יונה גירונדי
רבי יונה בן ר' אברהם גירונדי (מכונה רבנו יונה החסיד, סביב ד'תתק"ע, 1210 – כ"ח בחשוון ה'כ"ד, 1263) היה רב מתקופת הראשונים בקטלוניה, מחבר הספר "שערי תשובה".
| לידה |
סביב 1210 ז'ירונה, ספרד  |
|---|---|
| פטירה |
1263 כ"ח בחשוון ה'כ"ד טולדו, ספרד |
| מדינה |
כתר אראגון |
| תקופת הפעילות |
?–1263 |
| רבותיו | רבי שלמה מן ההר (מונטיפלייר), האחים רבי משה ורבי שמואל בני שניאור מאיוורא והרמב"ן |
| תלמידיו | רבי שלמה בן אדרת (רשב"א). |
| חיבוריו | "עליות דרבנו יונה" על מסכת בבא בתרא, פירוש על הרי"ף על מספר מסכתות (בידינו נשאר רק החיבור על מסכת ברכות, פירוש על ספר משלי, פירוש על מסכת אבות, ספר מוסר כללי בשם "שערי צדק" (בידינו נשאר רק חלק בשם "שערי תשובה", וכן[1]החלק שערי עבודה), ספר היראה - מוסר |
  | |
בצעירותו למד אצל רבי שלמה מן ההר (מונטפלייר), ואצל חכמי איוורא, האחים רבי משה בר שניאור ורבי שמואל בר שניאור. ישיבתם של חכמי איוורא נודעה כמי ששילבה את שיטתם הלמדנית של בעלי התוספות מצרפת עם דרכם של חסידי אשכנז, ושילוב זה השפיע ברורות על דרכו של רבנו יונה. למד גם מבן דודו הרמב"ן (אמו של הרמב"ן היא אחותו של רבי אברהם, אביו של רבנו יונה), והתקשר עמו בקשרי חיתון, כאשר השיא את בתו לרבי שלמה, בנו של הרמב"ן.[2] בשנת 1244 מונה לרב בטולדו. היה רבו של הרשב"א.
התנגדותו לספרי הרמב"ם עריכה
היה ממתנגדי הרמב"ם ויחד עם רבו החרימו את ספרי הרמב"ם דבר שגרם לפולמוס קשה בעם היהודי באותה תקופה בו השתתפו בין היתר הרד"ק, הרמב"ן ועוד מגדולי הדור. יש אומרים שהפולמוס הזה גרם לשריפת ספרי הרמב"ם על ידי הנוצרים.
מקובל שלאחר שראה רבנו יונה את תוצאות המחלוקת התחרט על מעשיו, וכחלק מתשובתו כתב את ספר שערי תשובה, וכן היה בכוונתו לעלות לא"י לקברו של הרמב"ם כדי לבקש ממנו מחילה. אולם יש המפקפקים באמינות מסורת זו.
יצירתו התורנית עריכה
רבנו יונה נודע כבעל חריפות ועוצמה למדנית גדולה מאוד בעולם התלמודי, וכתב חידושים לכמה מסכתות. אך כיום נשארו בידינו רק חידושיו למסכת בבא בתרא המכונים "עליות דרבנו יונה". בחיבור עצמו מעלה רבנו יונה דיונים מעמיקים על סדר המסכת, סוגיה אחר סוגיה. בסוף כל דיון מביא רבנו יונה את מה ש"עלה בידנו", הכוונה היא לפרטים אותם פוסק רבנו יונה להלכה, ומכאן גם כינויו של החיבור.
כמה מתלמידיו כתבו חידושים על מסכתות שונות שרובו או כולו ממנו, וקרויים בשם חידושי תלמידי רבינו יונה ובקצרה תר"י. הרשב"א והרא"ש מרבים לצטט מחידושיו גם למסכתות נוספות.
חיבר ספר מוסר כללי הנקרא "שערי צדק" אשר רובו אבד ונשאר ממנו הספר "שערי תשובה", (ישנם עוד חיבורים שנטען שהם מהווים חלק מ"שערי צדק", ראה שערי תשובה). חיבר פירוש על ספר משלי, וכן חיבר פירוש על מסכת אבות שהוא פירוש ארוך יחסית לפירושי רש"י ורמב"ם.
בספר "חידושי גיטין המיוחסים לריטב"א" מצוטטים דברי תורה מרבנו יונה על מסכת גיטין (זהו המקור היחיד לחידושיו על גיטין).
נפטר בטולדו בכ"ח בחשוון בשנת ה'כ"ד (1263). רבי יוסף הכהן הרופא כותב בספרו עמק הבכא[3] כי בעקבות ציוויו של רבי יצחק די ליאון בחלום לאשתו, חרשו את קברו יחד עם קברי הרא"ש, רבנו יונה ועוד, ושוב לא נודע מקום קבורתם (ככל הנראה למנוע התעללויות בעצמותיהם).
| תקופת חייו של הרב יונה גירונדי על ציר הזמן |
|---|
 |
ספריו עריכה
- "עליות דרבנו יונה" על מסכת בבא בתרא
- חידושי תלמידי רבינו יונה על מסכת סנהדרין
- חידושי תלמידי רבינו יונה על מסכת עבודה זרה
- פירוש תלמיד רבינו יונה על הרי"ף מסכת ברכות
- שערי תשובה - ביאור והרחבה בנושאי חזרה בתשובה
- ספר היראה - נדפס כנספח לספר שערי תשובה
- יסוד התשובה
- סדר פסח
- פרוש על חמישה חומשי התורה
- פירוש על מסכת אבות
- פירוש על ספר משלי
- שערי העבודה (מיוחס)
לקריאה נוספת עריכה
- ישראל משה תא-שמע, "חסידות אשכנז בספרד: רבנו יונה גירונדי – האיש ופועלו", כנסת מחקרים, כרך ב: ספרד, מוסד ביאליק, ירושלים תשס"ד, עמ' 109–148. [נדפס במקור בתוך: אהרן מירסקי, אברהם גרוסמן ויוסף קפלן, גולה אחר גולה, ירושלים תשמ"ח.] (להורדה)
קישורים חיצוניים עריכה
- יונה גירונדי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
יונה בן אברהם (בערך 1200-1263), גרונדי, דף שער בספרייה הלאומית
ספריו עריכה
- יסוד התשובה, באתר היברובוקס
- ספר היראה, דפוס וילנא
- ספר היראה, דפוס ורשה, מאתר "דעת"
- הרב בועז שלום, סדרת שיעורים ב'ספר היראה' לרבינו יונה, באתר 'טעמו וראו'
- עליות דרבינו יונה על מסכת בבא בתרא, באתר היברובוקס
- פירוש על ספר משלי
- פירוש רבינו יונה על מסכת אבות, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- שערי תשובה
- חידושי רבינו יונה על מסכת סנהדרין, ירושלים שנת תשט"ו (1955), באתר היברובוקס
- חידושי תלמידי רבינו יונה על מסכת עבודה זרה, באתר היברובוקס
- כתב יד, שערי תשובה, פרמה, מאה 14, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- כתב יד, ערוגת הבושם , דרשות ופרוש התורה, לונדון, מאה 14, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- כתב יד, עליות דרבנו יונה, מוסקבה, מאה 16, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
