פתיחת התפריט הראשי

שמואל להיס

עורך דין ישראלי, הורשע בעבירות בעקבות טבח בלבנון ב-1948
אין תמונה חופשית

שמואל לָהִיס‏ (1926 - 5 במרץ 2019) היה עורך דין ישראלי, שכיהן כמנכ"ל הסוכנות היהודית. הורשע על חלקו בטבח חולא (1948), שאירע בעת היותו סמ"פ בחטיבת כרמלי במלחמת העצמאות, ונחון על ידי הנשיא יצחק בן צבי בשנת 1955.

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

במלחמת העצמאות היה להיס סמ"פ בגדוד 22 של חטיבת כרמלי. ב-23 ביוני 1948 נמנה עם שומריהם של עצורים במחנה יונה, מרביתם עולי אלטלנה. במהלך פעילות זו פצע בירייה את אחד העצורים.[1] הפרקליטות הצבאית הגיעה למסקנה שלהיס ירה בחוסר זהירות ויש להאשימו בפציעה שלא כחוק.[2]

בהמשך המלחמה מונה למפקד פלוגה בגדוד 22, בדרגת סגן ראשון, והיה אחד מהאחראים לטבח חולא. סמג"ד בחטיבה, דב ירמיה, גילה זאת, ולהיס טען בפניו כי הייתה זו נקמתו על רצח חברו הטוב ביותר בטבח בית הזיקוק בחיפה. בעקבות כך החליף אותו ירמיה. להיס הועמד לדין בבית דין צבאי באשמת רצח של אנשים אחדים. במשפטו טען שהפשע בוצע מחוץ לגבולות ישראל, ולכן הדין הישראלי אינו חל עליו. בית הדין הצבאי דחה טענה זו, אבל אִפשר דחייה במשפט על מנת לאפשר עתירה לבג"ץ.[3] בדיון בבג"ץ טענה המדינה כי אין לבג"ץ סמכות לפרש את החוק הצבאי. בפברואר 1949 דחה בג"ץ את הטענה של להיס ואת טענת הממשלה, ואפשר למשפט להמשיך.[4] להיס הואשם שב-31 באוקטובר רצח 18 אנשים, ולמחרת רצח 15 אנשים. הוא זוכה מחמת הספק מהאשמה הראשונה, אך הורשע באשמה השנייה ונדון לשבע שנות מאסר. להיס ערער על ההרשעה ועל העונש בפני בית הדין הצבאי העליון שבראשות האלוף איתן אבישר. בית הדין הותיר את ההרשעה בעינה, אך הפחית את העונש לשנת מאסר אחת. בג' באייר ה'תש"י (יום העצמאות) ביטל נשיא המדינה, חיים ויצמן, את העונש שהוטל על להיס.[5]

ב-1955 קיבל להיס חנינה בדיעבד מנשיא המדינה יצחק בן-צבי. לאחר מכן הוסמך לעורך דין.

להיס שימש נציג הגזברות ונציג מנהלת הסוכנות היהודית בארצות הברית.[6] בראשית שנת 1978 מונה למנכ"ל הסוכנות היהודית.[7] ב-1979 הציע שיום שחרור ירושלים ייקבע בחוק כ"יום ירושלים".[8] בשנת 1980 התבקש לאסוף מידע על ממדי ההגירה מישראל לארצות הברית. הדו"ח של להיס העריך שבין 300,000 ל-500,000 ישראלים חיים בארצות הברית כאשר רובם מרוכזים בניו יורק ובלוס אנג'לס. בשנת 1981 התפטר מתפקידו בעקבות הביקורת על הדו"ח.[9]

בשנת 1989 זכה בפרס יושב-ראש הכנסת לאיכות החיים על "הגברת העלייה, מניעת הירידה והקלת הקליטה".[10]

נפטר ב-5 במרץ 2019 ונטמן בבית הקברות שדה יהושע בחיפה. הותיר בת זוג, פרופ' לאה ביידר, ושתי בנות.[11]

לקריאה נוספתעריכה

  • ר. [רפל] ברקן, "המקרה המוזר של שמואל להיס", על המשמר, 3 במרץ 1978.[12]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יוסף וקסמן, וידויו של מנכ"ל הסוכנות, מעריב, 28 בדצמבר 1978
  2. ^ צבי ענבר, מאזניים וחרב: יסודות המשפט הצבאי בישראל, תל אביב: מערכות; צה"ל – הפרקליטות הצבאית הראשית, 2005, עמ' 507
  3. ^ קצין הנאשם ברצח שבויים בפני בית הדין העליון, הצופה, 10 בינואר 1949
  4. ^ בג"ץ 27/48 שמואל להיס נגד שר הביטחון ואחרים, ניתן ב-1 בפברואר 1949
  5. ^ צבי ענבר, מאזניים וחרב: יסודות המשפט הצבאי בישראל, תל אביב: מערכות; צה"ל – הפרקליטות הצבאית הראשית, 2005, עמ' 659–661
  6. ^ טוביה מנדלסון, מנכ"ל הסוכנות משלם ביטוח לאומי בארה"ב; להיס שומד על הזכויות שצבר כשליח, דבר, 30 בדצמבר 1980
  7. ^ שמואל להיס נבחר למנכ"ל הסוכנות, דבר, 3 בפברואר 1978
  8. ^ רעיה יגלוםקרדיט חסר, באתר הארץ
  9. ^ טוביה מנדלסון, בעקבות הדו"ח על היורדים והביקורת להיס מתפטר מתפקיד מנכ"ל הסוכנות היהודית, דבר, 12 בפברואר 1981
  10. ^ מקבלי הפרסים של קרן פרס יושב ראש הכנסת לאיכות החיים, באתר הכנסת
  11. ^ עו"ד שמואל להיס ז"ל, באתר "אבלים"
  12. ^ וראו "No Stigma Attached," Journal of Palestine Studies, 7,4 (Summer 1978), pp. 143-146.