משה מאיוורא

רב מתקופת הראשונים, מבעלי תוספות איוורא, ונחשב לגדול שבחבורה זו

רבי משה מאיוורא (חי במאה ה-13) היה רב מתקופת הראשונים, מבעלי תוספות איוורא, ונחשב לגדול שבחבורה זו.

רבי משה מאיוורא
לידה אֶוְורֶה, צרפת
מקום מגורים אוורה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות אֶוְורֶה, צרפת
תחומי עיסוק הלכה, תלמוד
רבותיו רבי שמשון משאנץ; רבי יהודה שירליאון
תלמידיו רבי יונה גירונדי, אחיו רבי שמואל מאיוורא ורבי יצחק מאיוורא
בני דורו רבי יחיאל מפריז
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד באֶוְורֶה שבחבל נורמנדי עילית, צפון צרפת, לרבי שניאור מאיוורא.

למד אצל רבי שמשון משאנץ ורבי יהודה שירליאון. הוא כתב חלק מתוספותיו על מספר מסכתות מהלכות רב אלפס של הרי"ף, כנראה בגלל מחסור בספרי תלמוד, עקב שריפת התלמוד בפריז (ה'ד', 1244) שהייתה בימיו[1]. יש המייחסים לו את חיבור התוספות הנדפסים עם התלמוד למסכת חגיגה[2]. על פי דברים המופיעים בראשונים משמו, נראה כי עסק גם במוסר וות[1]. קיימת השערה כי כתב גם פירוש על התורה, וכמה מפירושיו על החומש מובאים בקובצי התוספות על התורה[3].

תקופת חייו המדויקת אינה ידועה. הוא מופיע כרב באיוורא, אחרי פטירת רבי יהודה בן יצחק מסר לאון בשנת ד'תתקפ"ד (1224)[4]. ידוע גם שלימד בבית מדרש במונפלייה שבפרובנס, לשם הגיעו תלמידים מספרד[5].

לרבי משה היה בן בשם רבי חיים שחיבר סידור.

רבי יונה גירונדי למד אצלו[6], וכנראה גם רבי אליעזר מטוך, עורך תוספות טוך, שהם היסוד לרבים מקבצי התוספות הנדפסים עם התלמוד.

אחד מתלמידיו כתב את הספר "על הכל", הכולל פסקי הלכה ומנהג בהלכות ברכות ותפילה ופירוש על התפילה (יש שייחסו את הספר לרבי משה עצמו, אך שם מובאים עשרות פסקים בשם "הר"ם", והוא רבי משה מאיוורא)[7].

תוספות איוורא עריכה

  ערך מורחב – תוספות איוורא

ערך את תוספות איוורא יחד עם אחיו רבי שמואל ורבי יצחק, שיחד עמדו הם בראש קבוצה שכונתה "גדולי איוורא", "רבני איוורא" או "חכמי איוורא". האחים למדו במשותף, נשאו ונתנו זה עם זה, ואף מביאים זה מדברי זה. הם כתבו תוספות על מסכתות רבות, וייתכן אף שעל כל הש"ס; חומר רב השתייר מתורתם על סדר קדשים (חלקו מובא בשיטה מקובצת על סדר זה). תוספותיהם מכונים גם "שיטת איוורא".

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 יעקב הלוי ליפשיץ, "מבוא לתוספות איוורא", בתוך: תוספות איוורא על מסכת סוטה, מכון הרי פישל, ירושלים תשכ"ט, עמ' 21.
  2. ^ אפרים אורבך, בעלי התוספות, מהדורה ראשונה, עמ' 485.
  3. ^ יעקב הלוי ליפשיץ, "מבוא לתוספות איוורא", בתוך: תוספות איוורא על מסכת סוטה, מכון הרי פישל, ירושלים תשכ"ט, עמ' 27–28.
  4. ^ רש"ל, שו"ת מהרש"ל, סי' כ"ט, וראו אצל יעקב הלוי ליפשיץ, "מבוא לתוספות איוורא", בתוך: תוספות איוורא על מסכת סוטה, מכון הרי פישל, ירושלים תשכ"ט, עמ' 19. החיד"א (שם הגדולים מערכת גדולים אות י סימן רמא) מונה את רבי משה מאיברא בין תלמידי רבינו תם, על פי כתב יד עתיק שהיה בידו, והדבר אינו מתיישב עם סדר הזמנים האמור, שכן רבינו תם נפטר ד'תתקל"א, 1171; ראו אצל יעקב הלוי ליפשיץ, "מבוא לתוספות איוורא", בתוך: תוספות איוורא על מסכת סוטה, מכון הרי פישל, ירושלים תשכ"ט, עמ' 20.
  5. ^ ראו רמב"ן, דרשות הרמב"ן, דרשה לראש השנה, ד"ה ודבר זה.
  6. ^ רמב"ן, דרשות הרמב"ן, דרשה לראש השנה, ד"ה ודבר זה; רשב"א, חידושי הרשב"א, על מסכת יבמות, דף י"ח, עמוד א'.
  7. ^ יעקב הלוי ליפשיץ, "מבוא לתוספות איוורא", בתוך: תוספות איוורא על מסכת סוטה, מכון הרי פישל, ירושלים תשכ"ט, עמ' 22, מאפרים אורבך. לפני כן שיערו אחרים שזה נכתב על ידי רבי משה, והר"מ המוזכר הוא מהר"ם מרוטנבורג.