שמואל כץ (חבר הכנסת)

שמואל כץ
לידה	9 בדצמבר 1914; יוהנסבורג, איחוד דרום אפריקה
פטירה	9 במאי 2008 (בגיל 93); תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1935
מקום קבורה	בית העלמין ירקון, תל אביב-יפו
השכלה	אוניברסיטת ויטווטרסראנד
מפלגה	תנועת החרות
	14 בפברואר 1949 – 20 באוגוסט 1951; (שנתיים)
כנסות	1

שמואל (מוקי) כץ (9 בדצמבר 1914 – 9 במאי 2008) היה פעיל הציונות הרוויזיוניסטית, לוחם באצ"ל, חבר הכנסת הראשונה, מראשי תנועת החרות, פובליציסט, ביוגרף, סופר, מו"ל, היסטוריון, וחוקר של זאב ז'בוטינסקי.

קורות חיים

כץ נולד ביוהנסבורג שבדרום אפריקה, בנם של לובה ואלכסנדר זיסקינד כץ. בנעוריו, ב-1930, הצטרף לתנועת בית"ר. לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר התיכון, למד באוניברסיטת ויטווטרסראנד (Witwatersrand) בעירו. שימש כראש הצ"ח (הסתדרות ציונית חדשה) בדרום אפריקה.

ב-1936 עלה לארץ ישראל, והצטרף לאצ"ל. בשנת 1939 נישא לדוריס קפלן. באותה שנה נקרא להגיע ללונדון על ידי ז'בוטינסקי כדי לעסוק שם בענייני הסברה, ולייסד עיתון ציוני. הוא הגיע ללונדון במרס 1940, שם עמד בראש העיתון "ג'ואיש סטנדרד", וכתב לעיתון "דיילי אקספרס". ב-1946 חזר ארצה, הצטרף למפקדת הארגון, ועסק בהסברה ובקשר עם גורמי חוץ. למעשה תיפקד על תקן דובר הארגון, הוא גם כתב רבים מכרוזי הארגון שיצאו באנגלית. ב-1948 סייע בהבאת האונייה "אלטלנה" ארצה. ביולי 1948 נשלח כץ על ידי מנחם בגין לירושלים, בה התקיימו עדיין המחתרות, כממונה מטעם המפקדה על כוחות האצ"ל בעיר על מנת להגביר את התיאום עם ה"הגנה" ולהרגיע את המתיחות בין ה"הגנה" לאצ"ל. שמואל כץ היה זה שהודיע על פירוקו של האצ"ל חודשיים אחר כך במסיבת עיתונאים במלון 'עדן' בירושלים^[1].

כץ נמנה עם מקימי תנועת החרות והיה חבר בכנסת הראשונה. כחבר כנסת היה חבר בוועדת הכנסת ובועדת החוקה, חוק ומשפט.

ב-1951 פרש מעיסוקיו ההפוליטיים, וייסד וניהל את הוצאת הספרים "קרני". כמו כן פרסם פרסומים רבים בעיתונות בארץ ובעולם, וכתב ספרים. ב-1967, לאחר מלחמת ששת הימים, הצטרף לתנועה למען ארץ ישראל השלמה, וכתב בביטאון התנועה. ב-1977 נקרא על ידי מנחם בגין להיות יועץ ראש הממשלה להסברה. שנה מאוחר יותר, ב-1978, פרש מתפקיד זה עקב חילוקי דעות עם בגין, בעיקר עקב כוונותיו המדיניות החדשות של בגין, שהיוו לדעת שמואל כץ סטייה עקרונית מהדרך הנכונה שאותה ביקשו להנחיל עם ניצחון התנועה. ב-1979 פרש מתנועת החירות^[2]. בבחירות לכנסת ה-15, הוצב במקום ה-118 ברשימת "האיחוד הלאומי" לכנסת מטעם מפלגת חרות - התנועה הלאומית.

במאי 2001 קיבל אות הוקרה למפעל חיים מטעם המסדר ע"ש זאב ז'בוטינסקי.

ספרו המפורסם ביותר הוא "אדמת מריבה". בספר היסטוריה זה מפרט שמואל כץ באופן עלילתי את השורשים של הסכסוך הישראלי-ערבי, את המציאות כפי שהוא הבינה אל מול הגרסאות השונות שהפיצו ומפיצים גורמים ערביים. שמואל כץ ביקש באמצעות הספר לתאר את תודעת הקשר המופלא והזיקה הלאומית העברית לארץ ישראל. הספר נלמד היום בבתי-ספר ברחבי העולם^[^{דרוש מקור: סימוכין לשימוש בספר בתכניות לימודים]}. הספר קיבל שבחים רבים ממנחם בגין עצמו ומאנשים בכל קצוות הקשת הפוליטית. ישעיהו בן-פורת אמר כי הספר צריך להיות חומר לקריאת חובה בבתי הספר התיכוניים. משה שמיר כתב כי הספר חותר באופן מבריק אל שורשי הבעיות וכי נמצאים בו פרקים מלאי השראה על הקשר בין עם ישראל וארץ ישראל.

משפחתו

כץ נישא בנישואים ראשונים לדוריס קפלן ממנה התגרש לאחר 15 שנה. ב-1954 נישא לליביה רוקח (בתו של ישראל רוקח). הזוג התגרש לאחר שנה. בנו הוא במאי הקולנוע יובל גרנות^[3].

פרסומיו

יום האש, תל אביב: קרני, תשכ"ו. (פוליטיקה רוויזיוניסטית) (הופיע בתרגום לאנגלית ולגרמנית)
אליעזר ליבנה, שמואל כץ, "ארץ ישראל וגבולותיה: שאלות ותשובות", תל אביב: התנועה למען ארץ ישראל השלמה, (הקד’ תשכ"ח). (חוברת)
אדמת מריבה: מציאות ודמיון בארץ ישראל, תל אביב: קרני, תשל"ג 1972^[4]. (הסכסוך הישראלי-ערבי) (ראה אור במהדורות נוספות) (הופיע בתרגום לאנגלית ולצרפתית)
"הניסוי על ה"סכסוך" מסייע לתעמולה הערבית"; הקדמה מאת משה שמיר, תל אביב: התנועה למען ארץ-ישראל השלמה, תשל"ו 1975.
לא עוז ולא הדר, תל אביב: דביר, תשמ"א 1981.
ז’בו: ביוגרפיה של זאב ז’בוטינסקי, 2 כרכים, תל אביב: דביר, 1993. (הופיע בתרגום לאנגלית)
הרשת: ההגדה לבית אהרנסון; תרגום - ברוך קורות, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תש"ס 2000. (הופיע בתרגום לאנגלית)

Samuel Katz, Days of Fire, London: W.H. Allen, 1968. (תרגום של ספרו "יום האש")
- New, updated edition, with an introduction by Menachem Begin, Toronto – New York: Bantam Books, 1977.
Samuel Katz, Battleground: Fact and Fantasy in Palestine, London, New York: W. H. Allen, 1973. ("אדמת מריבה")
- New, updated edition: New York – Jerusalem: Steimatzky, 1985.
Samuel Katz, Israël face au mythe de la Palestine; Traduit de l’anglais par M.C. Leroux et Malka Wiszniak, Paris: Albatros, 1976. ("אדמת מריבה", תרגום מאנגלית לצרפתית)
Samuel Katz, Tage des Feuers: das Geheimnis der Irgun; Herausgegeben und eingeleitet von Harald Vocke; aus dem Englischen von Johanna Woltmann-Zeitler, Königstein/Ts.: Athenäum, 1981. ("יום האש", תרגום מאנגלית לגרמנית)
Shmuel Katz, The Hollow Peace, Jerusalem: Dvir & the Jerusalem Post, 1981.
Shmuel Katz, Battletruth: The world and Israel, Tel-Aviv: Dvir, 1983.
Shmuel Katz, Lone Wolf: A Biography of Vladimir (Zeev) Jabotinsky, 2 vols., New York: Barricade Books, 1996. (ביוגרפיה של ז'בוטינסקי)
Shmuel Katz, The Aaronsohn Saga, Jerusalem: Gefen, 2007 5758. ("ההגדה לבית אהרנסון")

תרגומיו

Vladimir Jabotinsky, The Story of the Jewish Legion; translated by Samuel Katz, with a foreword by Col. John Henry Patterson, New York: B. Ackerman, incorporated, 1945.
Menachem Begin, The Revolt: Story of the Irgun; translated by Shmuel Katz; edited by Ivan M. Greenberg, New York: H. Schuman, 1951. (תרגום של "המרד"; ראה אור בהוצאות נוספות)