שמואל מאיוורא

רב מתקופת הראשונים, מבעלי תוספות איוורא

רבי שמואל מאיוורא (מכונה גם "השר מאיברא"[1]; חי במאה ה-13) היה רב מתקופת הראשונים, מבעלי תוספות איוורא.

רבי שמואל מאיוורא
לידה אֶוְורֶה, צרפת
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות קשטילטירי (אנ'), צרפת
תחומי עיסוק הלכה, תלמוד
רבותיו ריצב"א; רבי נתנאל מקינון; אחיו רבי משה מאיוורא
תלמידיו רבי יונה גירונדי; רבי יצחק מקורביל, בעל ספר מצוות קטן; מהר"ם מרוטנבורג; רבי פרץ מקורביל; רבי שמשון בן צדוק; ועוד
בני דורו רבי יחיאל מפריז
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד באֶוְורֶה שבחבל נורמנדי עילית, צפון צרפת, לרבי שניאור מאיוורא.

למד אצל הריצב"א[2], וככל הנראה גם אצל אחיו רבי משה מאיוורא ואצל רבי נתנאל מקינון (שאצלם הוא היה במעמד של תלמיד חבר)[3].

מדברי כמה ראשונים נראה כי נהג בהנהגות חסידות, וכך הוא מופיע בתואר "החסיד" אצל אחד מתלמידיו[4].

כתב חיבורים על כמה ממסכתות הש"ס, מהם שכונו בשם "פרישה" ומהם בשם "שיטה"[5].

תקופת חייו המדויקת אינה ידועה. הזמן המוקדם ביותר לפטירתו הוא 1294, על פי מקור המזכיר אותו בחייו לצד אזכור של מהר"ם מרוטנבורג כשכבר נפטר, בשנת 1293.

הוא מופיע כרב העיר קשטילטירי (אנ') שבחבל פיקרדיה בצפון צרפת, אחרי פטירת רבי יהודה בן יצחק מסר לאון בשנת ד'תתקפ"ד (1224)[6].

קיימת השערה על שני בנים שהיו לו: רבי יעקב ורבי מנחם.

רבי יונה גירונדי למד אצלו (כמו גם אצל אחיו רבי משה)[7], וכן רבי יצחק מקורביל, בעל ספר מצוות קטן, מהר"ם מרוטנבורג, רבי פרץ מקורביל, רבי ידידיה מנירנברג[8], רבי שמשון בן צדוק (בעל "תשבץ קטן")[9].

תוספות איוורא עריכה

  ערך מורחב – תוספות איוורא

ערך את תוספות איוורא יחד עם אחיו רבי משה ורבי יצחק, שיחד עמדו הם בראש קבוצה שכונתה "גדולי איוורא", "רבני איוורא" או "חכמי איוורא". האחים למדו במשותף, נשאו ונתנו זה עם זה, ואף מביאים זה מדברי זה. הם כתבו תוספות על מסכתות רבות, וייתכן אף שעל כל הש"ס; חומר רב השתייר מתורתם על סדר קדשים (חלקו מובא בשיטה מקובצת על סדר זה). תוספותיהם מכונים גם "שיטת איוורא".

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ראו רבי יצחק מקורביל, ספר מצוות קטן, סי' קנ"ג; רבי בצלאל אשכנזי, שיטה מקובצת, מסכת מנחות, דף ט"ז, עמוד ב', אות כ"ח.
  2. ^ ספר האגור, סי' א'קנ"ו. וראו אורבך וליפשיץ להלן.
  3. ^ אפרים אלימלך אורבך, בעלי התוספות, מהדורה ראשונה, עמ' 396; יעקב הלוי ליפשיץ, "מבוא לתוספות איוורא", בתוך: תוספות איוורא על מסכת סוטה, מכון הרי פישל, ירושלים תשכ"ט, עמ' 29.
  4. ^ אפרים אלימלך אורבך, בעלי התוספות, מהדורה ראשונה, עמ' 396; יעקב הלוי ליפשיץ, "מבוא לתוספות איוורא", בתוך: תוספות איוורא על מסכת סוטה, מכון הרי פישל, ירושלים תשכ"ט, עמ' 31.
  5. ^ יעקב הלוי ליפשיץ, "מבוא לתוספות איוורא", בתוך: תוספות איוורא על מסכת סוטה, מכון הרי פישל, ירושלים תשכ"ט, עמ' 31–32.
  6. ^ רש"ל, שו"ת מהרש"ל, סי' כ"ט, וראו אצל יעקב הלוי ליפשיץ, "מבוא לתוספות איוורא", בתוך: תוספות איוורא על מסכת סוטה, מכון הרי פישל, ירושלים תשכ"ט, עמ' 29.
  7. ^ רבי יונה גירונדי, ספר היראה, מצוות ציצית; רמב"ן, דרשות הרמב"ן, דרשה לראש השנה, ד"ה ודבר זה.
  8. ^ יעקב הלוי ליפשיץ, "מבוא לתוספות איוורא", בתוך: תוספות איוורא על מסכת סוטה, מכון הרי פישל, ירושלים תשכ"ט, עמ' 30.
  9. ^ רבי שמשון בן צדוק, ספר תשב"ץ קטן, סימן קנ"א.