יונה גירונדי
רבי יונה גירונדי (מכונה רבנו יונה, ~ - כ"ח בחשוון ה'כ"ד; 1210–1263 או 1264), ידוע גם בשם "החסיד", בן ר' אברהם היה רב מתקופת הראשונים, מחבר הספר "שערי תשובה".
לידה |
1210 ז'ירונה, ספרד ![]() |
---|---|
פטירה |
1263 או 1264 כ"ח בחשוון ה'כ"ד טולדו, ספרד ![]() |
מדינה |
ספרד ![]() |
רבותיו | רבי שלמה מן ההר (מונטיפלייר), האחים רבי משה ורבי שמואל בני שניאור מאיוורא והרמב"ן |
תלמידיו | רבי שלמה בן אדרת (רשב"א). |
חיבוריו | "עליות דרבנו יונה" על מסכת בבא בתרא, פירוש על הרי"ף על מספר מסכתות (בידינו נשאר רק החיבור על מסכת ברכות, פירוש על ספר משלי, פירוש על מסכת אבות, ספר מוסר כללי בשם "שערי צדק" (בידינו נשאר רק חלק בשם "שערי תשובה", וכן[1]החלק שערי עבודה), ספר היראה - מוסר |
![]() ![]() |
בצעירותו למד אצל רבי שלמה מן ההר (מונטפלייר), ואצל האחים רבי משה בר שניאור ורבי שמואל בר שניאור. למד גם מבן דודו הרמב"ן (אמו של הרמב"ן היא אחותו של רבי אברהם, אביו של רבנו יונה), והתקשר עמו בקשרי חיתון, כאשר השיא את בתו לרבי שלמה, בנו של הרמב"ן.[2] בשנת 1244 מונה לרב בטולדו. היה רבו של הרשב"א.
התנגדותו לספרי הרמב"םעריכה
היה ממתנגדי הרמב"ם ויחד עם רבו החרימו את ספרי הרמב"ם דבר שגרם לפולמוס קשה בעם היהודי באותה תקופה בו השתתפו בין היתר הרד"ק, הרמב"ן ועוד מגדולי הדור. אחת מההשלכות הקשות של הפולמוס היא שרפת ספרי הרמב"ם על ידי הנוצרים. מקובל כי לאחר שראה רבנו יונה את תוצאות המחלוקת התחרט על מעשיו ו"חזר בתשובה", וכחלק מתשובתו כתב את ספר שערי תשובה וכן שהיה בכוונתו לעלות לא"י לקברו של הרמב"ם כדי לבקש ממנו מחילה. אולם יש המפקפקים באמינות מסורת זו[3].
יצירתו התורניתעריכה
רבנו יונה נודע כבעל חריפות ועוצמה למדנית גדולה מאוד בעולם התלמודי, וכתב חידושים לכמה מסכתות. אך כיום נשאר רק חידושיו למסכת בבא בתרא הנקרא בשם "עליות דרבנו יונה". בחיבור עצמו מעלה רבנו יונה דיונים מעמיקים על סדר המסכת, סוגיה אחר סוגיה. בסוף כל דיון מביא רבנו יונה את מה ש"עלה בידנו", הכוונה היא לפרטים אותם פוסק רבנו יונה להלכה, ומכאן גם שמו של החיבור.
כמה מתלמידיו כתבו חידושים על מסכתות שונות שרובו או כולו ממנו, וקרויים בשם חידושי תלמידי רבינו יונה ובקצרה תר"י. הרשב"א והרא"ש מרבים לצטט מחידושיו גם למסכתות נוספות.
חיבר ספר מוסר כללי הנקרא "שערי צדק" אשר רובו אבד ונשאר ממנו הספר "שערי תשובה", (ישנם עוד חיבורים שנטען שהם מהווים חלק מ"שערי צדק", ראה שערי תשובה). חיבר פירוש על ספר משלי, וכן חיבר פירוש על מסכת אבות שהינו פירוש ארוך יחסית לפירושי רש"י ורמב"ם.
בספר "חידושי גיטין המיוחסים לריטב"א" מצוטטים דברי תורה מרבנו יונה על מסכת גיטין (זהו המקור היחיד לחידושיו על גיטין).
נפטר בטולדו בכ"ח בחשוון בשנת ה'כ"ד (1263). רבי יוסף הכהן הרופא כותב בספרו עמק הבכא[4] כי בעקבות ציוויו של רבי יצחק די ליאון בחלום לאשתו, חרשו את קברו יחד עם קברי הרא"ש, רבנו יונה ועוד, ושוב לא נודע מקום קבורתם (ככל הנראה למנוע התעללויות בעצמותיהם).
תקופת חייו של הרב יונה גירונדי על ציר הזמן |
---|
|
ספריועריכה
- "עליות דרבנו יונה" על מסכת בבא בתרא
- חידושי תלמידי רבינו יונה על מסכת סנהדרין
- חידושי תלמידי רבינו יונה על מסכת עבודה זרה
- פירוש תלמיד רבינו יונה על הרי"ף מסכת ברכות
- שערי תשובה - ביאור והרחבה בנושאי חזרה בתשובה
- ספר היראה - נדפס כנספח לספר שערי תשובה
- יסוד התשובה
- סדר פסח
- פירוש על מסכת אבות
- פירוש על ספר משלי
- שערי העבודה (מיוחס)
קישורים חיצונייםעריכה
- יונה גירונדי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
ספריועריכה
- יסוד התשובה, באתר HebrewBooks
- ספר היראה, דפוס וילנא
- ספר היראה, דפוס ורשה, מאתר "דעת"
- הרב בועז שלום, סדרת שיעורים ב'ספר היראה' לרבינו יונה, באתר 'טעמו וראו'
- עליות דרבינו יונה על מסכת בבא בתרא, באתר HebrewBooks
- פירוש על ספר משלי
- פירוש רבינו יונה על מסכת אבות, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- שערי תשובה
- חידושי רבינו יונה על מסכת סנהדרין, ירושלים שנת תשט"ו (1955), באתר HebrewBooks
- חידושי תלמידי רבינו יונה על מסכת עבודה זרה, באתר HebrewBooks