן שועיב ועוד) וכן בגניזת קהיר, ולקט פירושיו נדפס במהדורת תורת חיים שבהוצאת מוסד הרב קוק. בפירושו הוא מביא גם את פירוש הרס"ג ורב שמואל בן חפני ודברי אגדה.

חיבורים נוספים

יש שייחסו לרבנו חננאל את ספר המקצועות וספר חפץ, אך חוקרים הוכיחו כי החיבור לא נתחבר על ידו אלא על ידי חכמים מבית מדרשו.

לקריאה נוספת

• שלמה יהודה רפפורט, תולדות רבנו חננאל, ורשה תרע"ג.
• מ. בן אמוץ, רבינו חננאל, ב"שערים", 23 במאי, 13 ביוני 1952.

קישורים חיצוניים

• רבנו חננאל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבנו חננאל בן רבנו חושיאל", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 541-545, באתר היברובוקס
• ג'יי רובנר, עיונים ביחסו של ר’ נתן מרומי בעל "הערוך" אל פירוש רבינו חננאל לתלמוד הבבלי, הקונגרס העולמי למדעי היהדות 11, ג, כרך 1 (תשנג) 191-197 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• HANANEEL BEN ḤUSHIEL, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• טקסט של ליקוט פירוש רבינו חננאל על התורה באתר ספריא

ספריו

• מגדל חננאל, כולל פירושו על מסכת מכות ועל התורה, וכן פירושו על ספר יחזקאל, ותולדותיו וקורות ספריו באתר היברובוקס
• פירוש רבנו חננאל על התלמוד, למסכתות: פסחים, בבא בתרא, בבא מציעא, בבא קמא, חולין, זבחים באתר היברובוקס
• חננאל בן חושיאל מקירואן, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

תקופת חייו של הרב רבנו חננאל על ציר הזמן
ציר הזמן